פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אורי ניסני | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

11871-06/13 א     09/11/2014




א 11871-06/13 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אורי ניסני, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



ת"א 11871-06-13 הראל חברה לביטוח בע"מ
נ' ניסני ואח'




בפני

כב' השופט
אילן סלע


הראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד פאר

התובעת


נ ג ד


1. אורי ניסני
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ג'נח

הנתבעים





פסק דין



1.
תביעה בגין נזק שנגרם לרכב שהיה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "הרכב המבוטח") בתאונת דרכים שארעה ביום 5.07.12 ברח' ז'בוטינסקי בפתח-תקוה.

2.
התובעת טענה כי התאונה ארעה שעה שרכב בו נהג נתבע 1 (להלן: "הנתבע") נסע בנתיב שמשמאל לנתיב הנסיעה של הרכב המבוטח, סטה בפתאומיות לנתיב הנסיעה של הרכב המבוטח וחסם את דרכו. התביעה הוגשה על סך של 80,211 ₪ כנגד הנתבע וכנגד נתבעת 2 שביטחה את רכבו במועד התאונה.

3.
הנתבעים כפרו באחריותם לתאונה וטענו כי התאונה ארעה שעה שהנתבע נסע ישר בנתיב השמאלי מבין שלושת נתיבי הנסיעה, כשלפתע הבחין שנתיב נסיעתו נחסם. בנסיבות אלו הוא אותת ועבר לנתיב הנסיעה האמצעי לאחר שרכב שנסע בנתיב האמצעי עצר ואיפשר את השתלבותו בביטחה. לפתע, הגיח רכב המבוטח במהירות מופרזת מהנתיב הימני בכביש סטה בחוסר זהירות אל נתיב הנסיעה האמצעי ופגע בעוצמה ברכב הנתבע.

4.
עובר לקיום הדיון בתובענה הורשע הנתבע בעבירות שונות לפי תקנות התעבורה, התשכ"א-1961 בגין התאונה נשוא תיק זה (להלן: "ההליך הפלילי").

5.
בכתב האישום שהוגש בהליך הפלילי נטען כי הנאשם - הוא הנתבע בתיק זה - נהג בנתיב הנסיעה האמצעי כשהנהג ברכב המבוטח נוסע מימינו. בהגיע הנתבע לצומת הוא פנה ימינה מבלי לשים לב לדרך, לא איפשר לרכב שמימינו להמשיך את הנסיעה בביטחה, חסם את דרכו וכתוצאה מכך כלי הרכב התנגשו.

6.
הנתבע הודה במסגרת הסדר טיעון בכל העובדות הנטענות בכתב האישום והוא הורשע על פי הודאתו.

7.
לאור ההרשעה ויתרה ב"כ התובעת על שמיעת עדותו של הנהג ברכב המבוטח וביקשה להסתפק בממצאים ובמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי, זאת לפי הוראת סעיף 42א' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "סעיף 42א").

8.
ב"כ הנתבעים טען בדיון כי אין הוא מבקש להביא ראיות לסתור את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי, אלא אך לטעון לרשלנות תורמת. במסגרת זו נשמעה עדותו של הנתבע. בעדותו טען כי עמד בנתיב השמאלי מבין שלושה נתיבים, אותת, סטה לנתיב האמצעי והמשיך בנסיעה. לדבריו, הנתיב הימני היה פנוי והוא הבחין במראה בנהג רכב המבוטח שהוא נוסע במהירות גבוהה מאד. הנהג ברכב המבוטח סטה לנתיב האמצעי, זיגזג בשל מהירותו הגבוהה ופגע בו. הנתבע הדגיש כי בשעת הפגיעה הוא עמד בנתיב הנסיעה האמצעי. לדבריו, הנזק של כלי הרכב מלמד כי התאונה לא התרחשה באופן שהוא זה שסטה לנתיב הנסיעה הימני. כשנדרש הנתבע להודאתו ולהרשעתו בהליך הפלילי ציין, כי הודה במסגרת עיסקת טיעון ובשל נסיבות שונות, בין היתר, בשל העובדה כי הוא הואשם בכך שהזיז את רכבו לאחר התאונה בטרם הגעת המשטרה, עובדה שאינו מכחישה אך היא הייתה תוצאה של תקיפתו על ידי הנהג ברכב המבוטח במקלות ובאבנים.

9.
הנתבע נדרש גם להודעה שנמסרה במשטרה של אדם בשם יצחק קונסטנטיני שהעיד שהתאונה ארעה שעה שהוא סטה לנתיב הימני. תגובתו היתה כי אין מדובר בעד ניטרלי אלא עד שרכבו נפגע גם כן בתאונה זו לאחר שהרכב המבוטח התדרדר על רכבו.

10.
אכן, בהתאם לסעיף 42א' ממצאים ומסקנות של

פסק דין
פלילי חלוט המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם, אם המורשע או חליפו הוא בעל דין במשפט האזרחי. ההלכה מקדמת דנא היא כאשר

פסק דין
פלילי מבוסס על הודאת הנאשם, רואים את העובדות בכתב האישום כמוכחות כלפיו והן יהוו את ה"ממצאים" שבפסק הדין (ע"א 71/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בוחבוט פ"ד מא(4) 327 (1987)). עם זאת, בית המשפט רשאי להרשות הבאת ראיות לסתור, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין. מטעם זה, ככלל יש מקום להתיר הבאת ראיות להוכחת רשלנות תורמת, שכן בהליך פלילי, אין לרשלנות התורמת של הקרבן כדי להעלות או להוריד לעניין האחריות של הנאשם (ע"א 285/80 שיף נ' אליאסי פ"ד לד(4) 752 (1980)).

11.

במקרה זה, הנתבעים מבקשים לייחס אשם תורם לנהג ברכב המבוטח לאור התנהגותו במסגרת הגרסה שהעלה הנתבע בכתב הגנתו. ואולם, גרסה זו אינה יכולה לעמוד שעה שהיא נסתרת מהממצאים שנקבעו בפסק הדין בהליך הפלילי, ולגביהם הנתבעים כלל לא ביקשו להביא ראיות לסתור. לא ניתן אפוא, לקבוע כי יש לייחס לנהג ברכב המבוטח אשם תורם בשל סטייתו לנתיב הנסיעה של הנתבע, מקום בו התאונה ארעה – כך לפי ההמצאים שנקבעו בהליך הפלילי – שעה שהנתבע הוא זה שסטה לנתיב הנסיעה של נהג הרכב המבוטח.

12.

כאמור, ב"כ הנתבעים ציין במפורש כי אין הוא מבקש להביא ראיות לסתור את הממצאים שנקבועו בהליך הפלילי, ומה גם שאף לוּ היה מבקש לעשות זאת, לא היה מקום להעתר לבקשה. העובדה שהנתבע הודה בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון, לדבריו, לא משום שהודאתו משקפת את האמת העובדתית אלא משיקולים שונים, אין בה כדי להוות טעם להבאת ראיות לסתור. בית המשפט ציין לא פעם כי יש לדחות טענות בתיק אזרחי של נאשמים שהורשעו על פי הודאתם בדין פלילי, כי הודו במסגרת הסדר טיעון משיקולים שונים של רווח והפסד, שכן קבלת הטענה תרוקן מתוכן את הוראת סעיף 42א' ואף יהיה בכך כדי להביא לזילות ההליך הפלילי ולאבדן אמון הציבור (ראו למשל, ת"א (מחוזי-חי') 1019/00 רוור נ' לניר (פורסם בנבו, 23.10.05).

13.
ובאשר למהירות נסיעתו של נהג הרכב המובטח, הרי שגם אם אתן אימון בגרסת הנתבע בעניין זה כי הנהג ברכב המובטח נסע במהירות גבוהה - וזאת חרף דחיית גרסתו בכל הנוגע לדרך התרחשות התאונה (ראו, למשל, ע"פ 526/90 בלזר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 133, 185; ע"מ (מחוזי-י-ם) 12868-02-11

עיזבון


דוד


ישי


דודאי


ז"ל


נ' פקיד


שומה


ירושלים 1

(פורסם בנבו, 18.05.14), וגם אם ניתן ללמוד מהודעת העד הניטרלי מר קונסטניטיני כי הרכב המבוטח פגע ברכב הנתבע בעוצמה רבה כי נהג רכב המבוטח נהג במהירות גבוהה, הרי שלא הובאה ולוּ ראשית ראייה שיש בה ללמד כי נהיגה במהירות נמוכה יותר הייתה מביאה לנזק קטן יותר. בנסיבות אלו, שעה שמדובר בסטייה מהירה ופתאומית של הנתבע לנתיב הנסיעה של נהג הרכב המבוטח באופן שלא הותיר בידי נהג הרכב המבוטח את האפשרות למנוע את התאונה, אין מקום לפסוק אשם תורם מבלי שהובאה כל ראייה לאפשרות לתוצאות קלות יותר בתאונה במקרה של נסיעה איטית יותר.

בשים לב לכל האמור, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 80,211 ₪ הנושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת המשפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 11.8%.


ניתן היום,
ט"ז חשוון תשע"ה, 09 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 11871-06/13 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אורי ניסני, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/11/2014)