פסקי דין על עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל | פסקי דין על ביכורי הארץ | פסקי דין על הרב שלמה עמר "הראשון לציון" הרבנות הראשית | פסקי דין על הרב אברהם יצחק כלאב |

38952-08/13 הפב     26/10/2014




הפב 38952-08/13 עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל נ' ביכורי הארץ בע"מ, הרב שלמה עמר "הראשון לציון" הרבנות הראשית, הרב אברהם יצחק כלאב








בית המשפט המחוזי בירושלים

בפני
כב' השופט
ארנון דראל
26 אוקטובר 2014
הפ"ב 38952-08-13 עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל
נ' ביכורי הארץ בע"מ
ואח'






בעניין:
עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל


ע"י ב"כ עו"ד בן ציון ליפשיץ
המבקשת





נגד




1. ביכורי הארץ בע"מ
ע"י עו"ד אהרן ריבלין
2. הרב שלמה עמר "הראשון לציון" הרבנות הראשית
3. הרב אברהם יצחק כלאב



ה
משיבים


החלטה


1.
בין המבקשת (להלן: "היכל שלמה") לבין מר ישראל ארלנגר (להלן: "ארלנגר") מתנהלים הליכים שונים הנוגעים להסכם שכירות לאולם אירועים. הסכם השכירות בו מדובר, נספח ב' לכתב התביעה, נערך בין עו"ד עופר זמיר, שהיה כונס הנכסים הזמני על אולם האירועים בבניין היכל שלמה לבין "ישראל ארלנגר ת.ז. ... (ו/או חברה בהקמה מטעמו)". בסעיף 21 להסכם קבעו הצדדים לו כי:

"בכל מקרה של מחלוקת בקשר להסכם זה לרבות בנוגע למימוש הביטחונות על ידי המשכיר, מוסכם כי חילוקי הדעות יועברו להכרעתו של הראשון לציון הרב שלמה עמר ו/או מי שיבוא במקומו כרב הראשי לישראל – הראשון לציון ו/או מי שימונה על ידי מי מהם...

סעיף זה מהווה הסכם בוררות ללא כל צורך בחתימת שטר בוררות או מסמך נוסף כלשהו."

2.
החתימות על ההסכם נעשו על ידי עורך הדין זמיר וכן על ידי השוכר, שכתב בכתב יד "ארלנגר ב' חב' בהקמה".

3.
מכוחו של הסכם זה בין היתר התקיימו הליכי בוררות בפני
בית הדין לדיני ממונות שליד הרבנות הראשית קריית אונו וכן הליכי בוררות בפני
הרב ירון כהן. הרב כהן נתן פסק בוררות ביום 2.9.11, בגדרו חויבה היכל שלמה בתשלום סך של 20 מיליון ₪ וכן הוצאות משפט. ארלנגר הגיש בקשה לאישור פסק בורר ואילו היכל שלמה הגישה בקשה לביטול הפסק (הפ"ב 23165-11-11, 10234-12-11). בית משפט זה (כב' השופט מ' בר-עם) הורה על ביטול פסק הבוררות ודחה כפועל יוצא מכך את הבקשה לאישורו. במסגרת פסק הדין כתב בית המשפט גם את הדברים הבאים:

"משבוטל פסק הבוררות היה על הצדדים לשוב לכאורה להתדיין לפני הבורר, ואולם לא מצאתי מקום להורות כן, הן בשל התנהלותו ועמדתו, כי אינו מעוניין בהמשך ניהול בוררות בין הצדדים והן בשל מכלול נסיבות העניין.

משהסכימו הצדדים, בהסכם, על מנגנון למינוי בורר, יתבקש כב' הרב הראשי עמר למנות בורר אחר בעניינם, זאת על פי פנייה של צד מעונין, לרב הראשי, בצירוף העתק מפסק הדין."

4.
אחר הדברים האלה נעשתה אל הרב הראשי, הראשון לציון, פנייה מאת גוף בשם "ביכורי הארץ ח.פ. 513625871 באמצעות ישראל ארלנגר ת.ז. ..." בבקשה למינוי בורר וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי. מינוי הבורר התבקש בסכסוך "בין ישראל ארלנגר בשם חברת בכורי הארץ" לבין היכל שלמה.

5.
הרב יעקב בצלאל חדד, ראש לשכת הראשון לציון הרב הראשי לישראל, שלמה משה עמאר, הודיע ביום ה' אייר, תשע"ג כי הרב מינה כבורר את הרב אברהם כלאב להיות בורר בין הצדדים. נוסח ההודעה היה כדלקמן:

"החלטה

בעניין ביכורי הארץ באמצעות ישראל ארלנגר נגד עמותת היכל שלמה – המרכז למורשת היהדות בירושלים.

היות והצדדים התקשרו זה עם זה בהסכם שערכו וחתמו ביניהם בזמנו. ובאותו הסכם קיבלו עליהם את הראשון לציון הרב הראשי לישראל מרן הרב שלמה משה עמאר שליט"א, להיות בורר ביניהם בכל סכסוך או ריב שיתגלע ביניהם, וכן כתבו שם שהראשון לציון רשאי למנות בורר אחר במקומו.

והיות ונתגלעו חילוקי דעות וסכסוך בין הצדדים, ומונה כבורר הרב ירון כהן אשר פסק הבוררות שלו בעניין הגיע לבית המשפט, ובית המשפט בפסקו מתאריך ט"ו אלול תשע"ב (2.9.12), פסק כי על פי פניה של צד מעוניין לרב הראשי בצירוף פסק הדין ימנה הרב הראשי הרב עמאר בורר אחר בעניין.

והיות ופנה אלינו מר ישראל ארלנגר הנז' בבקשה למינוי בורר. על כן מרן הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר ממנה בזאת את הרה"ג אברהם כלאב שליטא להיות בורר בין הצדדים."

6.
לאחר ההחלטה פנתה היכל שלמה אל הרב בטענות כי מינה בורר בסכסוך בינה לבין ביכורי הארץ אף שהאחרונה אינה צד להסכם הבוררות אלא ארלנגר. תשובתו של היועץ המשפטי לרבנות הייתה כי הראשון לציון אינו זה שצריך להכריע בטענות אלה ומן הראוי כי הצדדים יפנו לבורר שמונה כדי שיקבל החלטה בעניין סמכותו על פי ההסכם.

7.
התביעה שהוגשה היא למתן

פסק דין
הצהרתי לפיו מינוי הרב שלמה עמאר את הרב אברהם כלאב כבורר בין היכל שלמה לביכורי הארץ בטל ומבוטל. לטענת היכל שלמה, כפי שפירטה בהמרצת הפתיחה, אין לה כל סכסוך עם ביכורי הארץ ולחברה זו אין כל מעמד בהליך. המחלוקת של היכל שלמה היא עם ארלנגר וזו אף המחלוקת שנדונה בפסק הדין, שהפנה את הצדדים לרב עמאר לצורך מינוי בורר. מכאן שאין לפנינו צדדים שיש ביניהם הסכם בוררות וממילא לא קמה לרב עמאר סמכות למנות בורר. עמדת היכל שלמה היא אפוא כי מינוי הרב כלאב על ידי הרב עמאר נעשה בחוסר סמכות מוחלט, על פי צד אחד, בהיעדר הסכם בוררות ומבלי שיש להיכל שלמה כל סכסוך עם ביכורי הארץ.

8.
התובענה הוגשה נגד ביכורי הארץ והרב שלמה עמאר, היא המשיב מס' 2. כאן המקום לציין כי הרב עמאר הגיש תגובה לכתב התביעה באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים שבגדרה הודיע כי אין לו עניין בתוצאות ההליך. בתגובה נכתב בשם הרב כי אין לו סמכות סטטוטורית למינוי בורר וכי הוא מנוע בעצמו מלשמש בורר ולכן הנחתו כי הפנייה אליו נעשתה מכוח סמכותו הרבנית והרוחנית ולא מכוח סמכויותיו הסטטוטוריות כרב ראשי או כנשיא בין הדין הרבני הגדול.

9.
לאחר שהתקיים דיון בפני
כב' השופט ר' שמיע ז"ל ביום 16.1.14 התאפשרה לביכורי הארץ הגשת בקשה לסילוק התובענה על הסף. זו אכן הוגשה והיא העומדת להכרעה.

10.
בבקשתה טוענת ביכורי הארץ כי ההליך שבו נקטה היכל שלמה "אינו קיים במחוזותינו, ודי בכך בלבד כדי להורות על דחייתו ולחייבה בהוצאות". עוד נטען כי הבורר שמונה, הרב כלאב, מונה לדון "בסכסוך שבין הצדדים ששמם צוין בפסק דינו של הבורר הקודם, זה שבוטל". ביכורי הארץ מפנה לפניות היכל שלמה לרב הראשי ולהחלטותיו שעליה להפנות את טענותיה לגבי זהותם של הצדדים לסכסוך לבורר שמונה. ביכורי הארץ אף רואה באותה החלטה על מינוי בורר – פסק בוררות – ולכן משחלפו 45 יום מהמועד שבו ניתנה פקעה הסמכות לבטל אותו פסק בוררות ויש לאשר את הפסק, שבו מונה הרב כלאב כבורר. תמיכה לטענתה מוצאת ביכורי הארץ בכך שגם בהליך הבוררות שהתנהל בפני
הבורר ירון כהן נזכרה כצד להליך. אף שפסק הבוררות באותו הליך בוטל ביטולו נעשה מחמת אי מיצוי זכות הטיעון של היכל שלמה אך לא בשל זהות הצדדים להליך.

11.
היכל שלמה חולקת על טענות ביכורי הארץ. היא סבורה כי כל הנחות היסוד שעומדות בבסיס הבקשה אינן נכונות: החלטת הרב עמאר למנות בורר אינה פסק בוררות, ביכורי הארץ לא הייתה צד להליכי הבוררות בפני
הרב ירון כהן, והבוררות אינה אמורה להימשך מהשלב שבו הפסיקה. היכל שלמה הפנתה לטענות שהעלה ארלנגר בפורומים שונים ובהם נאמרו דברים הפוכים באשר לזהות השוכרת וכן לדברים שאמר ובהם הודה כי הוא השוכר של הנכס ולא החברה. עוד טוענת היכל שלמה כי הכרעה בשאלת עצם סמכותו של בורר לדון במחלוקת מסורה לבית המשפט ולא לבורר עצמו.


12.
ביכורי הארץ השיבה לתגובה והצדדים אף הוסיפו וטענה מזה ומזה.

13.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות.

14.
ראשית, איני סבור כי עצם ההחלטה על קביעת זהותו של בורר, שנעשתה על פי הסכמת צדדים להסכם בוררות, הופכת את הקביעה לפסק בוררות עצמאי שיש לנקוט בהליך של בקשה לאישור או של בקשה לביטול לגביו. המדובר בהליך מקדים שיכול וייעשה על ידי בית המשפט על פי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 ויכול וייעשה על ידי גורם המוסכם על הצדדים.

15.
שנית, על פני הדברים – עומדת להיכל שלמה עילת תביעה הנשענת על טענתה בדבר היעדר סמכות למינוי בורר במחלוקת שבינה לבין ביכורי הארץ להבדיל ממחלוקת אפשרית בינה לבין ארלנגר. הסכם השכירות שמכוחו מונה בורר – נערך בין היכל שלמה לבין "ישראל ארלנגר ו/או חברה בהקמה מטעמו". השאלה האם ביכורי הארץ היא אכן אותה "חברה בהקמה מטעמו" היא שאלה שמצריכה בירור ועל פני הדברים בהינתן כי ביכורי הארץ הייתה קיימת עוד לפני כריתת ההסכם מתעורר ספק בשאלה אם היא זו החברה שהתקשרה מול היכל שלמה.

16.
כך או כך, באשר לשאלה האחרת והיא היכן יש לברר את השאלה האם חל הסכם בוררות על צדדים – הרי שהתשובה לשאלה זו היא כי בית המשפט הוא זה שנדרש לברר את שאלת הסמכות ולא הבורר שמונה, וזאת בניגוד לסברתם של גורמי הרבנות שהפנו את התובעת לבורר שמונה (ר' ס' אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל, 583 (2005)). כפי שנקבע: "נקודת המוצא במשפט הישראלי היא כי אין לבורר סמכות בשאלת היקף סמכותו להכריע במחלוקת אלא אם הצדדים הסמיכוהו לכך במפורש. בלא קיום הסמכה מפורשת כאמור, יש להעביר את ההכרעה בשאלה זו לבית המשפט המוסמך. ניתן לפנות לבית המשפט ב"אבעיה" או בבקשה ל

פסק דין
הצהרתי בעניין סמכות בורר או להעלות את שאלת הסמכות גם במסגרת בקשה לביטול פסק בורר על פי סעיף 24 לחוק הבוררות..." רע"א 8523/05 החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע"מ נ' מזי את יחזקאל בע"מ (14.2.10) פסקה 16 וההפניות שם).


17.
שלישית, ענייננו בבקשה לסילוק על הסף. בית המשפט מצווה לנקוט זהירות מרבית בטרם יורה על סילוק תביעה על הסף ולעשות כן

"רק מקום שנעלה מספיק שאין סיכוי ולו הקלוש ביותר, לקבלת התביעה, אם תישמע לגופה" (ע"א 7547/99

brown and
williamson tobbaco corp
נ' דובק בע"מ
(פורסם במאגרים, 13.7.11) פסקה 40); וההפניות שם). זה אינו מצב הדברים בהליך זה.

18.
הבקשה לסילוק על הסף נדחית. היכל שלמה תגיש את ראיותיה עד ליום 1.12.14, ביכורי ארץ תגיש את ראיותיה עד ליום 1.1.15. הוצאות הליך זה תובאנה בחשבון בעת מתן פסק הדין.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.









הפב בית משפט מחוזי 38952-08/13 עמותת היכל שלמה המרכז למורשת היהדות בישראל נ' ביכורי הארץ בע"מ, הרב שלמה עמר "הראשון לציון" הרבנות הראשית, הרב אברהם יצחק כלאב (פורסם ב-ֽ 26/10/2014)