Google

ברוך חכים - הנאמן - ציון כהן, שירה תרצה שי-יגיל, כונס הנכסים הרשמי

פסקי דין על ברוך חכים - הנאמן | פסקי דין על ציון כהן | פסקי דין על שירה תרצה שי-יגיל | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי |

1753/09 פשר     14/12/2014




פשר 1753/09 ברוך חכים - הנאמן נ' ציון כהן, שירה תרצה שי-יגיל, כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 1753-09 כהן ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
42

בפני

כב' השופט
אליהו בכר


מבקשים

ברוך חכים - הנאמן


נגד


משיבים

1. ציון כהן

- החייב
2. שירה תרצה שי-יגיל

-
הנושה
ע"י ב"כ עו"ד אוריאל בן אסולי
3. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד משה תורג'מן



החלטה

1. לפני בקשת הנאמן לפסיקת שכר טרחה והוצאות בעלי תפקיד, וכן לביצוע פרסומים וחלוקת דיבידנד לנושים הבלתי מובטחים.

2.
לטענת הנאמן, בהתאם לסעיף 152 לפקודת פשיטת הרגל וכן לתקנה 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 (להלן: "התקנות"), הוא זכאי לשכ"ט,
בתוספת שכ"ט בשל מאמץ מיוחד בסך של 185,986 ₪ בצירוף מע"מ, וכן הינו זכאי להוצאות בסך 13,200 ₪. הכנ"ר לטעמו זכאי לאגרת שמירה בסך 37,197 ₪ הנגזר משכ"ט.

הנאמן הגיע לחשבון זה לאחר שטען כי בתיק בוצעה גבייה כוללת בסך של 2,264,416 ₪, בניכוי הוצאות בסך 1,944,346 ₪ ובהן שכ"ט שכבר שולם בעבר, סכומים שהועברו לנושה המובטח, חוב וכן היטל השבחה לעיריית ראשון לציון, תשלום למומחה שמונה לבחינת ריביות בתיק, תשלום הוצאות ערעור, תשלום לשמאי בגין שומת הנכס וכן עמלות חשבון הבנק בו נוהלו כספי הכינוס. מסכום זה הינו זכאי לטעמו ל- 12% בצירוף מע"מ, שכן שיעור החלוקה בפועל בין הנושים עומד על 90.25% ולכן פנה לתקנה 8א' לתקנות, המאפשר שכ"ט לנאמן עפ"י חלוקת דיבידנד לנושים בפועל מתוך סך הנשייה. מעבר לכך, עתר ל- 3% נוספים עפ"י תקנה 8א(ב) לתקנות, בשל מאמץ מיוחד שביצע בתיק זה. מהחישוב שערך הפחית סך של 90,313.50 ₪, כולל מע"מ, כשכר טרחה אותו כבר קיבל בגין פעולותיו יחד עם כונס הנכסים מטעם בנק לאומי, הנושה המובטח, למכירת ביתו של החייב.
כמו כן, הנאמן עתר לסכום הוצאות חודשי גלובלי בסך 300 ₪, לתקופה של 44 חודשים בהם שימש נאמן (פברואר 2011 עד ספטמבר 2014) וכן אגרת שמירה לכנ"ר כאמור כנגזרות של הסכומים דלעיל.

3. הנושה, שי יגיל תרצה שירה, באמצעות בא כוחה, העלתה שורה ארוכה של נימוקים לדחיית בקשת הנאמן, ובהם, בקצירת האומר, העובדה ולפיה תקנה 8א' לתקנות אינה התקנה הרלוונטית בנסיבות במיוחד כאשר לנושים הלא מובטחים בתיק זה יוותר סך של כ- 4.9% לצרכי דיבידנד לאחר תשלום השכר המבוקש על ידי הנאמן, העובדה שהנאמן כבר זכה לשכ"ט בגין מכירת ביתו של החייב וכל שהצליח לגבות מעבר לסכום זה הינו סך של כ- 64,000 ₪ בלבד, ורק בגינו הינו זכאי לשכ"ט נוסף. כך גם התנגד לסכום ההוצאות המבוקש ובסיכומו של יום, הצטרף לעמדת הכנ"ר.

4. הכנ"ר מבחינתו אף הוא התנגד לשכר המבוקש. לטעמו, תקנה 8א' אינה התקנה אליה יש לפנות בנסיבות באשר היא מצדיקה תשלום שכ"ט רק מהסכום שחולק כדיבידנד בפועל, ובסיכומו של יום יוותרו לנושים הלא מובטחים כ- 4.9% בלבד מהסכומים שנגבו בתיק בפועל ככל שישולם לנאמן השכר המבוקש. מעבר לכך, טען הכנ"ר, כי ביהמ"ש כבר קבע שכ"ט לנאמן בגין מימוש ביתו של החייב ולכן יש מקום לשכ"ט רק בגין יתרת הסכום שנותרה בקופת הכינוס. כל זאת מכוח תקנה 8(א) לתקנות, בסכום העומד על 13,480 ש"ח בצירוף מע"מ, וזאת מאחר ויתרת הסכומים המופקדים בקופת הכינוס מעבר ל- 2.2 מיליון ₪ שנגבו בשל מכירת בית החייב, הינו 68,540 ₪. כמו כן זכאי הנאמן להוצאות גלובליות בסך 100 ₪ לחודש והכנ"ר מצידו זכאי לשכר השגחה בשיעור 20% משכר הנאמן, ולכן בסך 18,003 ₪.
אשר לחלוקת דיבידנד, זה יתבצע לטענת הכנ"ר אחר ביצוע פרסומים כדין.

5. בתאריך 11.12.14, ולאור הפערים הניכרים שבין הצדדים, התקיים דיון, אליו זומן גם ב"כ הנושה ישי יגיל תרצה שירה, שלא טרח להתייצב לדיון בטענה לקיומו של דיון מקביל, אך טרח לשלוח בכתב יד את עיקרי עמדתו לתיק ביהמ"ש. במהלך אותו דיון חזרו למעשה הצדדים על עמדותיהם.

6. לאחר שקראתי את עמדות הצדדים ושמעתי את הנאמן והכנ"ר במהלך הדיון, סברתי כי כעקרון יש צדק רב בעמדת הכנ"ר בכל הקשור עם שכר הנאמן. בנסיבות המקרה דנא, הנאמן אינו זכאי לשכרו לאור סעיף 8א' לתקנות, כנגזרת מהסכום אותו הינו עתיד לחלק כדיבידנד לנושים בפועל, באשר בסיכומו של יום יוותרו לנושים כ- 6.5% בלבד (כפי שעלה בחישוב שבוצע במהלך הדיון ע"י הנאמן עצמו) וכל זאת לאור הסכומים אותם מבקש לעצמו הנאמן. יובהר לעניין זה, כי לאחר בדיקת הנאמן את תביעות החוב הלא מובטחות, אושרו תביעות חוב בסך של 829,718 ₪. בקופת הכינוס, לאחר ניכוי ההוצאות בסך 1,944,345 ₪, בהן הסכום בסך 1,676,956 ₪ שהועבר לנושה המובטח, נותר הסך של 320,071 ₪, המהווה כ- 38.5% ברוטו מחובות הנושים הלא מובטחים, להבדיל מהנטען על ידי הנאמן, היינו מעל 90% לכלל הנושים.
עוד יאמר בנקודה זו, כי בתאריך 20.2.14 נקבע שכר הטרחה המגיע הן לכונס הנכסים מטעם הבנק והן לנאמן מטעם ביהמ"ש שמימשו יחדיו את בית מגוריו של החייב, בסך של 180,627 ₪ כולל מע"מ. סכום המימוש עמד על 2.2 מיליון ₪ ושכה"ט שולם עפ"י תקנה 10 לתקנות, להבדיל מתקנה 8א לאותן תקנות, ומבלי שהופחתו 25% המצוינים בה לאור הקושי שבביצוע הליכי המימוש. במצב דברים זה, וכאשר בגין מימוש סך של 2.2 מיליון ש"ח שולם כבר שכ"ט הנאמן, אין מקום לערוך חשבונאות נוספות בגין סכום נשייה זה על פי תקנה אחרת, במיוחד כאשר ציינתי בהחלטתי מ- 20.2.14 כי: "אין בחלוקת שכר טרחה זו (הכוונה לשכ"ט מימוש בית המגורים- א.ב.) כדי לייתר את זכות הנאמן לשכר טרחה נוסף על יתר פעולותיו כנאמן בהליך, מבלי לחייב פעם נוספת בגין מכירת הבית" (ההדגשות שלי – א.ב.).
מכאן, שהמוטו שנבחר לתשלום שכ"ט בתיק הינו שכר מימוש. משנותרו עוד כ- 68,540 ₪, כפי העולה מתגובת הכנ"ר, סעיף 14 לה, כי אז יתרת שכרו של הנאמן אמורה להיגזר מסכום זה.
בנוסף, לא מצאתי כי יש מקום לחייב בגין תוספת מאמץ מיוחדת, לאחר שסברתי כי במסגרת שכ"ט הנאמן במימוש בית המגורים כבר צורף סכום בשל מאמץ מיוחד, וכאשר עיקר פעולותיו של הנאמן בתיק התייחסו למימוש בית המגורים. לא התעלמתי מטענות הנאמן ולפיהן, טרח ובחן את תביעות החוב, פנה לבתי משפט, לרבות בית המשפט העליון בעניינו של החייב, מימש את רכבו וכהנה פעולות נוספות שביצע, אלא שסברתי כי פעולות אלה כולן הן פעולות רגילות המתבצעות על ידי הנאמן במסגרת תפקידו כנאמן ואינן מחייבות תשלום בגין מאמץ מיוחד. לפיכך, ועל פי סעיף 8(א) לתקנות, זכאי הנאמן לשכר נוסף בסך 13,480 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

7. בכל הקשור עם הוצאות הנאמן, סברתי כי בנסיבות העניין נכון יהיה לחייב בסכום גלובלי בסך 200 ₪ לחודש במכפלת 44 חודשים, ובסך הכול 8,800 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

8. הכנ"ר זכאי ל- 20% מהסכום ששולם לנאמן בגין מכירת בית החייב בסך 76,537 ₪ (ללא מע"מ), בתוספת 13,480 ₪ ובסך הכול 18,003 ₪.

סיכום
9. לאור כל האמור לעיל, זכאי הנאמן לסך של 15,906 ₪, כשכ"ט (כולל מע"מ), בתוספת 10,384 ₪ הוצאות (כולל מע"מ), והכנ"ר זכאי ל- 18,003 ₪. בסך הכול ינוכה מיתרת הסכומים בקופת הכינוס כתשלומי שכ"ט והוצאות סך של 44,293 ₪, המותירים סך של 275,778 ₪ לחלוקה לנושים הלא מובטחים.
החלוקה תתבצע לאחר ביצוע פרסומים כדין.

המזכירות תשלח העתק החלטת בית המשפט לצדדים.


ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ה, 14 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













פשר בית משפט מחוזי 1753/09 ברוך חכים - הנאמן נ' ציון כהן, שירה תרצה שי-יגיל, כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 14/12/2014)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים