פסקי דין על מוחמד נאטור | פסקי דין על ענבל חברה לביטוח | פסקי דין על אבי בן דוד |

6358-11/13 א     01/12/2014




א 6358-11/13 מוחמד נאטור נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ, אבי בן דוד








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



01 דצמבר 2014

ת"א 6358-11-13 נאטור נ' בן דוד ואח'





מספר בקשה:14

בפני

כב' הרשם
יוחנן גבאי


תובע



מוחמד נאטור


נגד


נתבעים

1. ענבל חברה לביטוח בע"מ
2. אבי בן דוד



החלטה

1. בפני
בקשה למינוי מומחה בתחום כלי הדם.

רקע
2. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. לפי האמור בכתב התביעה, התובע הועבר ממקום התאונה לבית חולים מאיר בכפר סבא עם שברים בצלעות, פגיעה בברך ימין, בירכיים, בראש, בגב תחתון, ברגליים ובוורידים ברגליו. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. אך, המל"ל קבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה. התובע טוען כי הועדה הרפואית של המל"ל לא התייחסה למצבו הגופני בנושא כלי הדם, לרבות אי ספיקה בוורידי הרגליים. לפיכך, הגיש בקשה זו.


טענות הצדדים
3. לטענת התובע, לאחר התאונה התלונן על נפיחות ברגליים ובבדיקה נמצאו דליות. התובע ביצע בדיקת אולטרסאונד של כלי הדם ברגליים. לטענתו, ממצאי הבדיקה הדגימו אי ספיקה של מערכת הוורידים השטחיים בשתי הרגליים. לטענתו של התובע, הועדה הרפואית שליד המל"ל לא דנה כלל בעניין זה. המומחה הרפואי שבדק את התובע הינו כירורג. אך, לא מדובר בכירורג כלי דם. לפיכך, יש למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום כלי הדם.

4. לטענת הנתבעת, יש קביעה מחייבת של ועדה רפואית לעררים, לפיה לא נותרה לתובע כל נכות רפואית, לרבות בתחום המבוקש. לפיכך, על התובע להגיש ערר לבית הדין האזורי לעבודה או בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל. לטענת הנתבעת, בפני
הועדה הרפואית עמדו תוצאות בדיקת האולטרסאונד - ורידי הרגליים של התובע וחוות דעתו של כירורג, שמונה על ידי הועדה הרפואית. בחוות דעתו מיום 19.7.12, התייחס הכירורג, ד"ר צור, גם לתלונות התובע על כאבים ברגליים. כך, למשל ציין המומחה בחוות דעתו: "שינויים ____ (המילה אינה ברורה) על רקע של דליות. לציין שבבדיקת דופלר מ-5.2.12, לא הודגמו עדויות ל-
dvt
."
בסופו של דבר, לאחר בדיקת התובע, קבע המומחה בתחום הכירורגי כי לתובע לא נותרה נכות בתחום זה. רופאי הועדה הרפואית לעררים קבעו כי הם מקבלים את חוות דעתו של המומחה, ד"ר צור, שלא נותרה לתובע נכות כירורגית.

5. התובע לא הסכים להצעת בית המשפט, שניתנה לאחר שעיין בטענות הצדדים ועל מנת לחסוך בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, לפיה יגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל.
דיון והכרעה
6. סעיף 6 ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, קובע:-
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שירשמו."
7. מטרתו של סעיף 6ב, אשר הינו חריג לדרך של קביעת דרגת נכות לפי סעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975, היא, בעיקרה, ליעל את הדיון כך שיחסך הצורך במינוי מומחים רפואיים לצורך קביעת דרגת הנכות של התובע. לפיכך, כשקיימת קביעת דרגת נכות אשר הרישא לסעיף 6ב חלה עליה, אין להיעתר לבקשה למינוי מומחים. ברוח זו קובעת תקנה 2(א) לתקנות תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, שניתן להגיש בקשה למינוי מומחים רפואיים לצורך קביעת דרגת נכות רק אם לא חל לגבי הנכות הרפואית סעיף 6ב לחוק (רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז (4) 815 (1993)). לעניין זה, הכרעה כי לתובע לא נגרמה כל נכות. אף היא בגדר קביעת "דרגת נכות" (של אפס אחוזים).(ע"א 268/86 כהן נ' "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד מג(1) 391, 395(1989)).

8. יש להבחין בין סתירת הקביעה שעל פי דין לבין מינוי מומחה שבא להוסיף על הקביעה האמורה. בעניין זה, נאמר בספרו של א.ריבלין, תאונת דרכים- תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2011) 783 :-
"יש להבחין בין סתירת הקביעה שעל פי דין לבין מינוי מומחה שבא להוסיף על הקביעה האמורה. אם, דרך משל, קבעה הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי נכות בתחום האורטופדי ולא דנה בשאלת הפגיעה בתחום הנוירולוגי- עשוי להתבקש מתן היתר לסתור את הקביעה, בנסיבות מסוימות, ואילו בנסיבות אחרות ימונה מומחה רפואי נוסף בלי שתיסתר קביעת המוסד לביטוח לאומי; הדבר תלוי במהות הקביעה: כאשר קביעת המוסד לביטוח לאומי מתייחסת לכלל מצבו של התובע יש בעובדה שהתבררה נכות נוספת שהמוסד לא התייחס אליה משום סתירת קביעתו. לעומת זאת, אם אין קביעת המוסד, שלעצמה שוללת קיומה של נכות נוספת, מפני שהועדה לא נתבקשה ליתן דעתה לכך- יהא מקום למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו על קיומה של נכות נוספת- בלא שתיסתר בכך הקביעה שעל פי דין."
9. במקרה דנן, נבדק התובע על ידי כירורג מומחה שמונה על ידי הועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי. נראה, כי בבדיקתו היה התובע מיוצג על ידי עורך דין שהפנה את המומחה לטענות התובע בעניין דלקות בירך ימין ובברך. המומחה הרפואי בדק את התובע והתייחס, בין השאר, גם לטענות התובע בעניין דליות ברגליים. אך, ציין כי בבדיקת דופלר מ-5.2.12, לא הודגמו עדויות ל-
dvt
. המומחה קבע, לאחר שבדק את התובע, כי לא נותרה לו נכות בתחום זה (ר' חוות דעתו של המומחה, ד"ר צור, מיום 19.7.12). בפני
הועדה הרפואית לעררים היו תוצאות בדיקת האולטרסאונד של ורידי רגלי התובע וחוות דעתו של המומחה. הועדה דנה בכלל מצבו הרפואי של התובע עקב התאונה וקיבלה את חוות דעתו של המומחה, ד"ר צור, שלא נותרה לתובע נכות. לפיכך, נראה כי אין המדובר במצב בו הועדה הרפואית לא התבקשה ליתן דעתה לעניין נכותו של התובע בעניין הורידים שברגליו. נושא זה נבדק על ידי המומחה הרפואי שמונה על ידי הועדה והועדה אימצה את חוות דעתו, שלא נותרה לתובע נכות בעניין זה. קביעתה של הועדה הרפואית מתייחסת לכלל מצבו של התובע עקב התאונה. לפיכך, אין מקום למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום זה. אלא, שהתובע רשאי להגיש בקשה לסתירת קביעתה של הועדה הרפואית שליד המל"ל בעניין זה.

10. גם אם הייתי מקבל את טענתו של התובע, לפיה הועדה הרפואית לא התייחסה לנכותו בתחום כלי הדם, עדיין נראה כי הדרך הנכונה היא הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור. כך נאמר בספרו של א.ריבלין, תאונת דרכים- תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2011) 777:-

"מקום בו לא נתנה הועדה הרפואית דעתה על תחום רפואי מסוים אשר התובע מעלה לגביו טענה מבוססת, כי הוא אכן נפגע בבריאותו, גם באותו תחום. במקרה כזה תהא הצדקה להתיר לו הבאת ראיות לסתור את הקביעה שממנה משתמע העדר פגיעה באותו תחום, ואם אכן תיסתר הקביעה הזו ימונה מומחה רפואי באותו תחום."
(ר' גם שם ,בעמודים 780-781).

11. כלומר, גם אם הועדה הרפואית לא נתנה דעתה על טענתו של התובע כי נגרמה לו נכות בתחום כלי הדם, הדרך הנכונה לבירור טענתו זו היא בהגשת בקשה להבאת ראיות לסתור.

12. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות , בשלב זה, את בקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי בתחום כלי הדם. התובע רשאי להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור.



הוצאות
13. בנסיבות העניין, התובע יישא בהוצאות הדיון בבקשתו וישלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ (כולל מע"מ).

ניתן היום,
ט' כסלו תשע"ה, 01 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 6358-11/13 מוחמד נאטור נ' ענבל חברה לביטוח בע"מ, אבי בן דוד (פורסם ב-ֽ 01/12/2014)