פסקי דין על רוני מזרחי | פסקי דין על אסף מור | פסקי דין על צילומי חן (2007) א. בע"מ

4567-06/14 א     26/10/2014




א 4567-06/14 רוני מזרחי, אסף מור נ' צילומי חן (2007) א. בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 4567-06-14 מזרחי ואח' נ' צילומי חן (2007) א. בע"מ




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
חנה פלינר


תובעים/משיבים

1
.
רוני מזרחי

2
.
אסף מור
ע"י ב"כ עו"ד רועי אהרון


נגד


נתבעת/מבקשת

צילומי חן (2007) א. בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שמואל לביא ואח'



החלטה

1.
בפני
בקשה לדחיית התביעה על הסף מכוח תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולחילופין העברתה לבית המשפט השלום בתל אביב. הבקשה הוגשה על ידי הנתבעת, צילומי חן (2007) בע"מ (להלן: "המבקשת")
מחמת העדר סמכות עניינית.

טענות הצדדים

2.
טוענת המבקשת כי בניגוד להוראות תקנה 51(2א)(2) לתקנות בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, התביעה הוגשה בפני
בית המשפט המחוזי בעוד שעל פי סכום התביעה היה על התובעים להגישה בפני
בית המשפט השלום.
מנגד טוענים התובעים-המשיבים כי על פי מהות העניין, בין הצדדים קשר של שותפות וכתב התביעה עוסק בפירוקה של שותפות זו, למצער עוסק במתן חשבונות, כך שעל פי סעיף 46-47 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה 1975, הסמכות העניינית לדון בהליך זה מוקנה לבית המשפט המחוזי.
בתשובת המבקשת טוענת היא כי הסעד המבוקש בכתב התביעה אינו פירוק השותפות ו/או אינו נמנה על העניינים המצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי לפי פקודת השותפויות, אלא מדובר בתביעה אשר מהותה היא כספית, ועל כן יש לדון בתביעה בה כתביעה כספית על פי דיני הסמכות הרגילים.

דיון והכרעה

4.
אין מחלוקת, כי בין הצדדים התקיימו יחסי שותפות (לא רשומה); אין מחלוקת, כי יחסי השותפות עלו על שרטון; אין מחלוקת כי יחסי השותפות בין הצדדים, נסתיימו (שלא בדרך של הליך משפטי נפרד לצורך פירוקה); ומעיון בכתבי הטענות עולה גם כי פירוקה של השותפות, אינו נדרש.
כל שנדרש למעשה בכתב התביעה הינו תשלום הסך של 433,036 ₪ אשר לטענת המשיבים הוא הסכום אותו חייבת המבקשת למשיבים. האם במקרה כזה הסמכות מוקנית לבית המשפט המחוזי או לבית משפט השלום?

5.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, בכתב התביעה ובכתב ההגנה, הגעתי למסקנה כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט השלום ומשכך מורה אני על העברת הדיון לבית משפט השלום. להלן נימוקיי.

6.
סעיף 46 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה 1975 קובע:
46. "בית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות, או שבו נמצא מקום עסקה הראשי, הוא המוסמך לצוות על פירוקה".
סעיף 47 לפקודת השותפויות קובע:
47. "מקום ששותף זכאי לבקש את פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו – אם אין הסכם על היפוכו של דבר – לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד".

7.
כב' הנשיא גרוניס ניתח את סוגיית הסמכות העניינית בעא 2846/03 ריצ'ארד ב' אלדרמן, עו"ד נ' דן ארליך,([פורסם בנבו], 22.11.2004) שם,
פורט בהרחבה כי מבחן הסעד הוא הקובע והמקובל לעניין קביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי, כך שאין לפנות למבחנים אחרים כמו מבחן הסכסוך או מבחן העילה:
"מדוע הוחלט להעדיף את מבחן הסעד על פני מבחן מהות הסכסוך (או העילה)? מבחן הסעד הינו מבחן פשוט יחסית. על פיו נדרשים אנו לבחון את כתב הטענות שהגיש התובע (או המבקש) עם פתיחתו של ההליך, הא ותו לא. על פי הסעד הנקוב שם נדע האם ההליך הוגש לבית המשפט המוסמך או שמא חובה היה להגישו לבית משפט אחר. אין כלל צורך להידרש לטענותיו של הנתבע (או המשיב) בכתב הטענות שהגיש הוא בתגובה. במילים אחרות, קביעת הסמכות נעשית על פי האמור בכתב התביעה ואין בטענותיו של הנתבע כדי לשנות במקרה רגילה".
ראו גם רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (3) 812; ע"א 27/77 טובי נ' רפאלי, פ"מ לא(3) 561 (1977); ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך ([פורסם בנבו], 29.11.04), בפסקה 4; ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פ"ד נא(2) 669 (1997).

8.
מהאמור לעיל עולה, כי המבחן לעניין קביעת סמכות עניינית, על פי ההלכה הנוהגת, הוא מבחן הסעד. אם ניישם מבחן זה על התביעה שבפני
י אזי הסעדים המבוקשים בכתב התביעה הם תשלום חובות שנוצרו בזמן השותפות (ראו סעיפים 72-74 לכתב התביעה); אובדן הכנסות ורווחים עתידיים (ראו סעיפים 75-77 לכתב התביעה); הוצאות הקמת העסק (ראו סעיפים 78-79 לכתב התביעה); ופיצויים בגין סיום השותפות בטרם עת (ראו סעיף 80 לכתב התביעה). מדובר בסעדים כספיים גרידא; לא מבוקש צו המורה על פירוק השותפות; לא מבוקש סעד של מתן חשבונות; בית המשפט אינו מתבקש למנות כונס נכסים או לתת כל הוראה אחרת בענייני השותפות. המשיבה אינה חולקת על עצם פירוק השותפות והיא זו שמבצעת בעצמה את התחשיבים לגבי נזקיה הנטענים בעקבות סיום יחסי השותפות.

9.
לכל היותר, סוגיית סיום השותפות מובאת כ"סיפור רקע" להבנת מקור החוב הנטען. בנוסף ולחלופין, ואם וככל שיהיה מקום לקבוע קביעה כלשהי באשר לשותפות, אזי מדובר בסעד טפל לסעד הכספי העיקרי ובית משפט שלום יהא מוסמך לדון בו מכח סמכותו שבגררא לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד 1984 (ראו רע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 812, 816-815 (1990); עא 3202/11 ג'ארד סוילם ג'ארד אבו פריח ז"ל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] 30.12.2012).

10.
אציין, כי בהתאם לכתבי הטענות, בחנתי גם את פסק הדין בעניין עא 760/76 יוסף יעקבזון נ' שמואל בוטובסקי פ"מ לא(3) 621, 623 אותו ציטטו הצדדים בהרחבה בכתבי טענותיהם, אך מצאתי כי האמור בו אינו תואם לנסיבות העניין דנן. שם, נדרש בית המשפט למתן חשבונות במסגרת סעד לסילוק חובותיה של החברה וחלוקת העודף בין השותפים. בהליך זה, נדרש סעד כספי בשל התנהלות המבקשת בעת ולאחר פירוק השותפות, בטענה כי הפירוק נעשה בהחלטה חד צדדית ובחוסר תום לב. לעניין ההבדלים בין תביעה למתן חשבונות לבין תביעה לסעד כספי ראו בשא (י-ם) 3457/08 רוברט רכניץ נ' יהודה אוליבה, פסקאות 12-13 ([פורסם בנבו], ניתן ביום 25.2.2009), שם נקבע כי התובענה תפוצל באופן בו בית המשפט השלום ידון בסעד הכספי המצוי בסמכותו ובית המשפט המחוזי ידון בסעד של מתן חשבונות המצוי בסמכותו.

11.
על יסוד האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. אין מקום לסלק את התביעה על הסף אלא להורות על העברתה לדיון בבית משפט שלום.
המשיבים ישאו בשכר טרחת ב"כ המבקשת בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

החלטתי זו ניתנה כרשמת.
ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 4567-06/14 רוני מזרחי, אסף מור נ' צילומי חן (2007) א. בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/10/2014)