פסקי דין על רבקה פורת | פסקי דין על עמית עדי | פסקי דין על ברוך ציבין |

53972-10/12 תאמ     28/10/2014




תאמ 53972-10/12 רבקה פורת נ' עמית עדי, ברוך ציבין








בית משפט השלום בחיפה

תא"מ 53972-10-12 פורת נ' עדי ואח'
28 אוקטובר 2014

בפני
כב' השופט שלמה לבנוני
, סגן נשיא

התובעת
רבקה פורת
, ת"ז 22199798

ע"י ב"כ עוה"ד
מיננה


נגד

הנתבעים
1. עמית עדי
, ת"ז 031988330
2. ברוך ציבין
, ת"ז 027497346

ע"י ב"כ עוה"ד
1.
שי ליאון




פסק דין


1.
התובעת הגישה בקשה לביצוע שיק על סך 22,690 ₪ בחתימת הנתבע 1 (להלן – "הנתבע").
הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר אשר נדונה בפני
כב' הרשם הבכיר זיתוני. לאחר שהנתבע נחקר על תצהירו, ומבלי לפגוע בזכויות, התקבלה ההתנגדות. ככל שעסקינן בעניינו של הערב, הוא הנתבע 2 (להלן – "ציבין"), הושגה הסכמה על פיה חיובו יהא פועל יוצא של פסק הדין שיינתן במסכת היחסים בין התובעת לבין הנתבע, אשר נקשרו בחוזה שכירות.

2.
הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירה-שלה וכן תצהירו של מר זהבי בנימין (להלן – "זהבי"), מיופה-כוחה לעניין חוזה השכירות שיידון להלן. מטעם הנתבע הוגש תצהירו-שלו, תצהירה של חברתו לשעבר, גב' מטסרו גלית (להלן – "גלית") ותצהירו של מר חנן שוורץ (להלן - "שוורץ"), דייר קודם בדירה שהשכירה התובעת לנתבע.

3.
אין עוררין שהתובעת והנתבע נקשרו בהסכם שכירות מיום 13.4.10 בגדרו שכר הנתבע מן התובעת דירה שברח' יעקב סולומון 12/6 בחיפה (להלן – "הדירה"). עוד אין עוררין כי בגדרו של חוזה שכירות זה נמסר לתובעת שיק בטחון, שהיה ריק והוא מולא על ידי התובעת בסכום האמור מעלה. אכן עסקינן לכאורה בתביעה שטרית. ואולם משעה שבגדר מכלול כתבי בי-דין זונחת התובעת את הסתמכותה על עילות שטריות אדרש אך למחלוקת החוזית המהותית בין בעלי הדין, כפי שהיא עולה מן החומר שבפני
י.

4.
הנתבע טוען כי מלכתחילה הדירה שהושכרה הייתה משופעת בליקויים לרוב, והיא גרמה למידה רבה של עוגמת נפש לו ולחברתו לשעבר, גלית, עד אשר היא עזבה את הדירה. ועוד אין עוררין כי בגדרו של הסכם השכירות הוענקה לנתבע
אופציה להארכת תקופת השכירות ואופציה זאת מומשה. בגמר תקופת האופציה ביקש הנתבע לפנות את הדירה.

5.
לגרסתו של הנתבע הוא הודיע לתובעת, וכן לזהבי, על רצונו לפנות את הדירה והוא ביקש לתאם מועד לשם כך. ואולם היו אלה התובעת וזהבי אשר התחמקו מכך באופן שהנתבע נאלץ היה למסור את מפתחות הדירה לאחד השכנים בבית. מאוחר יותר, ושלא בתום לב, נטען כנגד הנתבע על שורה נרחבת של ליקויים שהוא הותיר בדירה ושנאמדו בסכום שמולא בו השיק.

6.
התובעת חולקת על כך בתוקף. לשיטתה, טענותיו של הנתבע באשר לליקויים הרבים בדירה אינן מתיישבות גם עם הצהרותיו שבאו לידי ביטוי בהסכם השכירות, וגם בהסכמתו להמשיך ולהאריך את תוקפו של הסכם השכירות. פינוי הדירה, כך שיטתה, נעשה באורח חד-צדדי כאשר הנתבע משאיר את מפתח הדירה אצל השכנים על דעת עצמו, וכאשר הוא מתחמק מן התובעת ומזהבי ונמנע מלהיפגש עמם כדי לבדוק את מצב הדירה.


ואכן, משהתוודעה התובעת למצב הדירה היא נדהמה למראה הנזקים הרבים שנשארו בה. או-אז היא שכרה את שירותיו של השמאי דני גורביץ (להלן – "גורביץ"), אשר אמד את הנזקים בדירה בסכום האמור. עיון בחוות דעתו של גורביץ מעלה כי הוא דן אך ורק בנזקים "שאין מקורם בבלאי שימוש רגיל" (עמ' 2, סעיף 1).

7.
עיינתי בחומר הראיות והטענות שבפני
י. ככל שעסקינן בנושא מצבה של הדירה עיינתי במכתבה של אמו של הנתבע מיום 19.1.12 (נספח ב' לתצהיר התובעת) ובמענה לו מיום 28.2.12 של זהבי (נספח ג' לתצהיר הנ"ל). ואכן מול הטענות המפורטות שהושמעו במכתב אמו של הנתבע, נמסרה תגובה מפורטת ועניינית, אחת לאחת, לעניין מכלול הטענות האמורות.

8.
נתון זה חובר לכך שבמספר מובאות בהסכם השכירות הצהיר הנתבע, לדוגמא, כי "טרם חתימת הסכם זה ראו ובדקו את המושכר ומצאו אותו מתאים לצרכיהם וראוי לשימוש למטרת השכירות. לפיכך מוותרים בזאת השוכרים על כל טענה מחמת אי התאמה או טענה בקשר לטיב ו/או מצב המושכר ו/או מידת ההנאה שהם מבקשים להפיק ממנו" (סעיף 1 למבוא).

9.
מובן שאין בכל אלו על מנת להצביע על מצב זה או אחר של הדירה ובעיקר לנוכח הודייתו החלקית של זהבי, במכתב תשובתו הנ"ל, על נזקים שאכן היו וטופלו על ידו בשקידה ראויה. ואולם עיקר הוא בעיניי כי יהא הדבר אשר יהא, מכריעה את הכף לשונו של חוזה השכירות. כך, למשל, קבעתי בפסק דיני ב-ת.א. (חי') 21122-07-11 שקלים נ' שוורץ (במאגרי "נבו").
בפרשה שנדונה שם, הדומה לזו שבפני
י, קבעתי כי "חוזית, איפוא, סברו הנתבעים וקיבלו. אין זאת אלא שמצבה של הדירה, ולו במצבה העגום, גם הניח את דעתם של הנתבעים, והרי עובדה ניצחת היא שהתגוררו בה כשנתיים, כשם שמצבה זה של הדירה, מן הסתם, שוקלל בגובה דמי השכירות ששולמו" (סעיף 8). מכאן כי ככל שעסקינן בשורה נרחבת של טענות לעניין הליקויים בדירה ברי לי שידו של הנתבע על התחתונה.
10.
לכאורה יכולים להיות שונים פני הדברים, ככל שעסקינן במחלוקת לעניין אופן פינוי הדירה, לקראת גמר תקופת השכירות. אין עוררין שהנתבע שיגר לתובעת מכתבו מיום 30.5.12 (נספח ד' לתצהיר התובעת). אכן התובעת נסמכת על אמירתו של הנתבע שם על פיה "נאלצתי לפנות אליכם מספר פעמים רב בשל תקלות שונות שנבעו ממצבה ומפגמיה של הדירה בטרם נכנסתי אליה...", ואולם אין בדעתי להידרש לכך. שהרי, כמבואר, מכתב תלונתה המפורט של אמו זכה כבר למענה ענייני ומפורט על ידי זהבי. ואולם עיקר מעייניי נעוץ בהאשמתו של הנתבע כי "אני מבחינתי ניסיתי וזאת עד לדקה ה-90 ממש לתאם עמכם מועד למסירת המפתח של הדירה ביום 29.4.12 אולם מאחר והגברת פורת לא ענתה לי כלל באותו יום, ואף נציגה ומיופה כוחה, מר זהבי, אף הוא לא היה זמין כלל, יצרתי קשר עם סוכנות התיווך אנגלו סכסון...". ומשכך, כך המשך המכתב, "נאלצתי בנסיבות אלה ובלית ברירה, למסור את המפתח לשכן אדון סמי גוטמן וזאת בידיעה ובתאום משרד התיווך".


כאמור, אין עוררין שמכתב זה התקבל אצל התובעת וזהבי, ולא נענה כל עיקר. וכאמור זהבי אינו כבד-פה. שהרי, כך הראיתי, הוא ידע להשיב למכתב התלונה של אם הנתבע, דבר דבור על אופניו. משכך, לכאורה, לא נמסרה גרסה סותרת לגרסת הנתבע, בהזדמנות הראשונה שלכאורה עמדה לתובעת ולזהבי לעשות כן.

11.
ואולם, מנגד, בסיכום טענות ב"כ התובעת הוא מצביע על סתירות שנתגלעו בגרסה זו בהזדמנויות קודמות. וכך, למשל, בבקשה שהגיש הנתבע למתן סעד הצהרתי הוא ציין, בניגוד לגרסתו האמורה, כי "אציין כי נקבע עם מר בני זהבי בתאריך 29.4.12 לקרוא את המונים ביחד איתי ולא הגיע, פניתי אליו וסוכם כי מפתח הדירה יונח אצל בני הזוג השכנים גוטמן, וכך עשיתי" (סעיף 6). אין בדעתי להסתמך על מסמך נוסף, לחובת הנתבע, שצורף כנספח ו' ו- ו/1 לסיכום הטענות, בהיותו בבחינת הגנבת ראיות, הגם שב"כ הנתבע אינו טוען כלל בכיוון זה בסיכום טענותיו.


עיון בסיכום טענות ב"כ הנתבע אינו מעלה כל התמודדות עם הטענה האמורה. ולא זו בלבד
אלא שהוא אף אינו נסמך, כפי שמצפה הייתי ממנו, על הימנעותם של התובעת ושל זהבי, מלהגיב למכתבו של הנתבע מיום 30.5.12 הנ"ל.

12.
כללם של דברים: בסופה של דרך, ולנוכח הצטברותם של מכלול הנתונים האמורים, משכילה התובעת להרים את הנטל להנחת דעתי. ברי שדרכה של התובעת הייתה קלה יותר אילו הייתה נסמכת על שורה נרחבת של חזקות העומדות לזכותה, כשעסקינן בעילה שטרית, ואולם גם במחלוקת האזרחית הרגילה סבור הייתי שהורם הנטל להנחת דעתי.

13.
הנתבע לא ביקש לנסות לסתור את חוות דעתו של גורביץ על ידי חוות דעת סותרת מטעמו ומשום כך לא נמצא לי כל טעם טוב שלא לאמץ את האמור בה. ולא זו בלבד אלא שעל פי חוות הדעת ניתן היה, לכאורה, למלא את השיק בסכום גבוה יותר שייקח בחשבון גם את שכרו של גורביץ וגם את האפשרות של תוספת של 20%, ככל שהתיקונים יבוצעו לא על ידי קבלן אחד.

14.
לפיכך הנני נענה לתביעה במלואה. הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 22,690 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 22.8.12 ועד מועד התשלום המלא בפועל, מלוא אגרה כמתחייב ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה אחרת ניתן יהיה לחדש הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 02-44796-12-05 בחיפה.

15.

המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
ד' חשוון תשע"ה, 28 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.


_________________________
שלמה לבנוני
, שופט
סגן נשיא









תאמ בית משפט שלום 53972-10/12 רבקה פורת נ' עמית עדי, ברוך ציבין (פורסם ב-ֽ 28/10/2014)