Google

סעד סמיה, פארס הדיה - שפיק אסעד - ראש המועצה המקומית בית ג'אן, מועצה המקומית בית ג'אן

פסקי דין על סעד סמיה | פסקי דין על פארס הדיה | פסקי דין על שפיק אסעד - ראש המועצה המקומית בית ג'אן | פסקי דין על מועצה המקומית בית ג'אן |

63/99 ברע     04/03/1999




ברע 63/99 סעד סמיה, פארס הדיה נ' שפיק אסעד - ראש המועצה המקומית בית ג'אן, מועצה המקומית בית ג'אן




בבית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 63/99
1. סעד סמיה

2. פארס הדיה
המבקשות

1. שפיק אסעד - ראש המועצה המקומית בית ג'אן
2. המועצה המקומית בית ג'אן
המשיבים
הנשיא ס' אדלר
בלשכתו

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי מיבלום ונציגי הציבור צימט וגרודסקי; בשא 7801/98, עב 5681-2/98, עב 6414/98) מיום 22.1.1999, אשר דחתה את הבקשה ליתן צו זמני המונע את פיטורי המבקשות על ידי המשיב 1 ומורה על החזרתן לעבודה.

2. א. טיעוני המבקשות
לטענת ב"כ המשיבות הן עובדות קבועות אצל המשיבה מספר 2, (להלן: המועצה), והפסקת עבודתן נעשתה משיקולים זרים ובניגוד לחוק. בחודש נובמבר 1998 נערכו בחירות למועצה ולראשות המועצה נבחר המשיב מספר 1. לטענת ב"כ המבקשות, מיד עם כניסתו לתפקיד החל הלה לפגוע בעובדים שאינם נמנים על מחנהו הפוליטי.
בראשית חודש דצמבר 1998, קיבלו המבקשות הודעות על הפסקת עבודתן.

המבקשת מספר 1 הועסקה, לטענתה, החל מחודש אוקטובר 1997 ועד לחודש אוגוסט 1998 כמזכירה כתבנית בבית ספר יסודי והחל מראשית חודש ספטמבר 1998 כמזכירה כתבנית בבית ספר יסודי אחר.
המבקשת מספר 2 הועסקה, לטענתה, החל מראשית חודש נובמבר 1995 כסייעת במחלקת החינוך/רווחה במועצה והחל מראשית חודש ספטמבר 1998 כעוזרת גננת.
ב. טיעוני המשיב
ראש המועצה החדש שלל, את כל הטענות אודות השיקולים הזרים בהפסקת עבודתן של המבקשות וטען, כי פעל על פי חובתו הציבורית לבטל העסקת עובדים, שלא כדין.

3. עם הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני, הוציא בית הדין קמא צו מניעה זמני האוסר על איוש המשרות של המבקשות, עד למתן החלטה אחרת.
4. נימוקי בית הדין האזורי לדחיית הבקשה:
א. שיקול כלל נסיבות העניין מעלה לכאורה חשש כבד, כי העסקתן של המבקשות מלכתחילה, לא הייתה תקינה באשר לא התמלאו ההוראות הרלוונטיות להעסקת עובדים ברשויות המקומיות: לא נמצא כי המבקשות התקבלו לעבודתן לאחר שנערך מכרז, כי ניתן להן כתב מינוי וכי הועסקו ברציפות. בנוסף תקופת עבודתן הייתה יחסית קצרה.
ב. לכאורה, המבקשות אינן בגדר עובדות קבועות של המועצה.
ג. ראש המועצה הנבחר פעל, ככל הנראה, לתיקון עיוותים שנגרמו קודם לתחילת כהונתו.

בית הדין קמא הוסיף, כי בדעתו ליתן קדימות לברור התיק העיקרי, איפשר לצדדים להגיש תצהירים משלימים וקבע כי הדיון המוקדם בהליך העיקרי יתקיים ביום 12.3.99.

5. לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובהחלטה נושא הבקשה, אני מחליט כי אין ליתן רשות ערעור; זאת מבלי לבקש תגובה מטעם המשיבים.
הטעמים להחלטתי:

א. הבקשה שלפני הינה בקשת רשות ערעור על החלטה בדבר מתן צו מניעה זמני. בכגון דא הכלל הוא, כי ערכאת ערעור אינה מתערבת, בדרך כלל, בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אם ליתן סעד ארעי אם למאן, אלא אם כן שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה או ששיקול הדעת היה מופרך במידה כזו המצדיקה התערבות (ראה: דב"ע מט/ 9-141 אסתר תירוש - המרכז הרפואי בילינסון ואח', פד"ע כ 491, 492; פד"ע תשן/ 41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ ואח' - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92, 93; דב"ע נג/ 9-128 ניסים סבח ואח' - אי. פי. סי. קי הנדסה חשמל ובקרה בע"מ, פד"ע כה 243, 249 והאסמכתאות שם; א. וינוגרד צווי מניעה (תשנ"ג, כרך א') 241-242).
נסיבותיו של המקרה דנן, כפי שהן עולות מהחומר שהונח בפני
, אינן מצדיקות שמיעת ערעור על החלטתה של הערכאה קמא.

ב. בית דין זה הדגיש בפסיקתו כי שיקולי השלטון חייבים להיות ענייניים ויש למנוע החלטות משיקולים פוליטיים. על-כן, מקפיד בית הדין לבחון טענות בנושא מניעים פוליטיים. במקרה דנן, בית הדין האזורי התייחס לנושא והגיע למסקנה שלכאורה, לא התקיימו שיקולים זרים המצדיקים מתן צו מניעה זמני. הכרעת בית הדין קמא מעוגנת בקביעות עובדתיות לכאוריות שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהן.

ג. במקרה דנן, יכולה להתעורר שאלה הנוגעת עם פיטורי עובדת אשר התקבלה לעבודה משיקולים זרים, ושלא כדין. נפקות דרך קבלתה לעבודה הינה שאלה נכבדה אשר יש להכריע בה לאחר קביעת מכלול העובדות (ראה: דב"ע נא/ 3-206 מדינת ישראל - מועצת פועלי ירושלים ואח', פד"ע כ"ג 507).

ד. במקרה דנן, אין באמור בהחלטתו של בית הדין קמא כדי למנוע ממנו קביעת עובדות ומסקנות אחרות; זאת לאחר שמיעת הראיות וקביעת מכלול העובדות בהליך העיקרי.

ה. בית הדין האזורי רשאי לקבוע בפסק דינו הסופי כי על המשיבים להחזיר את המבקשות לעבודתן ואין באי מתן צו המניעה כדי למנוע כל סעד שימצא לנכון.
המועצה לא תאייש באופן קבוע את התפקידים שמילאו המבקשות, זאת עד לסיום ההליך העיקרי. בנוסף וכאמור בהחלטת בית הדין קמא, יודיע המשיב מספר 1 בכתב לעובד שהתמנה לתפקיד על קיומו של ההליך ועל כך שבית הדין רשאי ליתן

פסק דין
סופי אשר יורה על החזרתן של המבקשות לעבודה או על כל סעד אחר שימצא לנכון (ראה: דב"ע מה/ 3-71 ממשלת ישראל ואח' - בנימין גור-אריה, פד"ע ט"ז 264, 268).

6. בית הדין האזורי קבע כי בדעתו ליתן לתיק העיקרי קדימות ואף קבע מועד קרוב לדיון בהליך העיקרי. יודגש כי דיון רצוף בהליך העיקרי ומניעת דיון בהליכי ביניים הם דרך המלך (ראה: דב"ע תשן/ 4-21 ההסתדרות הכללית ואח' - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 173, 176-177).

7. סוף דבר - הבקשה נדחית.
בית הדין האזורי יביא הליך זה בחשבון בעת קביעת שיעור ההוצאות בפסק דינו בהליך העיקרי.

ניתנה בהעדר הצדדים, היום ט"ז באדר תשנ"ט (4.3.1999), ותשלח לצדדים.

__________
ד"ר ס. אדלר
נ ש י א
בר"ע 63/99

3









ברע בית הדין הארצי לעבודה 63/99 סעד סמיה, פארס הדיה נ' שפיק אסעד - ראש המועצה המקומית בית ג'אן, מועצה המקומית בית ג'אן (פורסם ב-ֽ 04/03/1999)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים