פסקי דין על בוריס ברדיצ'בסקי |

7095/04 בש     27/01/2005




בש 7095/04 בוריס ברדיצ'בסקי נ' מדינת ישראל






1
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט י' נועם

ב"ש 7095/04
בתיק פ"ח 708/04


בעניין:
בוריס ברדיצ'בסקי

ע"י ב"כ עו"ד אשר חן


המבקש
(הנאשם מס' 1)


- נ ג ד -



מדינת ישראל

ע"י פרקליטות מחוז ירושלים



המשיבה
(המאשימה)


החלטה

1. לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית-המשפט (כב' השופט רביד) בב"ש 6114/04 מיום 22.4.04, לפיה נעצר המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק פ"ח 708/04.

2. המבקש הועמד לדין, יחד עם נאשמים נוספים, בכתב-אישום הכולל 11 אישומים, בפרשה קשה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. למבקש (הנאשם מס' 1 בתיק הנ"ל) יוחסו בארבעה מאישומי כתב-האישום (אישומים 1-4) העבירות שלהלן: סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, הבאת אדם לעיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, גרימה לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי לעסוק בזנות, אינוס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום ועבירה במסגרת ארגון פשיעה.

3. ביום 22.4.04 הורה כב' השופט רביד על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו (ב"ש 6114/04). בהחלטתו נקבע, כי בעניינו של המבקש קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו באישומים מס' 1 ו-3, וכי ביחס לאישום מס' 2 אך רובץ חשד כבד נגדו. בית המשפט לא התייחס בהחלטתו לראיות לכאורה הנוגעות לאישום מס' 4 בעניינו של המבקש. הוא קבע, כי נוכח מהות העבירות, קמה נגד המבקש עילת מעצר מחמת הסיכון הנשקף ממנו לבטחון הציבור, וכי חלופת מעצר אינה הולמת בעניינו, ועל כן הורה על מעצרו עד לתום משפטו.

כאן המקום להקדים ולציין, כי עדויותיהן של שלוש מתוך ארבע המתלוננות בעניינו של המבקש, נשמעו, במסגרת עדות מוקדמת, בשלב שקדם לדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים.

4. ביום 14.10.04 הורה בית המשפט העליון (כב' השופט טירקל) על הארכת מעצרו של המבקש ב-90 ימים נוספים החל ביום 27.10.04 (בש"פ 8493/04), וזאת נוכח הסיכון הנשקף מהמבקש לבטחון הציבור. בית המשפט העליון נמנע מלדון בטענות המבקש בעניין הכרסום שחל בתשתית הראיות נגדו, וציין בשולי החלטתו, כי את הטענות האמורות יש להעלות במסגרת בקשה לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי (ואגב כך הפנה לפסיקה בעניין זה: בש"פ 825/98 מדינת ישראל
נ' דחלה, פ"ד נב(1) 625; בש"פ 1150/01 מדינת ישראל
נ' עופר נמרודי, פ"ד נה(3) 232).

5. בעקבות הערתו האחרונה של בית המשפט העליון, הגיש המבקש ביום 17.11.04 את הבקשה הנדונה (ב"ש 7095/04) לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרו עד לתום ההליכים. במסגרת בקשה זו, טען המשיב, כי קמה עילה לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרו, מחמת הכרסום בתשתית הראיות בעניינו, ועל כן עתר לשחרורו בערובה.

הדיון בבקשה זו נדחה מעת לעת, לבקשת הצדדים, בין היתר לשם ניהול משא ומתן ביניהם בתיק העיקרי.

6. בטרם התקיים הדיון בבקשה זו לעיון חוזר, הוארך מעצרו של המבקש פעם נוספת בבית המשפט העליון (כב' השופטת חיות) ביום 23.12.04 (בש"פ 11730/04). המעצר הוארך, בהסכמתו של המבקש, ב-90 ימים נוספים החל ביום 26.1.05, ונשמרה למבקש הזכות לחזור ולפנות לבית המשפט העליון לאחר מתן ההחלטה הנדונה בבקשה לעיון חוזר.

7. המסגרת הדיונית לבקשה זו מצויה בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, המורה כי קמה לעצור עילה לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרו אם נשתנו הנסיבות מעת מתן ההחלטה. שינוי הנסיבות מתייחס, בין השאר, לשינוי בתשתית הראיתית או לכרסום בה.

8. בפסיקה נקבע, לא אחת, כי שינוי במסכת הראיות, המקים עילה לעיון חוזר, אמור להיות "דרמטי" ומשמעותי. עמד על כך בית המשפט העליון (כב' השופטת שטרסברג-כהן) בבש"פ 4794/95 יואב שאבי ואח' נ' מדינת ישראל
, תק-על 95(3), 263, בעמ' 264:

"על מנת שתקום עילה לשחרור ממעצר במהלך משפט לאחר שנמצא בשלב הקודם שקיימות הוכחות לכאורה להרשעת הנאשם, יש להצביע על שינוי דרמאטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה. צריך להיות בשנוי שחל, כדי להפוך את הקערה על פיה, עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזכוייו עולים על הסיכויים להרשעתו... כל עוד אין בחומר הראיות על פניו כדי להפוך את גירסת התביעה או כדי לכרסם בה כרסום עמוק, אין מקום להורות על שחרור הנאשם ממעצר". (וכן ראו החלטתה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בבש"פ 8332/00 מדינת ישראל
נ' שרפוב, פ"ד נ"ד(5) 241).

9. על הגישה האמורה – בדבר העדר עילה לעיון חוזר כל עוד השינוי בתשתית הראיתית אינו "דרמטי" וכל עוד הכרסום בראיות אינו "מהותי ומשמעותי" – חזר בית המשפט העליון בהחלטות רבות נוספות (ראו למשל: החלטת כב' השופטת ביניש בבש"פ 1001/99 קורנבליט נ' מדינת ישראל
, תק-על 99(1), 794; והחלטת כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 2159/03 חזיזה נ' מדינת ישראל
, תק-על 2003(1), 558).

עם זאת, הועלתה בפסיקת בית משפט העליון אף גישה שונה, אשר אינה דורשת כעילה לעיון חוזר שינוי כה מהותי בתשתית הראיות. גישה זו הובעה על-ידי כב' השופט טירקל בהערת אגב בהחלטה מיום 14.10.04 בעניינו של המבקש (בש"פ 8493/04):

"... לא מקובלת עלי הגישה שלפיה 'יש להצביע על שינוי דרמטי במערכת ראיות התביעה ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה - - - שיש בו כדי להפוך את הקערה על פיה, עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם, באופן שהסיכויים לזיכויו עולים על הסיכויים להרשעתו' (בש"פ 8332/00, מדינת ישראל
נ' שרפוב פ"ד נד(5) 241, 243-244 והאסמכתאות שם). גישה זאת מחמירה, יתר על המידה, עם הנאשם. אכן, גם לדעתי, לא די, בדרך כלל, בשינוי של מה בכך או בהתערערות כלשהי של מכלול הראיות כדי לקעקע את מכלול הראיות הלכאוריות עד כדי ביטול החלטת המעצר. עם זאת, יש מקום לשחרר נאשם שמלכתחילה נעצר על פי ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, אם התקעקע מכלול הראיות כך שלא ניתן היה מלכתחילה לצוות על מעצרו של הנאשם על פיו (ראו דברי בבש"פ 4326/04 מדינת ישראל
נ' מקייטן תקדין עליון 2004(2) וכן בבש"פ 4255/04 ברוך חונדאשוילי נ' מדינת ישראל
(טרם פורסם))".

10. בבקשתו הנדונה לעיון חוזר טוען ב"כ המבקש, כי חל כרסום של ממש במערך הראיות. לטענתו, מעדויותיהן של המתלוננות באירועים הנדונים מתעורר ספק בדבר זיהויו של המבקש. דא עקא, ששלוש מתוך ארבע המתלוננות מסרו עדויותיהן בבית-המשפט במסגרת הליך של גביית עדות מוקדמת, בשלב שקדם לדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים; ועל כן, לא חל שינוי בתשתית הראיות מאז מתן ההחלטה בדבר מעצרו של המבקש.

עוד טוען ב"כ המבקש, כי עדותו של עד התביעה בוריס בריסובסקי, מעלה ספק שמא המתלוננות התייחסו, בעדויותיהן המפלילות, לעד ולא למבקש, שלשניהם שם זהה. אין בטענה – בדבר הכרסום בתשתית הראיתית בעניין זה – כל ממש, שכן המבקש זוהה על-ידי המתלוננות הן בחקירה המשטרתית והן בבית-המשפט.

בנוסף טוען ב"כ המבקש, כי תשתית הראיות נגד מרשו נחלשה עת גירשו הרשויות במפתיע מהארץ ביום 21.4.04 שתי נשים שהיו אמורות להעיד כעדות הגנה מטעם הנאשמים. עובדת הרחקתן מהארץ של שתי הנשים, איננה פוגמת במשקל מערך הראיות כנגד המבקש, שכן השתיים לא היו עדות לאירועים הנדונים, ואך היו אמורות, על-פי הנטען, להעיד על שיחות שקיימו עם חלק מהמתלוננות – שתוכנן לא הובא לידיעת ב"כ המבקש עד עצם היום הזה (עמ' 2 לפרוטוקול).

11. ב"כ המבקש לא הצביע, אפוא, על כרסום בתשתית הראיות, לא כל שכן כרסום מהותי ומשמעותי, המקים עילה לעיון חוזר בהחלטה בדבר המעצר. עיקר טענותיו כנגד משקל הראיות לחובת מרשו, התייחסו למסכת הראיות שעמדה בשעתו לפני בית המשפט בעת הדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. המבקש בחר בשעתו, משיקוליו, שלא לערור לבית משפט העליון על ההחלטה בדבר מעצרו עד לתום משפטו, ועל כן אינו יכול במסגרת בקשה לעיון חוזר לערער לפניי, בעקיפין, על החלטתו של כב' השופט רביד מיום 22.4.04.

12. סיכומם של דברים: משלא חל שינוי או כרסום בראיות המפלילות את המבקש, לא קמה עילה לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצרו עד לתום ההליכים, ודין הבקשה, אפוא, להידחות.

ניתנה היום, י"ז בשבט תשס"ה (27 בינואר 2005), בהעדר הצדדים.

על המזכירות לשלוח עותקים מההחלטה לב"כ המבקש ולפרקליטות מחוז ירושלים
.


י' נועם
, שופט









בש בית משפט מחוזי 7095/04 בוריס ברדיצ'בסקי נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 27/01/2005)