פסקי דין על עו"ד ברוך חכים | פסקי דין על גיל רוזנבלט | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב |

25725-01/10 פשר     17/12/2014




פשר 25725-01/10 עו"ד ברוך חכים נ' גיל רוזנבלט, כונס נכסים רשמי תל אביב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 25725-01-10 רוזנבלט ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב




17/12/14



בפני

כב' השופטת
חנה פלינר


מבקש

עו"ד ברוך חכים

(מנהל מיוחד)


נגד


משיבים
1. גיל רוזנבלט
- החייב
2. כונס נכסים רשמי תל אביב



החלטה

1.
בפני
י בקשת המנהל המיוחד לשכ"ט והוצאות, בה עתר לשכר טרחה שעתי (לפי 120$ לשעה לפי 32 שעות עבודה); לפסיקת הוצאות הליך בסך 300 ₪ בחודש; ותוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 15% משכר הטרחה שיפסק;

2.
צו הכינוס לחייב ניתן ביום 26.4.10 והמנהל המיוחד מונה חודשיים לאחר מכן. במסגרת ההליך, זומן החייב לחקירה במשרדו של המנהל המיוחד ודיון בהכרזה נדחה לאור נכונותו של החייב לפעול לגיבוש הצעה הסדר לנושים בטרם ההכרזה. בין לבין, ביקש החייב לצאת מן הארץ לצרכי עבודה מספר פעמים, בהסכמת המנהל המיוחד ומילוי החייב
אחר התנאים הנדרשים, כאשר ביציאתו האחרונה של החייב מן הארץ, הוא לא שב. השיק הבנקאי אותו מסר החייב כערובה הופקד על ידי המנהל המיוחד לטובת קופת הכינוס ולאחר שניתנה לחייב תקופת חסד לתיקון מחדליו אך הוא לא עמד בה, בוטל ההליך ביום 14.8.14.

3.
המנהל המיוחד עתר לפסיקת שכ"ט והוצאות וביקש כי אלו לא יפסקו על פי הוראות החוק מתוך שכר המימוש (סך של 42,395 ₪) המקנות למנהל המיוחד סך של 8,479 ₪, אלא שיש לפסוקן על פי חישוב של שכ"ט שעתי לפי 120$ לשעה, עבור 32 שעות עבודה, קרי 15,360 ₪ - זאת לאור מידת המאמץ שהשקיע המנהל המיוחד בתיק ולנוכח נסיבות סיום ההליך כנגד החייב, אשר לא הביא להעשרת קופת הכינוס. לעמדתו, יש למנהל המיוחד זכות למקסם את שכר טרחתו בדרך של בחירה במסלול לפסיקת שכר טרחה המהווה את החלופה הגבוהה ביותר.
4.
עוד טוען המנהל המיוחד, כי גם שכר הטרחה השעתי המבוקש אין בו כדי לפצות על השכר הראוי בנסיבות דנן שכן ההליכים בוטלו בשל ניצולם לרעה בעוד שהמנהל המיוחד השקיע לטענתו שעות עבודה רבות, לרבות יצירת קשר עם החייב כששהה מחוץ לארץ, גיבוש הסדר פשרה ואישור תביעות החוב ולבסוף גם פירעון השיק הבנקאי שהופקד כבטוחה לשובו ארצה.


5.
בנוסף לשכר הטרחה השעתי, ביקש המנהל המיוחד גם הוצאות הליך גלובליות לאור הזמן שחלף לטענתו, בסך של 300 ₪ לחודש, עבור 53 חודשי עבודה (מאי 11' – ספטמבר 14') וכן גם תוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 15% משכר הטרחה (בסך של 2,022 ₪) בשל טרחתו הנטענת לבדוק חלק מתביעות החוב (חמש תביעות חוב מתוך שמונה) לשם קידום הצעת ההסדר ובקשותיו להאריך את שהותו של החייב בחו"ל.

6.
הכנ"ר התנגד לבקשה בטענה כי פעולות המנהל המיוחד אינן חורגות מהנדרש במסגרת תפקידו ואינן מצדיקות פסיקת שכר שלא בהתאם להוראות הדין. הכנ"ר עמד פסיקת שכ"ט בסך 8,479 ₪ (כאמור, 20% מהכספים המצויים בקופת הכינוס), הסכים להחזר חודשי של 100 ₪ (במקום 300 ₪ כמבוקש) עבור 50 חודשים שהיה בתפקיד (יוני 11'- אוגוסט 14') ודחה בקשת המנהל המיוחד לתשלום מאמץ מיוחד הואיל ולעמדתו אין כל פעולה חריגה בתיק המצדיקה זו.

7.
המנהל המיוחד בתשובתו חזר על טענותיו והדגיש כי לבעל תפקיד יש זכות בפסיקה להגיש בקשה לשכ"ט בהתאם לחלופה הממקסמת את שכר טרחתו על מנת שלא יפגע כתוצאה מפעולות החייב בתיק, שכן אין הוא צריך "להיענש" ולשאת בהוצאות ניהול ההליך על חשבונו הפרטי, שכן זכותו לשכ"ט קודמת לזכות הנושים והרי אלו, בשונה מבעל התפקיד, יכולים להמשיך בגביית החוב שלא במסגרת הליך הכינוס.

דיון והכרעה

8.
עיינתי בבקשה, בתגובת כנ"ר והתשובה לה , והגעתי לכלל מסקנה כי אין בפעולות המנהל המיוחד בתיק טעם המצדיק חריגה מהוראות הדין ופסיקת הוצאות מיוחדת. על כן, יש להורות על פסיקת שכר טרחה כמופרט בתגובת כנ"ר.

9.
שכר טרחתם של בעלי תפקידים מוסדר בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981, הקובעות שלושה מסלולים לפסיקת השכר: שכר ניהול – באחוזים מתקבולי הכנסה שנתקבלו במזומן בתקופה עבורה נקבע השכר (תקנה 7); שכר מימוש – באחוזים מתקבולי המימוש (תקנה 8(א)); ושכר חלוקה – באחוזים שונים שנקבעו בתקנות בהתאם לסך הנשייה שחילק בעל התפקיד בפועל אל מול כלל הנשייה המוכחת (תקנה 8א). בהתאם לתיקון לתקנות משנת 2000, שכר חלוקה הוא חילופי לשכר ניהול ומימוש (ראו ע"א 6166/07 צחי פלדמן, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים על זכויות צמרות נ' א.י.ע. יובלים השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 10.01.10).

10.
בעניין שלפניי, עומד הכנ"ר על כך ששכרו של המנהל המיוחד יפסק לפי שכר מימוש.
הואיל ובקופת הכינוס נצטבר סך של 42,395 ₪ (על כך אין כל מחלוקת) על פי סעיף 8(א)(1, שיעור שכר טרחתו של המנהל המיוחד הינו 20% מתקבולי המימוש קרי, המנהל המיוחד זכאי לתשלום של 8,479 ₪ (בצירוף מע"מ). לעומת זאת, המנהל המיוחד ביקש כי שכר טרחתו יקבע לפי שכר שעתי (בשונה משכר ניהול או שכר חלוקה).

11.
לאחר שעיינתי בפסקי הדין שתמך המנהל המיוחד את בקשותיו, סברתי כי אלו אינן יכולים להועיל לטענתו לפסיקת שכרו לפי רכיב שעתי. כך למשל, בפרק (ת"א) 21023-12-11
עפר פירט, נאמן בהסדר נושים של אלוני מיתר בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
(פורסם בנבו ניתן ביום 27.5.14) הורה בית המשפט כי שכר הטרחה לא יחושב מכספיה מימוש אלא מכספי החלוקה לנושים, הואיל ומצא כי פעילות הנאמן הביאה לתוצאות נאות ובמאמצים כבירים שכן עמל המנהל המיוחד להשגת הסדר פשרה, הכריע ב- 26 תביעות חוב במיליוני שקלים, השיב לערעורים שהוגשו על ידי חלק מהנושים, השתתף בדיונים בבית המשפט, ניהל הליכים למימוש נכסים, השתתף באסיפות בעלי אגרות חוב וניהל הליכים לגביית כספים, כל אלו עם לא מעט קשים.

12.
כך גם בפרק (י-ם) 27868-04-12 קמן סחר מתכות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, ניתן ביום 20.2.14) שם נפסק לנאמן שכר טרחה לפי חלוקה לאור מאמציו להקטנת חוב הנשייה והגדלת קופת הנושים, הפעלת החברה בתקופת ההקפאה על מנת למקסם מכירתה (בהיקף פעילות גדול), גיבוש הסדר נושים לחברה, ניהול הליכים משפטיים וגבייה מחייבים וטיפול בעשרות רבות של תביעות חוב בסכומים של עשרות מיליוני שקלים. יצויין כי בעניין זה כנ"ר הסכים למתן הוצאות מיוחדות בשל פעילותו של בעל התפקיד אשר הוביל לשכ"ט דומה לזה שחושב על פי רכיב חלוקה.

13.
הנה כי כן, אלו הן שתיים מההחלטות אותן הביא המנהל המיוחד בתמיכה לבקשתו לשכ"ט שעתי, אך אין בהם להועיל. לא רק שמדובר בתיקי פירוק חברות, להבדיל מתיקי פשיטת רגל; לא רק שנסיבות העניין בתיקים אלו שונות למכביר, הרי שגם אין פעולות המנהל המיוחד בתיק שלפניי משתוות לפעולות המתוארת בהחלטות לעיל.

14.
בנסיבות אלו לצד המפורט בבקשת הנאמן, הגעתי למסקנה כי המנהל המיוחד לא נקט פעולות חריגות המצדיקות שכ"ט מיוחד אלא ביצע את הפעולות המצופות ממנו במסגרת תפקידו בתיק זה. המנהל המיוחד ביצע את הפעולות השגרתיות והכרחיות החלות על כל בעל תפקיד (חקירת החייב; הגשת תגובות לבקשות יציאה מן הארץ; בדיקת חלק מתביעות החוב; התייצבות לדיונים), ואם לא היה מבצע אותן היה חוטא לתפקידו.

15.
בעניין בקשתו של המנהל המיוחד לפסיקת הוצאות, אני סבורה כי יש לאמץ את עמדת כנ"ר לפיה די בתשלום החזר הוצאות חודשי בסך 100 ₪ לחודש עבור 50 החודשים בהם שימש המנהל המיוחד בתפקיד, למן יום מנויו ועד ליום ביטול ההליך כנגד החייב. סבורה אני כי רצוי ליצור אחידות, ככל האפשר, בפסיקת ההוצאות. כמו כן, לעניין בקשת המנהל המיוחד לתוספת מאמץ לפי סעיף 13 לתקנות וכאמור לעיל, לא מצאתי כי המנהל המיוחד נקט במאמצים יוצאי דופן ובטרחה קיצונית בזמן ממושך. לא הגעתי לכלל מסקנה כאמור שהמנהל המיוחד נדרש לבצע פעולות חריגות.
עוד אציין כי תמוה בעייני שהמנהל המיוחד מבקש לפסוק הן שכר שעתי בשל פעולות מיוחדות ומאמץ מיוחד אשר השקיע כביכול, והן "תוספת מאמץ". מדובר בכפל דרישה.

16.
לבסוף אציין כי העובדה שהתיק הסתיים בביטול ההליכים עקב ניצולו לרעה אינו אמור להשפיע על שיקולי בית המשפט בקביעת השכר. כן לא יכול להשמע טיעון כי ממילא הצטברו סכומים זניחים שלא יתרמו מאום לנושים. כל אלו שיקולים שאינם נשקלים כלל בעת קביעת שכר. למעלה מן הצורך אציין כי בעלי התפקיד יודעים כי שכרם נגזר על פי התקנות; כי יש תיקים "משתלמים" יותר ויש תיקים "משתלמים" פחות, ובסופו של יום נוצר איזון.
לאור כל האמור לעיל, ניתן אישור לתשלום הוצאות ושכר הטרחה בהתאם לעמדת כנ"ר, בהתאם לשכר המימוש ועל פי סעיף 8(א)(1) לתקנות. אגרת השגחה תיגזר בהתאם.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ה, 17 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













פשר בית משפט מחוזי 25725-01/10 עו"ד ברוך חכים נ' גיל רוזנבלט, כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ב-ֽ 17/12/2014)