פסקי דין על צבי אברהם זילברברג | פסקי דין על לשכת הרווחה - סניף תל אביב

7718/14 ברמ     28/12/2014




ברמ 7718/14 צבי אברהם זילברברג נ' לשכת הרווחה - סניף תל אביב




החלטה בתיק בר"מ 7718/14
st1\:*{behavior:(#ieooui) }




בבית המשפט העליון


בר"ם 7718/14



לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז


המבקש:
צבי אברהם זילברברג



נ


ג


ד



המשיבה:
לשכת הרווחה - סניף תל אביב


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים תל אביב-יפו מיום 22.09.2014 בעמ"נ 8720-06-14 שניתן על ידי כבוד השופט מ' יפרח

בשם המבקש:
בעצמו

החלטה



1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 22.9.2014 (עמ"נ 8720-06-14, השופט
מ' יפרח
). ב

פסק דין
זה נדחה ערעור שהוגש על החלטתה של ועדת הערר האזורית בתל אביב על פי חוק שירות הסעד, התשי"ח-1958 מיום 14.5.2014 (להלן, בהתאמה:
הוועדה
ו-
החוק
).

2.
המבקש, שסובל מבעיות רפואיות שונות, אינו עובד ומטופל על ידי גורמי הרווחה. על רקע זה, הוא פנה למחלקה לשירותים חברתיים בעיריית רמת גן (להלן:
המחלקה לשירותים חברתיים
) בבקשה למימון שירותים שונים שלהם הוא נזקק: תשלום עבור אשפוז בחדר ניתוח שבו הוא עבר ניתוח להסרת קטרקט (להלן:
הניתוח
) (בסך של 496 שקל); רכישת מחשב (בסך של 2,190 שקל) ומדפסת (בסך של 285 שקל); עלות של קורס מחשבים; וכן מימון של השתלות שיניים שלהן הוא נזקק (בסך של 25,000 שקל). לאחר שבקשות אלה נדחו, הגיש המבקש ערר לוועדה. ביום 14.5.2014 קיימה הוועדה דיון בערר. המבקש, המייצג את עצמו, איחר להגיע לדיון ולכן הוא התקיים שלא בנוכחותו. הוועדה דחתה את הערר, וציינה כי המבקש קיבל סיוע בסך של 2,000 שקל לצורך רכישת עדשה שהייתה דרושה לו בהקשר של ניתוח להסרת קטרקט בעין אחת, וכי הוא יקבל סיוע נוסף באותו סכום בגין הניתוח שיעבור בעין השנייה. בהתייחס למימון התשלום לחדר ניתוח קבעה הוועדה כי המבקש נותח בבית חולים פרטי למרות שיכול היה לבצעו בבית חולים ציבורי ללא כל עלות ולכן אין מקום לכסות עלות זו. בהתייחס לבקשה למימון קורס מחשבים ורכישת מחשב ומדפסת, קבעה הוועדה כי סיוע זה אינו ניתן במסגרת שירותי הרווחה. בהתייחס לבקשה לקבל מימון לצורך השתלות שיניים, קבעה הוועדה כי הוצע למבקש טיפול שיניים אחר, הממומן על-ידי שירותי הרווחה, אך הוא סירב לכך. לבסוף, ציינה הוועדה כי המבקש קיבל סיוע רב במסגרת ועדת חריגים, אף שאינו זכאי לו על פי נוהלי משרד הרווחה.

3.
המבקש ערער על החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי. במסגרת הדיון שהתקיים לפניו הציע בית המשפט המחוזי למבקש כי עניינו ישוב ויידון בפני
הוועדה בדיון שייערך בנוכחות המבקש. המבקש דחה הצעה זו וביקש כי בית המשפט יכריע בערעורו לגופו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בהסבירו כי בתי המשפט אינם נוטים להתערב בשיקול דעתם המקצועי של גורמים מקצועיים, וכי בנסיבות העניין המבקש לא הצביע על פגם שנפל בהחלטת הוועדה.

4.
במסגרת הבקשה מצביע המבקש על כך שמצבו הרפואי והכלכלי הוא בכי רע, ועל כך שהסיוע נדרש לו מאוד. המבקש מוסיף וטוען כי ביצע את הניתוח בבית חולים פרטי כיוון שהרופא אשר ניתח אותו מבצע את הניתוח רק שם, והוא לא רצה להיות מנותח אצל רופא שאינו מכיר. המבקש טוען בהקשר זה כי אף אם היה מנותח בבית חולים ציבורי היה עליו לשלם אותו סכום. כן טוען המבקש כי ציוד המחשוב חיוני לו לצורך מציאת עבודה. בנוגע לטיפולי השיניים, טוען המבקש כי הטיפול החלופי שהוצע לו בידי המחלקה לשירותים חברתיים לא יתרום לו דבר וכי רק השתלת שיניים תוכל לסייע לו.

5.
לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, מצאתי כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" היא מחמירה ורשות ערעור תינתן רק מקום בו מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר יש חשש לעיוות דין (ראו: ר"ע 103/82
חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו (3) 123 (1982) (להלן: עניין
חניון חיפה
)). בכל הנוגע לאמת המידה החלה על הליכים שהורתם בטריבונלים מנהליים, יש לבחון, בין השאר, את טיבו ומהותו של אותו טריבונל: ככל שזה קרוב יותר במאפייניו לערכאה שיפוטית רגילה, כן תקטן הנכונות לתת רשות ערעור ב"גלגול שלישי"; בדומה לכך, ככל שהוא נהנה ממומחיות בעניינים שבהם הוא דן, כך תקטן הנכונות להעניק רשות ערעור כאמור (ראו: בר"ם 2237/11
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות" נ' גרמנוב
, בפסקה 13 (23.9.2012) (להלן: עניין
גרמנוב
)). בענייננו החל ההליך בערר שהתברר לפני הוועדה, שבראשה עומד משפטן הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום (סעיף 2(ה)(1) לחוק) ושני חבריה הנוספים הם
נציג ציבור שאינו עובד המדינה או עובד רשות מקומית (סעיף 2(ה)(2) לחוק), ועובד סוציאלי שאינו עובד המדינה או עובד רשות מקומית (סעיף 2(ה)(3) לחוק). סעיף 2(ה1) לחוק קובע כי על הוועדה חלות מרבית ההוראות של חוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב-1992. אם כן, החלת הפרמטרים שנקבעו בעניין
גרמנוב
מובילה למסקנה כי יש להחיל על רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על הליכים שהחלו בדיון לפני ועדת הערר לפי החוק את אמות המידה שנקבעו בעניין
חניון חיפה
.

6.
הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה כללית, ולמעשה המבקש כלל לא טען לכך. עם זאת, בהתחשב בכך שהמבקש מייצג את עצמו ובנסיבותיו האישיות, בחנתי למעלה מן הצורך את טענותיו גם לגופן, על מנת לבחון אם נגרם לו עיוות דין. בסופו של דבר, לא מצאתי כי הן מצדיקות מתן רשות ערעור.

7.
הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד משמעותי ביותר במערכת הרווחה הישראלית, ובמסגרת כך קובע סעיף 2(א) לחוק כי רשות מקומית תקים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. תקנה 2 לתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ"ו-1986, שהוצאו מכוח החוק, קובעת כי רשות מקומית המקיימת לשכת סעד תישא בהוצאות הסעד והטיפול הסוציאלי הניתן בה, בכפוף לתקנון העבודה הסוציאלית (להלן:
תע"ס
) שהוא קובץ הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד הרווחה. בענייננו, קובע סעיף 4 להוראה 3.16 בתע"ס כי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית רשאית לסייע בקניית ציוד ביתי בסיסי לנזקקים, ומגדיר כי הציוד האמור הוא ציוד שינה וריהוט בסיסי; פריטי מטבח וציוד לחימום הבית; ודוד חשמל או דוד שמש לחימום המים. הוראה זו מאפשרת סיוע, בנסיבות מסוימות, גם לצורך רכישת מקרר ומכונת כביסה. על כן, דומה לכן כי החלטת המחלקה לשירותים חברתיים לדחות את בקשת המבקש כי תמומן לו רכישת מחשב ומדפסת מעוגנת בתע"ס. זאת, על אף שברי כי מחשב הוא אכן אמצעי חשוב ומרכזי בחיי היום יום, שנדרש לא אחת אף לצורך השתלבות בשוק העבודה ועלותו אינה משמעותית כבעבר. סעיף 3 להוראה 3.14 לתע"ס שעניינה סיוע לריפוי שיניים לנזקקים קובע כי לקוח של מחלקת רווחה יופנה ברגיל למרפאת שיניים קהילתית המופעלת בידי משרד הרווחה בשיתוף עם הרשות המקומית, ויופנה לטיפול במרפאה פרטית רק כאשר אין מרפאת שיניים קהילתית או מרפאת שיניים ציבורית אחרת בקרבת מקום. המחלקה לשירותים חברתיים הציעה למבקש לעבור טיפול במרפאה קהילתית, אך הוא סירב לכך וביקש מימון לטיפול במרפאה פרטית, בטענה כי הטיפול שהוצע לו לא הולם את צרכיו. מבלי להכריע בשאלה האם אכן די בטיפול שהוצע במרפאה הקהילתית, הרי שלכאורה גם החלטת המחלקה לשירותים חברתיים מעוגנת בהוראות התע"ס, ולא מצאתי מקום להתערב בה בגדרי "גלגול שלישי".

8.
למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות יש יכולת להיטיב עם הפרט הנזקק לשירותים, וברי כי הן כפופות להוראות המשפט המנהלי ונדרשות להקפיד בזכויותיהם של הנזקקים (ראו: איל פלג
אתגר העוני של המשפט המינהלי
207-201 (2013)). אולם, בתוקף מעמדן כרשויות מנהליות המחלקות לשירותים חברתיים גם נדרשות לפעול על פי קריטריונים שוויוניים ונהלי עבודה מסודרים (תוך שמירת הכוח לסטות מהם רק במקרים חריגים המצדיקים זאת). הן גם אמורות לנהל את המשאבים המוגבלים העומדים לרשותן על פי סדרי עדיפויות ראויים. המבקש לא טען כנגד ההוראות הקבועות בתע"ס, וכאמור, על פני הדברים פעלה המחלקה לשירותים חברתיים על פיהם. יש להניח, ואף לקוות, שהוראות התע"ס נבחנות מעת לעת לצורך בחינת הצורך בעדכונן. אולם, עניין זה אינו בפני
נו, וממילא אינני מחווה בעניין כל דעה.

9.
אם כן, אף שברי כי המבקש יכול היה לצאת נשכר מסיוע נוסף, אין מקום להתערב בהחלטות בעניינו. יש להניח ולקוות כי רשויות הרווחה יוסיפו לסייע למבקש, ובמסגרת זאת טוב יעשו אם ייעצו לו, ככל הניתן, האם יש גורמים נוספים שיוכלו להיטיב את מצבו וניתן לפנות אליהם, בין גופים ממשלתיים וגופים מן "המגזר השלישי" המסייעים להתגבר על "הפער הדיגיטלי" (ראו והשוו: דפנה ברק-ארז
אזרח

נתין צרכן: משפט ושלטון במדינה משתנה
190-188 (2012)) ובין רופאי שיניים המעניקים טיפול בהתנדבות למעוטי יכולת.

10.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ו' בטבת התשע"ה (28.12.2014).






ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


14077180_a03.doc

עכ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







ברמ בית המשפט העליון 7718/14 צבי אברהם זילברברג נ' לשכת הרווחה - סניף תל אביב (פורסם ב-ֽ 28/12/2014)