פסקי דין על עו"ד דרור ויגדור - כונס נכסים | פסקי דין על עו"ד גיל אורן - כונס נכסים | פסקי דין על קבוצת מרחב אמפל בע"מ

42680-11/12 פרק     07/12/2014




פרק 42680-11/12 עו"ד דרור ויגדור - כונס נכסים, עו"ד גיל אורן - כונס נכסים נ' קבוצת מרחב אמפל בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פר"ק 42680-11-12 בנק דיסקונט לישראל בעמ ואח' נ' קבוצת מרחב - אמפל בע"מ ואח'





מספר בקשה:
27

בפני

כב' השופט
חגי ברנר


מבקשים

1
.
עו"ד דרור ויגדור, כונס נכסים
2
.
עו"ד גיל אורן, כונס נכסים

נגד


משיבים


קבוצת מרחב אמפל בע"מ




החלטה


1.
לפניי בקשת כונסי הנכסים לסילוק על הסף של בקשה מספר 27.

2.
בקשה 27 היא בקשה למתן הוראות אשר הוגשה על ידי קבוצת מרחב אמפל בע"מ
(להלן: "החברה"), ובה מבקשת החברה להורות לבנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), שהיה בעל שעבוד על אחד מנכסיה (מניות של חברת בת), לחשב מחדש את חובה המובטח של החברה, להפחית את שיעור הריביות בהן חויבה החברה ולהשיב לקופת הכינוס את חיובי היתר. עוד מבקשת החברה כי הבנק יעביר לידיה פירוט מלא של תחשיב החוב הנטען כלפיה.


3.
הבקשה הוגשה בגדרו של תיק כינוס הנכסים אשר נפתח על ידי הבנק לצורך אכיפת שעבוד לטובתו על אחד מנכסי החברה.

4.
כונסי הנכסים שמונו לשם מימוש השעבוד הגישו בקשה לסילוק על הסף של בקשה 27. בהחלטתי מיום 5.10.2014 נעתרתי לבקשתם להארכת המועד להגשת תגובה לבקשה למתן הוראות, עד למתן החלטה אחרת. הצדדים הגישו תגובותיהם לבקשה לסילוק על הסף.

5.
הכונסים מציינים מספר טעמים בגינם יש לסלק את הבקשה על הסף. ראשית, הכונסים טוענים כי המחלוקת אינה מתאימה להליך של בקשה למתן הוראות, ולכן יש להעבירה למסלול של תביעה עצמאית רגילה. לטענתם, הדיון בבקשה 27 מצריך בירור נרחב ומורכב לנוכח העובדה שהחברה הציגה מספר רב של טענות עובדתיות ומשפטיות, הקשורות במערכת ההסכמית-חוזית שבין החברה לבנק. גובה הסכום שבמחלוקת עולה על 25 מיליון ש"ח וטעון בירור עובדתי מקיף. טענות אלו אינן מתאימות לבירור בהליך של מתן הוראות אשר נועד ביסודו להיות הליך מקוצר במסגרתו בית המשפט מנחה ומפקח על פעילות נושאי תפקיד.

נימוק נוסף בפיהם של הכונסים הוא מצבו של תיק הכינוס כיום. מינוי הכונסים לתפקידם נעשה במטרה לממש את הבטוחה שניתנה לנושה המובטח – הבנק. תכלית זו הושגה והושלמה זה מכבר. השעבוד מומש, הנכס נמכר לצד שלישי ותמורתו הועברה לנושה המובטח, על דעתה ובהסכמתה של החברה. הליך הכינוס הושלם איפוא מבחינה מהותית. לפיכך אין כל הצדקה להותיר את תיק הכינוס על כנו רק לשם קביעת גובה החוב של החברה לבנק במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות.

6.
מנגד, החברה טוענת כי יש להותיר על כנה את הבקשה למתן הוראות. לדידה, ההכרעה ביחס לאופן חלוקת כספי מימוש הבטוחה מצויה בלב ליבו של הליך הכינוס ומסיבה זו יש להכריע בכל מחלוקת רלבנטית בין הנושה לבין החייב. החברה אף מציינת כי הסכימה בשעתו להצעת הכונסים להעביר לבנק את כספי המימוש כדי למנוע הצטברות ריבית על החוב, תוך שהחברה שומרת על כל טענותיה בענין גובה החוב וכנגד התחייבות של הבנק להשיב את הכספים שבמחלוקת לקופת הכינוס, ככל שיידרש לעשות כן.

החברה חולקת על הטענה כי מדובר במחלוקת מורכבת לבירור. לטענתה, המחלוקת משפטית בעיקרה ויש לבררה במסגרת הליך הכינוס, גם אם הדבר כרוך בבירור עובדתי מסוים. מלבד זאת החברה סבורה שטענת הכונסים כי ההליך איננו מתאים למסגרת של בקשה למתן הוראות היא טענה מוקדמת ויש לקבל את גרסתו העובדתית של הבנק בטרם יוכרע גורל ההליך.

טענה נוספת של החברה היא שחוסר רצונם של הכונסים להביא לבירור מהיר של המחלוקת נובע מניגוד עניינים בו הם מצויים, מאחר ומשרדם מייצג את הבנק, ואין זה מתפקידם לדאוג לזכויות הדיוניות של הבנק בבקשתם.

7.
בתשובתם, הדגישו הכונסים כי בעוד שניתן להצביע על בעייתיות בבירור החוב במסגרת תיק הכינוס, אין כל מניעה לבירורו בהליך של תביעה כספית עצמאית. בחלופה זו, לא ייפגעו זכויותיהם הדיוניות של מי מהצדדים.

הכונסים דוחים את טענת החברה כי בירור גובה החוב הינו חלק מתיק הכינוס, ואף מציינים את העובדה שהחברה כלל לא חלקה על גובה החוב, עד לאחרונה. לפיכך הם טוענים שאין מקום לדון בטענה זו בשלב זה של הליך הכינוס ובהתחשב בכך שהמחלוקת כולה מצויה בין החברה לבין הבנק, ללא קשר לכונסים אשר השלימו מלאכתם. עוד טוענים הכונסים כי מטרת בירור גובה החוב בהליך של מתן הוראות היא לחמוק מתשלום אגרה, מאחר וסכום התביעה של החברה נגד הבנק עשוי לעלות על 25 מיליון ש"ח.

8.
הכנ"ר סבור אף הוא כי אין מקום לבירור גובה החוב במסגרת של בקשה למתן הוראות. הכנ"ר מציין כי בקשה למתן הוראות אינה האכסניה המתאימה לפתרון מחלוקת מהותית, הנוגעת לסכום של כ- 25 מיליון ש"ח, וכי יש לברר את הטענות בפני
בית המשפט במסגרת תביעה כספית. יתרה מכך, מדובר במחלוקת בין החברה לבין צד שלישי (הבנק). תיק הכינוס למעשה הסתיים והכונסים מימשו את הבטוחה. לפיכך, אין מקום גם מסיבה זו לבירור המחלוקת במסגרת תיק הכינוס.

9.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין זה ראוי לברר את המחלוקת במתכונת של בקשה למתן הוראות, מן הטעמים שיפורטו להלן.

10.
הטעם הראשון הוא שהליך של מתן הוראות נועד ביסודו להיות הליך מהיר ומקוצר, במסגרתו מנחה בית המשפט את נושאי התפקידים או מכריע בסכסוכים בלתי מורכבים בינם לבין צדדים שלישיים. הליך ייחודי זה לא נועד לפתור מחלוקות עובדתיות מורכבות:

"הליך מתן הוראות נושא בדרך כלל אופי של הליך פנימי המתנהל בבית-המשפט ביוזמת נושא התפקיד שמטרתו להנחות את פעולתו ולכוונה, בין בעניין נקודתי ובין לצורך גיבוש קו פעולה מקיף וארוך טווח. אין הליך זה מיועד לפתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לבין צדדים שלישיים, ובוודאי כך כאשר הכרעה במחלוקת מחייבת דיון מורכב הכורך הכרעה בעובדות."

(רע"א 259/99 חב' פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב (2001) (פורסם בנבו)) (להלן: "ענין פליצ'ה").

הבחירה לנהל הליך במסגרת דיונית של מתן הוראות, עלולה לגרום נזק למי מהצדדים ולפגיעה בזכויות דיוניות, שכן לא ניתן לקיים בגדרו של הליך כזה את כלל ההליכים המקדמיים העומדים לרשותו של בעל דין בתביעה רגילה, וגם היקף חקירות העדים הוא מוגבל. לפיכך, יש להבטיח כי הבחירה בהליך זה מוצדקת, חרף הפגיעה האפשרית בזכויות בעלי הדין.

בעניין זה נקבע בע"א 7390/13 עו"ד אמיר פלמר ורו"ח בועז גזית נ' ב. גאון קמעונאות וסחר בע"מ (2014) (פורסם בנבו) (להלן: "עניין פלמר"):

"במקרים כבמקרה דנא, בהם חברה בפירוק מבקשת סעד נגד בעל השליטה, השימוש בהליך של בקשה למתן הוראות נועד על מנת לאפשר ביצוע יעיל ומהיר של תפקידו של המפרק.

עם זאת, בירור המחלוקת בדרך המזורזת של מתן הוראות יהיה מוצדק רק כאשר הפגיעה בזכויות הדיוניות של בעל הדין שכנגד הינה מידתית ומוצדקת. במסגרת זו, יש לבחון האם ניהול ההליך באופן מקוצר הכרחי בכדי לאפשר את ביצועו המהיר והיעיל של תפקיד המפרק, האם קיימות עילות ייחודיות לדיני חדלות פירעון, והאם המחלוקת תחייב בירור עובדתי מורכב שאינו מתאים למסגרת דיונית של מתן הוראות
"

בענייננו, החברה חולקת על גובה החוב שלה כלפי הבנק תוך שהיא טוענת כי חויבה בריבית מופרזת המנוגדת להסכמי ההלוואה. החברה נטלה שש הלוואות מהבנק במספר מועדים ובריביות שונות, ופרעה שלוש מהן באמצעות נטילת הלוואה נוספת, אשר גולגלה על ידה מספר פעמים. במקביל, התקשרה עם הבנק בשתי עסקאות עתידיות להמרת הסיכון לריבית שקלית וקבועה. החברה טוענת כי רישומי הבנק שגויים, אינם מפורטים דיים ואינם תואמים את חישוביה. ברי כי כדי לברר את טענותיה, יש לבחון הסכמי הלוואה שונים בין החברה והבנק, לברר טענות בדבר חריגת הבנק מהסכמי ההלוואה, לדון בטענה בדבר קיומן של תניות מקפחות בחוזה אחיד, לדון בדרישה להתערבות בשיעורי הריביות ועוד כהנה וכהנה טענות ומענות, אשר מצריכות בירור ראייתי מעמיק. הבקשה עצמה מחזיקה לא פחות מ- 29 עמודים והיא נתמכת בלמעלה מ- 300 עמודי נספחים. היקף הבקשה כשלעצמו מעיד על מורכבותה. דומה כי בירור המחלוקת יצריך זמן ממושך, לרבות שמיעת מומחים וחקירת עדים. אין איפוא יתרון כלשהו לעריכת הבירור בדרך של מתן הוראות, וניתן יהיה לברר את הסוגיה בצורה מיטבית דווקא בהליך של תביעה רגילה.

11.
הטעם השני הוא שהליך של מתן הוראות הוא ההליך המתאים כאשר "בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו." (ענין פליצ'ה הנ"ל).

תנאי זה איננו מתקיים בעניננו. הכונסים כלל אינם בעלי דין בבקשה, שכן זו מכוונת אך ורק נגד הבנק, ולא נגדם. ממילא ההליך איננו נדרש לצורך מתן הוראות לכונסים או לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידם. הליך של מתן הוראות לא נועד לפתור סכסוכים בין צדדים שלישיים לבין עצמם, ואילו במקרה שלפנינו, דומה כי זוהי מטרתו של ההליך.

12.
הטעם השלישי הוא שבירור הסוגיה שבמחלוקת אינו נדרש כיום במסגרת תיק הכינוס, שהרי כונסי הנכסים סיימו הלכה למעשה את מלאכתם עם מימוש הנכס המשועבד והעברת התמורה לבנק. אכן, בירור השאלה מהו גובהו של החוב המובטח הוא בדרך כלל חלק בלתי נפרד מהליך הכינוס, אך במה דברים אמורים – כאשר הצורך בעריכת הבירור מובא בפני
בית המשפט בזמן אמת בטרם מומשו הנכסים או בטרם חולקה תמורת המימוש לנושה המובטח. בענייננו, הנסיבות שונות בתכלית. הבקשה הוגשה רק לאחר שהנכס כבר מומש, ואף לאחר שתמורתו כבר הועברה לנושה המובטח. מכאן שהליך הכינוס בא הלכה למעשה לסיומו (כיום נותר על הפרק במסגרת תיק הכינוס ענין אחד בלבד, והוא, שאלת שכרם של יועצים חיצוניים ששכרו הכונסים).

במצב הדברים כעת, אין כל יתרון לנהל דווקא בגדרו של תיק הכינוס הליך שכל תכליתו היא לברר את גובה החוב של החברה לבנק, ואין בכך כדי לקדם כהוא זה את הליך הכינוס. לעניין זה יפים דברי כב' סג"נ השופט א' אורנשטיין בת"א 4668/85 קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 18.4.2014):

"סבורני שיש ממש גם בטענת המפרק הקודם שלפיה לא מתקיים בענייננו הטעם שבירור הבקשה בדרך של מתן הוראות נחוץ לשם ביצוע יעיל של הליך הפירוק, שכן הפירוק הסתיים הלכה למעשה, בניית הפרויקט הושלמה ואין לכאורה כל בהילות בשמיעת הבקשה".

גם בענייננו, בירור החוב המובטח בדרך של מתן הוראות איננו נחוץ לביצוע יעיל של הליך הכינוס, שכן הלכה למעשה, הליך הכינוס כבר הסתיים. ממילא אין כל בהילות בבירור המחלוקת שבין הבנק לחברה בענין גובה החוב.

13.
הטעם הרביעי הוא שהליך של מתן הוראות עשוי להיות הליך מתאים כאשר מתעוררות סוגיות כלשהן שהן ייחודיות לדיני חדלות פרעון. בענייננו, לא כך הוא הדבר. למעשה, מדובר במחלוקת כספית רגילה לכל דבר ועניין בין בנק ולקוחו. אין לה דבר וחצי דבר עם העילות הייחודיות לדיני חדלות פירעון.

14.
החברה טוענת כי בהתאם להלכה שנקבעה בעניין פלמר יש להזדקק תחילה לתגובתו של הבנק לגופו של עניין בטרם ניתן יהיה לברר את השאלה האם מדובר בהליך מורכב אם לאו. טענה זו בדין יסודה, אלא שבמקרה דנן אין היא מועילה לחברה. לו היו הכונסים מסתפקים אך ורק בטענה בדבר מורכבותו של ההליך, אכן היה מקום לבקש כי הבנק ימסור את גרסתו העובדתית לגופו של ענין כדי לברר האם אכן מדובר בהליך מורכב. ברם, שאלת המורכבות של המחלוקת אינה חזות הכל. לצידה יש מבחנים נוספים שנקבעו בפסיקה בדבר התאמתו של סכסוך למתכונת של בקשה למתן הוראות, עליהם כבר עמדנו לעיל. בין השאר, יש לבחון את השאלה האם ניהול ההליך באופן מקוצר אכן הכרחי כדי לאפשר את ביצועו המהיר והיעיל של תפקיד הכונס. כפי שהראינו קודם, הכונסים כלל אינם בעלי דין בבקשה למתן הוראות. הם לא הגישו את הבקשה והיא איננה מופנית כלפיהם. עוד הראינו כי הליך הכינוס כבר הסתיים הלכה למעשה, ובנוסף, לא מתעוררות שאלות ייחודיות לדיני חדלות הפרעון. כל אלה מוליכים למסקנה שהסכסוך איננו מתאים לבירור בדרך של בקשה למתן הוראות, בלא קשר לשאלת מורכבותו.

15.
עוד טוענת החברה כי חלה תפנית בעמדת הכונסים וכי עמדתם הנוכחית מנוגדת להסכמת הצדדים בבקשה המשותפת להעברת כספים לנושה המובטח. במסגרת הבקשה, אשר הוגשה לבית המשפט ביום 28.4.2014, התחייב הבנק להשיב לקופת הכינוס כל סכום שיידרש מתוקף הוראות הכונסים או החלטה שיפוטית. לטענת החברה, הכונסים מנועים מלהעלות טענות נגד בירור המחלוקת במסגרת תיק הכינוס בשל קיומו של השתק שיפוטי, לאחר שהביעו הסכמתם לכך שהכספים ששולמו ביתר יוחזרו על פי דרישתם שלהם לתיק הכינוס.

יש לדחות טענה זו. הכונסים אינם מתנגדים לעצם בירורו של גובה החוב, אלא מתנגדים למסגרת הדיונית המבוקשת על ידי החברה. אכן, הבנק התחייב בשעתו להשיב לקופת הכינוס כל סכום שיידרש "..זאת בתוך שבעה (7) ימי עסקים מיום קבלת דרישה בכתב מכונסי הנכסים ו/או מיום קבלת החלטה שיפוטית המורה לו לעשות כן", אלא שאינני סבור כי יש לפרש התחייבות זו באופן דווקני באופן שמחייב כי סוגיית החוב תתברר דווקא בתיק הכינוס. מבחינה מהותית פירושה של התחייבות זו הוא שהבנק יחזיר כספים שקיבל בייתר, אם תהיה קביעה כזו. הקביעה תינתן מתוקף החלטה שיפוטית, אשר ייתכן ותתקבל גם מחוץ לתיק הכינוס, במסגרת תביעה רגילה. מבחינה מהותית, זכויות החברה להשבת חיובי יתר תישמרנה גם אם הבירור ייעשה במסגרת תביעה רגילה ולאו דווקא בגדרו של תיק הכינוס.

16.
לבסוף, אין להתעלם מהשיהוי הרב בהגשת בקשתה של החברה. הכונסים מונו לתפקידם ביום 25.12.2012. הבקשה המוסכמת להעברת הכספים לנושה המובטח אושרה על ידי בית המשפט ביום 28.04.2014. העברת הכספים בוצעה בחודש מאי 2014. הבקשה למתן הוראות הוגשה רק ביום 19.9.2014, כמעט שנתיים לאחר פתיחת תיק הכינוס וארבעה חודשים לאחר שכספי המימוש כבר הועברו לבנק. שיהוי ניכר זה, בשילוב העובדה שבמהלך ניהול תיק הכינוס החברה לא פנתה לבית המשפט ולא ערערה על גובה החוב טרם הושלמה מלאכת הכינוס, הוא טעם נוסף שבגינו יש להעתר לבקשת הכונסים, בפרט כאשר עומדת בפני
החברה מסגרת דיונית יעילה ומתאימה יותר להעלות טענותיה, ומבחינה מהותית תיק הכינוס הסתיים. החברה שמרה על זכויותיה מול הבנק וקיבלה כתב שיפוי כנגד פירעון החוב, אשר יבטיח הגנה על זכויותיה בתביעה עתידית כלפי הבנק. אין בשמירת הזכויות כדי להצדיק את בירור המחלוקת בגדרו של הליך הכינוס.

17.
נתתי דעתי לטענות החברה בדבר ניגוד העניינים בו מצויים הכונסים לכאורה, בהיותם שותפים במשרד אשר מייצג את הבנק. ברם, לא מצאתי כי התנגדות הכונסים נסבה על עצם זכותה של החברה לברר את גובה החוב, אלא מדובר בהתנגדות לניהול ההליך במסגרת דיונית שאינה מתאימה, בנסיבות הנוכחיות.

18.
לאור האמור לעיל, ההליך של מתן הוראות איננו מתאים לבירור המחלוקת שבין החברה לבנק. לפיכך, הבקשה למתן הוראות (בקשה 27) תימחק.

19.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

20.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.



ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.









פרק בית משפט מחוזי 42680-11/12 עו"ד דרור ויגדור - כונס נכסים, עו"ד גיל אורן - כונס נכסים נ' קבוצת מרחב אמפל בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/12/2014)