פסקי דין על אלי בן סימון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

757-10/13 בל     01/11/2014




בל 757-10/13 אלי בן סימון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 757-10-13


01 נובמבר 2014

לפני
:

כב' השופטת
שרון אלקיים

ה
מערער


אלי בן סימון
ע"י ב"כ: עו"ד שנידר
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ספורטה




פסק דין

1.
ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים
(נפגעי עבודה) מיום 11.8.13, אשר דחתה את ערעורו של המערער וקבעה כי למערער נכות בשיעור 5% בהתאם לסעיף 31(5)א'
ii

בגין יד ימין ונכות בשיעור 5% בהתאם לסעיף 31(5)א'
ii

בגין יד שמאל (להלן: החלטת הוועדה).

2.
התשתית העובדתית:
א.
ועדה רפואית לעררים מיום 20.5.12 קבעה למערער נכות בשיעור 5% לכל יד, בגין תסמונת התעלה הקוביטלית בלבד והפעילה תקנה 15.
ב.
המערער הגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין (ב"ל 32730-06-12) . ביום 29.5.13 ניתן

פסק דין
בהסכמת הצדדים, אשר קובע כדלקמן (להלן: פסק הדין המחזיר):
מוסכם עלינו כי עניינו של המערער יושב אל הועדה הרפואית לעררים, על מנת שזו תשקול שיעור הנכות המתאימה בגין תסמונת התעלה הקוביטלית, תוך התייחסות לבדיקות
emg
מיום 18/7/10 ומיום 29/1/12 ולחוות דעת ד"ר אגסי בהקשר זה.
לענין ה-
cts
בהמלצת בית הדין ומשמושב הענין לועדה תנמק ותפרט הועדה מהם הממצאים הקליניים אשר הובילו למסקנה השוללת תסמונת
cts
, על רקע ממצאי בדיקת ה-
emg

בהקשר זה. המערער יוזמן לועדה ויוכל לטעון בפני
ה. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת."
ג.
בעקבות פסק הדין המחזיר התכנסה הוועדה ביום 11.8.13 ודחתה את הערעור. כאמור, על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי.

טענות הצדדים
3.
טענות המערער בתמצית הינן, כדלקמן:
א.
הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. הוועדה לא שקלה ולא התייחסה באופן מפורט ומנומק לשתי בדיקות ה-

emg

ולא התייחסה במפורט ובמנומק לחוות דעתו של ד"ר אגסי. הדבר מהווה פגם משפטי. משפט לקוני לפיו
"כל המצויין מעלה מתייחס לכל בדיקות ה
emg
שבוצעו (מ 7/10, 1/12)"
אינו מהווה הנמקה מספקת.
ב.
פסק הדין המחזיר הורה לוועדה להתייחס באופן מנומק לבדיקות ה
emg

שכן טרם מתן פסק הדין המחזיר נטען שאין מניעה לקבוע נכות על בסיס בדיקות ה

emg

וממצאיהן. לכן, נדרשה הוועדה במפורש ליתן דעתה לבדיקות אלה. בנסיבות העניין לא ניתן לקבל את עמדת המשיב לפיה הנכות נקבעה בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית, שכן טענה זו כבר נטענה בערעור קודם ועל אף זאת ניתן פסק הדין המחזיר ונוסח באופן שבו הוא נוסח.
ג.
הוועדה מפנה לבדיקה הקלינית שנערכה למערער ע"י ועדה רפואית קודמת מיום 20/5/12 וממנה מצטטת כביכול כי
"החולשה הינה בדרגה קלה", אלא שעיון באותו פרוטוקול מלמד אחרת. בפרוטוקול האמור צוין כי "ירידה בכוח גס" הינה "קלה". לא ניתן להבין בהכרח ש"חולשה" הינה "ירידה בכוח גס". כך או כך הדבר ממילא אינו תואם את הגדרת הסעיף המדבר על דרגות "שיתוק". לא ברור כיצד יתכן שבבדיקת הדמיה תופיע דרגת שיתוק מסוימת של העצב, אך הוועדה תתעלם מכך.
ד.
בנוסף, על מנת להסביר את שלילת קיום התסמונת הקוביטלית מסתמכת הוועדה, בין השאר, על בדיקת
emg

מחודש 6/13, שהינה בדיקה מאוחרת למועד הוועדה אשר ביחס אליה ניתן פסק הדין המחזיר (פסק הדין המחזיר הינו מיום 20.5.12). הסתמכות על בדיקה זו מהווה חריגה מפסק הדין המחזיר.
ה.
אמירות הועדה ביחס ל"תרומת הסכרת" אינן עומדות במבחנים משפטיים בנוגע לשלילת הקשר הסיבתי. יתרה מזאת, בוועדה מיום 20.5.12 (הועדה אשר ביחס אליה ניתן פסק הדין המחזיר) צוין שאין קשר בין תסמונת התעלה הקוביטלית והסכרת. אם היתה אותה ועדה סבורה שקיים קשר בין הסכרת לתסמונת התעלה הקרפלית, היתה אמורה להתייחס לעניין זה כבר באותו מועד. בהיעדר התייחסות כאמור ובהתחשב באמירות ביחס לקשר שבין הסכרת לבין תסמונת התעלה בפרוטוקול נשוא הערעור יש משום סתירה בלתי מובנת.
ו.
לעניין ה-
cts

אין התייחסות מפורטת ומפורשת לכל אחת מבדיקות ה-
emg

ואף לא לעמדת ד"ר אגסי. מצופה מן הוועדה, לאור נוסח פסק הדין המחזיר, שתסביר היכן היא איננה מוצאת התאמה ובאילו עצבים היתה מצפה לראות את הירידה על מנת להקנות נכות, אך בפועל לא נצפתה ירידה כזו.
ז.
העובדה שבבדיקת
emg
אובחנה תסמונת
cts
מחייבת כי הוועדה תקבע, לכל הפחות, נכות בשיעור 0%, ככל שהיא סבורה שאין לתסמונת ביטוי קליני. אי קביעת כל נכות משמעותה בפועל שלילת הקשר הסיבתי.
ח.
נוכח התנהלות הוועדה יש להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש. לחלופין, יש להורות לוועדה להתייעץ עם יועץ בתחום, אשר ידון בשתי התסמונות עת הפרוטוקולים של ועדות קודמות לא יונחו בפני
ו.

4.
טענות המשיב בתמצית הינן, כדלקמן:
א.
לא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה, שכן הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר במלואן ונימקה החלטתה.
ב.
הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר אגסי, לבדיקות
emg

קודמות ואף לבדיקת
emg
עדכנית. בהתאם להלכה בדיקות עזר אינן משמשות להקניית נכות, אלא הממצא של הגבלה בפועל שנמצא בבדיקתה הקלינית של הועדה. הוועדה חוזרת ומסבירה את עמדתה ומוסיפה כי על פניו נראים סימנים של נרופתיה בגפיים התחתונות, תרומה של הסכרת ממנה סובל המערער.
ג.
טענות המערער יוצאות כנגד שיקול דעתה המקצועי של הוועדה. מדובר בהחלטה שבתחום סמכותה המקצועי של הועדה ובית הדין לא יחליף את שיקול דעת הועדה בשיקול דעתו.
ד.
אין כל הצדקה להחלפת הרכב הוועדה, במיוחד נוכח התכנסותה מכוח פסק הדין המחזיר ופעולתה בהתאם לו. המערער לא מצביע על כל נימוק ממשי להחלפת הרכב. לא מדובר במקרה חריג שבו עולה חשש כי הוועדה נעולה בעמדתה.

דיון והכרעה
5.
לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

6.
הלכה פסוקה וידועה היא בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה
מהוראה המחייבת אותה
(עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע
לד 213 (1999)).
עוד נקבע, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן
(עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי
, (22.6.2006)).

בנוסף יצוין כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה
(דב"ע (ארצי) שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע טו 60 (1983)).
אשר לחובת ההנמקה, עליה להיות ברורה ומפורשת אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק
(דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01
לביא – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יז 130 (1985)).

כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי

פסק דין
, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין.
(דב"ע (ארצי) נא/29 – 01 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי
, (לא פורסם, 8.1.2008).

7.
ביחס לתסמונת התעלה הקוביטלית הורה פסק הדין המחזיר לוועדה לשקול שיעור נכות בגין תסמונת זו, תוך התייחסות לבדיקות
emg

מיום 18.7.10 ומיום 29.1.12 ולחוות דעתו של ד"ר אגסי בהקשר זה.

לעניין ה
cts
נדרשה הועדה בפסק הדין המחזיר לנמק ולפרט את ממציאה הקליניים אשר הובילה למסקנה השוללת תסמונת
cts
על רקע ממצאי בדיקת ה-
emg

בהקשר זה.

8.
בפרק סיכום ומסקנות ציינה הועדה את הדברים הבאים:
"הועדה קבעה את שיעור הנכות פגיעה בעצב האולנריס משני הצדדים בהתאם לחומרה שנמצא בבדיקה הקלינית של הועדה (כמצויין בפרוטוקול הועדה מיום 20/5/12 המתאר את הבדיקה הקלינית ואשר מציין כי החולשה הינה בדרגה קלה).
באשר ל-
cts
– הועדה לא מצאה חולשה בשרירים המעוצבים ע"י העצב המדיאנוס ולכן לא קבעה נכות בגין
cts
. אמנם בבדיקת ה-
emg
ישנם ממצאים. הממצאים בפני
עצמם ללא התאמה קלינית אינם מקנים נכות. בדיקת ה-
emg
הינה בדיקת עזר ולא אבחנתית בפני
עצמה. הועדה מציינת כי בבדיקת ה
emg
מ-6/13 יש גם סימנים של נורופטיה בגפיים התחתונות ובסיכום – פולינורופטיה ממנה סובל התובע. באותה רוח הועדה אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר אגסי ולכן הועדה סבורה כי הנכות שנקבעה ב 20/5/12 תואמת את עצמו. כל המצויין מעלה מתייחס לכל בדיקות ה-
emg
שבוצעו (מ 7/10, 1/12)."
תסמונת התעלה הקוביטלית
9.
הצדק עם המערער בטענתו כי הוועדה לא התייחסה כראוי וכדבעי לבדיקות ה-
emg
בבואה לשקול את נכותו בגין תסמונת התעלה הקוביטלית. הוועדה הבהירה כי נכותו של המערער בגין התסמונת האמורה ניתנה על בסיס הבדיקה הקלינית, אלא שבכך לא די. הוועדה נדרשה במפורש ברחל בתך הקטנה להתייחס לבדיקות
emg
מיום 18.7.10 ומיום 29.1.12 בהקשר זה. העובדה שצויין בפרוטוקול "כל המצויין מעלה מתייחס לכל בדיקות ה-
emg

שבוצעו (מ 7/10, 1/12)"
הינו בבחינת אמירה לקונית שאינה מהווה התמודדות ממשית עם ממצאי הבדיקות הללו ביחס לתסמונת התעלה הקוביטלית. אמירה זו אינה יכולה להספיק על מנת לצאת ידי חובת מילוי מצוות פסק הדין המחזיר. הפרוטוקול אינו מאפשר כל מעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה בכל הנוגע לבדיקות ה
emg

בקשר עם תסמונת התעלה הקוביטלית.

10.
באופן דומה, גם חוות דעתו של ד"ר אגסי לא זכתה להתייחסות מספקת.
בדב"ע (ארצי) ל/0-15 בטרמן נגד המוסד לביטוח לאומי
, פורסם במאגרים (14/2/71) נפסק שוועדה רפואית חייבת להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת. הדברים נכונים מקל וחומר עת מוחזר עניינו של מבוטח לוועדה, אשר נדרשת מכוח פסק הדין המחזיר להתייחס לחוות הדעת באופן מפורש.
כל שנכתב ביחס לחוות דעתו של ד"א אגסי הוא ש"הועדה אינה מקבלת את מסקנתו של ד"ר אגסי". לא הובהר האם התשתית העובדתית שעמדה בפני
הוועדה נמצאה שונה מזו אשר עמדה בסיס חוות דעתו של ד"ר אגסי. בנוסף, לא הובהר מדוע קיים שוני במסקנות. הועדה לא פרטה
דבר וחצי דבר בנוגע לחוות הדעת, זולת המשפט הלקוני של אי קבלת מסקנתה. במשפט זה אין כדי לקיים את הנחיית פסק הדין המחזיר, שכן משפט תמציתי וסתום זה בוודאי אינו עולה כדי התייחסות כדבעי וכראוי לחוות הדעת.

תסמונת ה-
cts
11.
שונים הם פני הדברים ביחס להתייחסות הוועדה לתסמונת ה
cts
. ביחס לתסמונת זו הוועדה פרטה את הממצאים הקליניים אשר הובילו למסקנתה ביחס לשלילת התסמונת, על רקע בדיקות ה
emg
.

12.
אכן, יתכן שהצדק עם המערער ביחס לכך שלא היה מקום לחזק את מסקנת הוועדה בהקשר זה באמצעות ניתוח בדיקת
emg

מ 6/13
- מועד המאוחר למועד פסק הדין המחזיר. יחד עם זאת, ההנמקה בכל הנוגע לשלילת תסמונת ה
cts
מספקת, גם ללא הפניה לבדיקה המאוחרת. בנוסף, המערער הוא אשר המציא


לוועדה את בדיקת ה-
emg

מחודש 6/13, בניסיון לתמוך את טענותיו שלו.

בהתחשב בכל אלה מצאתי כי לא נפל פגם משפטי מהותי, היורד לשורשו של ענין, בהחלטת הוועדה ביחס לתסמונת ה
cts
, באופן המאפשר השבת עניינו של המערער לוועדה בהקשר זה.

13.
יתר טענותיו של המערער ביחס להנמקת הוועדה את שלילת תסמונת ה
cts
הינן טענות במישור הרפואי היוצאות כנגד שיקול הדעת המקצועי המסור לועדה ולה בלבד. בית הדין לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הועדה.

14.
אכן, דרך המלך הינה להשיב את הענין לוועדה בהרכבה המקורי. רק במקרים חריגים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" בעמדתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, מועבר הענין לוועדה בהרכב אחר
(בר"ע (ארצי) 26826-10-13 דרעי נגד המוסד לביטוח לאומי
(20/11/13) פורסם בנבו; עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר קופפרברג נגד המוסד לביטוח לאומי
(21/10/09) פורסם בנבו).

עניינו של המשיב כבר עמד פעמיים בפני
הוועדה בהרכבה הנוכחי. מכוח

פסק דין
זה יוחזר העניין לוועדה, בפעם השלישית.
אופן ניסוח ההנמקה ביחס לתסמונת התעלה הקוביטלית מעלה חשש כי הוועדה "נעולה" בעמדתה ביחס לתסמונת זו - הוועדה ציינה את מסקנתה ביחס לתסמונת זו, פנתה לבחון את התסמונת ה-
cts
ורק בסיום הפרוטוקול, לאחר התייחסות לתסמונת ה
cts
, הוסיפה בלקוניות, ככל הנראה ביחס לתסמונת התעלה הקוביטלית (דבר שלא הובהר די צרכו), כי אינה מקבלת את מסקנתו של ד"ר אגסי ושכל האמור בפרוטוקול מתייחס גם לבדיקות ה
emg

-אותן בדיקות אליהן נדרשה להתייחס ספציפית בפסק הדין המחזיר.
בהתחשב בניסוח פרוטוקול הוועדה ובעובדה שעניינו של המערער מושב לוועדה בפעם השלישית, מצאתי כי ראוי לחרוג מהכלל ולהורות על החלפת הרכב הוועדה.

סוף דבר
–
15.
הערעור מתקבל בחלקו. עניינו של המערער יוחזר אל ועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכב חדש, על מנת שזו תשקול את השיעור הנכות המתאימה בגין תסמונת התעלה הקוביטלית, תוך התייחסות לבדיקות
emg

מיום 18.7.10 ומיום 29.1.12 וכן תתייחס באופן מפורט ומנומק לחוות דעתו של ד"ר אגסי מיום 28.3.11. המערער וב"כ יוזמנו לוודעה ויוכלו לטעון בפני
ה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. הפרוטוקולים של הוועדות הקודמות לא יונחו בפני
הוועדה.

16.
נוכח קבלת הערעור כמעט במלואו ישא המשיב בשכ"ט ב"כ המערער בסך 2,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.
ניתן היום, ח' חשוון תשע"ה, (01 נובמבר 2014
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 757-10/13 אלי בן סימון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/11/2014)