פסקי דין על יוסף תמיר | פסקי דין על נוריאל דוידוב

4342-11/13 תאמ     19/10/2014




תאמ 4342-11/13 יוסף תמיר נ' נוריאל דוידוב








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 4342-11-13 תמיר נ' דוידוב


תיק חיצוני: 3406903135


בפני

כב' הרשמת בכירה
ורדה שוורץ


תובע

יוסף תמיר


נגד


נתבע

נוריאל דוידוב




פסק דין


1. בתיק זה נדונות שתי תביעות במאוחד אשר החלו דרכן כשתי בקשות לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בגין שני שקים על סך 5,600 ₪ כל אחד מהם בחתימת יד הנתבע לפקודת התובע. סחרותם של שני השקים הוגבלה בציון "למוטב בלבד".
סיפור המעשה כפי שהתגלה ממסכת הראיות שהוצגה בתיק הוא כי הצדדים לתובענה אינם צדדים קרובים, כעולה מפני השיקים הנתבעים, אלא צדדים רחוקים. הנתבע טוען כי חתם על השקים כשהם ריקים משם הנפרע והתובע מודה כי השלים שמו בשם הנפרע לאחר שקיבל את השקים מידיו של אדם שלישי (עמ' 30 לפרוטוקול שורה 14).

2. לטענת הנתבע נכנס לשותפות עסקית במסעדה עם אדם אחר בשם קמרן סולוקי (להלן: "סולוקי"). סולוקי, לטענת הנתבע, היה אחראי על הכספים ולפיכך, מסר לו פנקס שיקים חתום לשם תשלום לספקים והוצאות המסעדה. הנתבע הוסיף בעדותו כי אינו יודע קרוא וכתוב ולפיכך, חתם על השיקים ללא כל פרט אחר נוסף.
בדיעבד, הסתבר לנתבע כי סולוקי מסר את השיקים לאנשי השוק האפור לשם תשלום חובותיו כלפיהם וכל זאת ללא ידיעתו או הסכמתו.
בחקירתו הנגדית של הנתבע, הודה הנתבע כי גרסתו כפי שניתנה בתצהיר עדותו הראשית אינה מדויקת. הנתבע העיד על דוכן העדים כי מסר לסולוקי שיקים בהתאם לצורך לאחר שנאמר לו על ידי סולוקי למי מיועד השיק. הנתבע אף הודה כי בדק בחשבון הבנק ו"בטח הרבה הרבה שיקים ירדו ראיתי שאלתי גם" (עמ' 10 לפרוטוקול שורה 4) ומוסיף (בשורה 6-7): "..אני הייתי יושב על ידו לראות למי הוא נותן, מי זה האנשים".
בחקירת הנתבע לאחר שנשאל אם יתכן והכסף שהתקבל בגין השיקים נשוא התביעה שימש להוצאות המסעדה הודה כי אינו יודע.

3. הנתבע הביא לעדות את סולוקי אשר אימת את עדותו של הנתבע באשר לפרטי השותפות ביניהם ונסיבות חתימתו על השיקים והוסיף כי אכן בעת שיסד את השותפות עם הנתבע במסעדה, היה שקוע בחובות בגין הלוואות שנטל מגורמים חוץ בנקאיים ולא השיב. סולוקי העיד כי עת נטל מהנתבע את פנקס השיקים החתום וריק מפרטים נוספים היה זה לאחר ששכנעו כי השיקים ישמשו להוצאות השוטפות של המסעדה.
סולוקי ממשיך ומעיד בתצהיר עדותו כי לאחר שאותם גורמים חוץ בנקאיים החלו מאיימים על חייו וחיי ילדיו, מסר להם את השקים ללא ידיעתו של הנתבע והסכמתו וזאת כשהם עדיין ריקים מפרטים.
לטענת סולוקי לווה כספים מחיים אברהמי (להלן: "אברהמי") ומהתובע וכי מעולם לא חתם על הסכם הלוואה עימם והם גבו ממנו כספים בגין חובות שלא היו ולא נבראו. לטענתו לווה מאברהמי ומהתובע סך של 8,000 ₪ ומסר להם את שני השקים נשוא התביעה כבטחון. עוד טען סולוקי כי שילם לתובע ולאברהמי יותר מ 25,000 ₪ מכספו של הנתבע ובאמצעות התמורה שקיבל בגין מכירת תכשיטיו ותכשיטי אשתו.

4. בחקירה נגדית אמר סולוקי "כמה פעמים הביא לי כסף אני בקשתי ממנו הביא לי כסף ולקח שיקים אחרי זה כל פעם שיחק עם השיקים בלבד אותי וזה, ובסוף שום דבר נשאר אצלו השיקים וכמה פעמים בקשתי ממנו תביא את השיקים הוא אמר הכל במקום מוגן אל תפחד" (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 15-17).
העד הודה, בניגוד לאמור בתצהיר עדותו, כי אינו מכיר כלל את התובע וכי הכספים שלווה, לווה רק מאברהמי. העד אף טען כי נטל מאברהמי הלוואות בסכום העולה על 15-20 אלף ₪ (עמ' 21 לפרוטוקול שורה 7).
סולוקי הודה כי השתמש במזומן שקיבל מאברהמי לשם תשלום לשני העובדים במסעדה ולספקי המסעדה כאשר הסכומים היו קטנים וכי השתמש בכספים שקיבל מניכיון השיקים לצורכי המסעדה. (עמ'
23 לפרוטוקול שורות 10-20).

5. כנגד עדויות אלה של הנתבע ושותפו לשעבר, העיד התובע בתצהיר עדותו הראשית כי אינו מכיר כלל את הנתבע ואת סולוקי וכי קיבל את השקים מאברהמי לשם תשלום חובו אליו העומד על סך של כמיליון ₪ אותו הוא גובה מאברהמי במספר תיקי הוצאה לפועל.
התובע טען כי עיסוקו העיקרי הוא בנדל"ן וכי במהלך השנים שיתף פעולה עם אברהמי, שהוא מתווך במקצועו, במספר עסקים מהם נובע החוב אותו הוא גובה ממנו.
בחקירתו הנגדית הכחיש התובע בכל תוקף את טענת הנתבע כי הוא מלווה חוץ בנקאי והסביר כי החוב של אברהמי כלפיו נבע מעסק ספא בו השקיע כספים ואברהמי היה צריך להשיב לו.

6. המחלוקת
בהתאם לפסיקה ועל כך אין מחלוקת, הצדדים לתובענה הם צדדים רחוקים גם אם על פי מראית השטר נרשמו כצדדים קרובים.
הצדדים נחלקו באשר למהות אחיזתו של התובע בשיקים. בעוד התובע טוען לאחיזה כשורה בשיקים, טוען הנתבע כי התובע אינו אוחז כשורה בשיקים ועל כן אינו זכאי לתשלומם הן משום שהתובע קיבל את השקים ריקים משם הנפרע והשלימם בעצמו והן משום הפגיעה בזכות הקניין של אברהמי בשיקים בטרם העבירם לידי התובע.

7. דיון וההכרעה:
בפני
נו שטרות אשר נחתמו על ידי המושך/הנתבע על החלק. השטרות נמסרו לידי סולוקי כשליח למוסרם לשם תשלום הוצאות העסק המשותף של השניים. בהתאם לפרשת ההגנה, השליח בגד בשליחותו, ומסר את השטרות לשם תשלום חובותיו למנכה השטרות, אברהמי.
אין מחלוקת ולא נטען כי השליח, סולוקי, לא קיבל את התמורה בגין השיקים מאת אברהמי. יש לציין כי השליח, סולוקי, לא תמיד בגד בשליחותו אלא נהג לנכות את השיקים אצל אברהמי ולהשתמש בכם לצורכי המסעדה.
אברהמי בתורו מסר את השטרות לידי התובע לשם פירעון חובותיו כלפיו. התובע הוא שהשלים את שמו כנפרע על פני השטרות וטענת התובע כי אברהמי קיבל את תמורת השיקים באמצעות חוב עבר שיצר אצלו - לא נסתרה.

8. תחילה יצוין כי העובדה כי התובע השלים את שמו על פני השיקים אינה מאפשרת לו ליהנות מחזקת האחיזה כשורה הנתונה לו לפי סעיף 28(א) לפקודת השטרות. חזקה זו עומדת לאוחז רק אם נטל את השטר כשהוא שלם ותקין על פי מראהו. התובע קיבל את השטר כשאינו שלם והשלים שמו על פניו.
אומנם נתונה לתובע הזכות והרשות להשלים את שמו – אך אין הוא נחשב עוד כאוחז כשורה וכל טענה שיש למושך כנגד השטר – תקפה גם כנגדו מכח הפגם שבקניין שאין בכוחו של אוחז בעד ערך להתגבר עליו.
דהיינו, התובע אינו זכאי להתהדר בחזקת האחיזה כשורה הנתונה לאוחז בשטר לפי סעיף 28 לפקודת השטרות ועל כן, הנטל להראות כי הינו אוחז בשטר בתום לב ובתמורה מועמסת על כתפו ללא הנחות.
לכך יש להוסיף את העובדה שסחרותם של השיקים היתה מוגבלת בציון המילים "למוטב בלבד" המכבידה ביתר שאת את הנטל הרובץ על שכמו של התובע כאמור לעיל.
ראו לצורך העניין ע"א 377/68 מטע נ' פרל, פד"י כ"ג(1), 98, 100; ע"א 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן, עו"ד, תק-מח 2006(1) 4223 (2006).

9. אך בטרם נדון בשאלת תום ליבו והתמורה שנתן התובע לצד הקרוב לו, יש לבחון את עילת ההגנה של הנתבע כלפי הצד הקרוב לו. בנסיבות העניין, הצד הקרוב לנתבע הוא אברהמי. כפי שצוין קודם לכן, שותפו של הנתבע, סולוקי, לא היה אלא השליח שהנתבע מינה לשם השלמת פרטי השיקים ומסירתם לשם פירעון צרכי המסעדה.
בהעדר עילת הגנה כאמור, די לו לתובע באחיזתו בשיקים ופטור הוא מהוכחת תום הלב והתמורה שנתן לצד הקרוב לו.
בנסיבות בהן על מושך השטר לפרוע את השטר לידי הצד הקרוב לו, מה נפקא מינה לידי מי יפרע את השטר? שהרי מכח העילה השטרית יש לשלם לידי האוחז ותו לא.
ראו לצורך העניין
ע"א 537/89
רמטקס ביח"ר לאריגה בע"מ
נ'
rainbow window fashion inc
,
פ"ד מו (4) 573.

10. האם הוכיח הנתבע את העדר החבות כאמור?
לטעמי, לא עמד הנתבע בנטל זה.
גרסתו כי מסר את פנקס השיקים חתום בלא שידע עבור מה נמסרו השיקים ולאיזו מטרה נסתרה בחקירתו הנגדית (ראו פירוט סעיף 2 לעיל).
אף סולוקי בעדותו הודה כי ביצע ניכיון של השיקים אצל אברהמי והשתמש בכסף שקיבל בתמורתם לצרכי המסעדה.
אומנם סולוקי טען כי השיקים הנתבעים נמסרו לביטחון פירעון סך של 8,000 ₪ שקיבל מאברהמי אך לא טרח לטעון כי מדובר בחוב עבר שיצר לפני השותפות עם הנתבע או שהכספים שקיבל לא שימשו את צרכי המסעדה.
עדותו של סולוקי היא כללית מדי ואינה מפרטת ב"רחל בתך הקטנה" מה היה חוב העבר לאברהמי עת נוצרה השותפות עם הנתבע, באיזה שיקים של הנתבע השתמש לצרכי המסעדה ובאיזה לשם תשלום חובותיו הוא לאברהמי. אין כל התחשבנות ולו לכאורה ובמיטב הידיעה אלא טענה כללית חסרת ביסוס עובדתי כלשהוא.
לחובת הנתבע נזקפת גם הימנעותו מלהביא את אברהמי לעדות לתמיכה בגרסת סולוקי. על כל צד מוטלת החובה לעמוד בנטל השכנוע באשר לגרסתו הוא. נוכח גרסה כה מעורפלת וחסרת פירוט של סולוקי, הימנעות מהבאת אברהמי לעדות אומרת דרשני.
כל האמור לעיל, מטיל ספק בגרסאות הנתבע וסולוקי ואינני מאמינה להן.

11. יש לציין כי ממילא לא הצליח הנתבע ולו להטיל ספק בתמורה שנתן התובע לאברהמי עת קיבל לידיו את השיקים כתשלום עבור חובותיו בעבר.
בנסיבות אלה, הנני מקבלת את התביעה ומורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל כנגד הנתבע בתיקי הוצאה לפועל 34-06903-13-5 ו- 34-07957-13-5 כסדרם.
לשם חידוש ההליכים, ימציא ב"כ התובע את פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל.
הנתבע ישלם לתובע הוצאות המשפט בסך
3,000 ₪.





ניתן היום,
כ"ה תשרי תשע"ה, 19 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.
















תאמ בית משפט שלום 4342-11/13 יוסף תמיר נ' נוריאל דוידוב (פורסם ב-ֽ 19/10/2014)