פסקי דין על מרדכי ציון | פסקי דין על קובי כהן | פסקי דין על איל בירן

26223-04/11 א     17/11/2014




א 26223-04/11 מרדכי ציון, קובי כהן נ' איל בירן








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"א 26223-04-11 ציון ואח' נ' בירן


תיק חיצוני: תיק עזר


בפני

כב' השופטת
שלהבת קמיר-וייס


התובעים

1.מרדכי ציון

2.קובי כהן
ע"י ב"כ עוה"ד תומר פרסלר


נגד


הנתבע

איל בירן
ע"י ב"כ עו"ד בטי אשורי




פסק דין
– משלים

בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כב' השופטת בלהה טלקובסקי, מיום 27.10.2014, אשר נתנה תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, הוחזר התיק בפני
י למתן

פסק דין
משלים,
אך ורק, בכל הנוגע לטענת התובעים לקיום השתק פלוגתא ומעשה בית דין, וזאת על בסיס הסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים, לתיק דנן, עם סיום הבאת הראיות (להלן: "הסיכומים").

התובעים בסיכומיהם טוענים לקיום מעשה בית דין והשתק פלוגתא, אשר לטענתם סותר את טענות ההגנה של הנתבע ומבסס קביעה כי הנתבע רכש נכסים של דיוור מהיר.

התובעים מפנים ל

פסק דין
אשר ניתן בהעדר הגנה בת.א. 700058/09 של בית משפט השלום בתל-אביב ביום 23.11.2009 במסגרת הודעת צד ג' שהגישו התובעים כנגד הנתבע ווימוי (להלן: "פסק הדין").

הנתבע ווימוי הגישו בקשה לביטול פסק הדין והבקשה התקבלה, בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה ותשלום הוצאות. הנתבע ווימוי לא הפקידו את הסכום הנדרש ולפיכך פסק הדין נותר על כנו.

הנתבע בסיכומיו טוען, כי לא ניתן ללמוד מההליך הקודם על כך שההתקשרות נעשתה מול הנתבע ולא מול וימוי, אלא שהוא צורף להודעת צד ג' כצד נוסף, ובתצהיר התמיכה לבקשה לביטול פסק הדין ציין כי הרכישה הייתה במסגרת עסקיו.

בהקשר זה מוצאת אני לציין כי התביעה דנן הוגשה ביום 17.04.2011 ובכתב התביעה צוינה הודעת צד ג' שהוגשה כנגד הנתבע בת.א. 700058/09 הנ"ל, אך היא לא צורפה ולא נטענה כל טענה של מעשה בית דין.

בכתב ההגנה אשר הוגש בתיק דנן ביום 26.6.2011 העלה הנתבע את טענותיו בדבר העדר יריבות בינו לבין התובעים וכי ההתקשרות לא נעשתה מולו אלא מול וימוי.

לראשונה ציינו התובעים את דבר קיומו של פסק הדין לטובתם כנגד הנתבע במסגרת תצהיר העדות הראשית, אך מבלי לצרפו ומבלי שפרטו את תוכנו, וזאת כשנה לאחר שהוגש כתב ההגנה ומבלי לטעון לקיומו של מעשה בית דין.

פסק הדין הוגש רק במסגרת חקירתו הנגדית של הנתבע אשר התקיימה ביום 28.01.2014.

בסמוך לאחר הגשת פסק הדין, נחקר הנתבע ארוכות בחקירתו הנגדית אודות אותם שאלות ונושאים המבקשים ליצור זהות או הבחנה בין הנתבע לבין וימוי ביחס להתקשרות עם התובעים ודיוור ישיר (מעמוד 24, שורה 2 עד עמוד 25 שורה 30 לפרוטוקול):

"ש. זה פסק הדין?
ת. לא קיבלתי אותו, לא יודע.
פסק הדין לא בנוכחותי.
מגיש את פסק הדין – מוגש ומסומן ת/1.
ש. הגשת בקשה לביטול ובית המשפט קבע שפסק הדין יבוטל כפוף להפקדת מלוא סכום החוב ולא הפקדת?
ת. נכון.
ש. איך אדם כמוך שמתגורר בבית פרטי בצהלה, רואה חשבון משנת שמונים, איך אדם כמוך אי אפשר לגבות ממך כסף, אתה עובד היום נכון?
ת. אין לי מושג.
ש. אתה מוציא תלוש משכורת דרך החברה או שאתה מנהל עוסק מורשה.
ת. לא קשור.
ש. אתה מוציא תלוש משכורת דרך חברה היום?
ת. לא.
ש. איזה ציוד רכשת מהתובעים?
ת. אני לא רכשתי שום דבר.
ש. אנו לא חוזרים מהטענה שההתקשרות נעשתה איתך באופן אישי. מאחר ואתה מסרב לי להשיב לשאלה, שאני אומר אתם ואז הכוונה שלי אליך ואל חברת וי אן וי.
ת. אני רואה חשבון ויודע מה ההבדל.
ש. איזה ציוד נרכש מהתובעים ומחברת דיוור מהיר?
ת. אייל בירן לא קנה כלום, חברת וי אן וי רכשה ציוד ורשימת לקוחות, נרכש קטנועים.
ש. הקטנועים שפורטו בחשבונית?
ת. כן.
ש. זה הכל?
ת. רשימת לקוחות.
ש. איפה רשימת הציוד?
ת. בטח בטופס יא של החברה.
אייל בירן עומד פה כנתבע לא חברת וי אן וי לכן שום דבר לא צריך להביא.
ש. איפה רשימת הציוד?
ת. יש רשימת ציוד בטופס יא של החברה.
יש לי גם רואה חשבון לחברה.
ש. מה הסכום המדוייק ששולם עבור ציוד?
ת. אני לא זוכר.
ש. האם זה הסכום שרשום בחשבוניות?
ת. כל דבר שנרכש בחברת וי אן וי נרכש עם חשבוניות.
ש. אם צירפתם פה שתי חשבוניות זה מה שנרכש?
ת. אני לא יודע.
כל דבר קיבלנו מספק חשבונית על כל דבר שהחברה רכשה.
אתה מבקש ממני לדבר בשם החברה, זה לא טוב.
זה לא נכון.
ש. מי יכול לדבר בשם החברה?
ת. שהחברה תתבע. תשאל אותי בתור אייל בירן.
ש. מי
האדם המתאים מבחינת חברת וי אן וי להשיב על השאלה הזאת?
ת. שחברת וי אן וי תידרש היא תיתן את הבן אדם שיציג את התשובות.
ש. אתה טוען שמה שנרכש זה ציוד ורשימת לקוחות, ציוד לא הבאת מה עם רשימת לקוחות?
ת. יש רשימת ציוד נמצאת בתוך ספרי החברה, החברה עבדה בצורה מסודרת, הספק הוציא חשבונית והחשבונית שולמה.
החברה קיבלה רשימה ופעלה מול הלקוחות האלה.
ש. איפה הרשימה הזאת?
ת. קיימת בספרי החברה. כל לקוח שהחברה עבדה איתו קיבל חשבונית .
ש. מה הסכום המדויק ששילמתם או ששולם עבור רשימת הלקוחות.
ת. אין לי מושג.
ש. האם גם את השם המסחרי דיוור מהיר נרכש?
ת. לא.
חברת וי אן וי לא רכשה את המותג דיוור מהיר.
ש. האם את השם המסחרי דיוור מהיר הוא נרכש
על ידך?
ת. על ידי לא נרכש וגם לא על ידי החברה.
ש. כל פעם שבלוגו של חברת וי אן וי, נרשם דיוור מהיר זה נעשה ללא רשות.
ת. אין לי מושג. לא יכול לענות לך.
אם החברה עשתה דברים לא נכונים השתמשה במשהו לא כדין, תתבע את החברה."

הטענה לקיום מעשה בית דין והשתק פלוגתא נטענה לראשונה (!!!) בסיכומי התובעים. בייחס לכך, שט
ענה בדבר "מעשה בית דין" לא נטענה בהזדמנות הראשונה נקבע

על-ידי בית המשפט העליון בפסה"ד שניתן בע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' דורי נחום, (2.1.06), פסקה 8:

"מגמת הפסיקה היא לקשור את שתי הסוגיות, 'מעשה בית דין' ו'הליך תלוי ועומד', באמצעות מבחן זהות העילות, שהרי שתי הסוגיות הללו מבטאות אותו רעיון, והוא, מניעת כפל התדיינויות והטרדת בעלי הדין ובתי המשפט. לפיכך, נדרש בעל הדין לטעון כל אחת מן הטענות הללו בהזדמנות הראשונה ובטרם היה סיפק בידי בית המשפט להיכנס לעובי הדיון. ואם לא נקט בעל הדין, בענייננו – הנתבע, ביוזמה זו ולא העמיד את בית המשפט על קיומו של הליך קודם או 'מעשה בית דין', אין כלל העיכוב או כלל המניעות מתקיים מעצמו ואין סמכותו של בית המשפט מתקפחת מאליה. משנתפסה סמכותו של בית המשפט, שוב אין מפקיעים אותה ממנו" (ההדגשה הוספה
- ש.ק.ו.).

לפיכך אני מוצאת לדחות את הטענה למעשה בית דין והשתק פלוגתא בשל המועד בו הועלתה – בסיכומים, ולאחר שבא כוחם של התובעים מצא לנכון להגיש את פסק הדין אשר לטענתו יוצר את ההשתק ומיד לאחר מכן לחקור ממושכות את הנתבע בשאלות עליהן לטענתו חל ההשתק ומעשה בית הדין.

הואיל והתובעים נמנעו מלטעון את קיומו של מעשה בית דין בהזדמנות הראשונה, ובמקרה זה מיד לאחר שהוגש כתב ההגנה, ואף מצאו לחקור את הנתבע בחקירה נגדית לגבי טענות ההגנה, יש עדיפות ברורה למתן הכרעה על סמך הראיות, על פני קביעה שחל בעניין השתק פלוגתא מכוח

פסק דין
שניתן בהעדר הגנה.

יתרה מכך, אין בידי לקבל את טענת התובעים כי יש להחיל במקרה זה את הלכת וינשטיין
(רע"א 2237/06
בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין
, (
8.3.2009) (להלן:
"
הלכת וינשטיין
")
או ההלכה כפי שנקבעה בעניין גולייט (רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך, (23.7.12) (להלן: "עניין גולייט"), וזאת הואיל ואין נסיבות מקרה זה מתאימות ליישום ההלכות שנקבעו במקרים אלו, כפי שאסביר בקצרה להלן.

בשני המקרים בהם נקבעו ההלכות עליהן מבקשים התובעים להסתמך דובר בנתבעים בסדר דין מקוצר אשר הגישו בקשת רשות להתגונן והיא נדחתה. בקביעת ההלכה מצא בית המשפט מקום להסביר את החשיבות של הייחודיות שיש להליך זה ולהלכה הנוהגת כי בית המשפט ידחה בקשת רשות להתגונן רק מקום שמצא כי הגנתו של הנתבע "הגנת בדים" היא.

"השאלה בענייננו היא, אפוא, כיצד משליכה קביעה של בית משפט לפיה טענת הגנה של נתבע היא משוללת כל יסוד על פניה, על יכולתו לשוב ולטעון טענה זו או טענה דומה לה במהותה בהליך נוסף בעתיד."

כמו כן החריגו פסקי דין אלו מקרים בהם ננקט הליך לביטול פסק הדין:
"העניין העיקרי שהוכרע ב

פסק דין
ראשון שניתן בין בעלי דין, גם אם זה ניתן בהעדר הגנה או התייצבות (כל עוד לא ננקט הליך לביטול פסק הדין), מקים מעשה בית דין"
(עניין גולייט).
וכן:
"מערכת משפט אינה יכולה להסכין עם התופעה שפסקי דין בהעדר הגנה או התייצבות שלא ננקט הליך לביטולם, לא יהיו חלוטים, גם אם אין החיוב שהוכר בהם יכול לעלות בקנה אחד עם טענה שמעלה לימים מי שהיה הנתבע בהליך המוקדם"
(הלכת וינשטיין).

במקרה שבפני
הגישו הנתבע ווימוי בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ובקשתם התקבלה, אך בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה וכן סכום הוצאות, סכום זה לא הופקד עד למועד שנקבע על ידי בית המשפט.
עוד ניתן ללמוד מהחלטת כבוד השופט דלוגין מיום 25.01.10 כי הפלוגתא העיקרית אשר עמדה בבסיס פסק הדין בת"א (שלום ת"א)
700058/09 מירס תקשורת בע"מ נ' דיוור ישיר ואח' הייתה קבלת המכשירים והשימוש בהם בתקופה הרלבנטית.
איני מוצאת כי יש בקיומו של

פסק דין
בפלוגתא עיקרית זו כנגד וימוי והנתבע כאחד, כדי להקים השתק פלוגתא ביחס לשאלה האם ההתקשרות של התובעים נערכה מול הנתבע באופן אישי או שמא ההתקשרות בוצעה מול וימוי.

לאור האמור לעיל, אני מוצאת לדחות את טענות התובעים בדבר קיומו של מעשה בית דין והשתק פלוגתא, ולפיכך איני מוצאת לשנות מפסק הדין שניתן על ידי ביום 13.04.2014.

המזכירות תדוור את פסק הדין המשלים לצדדים.

ניתן היום,
כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 26223-04/11 מרדכי ציון, קובי כהן נ' איל בירן (פורסם ב-ֽ 17/11/2014)