פסקי דין על עירית ירושלים | פסקי דין על אברהם לוי | פסקי דין על אדמונד לוי | פסקי דין על מיריי שמחה לוי ואח' |

52980-09/11 תאק     21/12/2014




תאק 52980-09/11 עירית ירושלים נ' אברהם לוי, אדמונד לוי, מיריי שמחה לוי ואח'








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 52980-09-11 עירית ירושלים
נ' לוי ואח'




תיק חיצוני:




בפני

כב' הרשם
אורי פוני


תובעת

עירית ירושלים


נגד


נתבעים

1. אברהם לוי
2. אדמונד לוי
3. מיריי שמחה לוי
4. אילן לוי
5. אד - מרי השקעות בע"מ



החלטה

עסקינן בתביעה שהוגשה בגין חוב ארנונה.


ביום 22.11.11 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן, כדלקמן:
הנתבעת 5 היא בעלת הזכויות בנכס נשוא תביעה זו. אולם, החל מתאריך 10.12.-06 עד ליום הגשת בקשה זו (הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה) משכירה את הנכס לצד ג'. באשר לנתבעים 1-4 טוענים הם להיעדר יריבות שכן התובעת לא הציגה כל מסמך המאמת קיומו של קשר בין הנתבעים לנכס. כמו גם מעלים הנתבעים כי ייעודו של הנכס הוא מגורים ולא מסחרי ואילו החוב דנן הינו בהתבסס על חישוב לגבי נכס מסחרי.

ביום 26.02.12 התקיים דיון:
בדיון ביקש התובע

פסק דין
חלקי עבור התקופה שאינה שנויה במחלוקת, כלומר סך 43,598 ₪ המתייחס לתאריכים 10.12.06 – 09.02.06. בנוסף מבקש התובע לתקן את התביעה מאחר ובוצע שינוי מחזיקים בנכס לשנת 2011.

יוזכר כי פרט לנתבע 4 הנתבעים לא התייצבו לדיון.
להלן סיכומי הנתבעים:
-
היעדר יריבות ביחס לנתבעים 1-4 ועל כן מבקשים מחיקה/דחייה על הסף של התביעה.
-
הוכח כי הנתבעים לא החזיקו את הנכס בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה כי אם הנכס הושכר לצד ג'.
-
במידה ואכן החוב חל על הנתבעת 5, אין עובדה זו מאפשרת תביעה אישית כנגד הנתבעים 2 ו-3, בעלי הנתבעת 5, שכן לחברה אישיות משפטית נפרדת.
-
הנתבעת 5 הגישה השגה למנהל הארנונה באשר לייעוד הארנונה ובאשר להחזקה במקרקעין, מנהל הארנונה דחה את ההשגה וכמו כן נדחה הערר על החלטתו.

סיכומי התובעת כפי שיובאו להלן:
-
די בהיעדרות הנתבעים מנת למחוק את התנגדותם.
-
החזקה בנכס ואי-מיצויי הליכים : הנתבעים 2-4 הינם בעלי הנתבעת 5 בחלקים שווים. כתובתם של הנתבעים 1-3 זהה למענה הרשום של הנתבעת 5. בהתאם לרישומי התובעת, הנתבעים החזיקו בנכס ביחד ולחוד והינם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה. חרף פניות, דרישות תשלום ונקיטת הליכים מנהליים החל משנת 2007 הנתבעים לא מתכחשים לקבלת דרישות אלה בהתנגדותם וכן לא פעלו להסדרת החוב ולא הגישו השגה בעניין סיווגו של ייעוד הנכס וההחזקה בו, אלא רק לאחר 5 שנים, כאשר הוגש כנגדם כתב התביעה דנן. ההשגה שהוגשה באיחור נדחתה בנימוק שהחוב הפך לחלוט מאחר שלא השיגו עליו במועד הקבוע על פי דין. ראה ס' 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה וכן ס' 3 לחוק הערר.
-
טענת אינני מחזיק מקומה במסלול המנהלי.
-
עוד יוטעם כי במהלך השנים 2006-2010 הופקדו על ידי הנתבעים תשלומים שונים על חשבון החוב. תשלומים אלה מורים כי הנתבעים מודים בחוב בגין הנכס.
-
הנתבעת 5 הינה חברה משפחתית והנתבעים מנסים לחמוק מהחוב ולהתחבא מאחוריה בתירוץ של האישיות המשפטית הנפרדת.
-
בין הפניות לנתבעים שלחה התובעת מכתב בו מורה לנתבעים לעדכן את עניין ההכנסה בנכס שאם לא יעשו כן, תראה בכך הסכמה להעברת החוב ל שם בעלי הנכס. הנתבעים לא פעלו בהתאם להוראות כאמור.
-
ייעוד הנכס הינו מסחרי, זאת נקבע מבדיקה שערכה המשיבה במקום וניתן לראות זאת בהסכם השכירות בו מציין כי ייעוד הנכס הוא להפעלת עסק. הנתבעים מעולם לא דיווחו על שינויי ייעוד ונראה כי ייעוד הנכס הוא הפעלת העסק. הנתבעים מעולם לא דיווחו על שינויי ייעוד, ונראה כי הסיבה לכך היא שהעסק עובד ללא רישיון וללא דיווח על פי סעיפים 325-326 לפקודת העיריות [נוסח חדש (להלן: "הפקודה").
-
בסעיף 318 לפקודה קיימת חזקה כי הרישומים בפנקסי העירייה מהווים ראיה לכאורה. במקרה דנן, הנתבעים רשומים כמחזיקים בנכס ולא הצליחו לסתום את החזקה כאמור.
-
בסיכומי תגובה חוזרים הנתבעים על טענתם כי המשיבה לא הוכיחה קיומה של יריבות עם הנתבעים 1-4 שכן לא הוכיחה את הקשר שלהם לנכס נשוא התביעה. לעניין טענת הכתובת הזהה של הנתבעים והנכס יוטעם כי, הנתבע 4 מתגורר בכתובת אחרת שבעיר צפת עוד משנת 1996, הנתבע 1 שהה בכלא בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה ובאשר לנתבעים 2 ו-3, מדובר בזוג נשוי וכתובתם זהה לכתובת הנתבעת 5 מאחר שכאשר יוסדה הנתבעת 5, לא היה לה עדיין מען ועל כן מסר הנתבע 2 את כתובת ביתו הפרטי.

יוזכר כי לפי רישומי התובעת אותם מצרפת לכתב תביעתה, המחזיקים
בנכס הינם הנתבע 4 הנתבעת 5 ואחרים. לא ניתן להבין מרישומים אלה בבירור כי הנתבעים 1-3 מחזיקים בנכס.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, יו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיהם של הנתבעים בשלב זה, שכן אין למנוע מהם להעלות טענות מטעמים של הוכחה בלבד.

לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי טענות הנתבעים מהווים הגנה לכאורה מפני התביעה , אולם רק לגבי הנתבעים 1-3 ואילו הגנת הנתבעים 4-5 הינה הגנה קלושה ביותר הגובלת ב'הגנת בדים'. לנוכח האמור, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני מורה על מתן רשות להתגונן לנתבעים 1-3 בלבד. נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין רגיל.

לפי בקשת התובע מיום 26.02.11 ובהיעדר התנגדות הנתבעים, הנני מאשר הגשת כתב תביעה מתוקן בתוך 30 יום. הנתבעים 1-3 יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום, מיום המצאת כתב התביעה המתוקן לידיהם.

באשר לנתבעים 4-5, אני דוחה את בקשתם למתן רשות להתגונן.

התובעת תגיש

פסק דין
לחתימה כנגד הנתבעים 4-5.






ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ה, 21 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.













תאק בית משפט שלום 52980-09/11 עירית ירושלים נ' אברהם לוי, אדמונד לוי, מיריי שמחה לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 21/12/2014)