פסקי דין על המערער1. משה אלקובי2. אהוד לזנס3. אילן בוטבול4. איתן אמסלם המשיביםבשם המערער : בעצמובשם המשיבים: אין הופעהבפני סגן הנשיא (י' אליאסוף) | פסקי דין על המשיביםבשם המערער : בעצמובשם המשיבים: אין הופעהבפני סגן הנשיא (י' אליאסוף)

08/03     08/03/1999




דבע 9-144/נז עוזי מזרחי נ' משה אלקובי, אהוד לזנס, אילן בוטבול, איתן אמסלם




בבית הדין הארצי לעבודה דב"ע נז9-144/
עוזי מזרחי
המערער
1. משה אלקובי

2. אהוד לזנס

3. אילן בוטבול

4. איתן אמסלם
המשיבים

בשם המערער : בעצמו
בשם המשיבים: אין הופעה

בפני
סגן הנשיא (י' אליאסוף
), השופטת א' ברק
, השופטת מ' פיקרסקי

נציג עובדים (שמר), נציג מעבידים (ברטל)

פ ס ק ד י ן

השופטת אלישבע ברק
רשם בית הדין הארצי, השופט מ' מירון (בדב"ע נז13-45/), דחה את בקשתו של המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע, שדן בתיק בגלגולו השלישי. השופט מירון לא מצא טעם מיוחד להארכת המועד. למערער היו בעיות במשפחתו, לידה של אשתו לאחר שנים רבות וניתוח לילד, אלא שהשופט מירון מצא שתקופת החודשיים שעברו מיום מסירת פסק הדין למערער ועד להגשת רשות הערעור היוו זמן מספיק להגשת רשות ערעור, ואין העיכוב מוצדק גם בנסיבותיו המיוחדות של המערער. נראית לנו קביעתו של השופט מירון. מעבר לכך בחנו גם את סיכויו של המערער לקבל רשות ערעור.
עניין זה החל במתן

פסק דין
על ידי רשם בית הדין האזורי בבאר שבע בתיקים שנדונו בדיון מהיר (נדונו בהליך זה שמונה תיקים ביניהם תביעתם של המשיבים). הרשם קבע על סמך מבחני מהימנות של עדים ועל סמך מסמכים כי המשיבים היו עובדי המערער ופסק סכומים שונים שהמערער חב להם כשכר עבודה. הרשם שמע עדויות. הוא גם הוציא צו הבאה נגד עד שסרב לבוא להעיד, עד שבעדותו הראשונה זכר את מועד עיסוקו של המערער כקבלן, ובעדותו השנייה אמר שאינו זוכר תאריכים.
על

פסק דין
זה ביקש המערער רשות ערעור מנשיא בית הדין הארצי. הנשיא קבע כי בערעור תעמודנה בעיקר שתי שאלות. האחת, האם הנימוק בפסק הדין של הרשם "שהמשיב נוהג לטעון באופן גורף לגבי תובעים כי אינם עובדים וכך עשה גם בתיק אחר" הינו נימוק קביל להערכת מהימנות. השנייה, משקלו של מסמך שהוא הסכם בין המערער לחברת עבודות בניין. התאריך של חתימתו הוא יומיים לאחר ששלושה מהמשיבים סיימו את עבודתם. השופט הראשי אזולאי דן בערעור (תב"ע נה11-17/). השופט הראשי אזולאי הגיע למסקנה כי הרשם הסתמך שלא כדין על "עדויות שיטה" מאחר ולא היו לכך ראיות שהוגשו על ידי המשיבים. הרשם גם לא הודיע לצדיים כי בכוונתו להסתמך על עדויות שיטה. אשר למשקלו של ההסכם קיבל השופט הראשי אזולאי את דעתו של הרשם, שהחתימה הפורמלית על ההסכם נעשתה לאחר שבוצעו כבר חלק מהעבודות. השופט הראשי אזולאי בחן את כתבי הטענות, את חומר הראיות שהיה לפני הרשם ואת טענות הצדדים, ומצא שאין להתערב בהן בעניינם של המשיבים שבפני
נו. ההערה של הרשם, שהמערער נוהג להתכחש להיותו מעביד היתה רק נימוק אחד של הרשם לקבלת התביעות ובעיקר הסתמך הרשם על מהימנות ועל מסמכים. השופט אזולאי דחה את הערעור לגבי המשיבים שבפני
נו.
פסקי הדין מבוססים, ואין סיכוי טוב לכך שתינתן רשות ערעור.
מקובל עלינו אם כן נימוקו של הרשם של בית דין זה. גם בשקלנו את הסיכוי לגופו הגענו למסקנה שאין מקום להתערב בהחלטתו.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ' באדר, ה'תשנ"ט (8.3.1999)

סגן הנשיא שופטת שופטת נציג עובדים נציג מעבידים

- 1 - דב"ע נז9-144/








דבע בית הדין הארצי לעבודה 9-144/נז עוזי מזרחי נ' משה אלקובי, אהוד לזנס, אילן בוטבול, איתן אמסלם (פורסם ב-ֽ 08/03/1999)