פסקי דין על שאול נפתלין | פסקי דין על חיים דוד גרוסמן | פסקי דין על יהושע רבינוביץ |

18996-01/11 א     07/12/2014




א 18996-01/11 שאול נפתלין נ' חיים דוד גרוסמן, יהושע רבינוביץ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 18996-01-11 נפתלין נ' גרוסמן ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופטת
קרן אזולאי


תובע

שאול נפתלין


נגד


נתבעים
1. (ניתן

פסק דין
חלקי)
2. חיים דוד גרוסמן
3. יהושע רבינוביץ



החלטה

1.
מונחת לפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה ולהגשת ראיות נוספות. הבקשה הוגשה ביום 5.11.2014, כחודש לפני מועד ההוכחות הקבוע בתיק, וכשנה לאחר השלמת הגשת תצהירי העדות הראשית. לבקשה צורף כתב תביעה מתוקן ממנו עולה כי התיקונים המבוקשים נוגעים לשלושה עניינים מרכזיים. ראשית, צירוף קבלות ומועדי תשלום בקשר לרכישת האוהל מושא התביעה הנוכחית. שנית, טענות לעניין אי-קבלת תמורה מהשכרת האוהל לבר המצווה של בעלז. ושלישית, תיקון הסעד המבוקש במסגרת התביעה.

2.
לטענת התובע, הצורך בתיקון כתב התביעה ובהגשת ראיות נוספות נובע משינוי בייצוג ומאובדן של מסמכים חשובים להוכחת התביעה. לפי האמור בבקשה, התביעה הוגשה על ידי עורך דין אחד, ואילו כעבור זמן מסוים הועברה לטיפולו של עורך דין אחר (להלן: עורך הדין השני). עורך הדין השני הורשע בפלילים ואף ריצה עונש מאסר של מספר חודשים. לטענת התובע, במסגרת טיפולו של עורך הדין השני הועברו אליו קלסרים עם חומר רלוונטי לתביעה, אולם מסמכים אלה נעלמו. בחודש פברואר 2014 שכר התובע את שירותיו של עורך הדין המייצגו כעת. בשלב כלשהו בעת האחרונה – המועדים המדויקים אינם מצוינים בבקשה – נמצאו המסמכים שאבדו במשרדו של עורך הדין השני והועברו לתובע. לטענת התובע, תיקון כתב התביעה יאפשר לבית המשפט למקד את הדיון בשאלות המהותיות ויאפשר לתובע להשלים טענות עובדתיות שיש בהן כדי להציג לבית המשפט את התמונה העובדתית המלאה.

3.
הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, התובע לא הבהיר בבקשתו מדוע לא ניתן היה להעלות את הטענות השונות במסגרת כתב התביעה. עוד נטען כי ביום 28.8.2012 חתם התובע על תצהיר גילוי מסמכים ובו הצהיר שיש בידיו מסמכים המעידים על התשלומים ששילם לרכישת האוהל. עוד נטען כי בדיונים שהתקיימו בהליך זה – ובכללם בדיון קדם המשפט לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית – לא הועלתה כל טענה על כך שנעלמו מסמכים רלוונטיים. הנתבעים צרפו עוד לתגובה מטעמם תצהיר של עורך הדין השני, בו הכחיש את הטענות שייחס לו התובע, וטען שמעולם לא ייצג את התובע (אלא השניים רק התייעצו באשר לניהול ההליך); כי לא אבדו מסמכים שהיו ברשותו; וכי עוד בחודש יולי 2013 מסר לתובע את כל החומר שהיה ברשותו. בנסיבות אלה, טענו הנתבעים כי אין מקום להיעתר לבקשה, המוגשת בשלב מתקדם של ההליך, וכשמתעוררות ספקות באשר לנכונות התצהיר שצורף לבקשה. עוד נטען כי הראיות שצירופן מבוקש (קבלות) אינן קבילות מסיבות שונות.

4.
תשובה לתגובה הוגשה כשבוע לפני מועד ההוכחות הקבוע. בתשובה חזר התובע על טענותיו, וציין כי הוא עומד על תצהירו באשר לנסיבות קבלת המסמכים, על אף הנטען בתצהיר שהוגש מטעם עורך הדין השני. עוד נטען כי הנתבעים לא הציגו אסמכתה משפטית לטענותיהם הנוגעות להימנעות מתיקון כתבי טענות. ביום 1.12.2014 קבעתי כי הבקשה לתיקון כתב התביעה תידון בפתח דיון ההוכחות וכי על הצדדים להיות ערוכים לקיים את ההוכחות במועדן.

5.
בפתח הדיון לפניי הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה לא יתוקן כתב התביעה, אך התובע יורשה להגיש את שלוש הקבלות שביקש לצרפן כראיה נוספת מטעמו, וההוכחות יישמעו כמתוכנן. אלא שהסכמה זו לא יצאה אל הפועל, נוכח בקשתו של התובע להשלים את עדותו הראשית לעניין המסמכים, והתנגדותו של בא-כוח הנתבעים לעשות כן. במצב דברים זה, התמקד הדיון בבקשה לתיקון כתב התביעה, ובמסגרתו חקר בא-כוח הנתבעים את התובע על התצהיר שצירף בתמיכה לבקשה. יצוין כי בא-כוח הנתבעים הודיע כי הוא מוותר על תצהירו של עורך הדין השני, הואיל והלה לא התייצב להיחקר על תצהירו.

דיון והכרעה

6.
עיינתי בטענות בעלי הדין בכתב ובעל פה, כפי שהתבררו במהלך הדיון. אכן, ישנו קושי משמעותי בקבלת בקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף ראיות נוספות המוגשת ערב דיון הוכחות הקבוע בתיק. משמעות קבלת הבקשה כיום היא דחייה של מועד ההוכחות, ומתן אפשרות – בהתאם לקבוע בחוק – לתיקון כתב ההגנה, ובמקרים מסוימים, לבקשה מקבילה של הצד שכנגד להגשת ראיות נוספות מטעמו. התוצאה המיידית היא עיכוב של מספר חודשים בבירור התביעה.

7.
אמות המידה להכרעה בבקשה לתיקון כתבי הטענות קבועות בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובפסיקה העניפה שפרשה ויישמה תקנה זו. בהתאם לתקנה 92, לבית המשפט יש סמכות, בכל עת, להתיר לבעל דין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים. הכל, כדי לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בתי המשפט פרשו את תקנה 92 בגישה ליברלית לפיה יש לאפשר את תיקון כתבי הטענות ככל שהדבר יוביל לבירור ולדיון בשאלות האמיתיות העומדות להכרעה (ראו, למשל, רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2.7.2006)). בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לתיקון כתבי טענות יש לתת את הדעת, בין יתר הדברים, לאפשרות שתיקון כתב הטענות יוביל לבירור השאלות השנויות במחלוקת; להתנהגותו של בעל הדין המבקש את התיקון, ואם נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב; לשלב שבו מוגשת הבקשה לתיקון; האם היעתרות לבקשה תוביל להכבדה על ההליך ולהימשכות הדיונים; האם התיקון ישלול מבעל דין הגנה שהייתה עומדת לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, וכן, אם ההכבדה על הצד השני ניתנת לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות (ראו, אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 351-350 (מהדורה אחת-עשרה, 2013)).

8.
הסוגיה המרכזית המעוררת קושי במקרה שלפניי נוגעת לשיהוי ולהתנהגותו של התובע בקשר לבקשה לתיקון כתב התביעה. כפי שציין בא-כוח הנתבעים, הבקשה לתיקון כתב התביעה אינה מפרטת במדויק את המועדים בהם התגלו לתובע העובדות המצריכות את תיקון כתב התביעה, ובעיקר, מתי התקבלו המסמכים שהגשתם מתבקשת כעת. גם בחקירתו בעל פה התחמק התובע ממתן תשובה ברורה לשאלה זו. יחד עם זאת הוברר בדיון כי מזה זמן רב – ועוד בטרם הוגשו תצהירי העדות הראשית – ידע התובע כי המסמכים הללו אינם נמצאים ברשותו, למרות שהצהיר על קיומם (גם אם באופן כללי), במסגרת הליכי גילוי המסמכים. בחקירתו לפניי טען התובע כי ייתכן שהידיעה על היעדר המסמכים לא גולתה לצד השני ולבית המשפט מטעמים טקטיים ומחשש פן יתגלה לנתבעים שהמסמכים האמורים אינם ברשות התובע. אף אם אניח כי לשיטתו קיבל התובע את המסמכים בחודש יולי 2014, אין בפיו הסבר מדוע הוגשה הבקשה חודש לפני מועד ההוכחות (ובחלוף כארבעה חודשים מעת קבלת המסמכים, לכאורה). התנהלות זו מעוררת קושי, בלשון המעטה, וייתכן שמטעם זה בלבד היה מקום לדחות את הבקשה.

9.
לצד השיהוי בהגשת הבקשה יש לתת את הדעת לטענה לפיה תיקון כתב התביעה יתרום לבירור השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת. בבחינת עניין זה נתתי דעתי לכך שתיקון כתב התביעה מתייחס לאותה עילת תביעה שנתבעה במקור. בכתב התביעה המתוקן מבקש התובע לפרט את התשלומים שבוצעו על ידו לשם רכישת האוהל מושא ההסכם בין הצדדים. תיקונים נוספים מתייחסים להכנסות מההשכרה הראשונה של האוהל (מהם, לפי הטענה, לא נהנה התובע), ולהפרת התנאים בהסכם המתייחסים לחובה לשתף את כל השותפים בהחלטות המתייחסות לאוהל ולהשכרתו. עוד יצוין כי הסעד בכתב התביעה המקורי עמד על 540,000 ש"ח. התובעים לא ביקשו לשנות את סכום הפיצוי המבוקש. יחד עם זאת, בעוד שכתב התביעה המקורי התייחס לסעדים של ביטול ההסכם, השבה ופיצויים בגין הפרת ההסכם, בכתב התביעה המתוקן מתבקשת השבה בלבד. בהקשר זה יצוין כי כתב התביעה המתוקן אינו ברור לגמרי. בפרק שכותרתו "סיכום" מתבקשת השבה בלבד, בעוד שבפיסקה הראשונה מתבקשים סעדים של השבה ופיצויים. בדיון בעל פה נטען כי התביעה הנוכחית היא לסעד של השבה בלבד, הואיל וזהו ההיתר היחיד שקיבל התובע – שהוא אדם חרדי – לצורך הגשת התביעה הנוכחית.


עיון במכלול התיקונים מעלה כי יש בהם כדי לתרום לבירור השאלות השנויות במחלוקת, ואשר נוגעות להיקף ולשווי השקעתו הראשונית של התובע, כמו גם לשאלת השימוש שנעשה באוהל לאחר השכרתו הראשונית לבעלז. אין ספק כי היעתרות לבקשה בשלב הנוכחי תוביל להימשכות ההליכים, ולמעשה כבר הובילה לדחייה נוכח ביטול דיון ההוכחות שהיה קבוע להיום. יחד עם זאת, כדי שתתבררנה השאלות השנויות במחלוקת ומלוא היריעה תיפרש בפני
בית המשפט, ומתוך הגישה הליברלית ביישום תקנה 92, אני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספת הראיות הנוספות. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 14.12.2015. כמו כן מתבקש התובע להגיש תרגום של הקבלה שצירופה מתבקש, הכתובה בשפה הגרמנית. הנתבעים יוכלו, ככל שירצו בכך, להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמם.

10.
התובע יישא בהוצאות הנתבעים כתוצאה מבקשה זו ומשמעויותיה באשר לדחיית בירור ההליך, בסך של 5,000 ש"ח.

11.
בשולי הדברים, ונוכח העובדה שיהא צורך בקביעת מועד הוכחות חדש, מוצע כי בפרק הזמן שנותר ינסו בעלי להידבר ביניהם לסיום ההליך בדרך של פשרה, ובכלל זאת, לבחון את האפשרות שהועלתה בקדמי המשפט למכור את האוהל לצד שלישי.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 18996-01/11 שאול נפתלין נ' חיים דוד גרוסמן, יהושע רבינוביץ (פורסם ב-ֽ 07/12/2014)