פסקי דין על ילנה צירניצקי | פסקי דין על גבריאל ביטון | פסקי דין על עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל |

36547-11/11 תאמ     10/12/2014




תאמ 36547-11/11 ילנה צירניצקי נ' גבריאל ביטון, עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 36547-11-11 צירניצקי נ' ביטון ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
יסכה רוטנברג


תובעת

ילנה צירניצקי


נגד


נתבעים

1.גבריאל ביטון

2.עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ




פסק דין


תביעה בגין נזקי רטיבות בדירת התובעת.

רקע עובדתי
1.
התובעת והנתבע 1 ("הנתבע") מתגוררים באותו בניין מגורים; דירת הנתבע מצויה מעל לדירת התובעת. התובעת שוכרת דירתה מהנתבעת 2 ("הנתבעת") לפי חוזה שכירות מיום 30.12.03 (נספח א' לתצהיר התובעת ת/1).

2.
התובעת טוענת כי מזה מספר שנים קיימת בדירה רטיבות קשה שיסודה בנזילות מים מדירת הנתבע, ובעטיה נגרמו נזקים קשים לדירה ותכולתה, ואף לתובעת עצמה. התביעה הוגשה נגד הנתבע, כאחראי לנזק, ונגד הנתבעת כמשכירת הנכס.

3.
הנתבע כופר באחריותו לנזק וטוען שהרטיבות לא באה מדירתו. הנתבעת מצטרפת לטענות התובעת וטוענת שהנתבע אחראי לרטיבות הקיימת, ומשום כך, אין לתובעת כל עילה לתביעה נגדה.

4.
בהסכמת הצדדים מונה מר מוני לוטן כמומחה מטעם בית משפט, לבחינת מקור הרטיבות בדירת התובעת. בחוות דעתו (במ/2) קובע מר לוטן, באופן חד משמעי, שמקור הרטיבות בדירת הנתבע (סעיף 8.6 לחוות הדעת). אין בחוות הדעת התייחסות להיקף הנזק שנגרם.

5.
אף לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה בית משפט, הצדדים לא הגיעו להבנה, ונשמעו ראיות. מטעם התובעת העידה היא עצמה (תצהיר ת/1) וכן הוגשו מטעמה, וללא חקירה נגדית, חוות דעת של המהנדס מר יוסף קרני מיום 01.11.11 (ת/4) ודו"ח ביקורת של מר קרני מיום 24.05.09 (ת/3). מטעם הנתבע העיד הוא עצמו (תצהיר נ/2) ומטעם הנתבעת העיד מר מוריס אינצ'י עובד הנתבעת (תצהיר נ/1). מומחה בית משפט נחקר אף הוא על חוות דעתו.

טענות הצדדים
טענות התובעת
6.
התובעת טוענת שבכל הקשור למקור הרטיבות, יש לאמץ את חוות דעת מומחה בית משפט, התואמת גם לחוות דעת המומחה מטעמה, מר קרני (ת/4). התובעת מפנה לפסיקה לפיה בהעדר סיבה בולטת לעין, יאמץ בית משפט את מסקנות המומחה שמינה (ע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי שיבא), ולאורה היא טוענת, יש לקבוע שהרטיבות נובעת מנזילות מים מדירת הנתבע, ועל הנתבע לפצותה על מלוא נזקיה.

7.
ובאשר לנתבעת, על הנתבעת כבעלת הנכס וכמשכירת הנכס החובה לדאוג לתקינות הנכס, ובכלל זה למנוע נזילות מים למושכר. הנתבעת לא מילאה חובתה, ויש לחייבה לתקן כל נזק שנגרם ולפצות את התובעת על מלוא נזקיה.

8.
התובעת טוענת שמדובר ברטיבות הנמשכת שנים רבות, החל מחודש ספטמבר 2007, ולמרות כל תלונותיה דבר לא נעשה. לאור זאת, יש לפסוק לה פיצויים בהתחשב בנזקיה הנמשכים. התובעת מפרטת נזקיה, ואלו הם:
8.1
סבל ועוגמת נפש בסכום של 15,000 ₪ (סעיף 32(א) לכתב התביעה המתוקן);
8.2
עלות תיקון נזקי טיח וצבע בקירות ובתקרות בסכום של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאם לחוות דעת המומחה מר קרני (ת/4; סעיף 32(ג) לכתב התביעה המתוקן);
8.3
הוצאות כספיות שהתובעת הוציאה לאורך השנים בגין נזקי המים בסכום כולל של 16,325 ₪, לפי הפירוט הבא:
- סך של 300 ₪ בגין רכישת חומרים וצבע (סעיף 28 (א) לכתב התביעה המתוקן);
- סך של 3,800 ₪ בגין רכישת מקרר (סעיף 28(ב) לכתב התביעה המתוקן);
- סך של 2,900 ₪ בגין החלפת דוד חשמלי (סעיף 28(ג) לכתב התביעה המתוקן);
- סך של 2,250 ₪ בגין רכישת מכונת כביסה (סעיף 28(ה) לכתב התביעה המתוקן);
- סך של 1,845 ₪ בגין החלפת ארון בגדים (סעיף 28(ו) לכתב התביעה המתוקן);
- סך של 4,080 ₪ בגין החלפת ריצוף (סעיף 28(ד) לכתב התביעה המתוקן);
- סך של 450 ₪ בגין 3 ביקורי אינסטלאטור (סעיף 28(ז) לכתב התביעה המתוקן);
- סך של 700 ₪ בגין עריכת חוות דעת מומחה (סעיף 28(ח) לכתב התביעה המתוקן.
8.4
הוצאות נוספות הנזכרות בתצהיר עדותה הראשית של התובעת, והם: תיקון מטבח בעלות 1,300 ₪ (סעיף 9 לתצהיר ת/1) והחלפת תריסים וחלון בסך 1,500 ₪ (סעיף 19 לתצהיר ת/1).

9.
סכום התביעה הכולל הועמד על 39,500 ₪, והתובעת טוענת שעל הנתבעים לפצותה בסכום האמור, וכן לתקן את כל הנזקים שבדירה ולשלם לה את מלוא הוצאותיה לרבות שכ"ט עו"ד.

טענות הנתבע 1
10.
הנתבע טוען שהתביעה הוגשה ממניעים זרים, עקב סכסוך שכנים שיסודו בניסיונה של התובעת להשתלט על חצר הבניין המשותף (סעיף 1 לתצהיר נ/2). במסגרת סכסוך זה התובעת גם הגישה נגדו בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בקשה שנדחתה תוך חיוב התובעת
בהוצאות (נספח א לתצהיר).

11.
הנתבע טוען שאין לקבל את מסקנות מומחה בית משפט, מאחר והן אינן מבוססות.
המומחה לא ביצע מלאכתו כנדרש, הוא לא ערך כל בדיקות לבחינת מקור הרטיבות, אלא הסתפק במראה עיניים, אף לא במגע יד, ליקוט עדויות מאנשים ועיון במסמכים. עוד נטען כי נכון להיום הרטיבות אינה פעילה, אף מומחה בית משפט אישר זאת, ויש לקבוע שהנזקים הקיימים אינם באחריות הנתבע אלא הם נגרמו בשל חדירת מי גשמים, פגמים בקירות חיצוניים, דליפות מים מדירת השכן, פגמים בצינור הביוב, ואלו אינם באחריותו.

12.
הנתבע כופר גם בהיקף הנזק, וטוען שהיה על התובעת לתמוך תביעתה בחוות דעת מומחה לשם ביסוס הקשר הסיבתי בין מכלול ההוצאות הנטענות ובין הרטיבות, ובהעדר חוות דעת לא הוכיחה התובעת טענותיה. הנתבע טוען כי מצב הדירה היה גרוע כבר במועד בו החלה התובעת להתגורר בה (שנת 2003), והתובעת מבקשת לתקן ולשפץ דירתה על גבו.

טענות הנתבעת 2
13.
הנתבעת תומכת בטענות התובעת בכל הקשור למקור הנזק, וגם היא מבקשת לאמץ את חוות דעת מומחה בית משפט ולקבוע שהנתבע 1 אחראי לרטיבות ולנזק שנגרם בגינה. לאור זאת, נטען, לא ניתן לחייב את הנתבעת 2 לתקן נזקים שנגרמו בעטיו של הנתבע, וגם לא ניתן לחייבה להיכנס לדירת הנתבע ולתקן בה את הליקויים.

14.
הנתבעת טוענת שהיא פעלה בעבר, ללא מחויבות לתיקון הנזקים שנגרמו, אך הנתבע אינו משתף פעולה, מסרב לתקן את הליקויים בדירתו, ובנסיבות אלו, אין כל עילה לתביעה נגדה.

15.
בכל הקשור לנזק, מצטרפת הנתבעת לטענות הנתבע, וגם היא טוענת שהנזק לא הוכח.



דיון
ממצאים
16.
מהחומר בפני
עולה שהרטיבות בדירת התובעת קיימת שנים ארוכות, החל משנת 2007 (סעיף 6 לתצהיר התובעת; עמ' 39 שורות 31 - 32). במהלך השנים פנתה התובעת בתלונות חוזרות ונשנות, לגורמים שונים אך ללא הועיל (ראה מכלול המסמכים שצורפו לכתב התביעה המתוקן, והמסמכים שצורפו לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2).

בשנים 2008 – 2009 בוצעו על ידי הנתבעת תיקונים, בין היתר בקירות החיצוניים בבניין ובדירת התובעת, והתובעת אישרה כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונה (ראה המסמכים שצורפו לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2; סעיף 23 לתצהיר נ/1). ואולם גם לאחר ביצוע התיקונים, לא פסקה הרטיבות, ובחודש אוקטובר 2011 פנתה התובעת למהנדס קרני בבקשה לחוות דעתו לעניין נזקי הרטיבות מהם היא סובלת. חוות דעת קרני מיום 01.11.11 הוגשה ללא שנתבקשה חקירתו הנגדית של המומחה, והיא מהווה ראייה קבילה (ת/4). לפי האמור בחוות הדעת, נכון למועד עריכתה, קיימת עדין רטיבות פעילה (ראה פרק ממצאים בחוות הדעת ת/4), שמקורה בדירת השכן מלמעלה (הנתבע).

במועד לא ידוע פסקה הרטיבות, ובמועד ביקור מומחה בית משפט, לא נצפתה רטיבות (עמ' 46 שורות 12 – 21; עמ' 47 שורות 24 – 25).

17.
למרות שהרטיבות פסקה, נזקי הרטיבות נותרו בעינם, כדברי המומחה "ראיתי כתמים מלא, כל הבית כתמים". נזקי הרטיבות לא תוקנו עד היום. מר לוטן מצא שיש נזקים בכל חדרי הדירה, בתקרות ובקירות, בעיקר בחלק העליון של הקירות, ונזקים נראים גם באזורים המרוחקים מהקירות החיצוניים או מחדרי השירות (אמבטיה). בנוסף, בקיר החיצוני הדרומי של הבניין צמח עץ ששורשיו בתקרה שמעל לחדר האמבט של התובעת ומתחת לחדר האמבט של הנתבע. ממצאיו של מר לוטן תואמים לממצאיו של מר קרני, מומחה התובעת, שבחן את הדירה בחודש נובמבר 2011, ומצא גם הוא סימני רטיבות בדירה כולה וצמח שגדל על הקיר החיצוני בבניין (ת/4).

18.
מחקירתה הנגדית של התובעת עולה כי במועד בו שכרה דירתה, חודש דצמבר 2003, היה מצב הדירה בכי רע, הקירות היו שחורים, החלונות שבורים, הרצפה שחורה, היו בה חורים והמרצפות לא היו בגובה אחיד. הדירה שרצה עכברים וחולדות וחלון המטבח היה סגור בקיר בלוקים (עדות התובעת בעמ' 29 – 30 לפרוטוקול). כעבור זמן ביצעה הנתבעת תיקונים ואף צבעה את הדירה, עם זאת הרצפה וארונות המטבח לא טופלו (עמ' 30 שורות 21 – 23). כעבור מספר שנים התובעת רצפה את הרצפה בקרמיקה (עמ' 31 שורות 14 – 15).


מקור הרטיבות
19.
בחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהוצגו, והגעתי למסקנה שיש לקבל את מסקנת מומחה בית משפט, לפיה מקור הרטיבות הן נזילות מים מדירת הנתבע.

מסקנה זו מתבקשת בשל שלושה טעמים. ראשית, מדובר במומחה בית משפט, ובהתאם לפסיקה, בהעדר נימוקים מיוחדים יש לקבל מסקנותיו. אני ערה לטענות הנתבע, לפיהן המומחה לא ביצע כל בדיקות, אולם המומחה הבהיר שמתוקף ניסיונו, ועקב מיקום הכתמים בקירות ובתקרות, הוא לא מצא צורך לבצע בדיקות נוספות (תשובות לשאלות ההבהרה שצורפו לתצהיר הנתבע נ/2; עמ' 45 שורות 29 - 32). שנית, מסקנת מומחה בית משפט תואמת למסקנת מומחה התובעת מר קרני, שהוגשה ללא חקירה נגדית (ת/4). שלישית, לא הוגשה חוות דעת נגדית ואין בפני
כל חוות דעת או ראיה אחרת מהן ניתן יהא להסיק כי מקור הרטיבות אינו בדירת הנתבע. יש לציין כי תוצאות הבדיקה שביצע מר קרני בחודש מאי 2009 (ת/3) מתייחסות אומנם לליקויים בקירות החיצוניים של הבניין, אך בהתחשב בכך שזו היתה מטרת הבדיקה (הדו"ח נעשה לבקשת נציגות הבית), אין בו כדי לשלול קיומם של ליקויים בדירת הנתבע, ואין בו כדי לשלול את מסקנת המומחה.

20.
הנתבע טוען כי גם לפי מסקנות המומחה, יש מספר גורמים אפשריים לרטיבות, בהם חדירת מי גשמים, ולא יכולה להיות מחלוקת שהנתבע אינו אחראי לרטיבות זו. איני מקבלת טענה זו, נוכח עדות המומחה לפיה מי גשם גרמו לכתמים בקיר החיצוני של הבניין ולצמיחת שיח על גבי הקיר החיצוני, אך לא לנזקי רטיבות בתוך הדירה (עמ' 43 שורות 1 - 23).

הנתבע טוען עוד שמאחר ולא בוצעו על ידי המומחה כל בדיקות, לא ניתן לקבל מסקנותיו כי הרטיבות מקורה בצנרת המים, בביוב או בשטיפת רצפות. אלא שטענות אלו אינן שוללות את מסקנות המומחה, ולכל היותר יש בהן כדי ללמד כי לא הובהר מהות הליקויים שגרמו לרטיבות. מאחר ונכון להיום הרטיבות פסקה, ולא נדרשים תיקונים אופרטיביים בדירת הנתבע, חשיבות טענות אלו פוחתת.

21.
לאור האמור, אני קובעת שהנתבע אחראי לנזקי הרטיבות בדירת התובעת.

היקף הנזק
22.

שלושה ראשי נזק נתבעים: עלות תיקון הנזקים בדירת התובעת; שיפוי בגין הוצאות שהוציאה התובעת לתיקון הנזקים; ופיצוי בגין הסבל ועוגמת הנפש הרבים.

23.
התביעה לפיצוי בגין עלות תיקון הנזק בדירת התובעת נסמכת על חוות דעת המומחה מר קרני, ת/4. חוות דעת זו הוגשה ללא חקירה נגדית, לא הוגשה חוות דעת נוגדת ולא הובאו ראיות שיש בהן כדי לשלול מסקנות המומחה.


לאור האמור הוכיחה התובעת ראש נזק זה, ואני קובעת כי עלות תיקון הנזקים בדירתה היא 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.

24.
ראש נזק נוסף הוא פיצוי בגין רכישת מוצרים שונים (ארון בגדים, מקרר, מכונת כביסה ודוד חשמלי), ובגין תיקונים שונים שבוצעו לפי הטענה במהלך השנים כמפורט בתצהיר ובכתב התביעה המתוקן (רכישת חומרים וצבע, תיקונים במטבח, החלפת תריסים וחלון, ריצוף ותשלום לאינסטלטור).


התובעת צרפה לתביעתה קבלות שונות לביסוס הנזקים, אף שלא לכולם. אין די בקבלות שצורפו, ואני מקבלת טענת הנתבעים כי היה על התובעת לבסס קשר סיבתי בין ההוצאות שהוצאו לרטיבות. לעניין זה לא די בעדות התובעת שאינה נתמכת בכל ראיה נוספת. גם אם התובעת סבורה באמת ובתמים שהרטיבות והמים פגעו במקרר, במכונת הכביסה, בדוד החשמל או בארון הבגדים, אין זה אומר שכך הוא, ובסברה סובייקטיבית לא די.

25.
זאת ועוד. כל שניתן להסיק מהקבלות שצורפו הוא שבמהלך השנים רכשה התובעת מוצרים שונים: מקרר, מכונת כביסה ודוד חשמל.
לא ניתן ללמוד מהקבלות מהות הליקויים שהיו במוצרים שהוחלפו, ככל שהיו, לא ברור מדוע לא ניתן היה לתקן את המוצרים שנפגעו, אם נפגעו,
לא ברור מה נעשה במוצרים הישנים ואם נתקבלה תמורה עבורם, לא ברור אם המוצרים שנרכשו זהים למוצרים הקודמים, או שנרכשו מוצרים משודרגים, וכיו"ב עובדות הכרחיות לביסוס התביעה.

26.
הוא הדבר לגבי הטענות לביצוע עבודות. הטענה כי הרטיבות פגעה במרצפות נדחית גם מטעם נוסף, מאחר והתובעת עצמה העידה שבעת כניסתה לדירה המרצפות היו פגועות, היו בהן חורים והן לא היו ישרות, אך הנתבעת לא ביצעה בהן תיקונים (עמ' 30 שורות 22 23). הטענות בתצהיר בדבר שיפוץ המטבח והחלפת תריסים וחלון (סעיפים 9, 19) הן טענות בעלמא, שאינן מגובות בכל ראיה או מסמך, והן גם לא נזכרות בכתב התביעה המתוקן.


אין אלא לקבוע כי מכלול נזקים אלו לא הוכח כנדרש.

27.
ראש הנזק האחרון הוא עוגמת נפש, לרבות החמרה במצב הבריאותי. הטענות לנזקים בריאותיים אינן נתמכות בחוות דעת רפואית כנדרש בתקנות סדר הדין, ולא ניתן לקבלן.

יתר הטענות מסורות לשיקול דעת בית משפט. בהתחשב במכלול הנסיבות, בפרק הזמן הממושך שחלף מעת החלו נזקי הרטיבות, באופי הנזקים, בהיקפם, בכך שמדובר בדירת מגוריה של התובעת וביתר הנסיבות, אני מוצאת לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 5,000 ₪.

אחריות הנתבעת 2
28.
התביעה נגד הנתבעת 2 אינה תביעה נזיקית אלא תביעה חוזית של שוכר ומשכיר. גם אם האחראי לנזק הוא הנתבע 1, לא ניתן לקבל את טענות הנתבעת 2 כי אין לה כל חבות כלפי התובעת. הנתבעת 2 היא משכירת הנכס, ועליה להעמיד לרשות השוכרת דירה ראויה למגורים. במסגרת זו עליה לדאוג לתיקון הליקויים בדירה, אף אם מקור הליקויים מחוץ לדירה. אין לקבל את טענות הנתבעת 2 כי חובתה מוגבלת רק לתיקון נזקים שמקורם בדירה עצמה.

29.
הנתבעת טוענת שהנתבע אינו משתף פעולה והיא אינה יכולה להיכנס לדירתו בכוח (סעיף 19 לסיכומים). אין לקבל טענה זו. ראשית, טענה זו לא הוכחה, ובתצהיר הנתבעת אין כל טענה שכזו (נ/1). שנית, הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה כדי להביא לתיקון הליקויים בדירת הנתבע. מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה המתוקן עולה שהנתבעת התרתה בנתבע שאם לא יפעל לתיקון הליקויים היא תפנה לעזרת בית משפט, והיא אף הגישה נגד הנתבע בקשה למתן צו עשה (נספחים ה – ט לכתב התביעה המתוקן). אלא שמדובר במסמכים חלקיים, לא הובהר מה נעשה בהליך זה, אם פעלה הנתבעת 2 לקידומו ומה היו תוצאותיו.

30.
המסקנה היא שהנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שנדרש ממנה כמשכיר נכס, לתקן את הליקויים במושכר. בנסיבות אלו הוכיחה התובעת גם את חבות הנתבעת לנזקיה. משהפרה הנתבעת 2 את חובתה להעמיד לתובעת מושכר ראוי, עליה לפצותה בגין אותם נזקים שהם תוצאה מסתברת של ההפרה, לרבות נזק שאינו נזק ממון. לאור זאת, יש לחייב את הנתבעת 2 לפצות את התובעת על מלוא נזקיה, כמפורט לעיל.

תוצאה
31.
בהתחשב בכך שנכון להיום אין רטיבות פעילה, אין מקום למתן צו עשה לתיקון הליקויים בדירת הנתבע.

32.
התובעת ביקשה ליתן צו עשה המחייב את הנתבעים לתקן את הליקויים בדירתה. עתירה זו אינה מתיישבת עם עתירה לפיצוי כספי לפי עלות תיקון הליקויים. לאור זאת עתירה זו נדחית.

33.
התוצאה היא שיש לפסוק לתובעת את הסכומים הבאים:
- סך של 8,260 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים בדירה (7,000 ₪ + מע"מ). אין לפסוק הפרשי ריבית והצמדה על סכום זה מאחר וההוצאה טרם הוצאה.
- סך של 5,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש;
- סך של 700 ₪, הוצאות הכנת חוות דעת המומחה מר קרני. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 01.11.11.
- החזר התשלום למומחה בית משפט כפי ששולם, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום התשלום.

בנסיבות העניין יהא חיוב הנתבעים ביחד ולחוד, אף שהמקור לחיוב כל אחד מהנתבעים שונה (חיוב הנתבע 1 הוא חיוב נזקי וחיוב הנתבעת 2 הוא חיוב חוזי). תוצאה זו היא סבירה והגיונית, והיא עולה בקנה אחד עם הצעת חוק דיני ממונות התשע"א – 2011, בה קיימת מגמה לאחד הוראות בדיני החיובים, ובין היתר להחיל את העיקרון "ביחד ולחוד" גם כאשר חיובם של הצדדים הוא ממקורות נפרדים (סעיף 76(ג) להצעת החוק).

34.
לאור האמור אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הנ"ל בצירוף אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום,
י"ח כסלו תשע"ה, 10 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
















תאמ בית משפט שלום 36547-11/11 ילנה צירניצקי נ' גבריאל ביטון, עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/12/2014)