פסקי דין על יצחק נבון | פסקי דין על קרן אשכנזי | פסקי דין על תשעה מיליון חברה לביטוח |

40529-03/14 תק     28/10/2014




תק 40529-03/14 יצחק נבון נ' קרן אשכנזי, תשעה מיליון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בנתניה


28 אוקטובר 2014
ת"ק 40529-03-14 נבון נ' אשכנזי ואח'




בפני

כב' השופטת הבכירה אביבה טלמור


התובע

יצחק נבון


נגד


הנתבעות

1. קרן אשכנזי
2. תשעה מיליון חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 21.10.13 בחניון שברחוב גיבורי ישראל בנתניה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מספר רישוי 78-923-64 נהוג על ידי התובע (להלן: "רכב התובע") ורכב נתבעת 1 נהוג על ידי נתבעת 1 מספר רישוי 41-602-60 (להלן: "רכב הנתבעת 1") המבוטח בנתבעת 2.

בתביעתו עתר התובע לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:
1.
נזק לרכב עפ"י דו"ח שמאי בסך של - 9,629 ₪.
2.
שכ"ט שמאי בסך של - 826 ₪.

להוכחת נזקיו הגיש התובע חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, מסמכים ותמונות.

התובע תיאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה כדלקמן:
"
נכנסתי לחניון לכלי רכב בנתניה ברחוב גיבורי ישראל ותוך כדי נסיעה לפתע רכב נהוג ע"י נתבעת 1
ומבוטח בנתבעת 2 כפי שהוברר לי בהמשך, פגע בחלק הימני קדמי של הרכב שלי.
הרכב של נתבעת 1 פגע ברכב שלי או שהוא היה במהלך חניה או יציאה מחניה או ביצוע של חניה שנעשתה ע"י הנתבעת מבלי שאיפשרה לרכב שלי לנסוע. אני הגעתי בנסיעה ונכנסתי בנסיעה לחניון ברח' גיבורי ישראל כדי לאסוף דואר מת"ד שנמצאת במקום ותוך כדי כניסתי לחניון ונסיעה בחניון עצמו הנתבעת שנהגה ברכב שמספרו 4160260 פגעה ברכב שלי וגרמה לנזקים. הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 9629 ₪ ושכ"ט שמאי 826 ₪. צירפתי לתביעה חוות דעת שמאי, מסמכים ותמונות. אני מכיר את החניון היטב כי המשרד שלי נמצא שם כשבע שנים ברח' גיבורי ישראל ואני מגיע לשם לאסוף דואר באופן קבוע פעמיים בשבוע, כך שהחניון מוכר לי היטב וזו לא פעם ראשונה שאני נוהג בו, אני לא חונה שם אלא רק מגיע כדי לאסוף דואר. אחרי התאונה החלפנו פרטים, הנתבעת 1 יצאה מרכב עם תינוק ביד, ולא התווכחתי איתה, היא מסרה את הפרטים ונסענו לדרכנו."

התובע לא נחקר בחקירה נגדית על ידי נתבעת 1.

בחקירתו הנגדית ע"י נציג נתבעת 2 לשאלה: "אתה טוען בתביעה שנהגת את הרכב שלך בתוך חניון רכב", השיב: "כן". לשאלה: "
מה היה המרחק בין הכניסה לחניון ועד למקום שבו הרכב שלך נפגע לטענתך ע"י רכב הנתבעת", השיב: "בערך 20 מטרים. אני עוסק בהנדסה וזו הערכתי". לשאלה: "אמרת שאחת מהאפשרויות שאתה משער זה שהנתבעת 1 אולי ביצעה חניה, אולי נסעה קדימה ואחורה", השיב: "אני לא יודע בדיוק מה היא עשתה עובר לכך שהיא פגעה ברכב שלי, אבל היא פגעה ברכב שלי והייתה עם תינוק". לשאלה: "היו עוד דברים, שמעת או ראית עוד דברים", השיב: "אני זוכר שפרט לרכב שלי ולרכב שלה אולי היה עוד איזה רכב בחניון אבל לא קשור בכלל לאירוע. החניון הוא חניון ענק , גדול ונגיש ומסומן ואין שם שום בעיה". לשאלה: "אני אומר לך שמרגע שנכנסת עם הרכב שלך לחניון בנסיעה וחלפת על פני אותם 20 מטרים הנתבעת 1 צפרה לעבר הרכב שלך, האם שמעת את הצפירה", השיב: "בחיים לא".

הנתבעת תיארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:

"
ביום 21.10.13 נהגתי ברכב שמספרו 4160260 שהוא רכב בבעלותי ומבוטח בנתבעת 2. הגעתי לחניון כלי רכב ברח' גיבורי ישראל בנתניה, אני גם עובדת במתחם האמור ומכירה את החניון היטב, באותו יום לא הגעתי לעבודה אלא הגעתי יחד עם תינוק שהיה לי, מצאתי מקום חניה סמוך מאוד ומקביל לכניסה לחניון, הכניסה ומקום החניה שמצאתי היו קרובים מאוד, זה היה מקום החניה המסומן הראשון למעשה שלאחר הכניסה לחניון. ואז תוך כדי שאני מסתדרת בחניה, אני מבקשת לציין שאני נכנסתי לחניון והסתובבתי בחניון מס' פעמים עם רכבי וחיפשתי חניה. אני משרטטת בשרטוט ללא מידות את הכניסה לחניון שבו ארעה התאונה. אני מסמנת על השרטוט ללא מידות של החניון את הכניסה לחניון במילה "כניסה", אחרי שעשיתי סיבובים בתוך החניון אני מסמנת בחץ ובספרה 1 את כוון הנסיעה שלי לעבר מקום החניה שאני מסמנת 2 ששם רציתי להחנות את הרכב שלי. אני רוצה לציין שאני כבר עמדתי בתוך הסימון של החניה שרציתי להיכנס אליה, אבל לא עמדתי בצורה טובה ורציתי ליישר את הרכב שהוא יעמוד בצורה טובה, הייתי צריכה לנסוע מעט לאחור ובדיוק בשניה שאני הייתי בעצירה בתוך החניה עצמה שבחניון ועוד לא הספקתי לנסוע לאחור, הגיע התובע עם הרכב שלו מהכניסה לחניון ופגע בי בצד השמאלי קדמי של הרכב שלי, שאני בעצירה מוחלטת, אני זוכרת שצפרתי לו כי ראיתי אותו נכנס לחניון וראשו היה מוסט לכוון הדואר שאני מסמנת על השרטוט במילה "דואר", הוא פשוט הסתכל לשם ולא שם לב לרכב שלי וצפרתי לו וארעה התאונה. השרטוט מוגש ומסומן נ/1. התמונה של הרכב שלי מוגש ומסומן נ/2. טופס פרטי האירוע- נ/3. מבקשת לדחות את גרסת התובע."

בחקירתה הנגדית לשאלה: "
את מאשרת שאחרי התאונה חיכיתי לך עד שתצאי מהאוטו עם התינוק שלך", השיבה: "כן. אני נבהלתי אחרי התאונה". לשאלה: "אחרי התאונה אמרת לי שאת ראית אותי שאני מחפש חניה", השיבה: "אני אמרתי לך אחרי התאונה שעצרנו את כלי הרכב שראיתי שאתה מסתכל שמאלה לחפש חניה". לשאלה: "את מסכימה איתי שכל החניון היה ריק, השעה היתה 8:30 בבוקר", השיבה: "החניון לא היה ריק, אני עובדת במתחם
הזה וכל יום בשעה 8:30 שאני מגיעה לשם החניון מפוצץ שם, ב- 8:05 אין איפה להחנות. התאונה היתה בשעה 9:10 והחניון היה מלא".

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

מחומר הראיות עולה בבירור, כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת הן על התובע והן על נתבעת 1 בחלקים שווים ביניהם.

קובעת אני, כי התובע נהג רכבו ביום התאונה בחניון שברח' גיבורי ישראל בנתניה (להלן: "החניון") כשמטרתו היתה לעצור רכבו בסמוך למבנה דואר הנמצא בצד שמאל החניון כיוון נסיעתו ולאסוף דברי דואר במבנה דואר זה (ראה שרטוט ללא מידות שהוגש ע"י התובע - סומן ה' וכעולה משרטוט ללא מידות שהגישה נתבעת 1 – הוא נ/1). התובע, הנוהג ברכב התובע, הגיע בנסיעה לחניון דרך מקום הכניסה לחניון זה, המשיך בנסיעה למרחק של כ-20 מ' בתוך שטח החניון תוך שאצה לו הדרך, כשראשו מוטה שמאלה כיוון נסיעתו לעבר מבנה הדואר לשם רצה להגיע על מנת לאסוף את דברי הדואר, ולא שת ליבו לכך שבצד ימין הדרך כיוון נסיעתו, מנסה נתבעת 1, אותה עת, לתמרן רכבה למקום חניה מסומן הנמצא סמוך מאוד לכניסה לחניון ומקביל לו, מקום חניה אותו מצאה לאחר שחיפשה מקום חניה לרכבה בחניון שאותה שעה חנו בו כלי רכב רבים, כפי שנראה בבירור מתמונה שצילם התובע עצמו- מוצג א'. נתבעת 1, תימרנה רכבה למקום חניה פנוי זה שבחניון וכדי להחנות רכבה בתחום מקום החניה המסומן האמור כהלכה, הסיעה רכבה קדימה ולאחור, וזאת עשתה מבלי להבחין בעוד מועד ברכב התובע המגיע בנסיעה מהכניסה לחניון, המשיכה כדבריה "להסתדר" עם רכבה באותה חניה וכלשונה: "ואז, תוך שאני מסתדרת בחניה", תוך הסעת רכבה קדימה ולאחור ומשהבחינה לפתע ברכב התובע המגיע בנסיעה שוטפת וחשה כי עומדת להתרחש תאונה, הרי אף שצפרה לעבר רכב התובע, לא יכולה היתה מפאת המרחק הקצר שנוצר בין כלי הרכב, לעצור רכבה בבטחה כפי שהתובע לא יכול היה לעשות כן וכלי הרכב פגעו זה בזה באופן שרכב התובע פגע בצד שמאלי קדמי של רכב נתבעת 1 ונגרמו נזקים לשני כלי הרכב.

קובעת אני, כי הן התובע והן נתבעת 1, כל אחד בדרכו הוא, ניסו ליטול את זכות הדרך לעצמם, לא שתו ליבם לנעשה בדרך, וכתוצאה מנהיגתם חסרת הזהירות, הן של התובע והן של נתבעת 1, נגרמה התאונה ותוצאותיה.

העולה מהמקובץ, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת הן על התובע והן על נתבעת 1 בחלקים שווים ביניהם.

נזקי התובע שהוכחו בפני
, ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים, הינם כדלקמן:
1.
נזק לרכב בסך של - 9,629 ₪.
2.
שכ"ט שמאי בסך של - 826 ₪.
נזקי התובע שהוכחו בפני
הינם בסך כולל של 10,455 ₪.

על הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשאת במחצית הסכום האמור, היינו בסך של 5,227.50 ₪.

לסיכום, אני מחייבת הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום הנזקים שהוכח בפני
בסך של 5,227.50 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה, 21.10.13, ועד התשלום המלא בפועל.

מאחר והן התובע והן הנתבעים אחראים לקרות התאונה ותוצאותיה בחלקים שווים ביניהם – אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשותע רעור לבית משפט מחוזי מרכז - לוד תוך 15 יום.

פסה"ד יישלח לצדדים ע"י המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.


ניתן היום,

ד' חשוון תשע"ה
, 28 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 40529-03/14 יצחק נבון נ' קרן אשכנזי, תשעה מיליון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/10/2014)