פסקי דין על חברת וחפציבה דיור והשקעות | פסקי דין על בועז יונה | פסקי דין על בנק לאומי לישראל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

7793-12/13 פרק     23/11/2014




פרק 7793-12/13 חברת וחפציבה דיור והשקעות בע"מ, בועז יונה, בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי










בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כבוד השופט יעקב צבן
, סגן נשיא

פר"ק 7793-12-13
בקשה מס' 5



בעניין:
חברת וחפציבה דיור והשקעות בע"מ
חפציבה דיור



ובעניין:
בועז יונה
בועז יונה




ובעניין:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בנק לאומי



ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
הכנ"ר



ובעניין:
עו"ד יצחק מֹלכו
המנהל המיוחד

החלטה

1.
בקשת המנהל המיוחד לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשה למתן הוראות, אשר הוגשה מטעם המנהל המיוחד, בקשר לחברת חפציבה דיור ואחזקות בע"מ (להלן: "חפציבה דיור" ו/או "החברה"), במסגרת הליכי פירוק החברות מקבוצת חפציבה.

2.
ליבתה של הבקשה למתן הוראות בהשבת סך של 50 מיליון ש"ח שנטל בנק לאומי ביום 1.7.07, כחודש עובר לקריסת חפציבה דיור, מחשבון פיקדון שהתנהל על שם החברה בבנק (להלן: "הבקשה למתן הוראות").

אדניה של הבקשה בטענה להעדפת נושים פסולה בהליך פירוקה של חברת חפציבה דיור. כן הועלו טענות לעניין תוקף השעבוד ומימושו.

3.
הרקע לדברים, על קצה המזלג, נעוץ ב"הסכם לפתיחת חשבון פיקדון" שנחתם ביום 28.12.06 בין הבנק (סניף שמריהו) לבועז יונה
. לפיו, הבנק יעמיד לבועז יונה
הלוואה בחשבון העו"ש המתנהל על שמו בסניף כפר שמריהו בסך של 50 מיליון ש"ח ובמקביל תפקיד חברת חפציבה דיור סך של 50 מיליון ש"ח בחשבון הפיקדון המתנהל על שמה בסניף כפר שמריהו, אשר ישועבד לבנק להבטחת סילוק ההלוואה. חפציבה דיור ערבה לסילוק ההלוואה. תכלית ההלוואה להזרים הון עצמי לחברה באמצעות הלוואת בעלים על מנת לחזק את מבנה המאזן של החברה בגין הנפקות מתוכננות בשנת 2007. תכלית זו עולה מפרוטוקול החלטה משותפת בין החטיבה הבנקאית (קרי סניף הבנק) ובין הנהלת מרחב השרון בבנק מיום 28.12.03 (הוא מועד חתימת ההסכם) אשר אישר למעשה את חתימת ההסכם.

4.
בבקשה עותר המנהל המיוחד לגילוי המסמכים הבאים:

א.
איגרת חוב וכל מסמך נוסף הקשור לשעבוד הנטען של הבנק שסומן בשעתו כשעבוד מספר 5 ברשימת חפציבה דיור ואחזקות ברשם החברות.
ב.
אישור על מסירת מסמכי השעבוד לרשם החברות.
ג.
כתבי ערבות ו/או קיזוז.
ד.
העתק הבקשה להעמדת אשראי בקשר לסכום נושא שעבוד 5 הנ"ל, החלטת ועדת אשראי, הסכם הלוואה וכל מסמך אחר הקשור להלוואה ו/או לביטחונות שניתנו בגינה.
ה.
העתקי בקשות ו/או הוראות לביצוע פעולות וכן כל מסמך רלוונטי אחר הנוגע להקמה ו/או להחזרה של כספים וכן החלטות חברה ודירקטוריון בקשר עם הפעולות שבוצעו.

5.
המנהל המיוחד תמך יתדותיו על שלושה אדנים: האחד- זכויות החקירה והבירור של המנהל המיוחד כבעל תפקיד מכל הוראת סעיף 288 לפקודת החברות ומכח צווי בית המשפט שניתנו במסגרת תיקי פש"ר 4202/07 ו- 6311/09. נטען, כי המסמכים נדרשו עובר להליך ולא הועברו לעיונו ובנסיבות אלו, אין ליתן לבנק להיבנות ממחדלו וליהנות מהגבלת הסעיף על זכות המנהל המיוחד לעיין במסמכים ככל ונפתח הליך משפטי. מכל מקום, זכותו של המנהל המיוחד נשענת אף על האדנים הבאים. השני- זכויות המנהל המיוחד, הבא בנעלי החברה, כלקוח הבנק. השלישי- זכויות המנהל המיוחד כמתדיין בהליך משפטי מכח תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי.

זאת ועוד, הפנה המנהל המיוחד להחלטת בית משפט זה מיום 12.6.14 אשר ניתנה בהליך דנא, לפיה ככלל על הבנק להמציא לעיונו של המנהל המיוחד, כבא בנעלי החברה ומתוקף תפקידו בהליכי הפירוק, את המסמכים הנדרשים על ידו על מנת לייעל את ההליך ולחסוך בזמנם של הצדדים ובית המשפט.

6.
בנק לאומי התנגד לגילוי המסמכים מהטעמים הבאים: האחד- אין הליך של גילוי מסמכים בבקשה למתן הוראות. נטען, כי הבנק התנגד לניהולו של ההליך בפרוצדורה של בקשה למתן הוראות וזהו חסרונו של ההליך. השני- טרם הבשיל המועד להגשת הבקשה, שכן מכח תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים בחלוף 30 יום מיום המצאת כתב התשובה, אשר טרם הוגש בענייננו. זאת ועוד, טרם שולמה האגרה בגין הבקשה למתן הוראות ועל כן דינה להידחות על הסף ועמה כנגזרת הבקשה דנא. בנסיבות אלו, יש לדון תחילה בתגובת הבנק לבקשה העיקרית במסגרתה הועלתה הטענה לדחייה על הסף מחמת אי תשלום אגרה. בהאי לא סגי, יש להורות על עיכוב הליכים בבקשה למתן הוראות עד לבירור והכרעה בטענות הזהות שהועלו כבר על ידי המנהל המיוחד במסגרת התביעה שהגיש נגד הבנק ואח' בת"א 58273-02-13. השלישי- לפי הפרוצדורה האזרחית ניתן לעתור לגילוי מסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי מסמכים, אלא שבענייננו לא נתבקש תצהיר גילוי מסמכים. מכאן, יש לדחות את הבקשה דנא על הסף. הרביעי- המנהל המיוחד אינו זכאי למסמכים מכח סמכויות הבירור והחקירה המוקנות ולו בסעיף 288 לפקודת החברות מהטעם שהבקשה מוגשת במסגרת הליך משפטי. אדרבה, הבקשה דנא מוגשת כחלק ממהלך נרחב של הגשת תובענות נגד הבנק ובנקים נוספים בחודשים האחרונים. הבנק עמל על הנפקת המסמכים לידי המנה
עובר להגשת הבקשה למתן הוראות אלא שנתקל בקשיים רבים באיתורם נוכח חלוף השנים ממועד יצירתם. חמישי- המנהל המיוחד אינו זכאי למסמכים מכח היותו לקוח הבנק. להלכה נפסק, כי לקוח בנק אינו זכאי לנבור במסמכי הבנק על מנת לבחון בסיס לתביעה. מה גם, לקוח אינו זכאי לקבל מסמכים פנימיים של בנק כגון "החלטת ועדת אשראי" או "כל מסמך אחר הקשור להלוואה". שישי- החלטת בית משפט זה מיום 14.6.14 ניתנה "מבלי להביע עמדה בעניין" ועל כן אין בה כדי לחייב את הבנק למסור מסמכים תוך קיפוח זכויותיו. שביעי- הבקשה לא נתמכה בתצהיר ולו מטעם זה יש לדחותה.

7.
בתשובתו עמד המנהל המיוחד על תחולתו של הליך הגילוי בבקשות למתן הוראות וגרס כי לפנינו בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים לפי סעיפים 114-113 לתקנות סדר הדין האזרחי. להלכה נפסק, כי בקשה לגילוי סוגי מסמכים מוגדרים נופלת לגדרו של מסמך ספציפי. סמכותו של בית המשפט ניתנת להפעלה בכל עת ויהא בדחיית מועד הגילוי כדי לגרור את תיקון כתב התשובה בהליך העיקרי; ובתמיכה הפנה המנהל המיוחד לרע"א 2362/90. תחולת תקנות סדר הדין האזרחי על הליך של בקשה למתן הוראות במסגרת הליכי הפירוק היא "בשינויים המחויבים". על כן, על מנת לממש את תכליתה של הבקשה למתן הוראות כדרך מהירה ויעילה להכרעה בסכסוכים בתיקים של חדלות פירעון, ראוי להיעתר לבקשות סימולטניות לגילוי ועיון במסמכים.
המנהל המיוחד חזר על טענותיו לעניין גילוי המסמכים מכח סמכויות החקירה המוקנות לו על פי דין והדגיש שאל לנו לתת לחוטא לצאת נשכר.
לעניין האגרה, נטען כי הלכת גלחא (ע"א 37/66) עומדת בעינה ואין כל חבות של אגרה בבקשות כגון דא, כך גם לא הוטלה אגרה בבקשות שהוגשו מטעם הבנקים בהליך פירוקה של חברת חפציבה. מה גם, אין באי תשלום האגרה כדי לפטור את בעל הדין מחובותיו בהליך. הוא הדין אף בטענת הבנק לעיכוב הליכים. כל עוד לא ניתן צו עיכוב הליכים, על הבנק לקיים את חובותיו בהליך.
לעניין גילוי המסכים מכח כובע של לקוח הבנק, טען המנהל המיוחד כי היקפה של חובת הגילוי מכח יחסי בנק-לקוח טרם נתבררה בפסיקה אלא שאין בכך כדי להצדיק את התנהלות הבנק בעניין מסמכים שחובת גילויים אינה שנויה במחלוקת.
לשיטת המנהל המיוחד, אין צורך בתצהיר התומך בבקשה מהטעם שהטענות העובדתיות שנזכרו בבקשה נתמכו באסמכתאות כדין.

דיון והכרעה

8.
הבקשה לגילוי ועיון במסמכים הוגשה במסגרת בקשה למתן הוראות בהליכי חדלות פירעון. המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה חובקת שני רבדים: האחד- הוראות הדין לעניין גילוי מסמכים בהליך אזרחי, והשני- האופי המשפטי הייחודי של הבקשה למתן הוראות בהליך של פירוק חברה.

9.
תקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינן בגילוי ועיון במסמכים, חלות בהליכי פירוק חברות "בשינויים המחוייבים לפי העניין", מכח תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז- 1987. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט את הסמכות להורות לבעל דין לגלות בתצהיר ערוך כדין את כל המסמכים הרלוונטיים לבירור התובענה; ותקנה 113 את הסמכות לגלות מסמך מסויים. תקנה 114 מסדירה את העיון במסמכים שפורטו בתצהיר.

10.
בקשה למתן הוראות בהליכי פירוק חברה תכליתה להכריע במחלוקת שאינה מורכבת מהבחינה העובדתית וזאת בהליך מקוצר ויעיל תחת כנפיו של בית משפט של חדלות פירעון, המכנס את הליכי פירוקה של החברה. סדרי הדין הנוהגים בהליך זה אינם דווקניים ולהלכה נפסק, כי יש להימנע ככל הניתן מהעמסת דרישות פרוצדוראליות שיחטאו לאופיו של ההליך. עם זאת, יש להקפיד על זכויותיהם הדיונים של הצדדים ולהימנע מעיוות דין (רע"א 259/99 חברת פל'צה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385; רע"א 1885/13 מרדכי שחם נ' כח עצמה בע"מ). ככלל, הליך של גילוי מסמכים אינו נהוג בהליך של בקשה למתן הוראות במסגרת הליכי הפירוק, אם כי כל צד נדרש לתמוך טענותיו באסמכתאות הרלוונטיות ולהציגן בפני
בית המשפט (ראה למשל פרק (נצ') 481/08 אחים כאלדי חברה ואח' נ' רשם החברות ואח'). הלכה למעשה, נידונו והוכרעו בקשות לגילוי מסמכים שלא היה בהן כדי לסכל את תכליתו של ההליך; הוא הדין בענייננו.

11.
הזכות לגילוי ועיון במסמכים נגזרת מזכות היסוד לגישה לערכאות המשפטיות ואף מהזכות להליך משפטי ראוי. הזכות מוקנית לבעל הדין בהליך המשפטי (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007), עמ' 203 (להלן: "גורן")). בשיטה האדברסרית הנוהגת במשפט בישראל "כלל היסוד לעניין גילוי ועיון במסמכים הוא של "משחק בקלפים גלויים" ולפיו נדרשים בעלי הדין לגילוי מרבי של מסמכיהם. כלל זה מאפשר להניח לפני הצדדים, ובתוך כך לפני בית המשפט, את מלוא התשתית הרלוונטית לשם הכרעה בסכסוך, ובכך הוא משרת תכלית כפולה- חקר האמת ויעילות דיונית. הכלל האמור גם מונע מצב שבו בעל דין יפתיע את יריבו באמצעות ראיה שלא היתה לו הזדמנות לבדקה. באופן זה הוא מגן על זכותו של בעל דין להליך ראוי, זכות שנקבע בפסיקתנו כי היא יונקת מזכות הגישה לערכאות" (ע"פ 4776/13
max donnelly

נ'
milgerd nominees pty limited
).

יחד עם זאת, כלל גילוי המסמכים אינו חזות כל ומולו ניצבים אינטרסים שונים של בעלי הדין שכנגד להגן על אינטרסים לגיטימיים שלהם, כמו למשל סוד מסחרי, אינטרסים המוגנים על ידי חסיונות שונים פרי יציר המחוקק או הפסיקה. על הטוען לחיסיון להוכיח כי קיים חיסיון מוכר בדין, המעוגן בחוק או יציר הפסיקה. בחיסיון לא מוחלט, האיזון בין האינטרסים המתנגשים נעוץ בחשיפתן של הראיות הרלוונטיות לעניין השנוי במחלוקת גרידא ובתנאי שהאינטרס בחיסוי הראיה אינו גובר על הצורך לגלותה. בלשונו של המלומד גורן:

"ככלל, אין בעלי הדין רשאים להימנע מגלוי ראיות שברשותם במסגרת הליך שיפוטי, שנועד, כידוע, לחשיפת האמת. עם זאת, כאשר יש בגילוי הראיה כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין, כגון הגנה על סודות מסחריים, יינתן צו לגילוי רק לגבי ראיות שהן רלוונטיות" (גורן, עמ' 203; ראה גם רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 102 וכן בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז (לא פורסם, ניתן ביום 14.5.08)).

12.
הגשת הבקשה לגילוי מסמכים הותנתה בפני
יה מוקדמת לבעל הדין שכנגד תוך 30 ימים מהגשת כתב הטענות האחרון. אין ללמוד מכך את סגירת הגולל מפני אפשרות של פנייה לבעל הדין שכנגד בבקשה כגון דא עובר להגשת כתב הטענות האחרון. תכליתו של הליך גילוי המסמכים "לאפשר דיון הוגן, היינו, להקל על בעל דין שהשיג את הצו להתכונן לניהול המשפט. מטרה זו תושם לאל, אם לא יקויימו הצווים בתוך זמן סביר לפני המועד שנקבע לבירור התובענה" (גורן, עמ' 165). ודוק. תכלית גילוי המסמכים לאפשר את בירור התובענה ביעילות. מקל וחומר, ראוי להתיר את גילוי המסמכים על מנת לייעל את בירור המחלוקת שהינה שורשה ומהותה של התובענה. גילוי המסמכים בשלב הגשת כתבי הטענות יכול לסייע במיקודה של המחלוקת ומאליו בניהול התובענה. ככלל, השלב הטבעי לגילוי המסמכים הינו לאחר הגשת כתבי הטענות ולאחר בירורה של המחלוקת, מה גם שייתכן שהמסמכים יוגשו צרוף לכתבי הטענות שאז יתייתר הצורך בהליך הגילוי. לבית משפט מסור שיקול הדעת הרחב להכריע בבקשות לגילוי מסמכים וכנגזרת בעיתוי הראוי להגשת הבקשה. במקרים הקונקרטיים בהם יידרש הליך הגילוי לצורך ייעולו של ההליך העיקרי והגשת כתבי הטענות, לא מן הנמנע שבית המשפט ייעתר לבקשה. הוא הדין במקרה בו עסקינן. הדברים מקבלים משנה תוקף בהליכי חדלות פירעון מהטעמים הנזכרים בסעיף הבא ויפים אף לעניין עיתוי הגילוי והעיון במסמכים.


13.
תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות את מיצוי הליך גילוי המסמכים עובר לדרישה לעיון במסמכים אלו או אחרים. על כך אין מחלוקת בין הצדדים. בד בבד, צודק המנהל המיוחד כי יש להחיל את סדר הדין האזרחי על הליכי חדלות פירעון בשינויים המחויבים. בהחלטה מיום 12.6.14 שניתנה בהליך זה, עמדנו על נחיתות המידע האינהרנטית של המנהל המיוחד בהליך פירוק חברה וכל שכן בנסיבות פירוקה של קבוצת חברות חפציבה. בנסיבות בהן עומד המנהל המיוחד וטוען בנחיצות ממשית לעיין במסמכים מסוימים לצורך השלמת כתבי הטענות, איני מוצא לחסום את דרכו.

14.
עניינה של הבקשה למתן הוראות נסוב על השאלה האם יש במימוש השעבוד משום העדפת נושים פסולה. לצורך כך, נדרש לבחון את תוקפו של השעבוד ומימושו. המסמכים נדרשים לצורך בירור יעיל וראוי של המחלוקת ולא הועלתה טענת לחיסיון. מה גם, הבנק בהתנגדותו השליך את יהבו על כללי הפרוצדורה לגילוי ועיון במסמכים אלו ולא נטענה ולו ברמיזה טענה שיש בה כדי להשמיט מהותית את זכות העיון של המנהל המיוחד במסמכים. בנסיבות אלו, מצאתי כי יש להורות על גילוי ועיון במסמכים המפורטים בבקשה.

15.
הטענות לדחייה על הסף מטעמי אגרה ולעיכוב הליכים מחמת הליך משפטי תלוי ועומד באותן סוגיות- ההליך העיקרי הוא האכסניה לבירור הטענות. הבקשה לגילוי מסמכים נלווית לבקשה למתן הוראות וממנה יונקת חיותה. מאליו, ככל שהבקשה למתן הוראות תדחה על הסף מטעמים אלו או אחרים, תייתר הבקשה דנא.

16.
גילוי ועיון במסמכים מכח סמכויות החקירה של המנהל המיוחד לפי סעיף 288 לפקודת החברות- נוכח התוצאה אליה הגענו, איני מוצא להכריע בסוגיה זו.

17.
גילוי ועיון במסמכים במסגרת יחסי בנק-לקוח- בנסיבות העניין, איני מוצא להכריע בסוגיה זו. אעיר כי ספק אם בידי לקוח לבקש מסמכים שנערכו על ידי הבנק במסגרת תרשומת פנימית שלו והעתקם לא נמסר לידיו במסגרת ההתנהלות בין הבנק ללקוח.

18.
סוף דבר, הבקשה לגילוי מסמכים- מתקבלת.

על הבנק להמציא המסמכים הנדרשים לעיונו של המנהל המיוחד עד ליום 25.12.14. המנהל המיוחד יגיש את תשובתו בבקשה למתן הוראות עד ליום 8.1.15.

19.
בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום,
א' בכסלו התשע"ה, 23 בנובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

יעקב צבן
, שופט








פרק בית משפט מחוזי 7793-12/13 חברת וחפציבה דיור והשקעות בע"מ, בועז יונה, בנק לאומי לישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 23/11/2014)