פסקי דין על משה גנדלר | פסקי דין על עדי גנדלר | פסקי דין על מנחם חדד | פסקי דין על יצחק חדד |

11160-10/14 עא     26/11/2014




עא 11160-10/14 משה גנדלר, עדי גנדלר נ' מנחם חדד, יצחק חדד








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 11160-10-14 גנדלר ואח' נ' חדד ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופטת עפרה אטיאס


מבקשים

1
.
משה גנדלר

2
.
עדי גנדלר


נגד


משיבים

1. מנחם חדד
2. יצחק חדד



החלטה

1.
זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בחדרה (כב' השופט נאסר ג'האשן) מיום 19.8.2014, בו חויבו המבקשים לפנות את המושכר - בנין הכולל יחידות מגורים - ברחוב ההגנה 22 בזכרון יעקב, הידוע כחלקה 268, בגוש 11301 (להלן- "המושכר").
2.
בהחלטתי מיום 6.10.2014 עיכבתי את ביצוע פסק הפינוי, וזאת בשונה מן החיובים הכספיים שנקבעו בפסק הדין לעניין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. ודוק. בניגוד לטענת המשיבים בתגובתם, בפסק הדין אין חיוב כספי בגין דמי שכירות, וממילא לא עיכבתי ולא התיימרתי לעכב בהחלטתי הנ"ל, חיובים כספיים שכלל לא נקבעו בו.

3.
בפסק דינו קבע בית המשפט קמא כי הסכמי השכירות בכתב שהוצגו בפני
ו על ידי המבקשים, אינם תואמים את ההסכם "האמיתי" שנכרת בין הצדדים, וכי תוכנו של ההסכם האמיתי, לפיו פעלו הצדדים, במשך שנים, הוא תשלום דמי שכירות ע"ס של 7,000 ₪, מהם קוזז סך של 3,000 על חשבון הלוואה בסך של 375,000 ₪ שנתנו המבקשים למשיבים באמצעות שיפוץ המושכר על חשבונם.
4.
בית המשפט קמא קבע בפסק דינו כי הוא מאמין לגרסת המשיבים ואינו מאמין לגרסת המבקש, לפיה התשלומים (העודפים) שהועברו על ידו במשך השנים, שולמו על חשבון השכירות, לפי ראות עיניו, מתוך מטרה להקדים תשלומים למקרה ותמומש האופציה לרכישת המושכר.

5.
החלטתו של בית המשפט קמא להעדיף את גרסת המשיבים ניתנה לאחר שהזהיר עצמו "נוכח קיומם של הסכמים חתומים ונוכח הכלל, לפיו צד מוחזק כמי שהבין תוכן המסמך עליו הוא חתום", ובנמקו את הכרעתו במספר נימוקים:
א. הנימוק הראשון, לפיו אין ליתן בנסיבות העניין חשיבות יתר לאמור במסמכים החתומים על ידי הצדדים, תוך שהדגים כי חדד לא הקפיד על הדיוק במסמכים עליהם חתם;
ב. הנימוק השני, לפיו צורת התשלומים, גובה התשלומים ותדירותם תומכים בגרסת המשיבים ומפריכים את גרסת המבקשים;
ג. הנימוק השלישי, לפיו גרסת המבקש אינה תואמת את ההיגיון, את ההסכמים להם טוענים המבקשים ואת מצבו הכלכלי של המבקש;
ד. הנימוק הרביעי, לפיו ההסבר שניתן על ידי המבקש למסמך מיום 6.4.2005 בו צוין כי דמי השכירות יעמדו ע"ס של 5,000 ₪ בניגוד לנוסח המודפס בו צוין 2,500 ₪ בלבד, אינם הולמים את חומר הראיות;
ה. הנימוק החמישי והאחרון, לפיו יש לזקוף לחובת המבקשים את העובדה שוויתרו על חקירת שני עדים מטעם המשיבים אשר העידו באשר להודאת המבקש בפני
הם לעניין גובה דמי השכירות (7,000 ₪) כמו גם את אי זימונה של המבקשת 2, עדי גנדלר
, לעדות.
6.
בית המשפט קמא נמנע מלדון בשאלה אם ההסכמים שנכרתו בין הצדדים הינם בלתי חוקיים או חוזים למראית עין (אף שעל פני הדברים עולה תשתית ראייתית לכך, ע"א) בקבעו כי הצדדים לא העלו טענות במישור זה בפני
ו.
7.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט קמא כי אמנם ביום הגשת התביעה עדיין היו המבקשים ביתרת זכות כלפי המבקשים. ואולם, במועד מתן פסק הדין כבר היו מצויים ביתרת חובה, וזאת בשים לב לכך שגם לשיטתם, שילמו מאז תחילת השכירות סך של 714,000 ₪ בעוד שנכון למועד מתן פסק הדין, הם שהו בנכס 104 חודשים, ולכן היה עליהם לשלם 728,000 ₪. לפיכך, הורה בית המשפט קמא על פינויים של המבקשים מן הנכס בתוך 30 יום.

8.
ומכאן, נעבור לדיון בבקשה לעיכוב ביצוע גופה.

דיון
:
9.
הכלל הבסיסי הקבוע
בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,

הינו שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין עליו מערערים. ואולם, בית המשפט רשאי לחרוג מכלל זה, ולעכב את ביצועו של פסק הדין, בעקבות הגשת ערעור עליו, אם יוכיח המבקש כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם יבוצע פסק הדין, ובסופו של יום, יתקבל ערעורו של המבקש, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו [
ע"א 8691/13

ברגר נ' יניב
(פורסם בנבו, 19.1.2014);
ע"א 6479/13

בני אור אחזקות בע"מ נ' שבת
(פורסם בנבו, 3.11.2013)].

10.
שני התנאים האמורים הינם מצטברים, ויחסי הגומלין ביניהם הוגדרו בפסיקה כ- "מקבילית הכוחות", היינו: ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים, כך יגבר משקלה של הדרישה בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך [ע"א 6616/13

נכסי הצלחה בע"מ נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפירוק)

(פורסם בנבו, 17.10.2013); ע"א 2727/13
מכבי שירותי בריאות נ' ישראלי
(פורסם בנבו, 4.6.2013); ע"א 3258/13
הד ארצי בע"מ נ' דוכין

(פורסם בנבו, 23.5.2013)].
11.
בית

המשפט העליון העניק למאזן הנוחות את משקל הבכורה, מבין שני התנאים, אשר נדרש המבקש לעמוד בהם במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין [ע"א 4547/13
מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי צאן ישראליים בע"מ
(פורסם בנבו, 7.7.2013); ע"א 3326/13
חב' מעון פאר הר ציון (בפירוק מרצון בפיקוח בית משפט) נ' שמואלי

(פורסם בנבו, 13.6.2013)].

12.
אף שפסק דינו של בית המשפט קמא הינו מבואר, מנומק ומפורט היטב, ואף שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא, לאחר שמיעת הראיות והתרשמותו מן העדים שהופיעו בפני
ו, נכונה אני לצאת מנקודת מוצא, לצורך הדיון בבקשה, כי הערעור אינו משולל יסוד, וכי יש לו סיכוי להתקבל ולו מן הטעם שבית המשפט קמא קבע במודע קביעות עובדתיות שעומדות בניגוד להסכמים בכתב שנחתמו על ידי הצדדים.

13.
לפיכך, נקודת הכובד במקרה שלפנינו תתמקד במאזן הנוחות.

המבקשים לא תמכו את בקשתם בתצהיר לעניין הנזק שייגרם להם אם לא יעוכב פסק הדין.
למרות האמור, ומשטענה זו לא נטענה על ידי המשיבים בתגובתם,
נכונה אני להסכים כי הנזק שייגרם למבקשים כתוצאה מפינויים מנכס המשמש למגורים, הוא נכבד. יחד עם זאת, זכויות המבקשים בנכס אינן בעלות, אלא שכירות,
והן כפופות לתשלום דמי שכירות.
14.
בית המשפט קמא אשר דן רק בתביעת הפינוי, לא נדרש להכריע, וממילא גם לא קבע מסמרות, בשאלה מהי יתרת החוב של המבקשים כלפי המשיבים בגין דמי שכירות, וגם אני לא אעשה זאת. כל שנאמר על ידי בית המשפט קמא בעניין זה, הוא שגם לשיטת המבקשים, עומדת לחובתם יתרת חובה בסך של 14,000 ₪ (=728,000-714,000) נכון למועד מתן פסק הדין. מאז חלפו 3 חודשים נוספים מבלי שהמבקשים שילמו דמי שכירות עבור המושכר, ועד לשמיעת הערעור צפויים לחלוף מעל חודשיים נוספים.

15.
בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שהדיון בערעור קבוע ליום 10.2.2015, אהיה נכונה לעכב את ביצוע פסק הפינוי (בשונה מן החיוב הכספי בפסק הדין) רק אם יפקידו המבקשים בקופת בית המשפט סך של 47,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, עד ליום 7.12.2014, וזאת לשם הבטחת תשלום דמי השכירות והנזק שנגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב הפינוי.

16.
ככל שההפקדה לא תבוצע במועד שנקבע, יהיו המבקשים רשאים להמשיך בהליכי הפינוי כסדרם.

המזכירות מתבקשת לשגר החלטה זו לצדדים
.

החלטתי ניתנה בפועלי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה
.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ה, 26 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.













עא בית משפט מחוזי 11160-10/14 משה גנדלר, עדי גנדלר נ' מנחם חדד, יצחק חדד (פורסם ב-ֽ 26/11/2014)