פסקי דין על מרים כהן צדק | פסקי דין על רשות הפיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל | פסקי דין על גד כהן צדק |

30991-07/14 עא     01/01/2015




עא 30991-07/14 מרים כהן צדק נ' רשות הפיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל, גד כהן צדק








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 30991-07-14 כהן צדק נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'




תיק חיצוני:





מספר בקשה:
2

בפני

הרשמת - כב' השופטת
שלומית יעקובוביץ



המבקשת

מרים כהן צדק


נגד


המשיבים

1. רשות הפיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל

באמצעות עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
2. גד כהן צדק




החלטה


1.
מונחת לפני בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון.
בגוף הבקשה עתרה המבקשת בבקשה חלופית להפחתת הערבון לכדי סך של 500 ₪ (סעיף ג' לבקשה).

2.
עסקינן בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת ע. ברקוביץ) מיום 22.05.2014 (ת"א 13506-07) בתביעה שהגישה המשיבה 1 כנגד המבקשת ובן זוגה לשעבר, המשיב 2, לפינוי הדירה שברח' באר שבע 8 בתל אביב (להלן: "הדירה") ובתביעה כספית ע"ס 76,600 ₪.

3.
על פי הסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של

פסק דין
חלקי, הורה בית המשפט כי המבקשת והמשיב 2 יפנו את הדירה.

עוד נקבע בפסק הדין כי "יש ליתן את הסעד מן הצדק לשני הנתבעים" (המבקשת והמשיב 2 בבקשה שבפני
) וכי בכפוף לתשלום סך של 160,000 ₪
למשיבה 1 לא יבוצע פסק הדין לפינוי (להלן: "פסק הדין").





המסגרת הנורמטיבית

5. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

6. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בענין בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428
לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והישקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).
תקנה 429
לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."
(ההדגשה במקור)

7.
בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים.

הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו לא תעתר.

8.
בית המשפט בדונו בבקשה
נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות כך שלא יחסמו שערי בית המשפט בפני
בעל דין אך בשל דלות באמצעים ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך-
"זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט, אך לצד זאת יש לזכור כי ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות המוטלות הן על בעל הדין שכנגד והן על הקופה הציבורית. ...
על רקע דברים אלו יש לבחון ..., כשנקודת המוצא היא ששיקול הדעת המוענק לבית המשפט בשאלה אם לחייב מערער בהפקדת עירבון הינו רחב, והשיקולים שעליו לשקול הם מצד אחד, כי אין לחסום בפני
מערער את שערי בית המשפט רק משום שהוא דל באמצעים, ומצד שני, יש להבטיח שאם הערעור יידחה לא יצאו המשיבים נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם (למשל, רע"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון)"

"ברקע השיקולים לעניין פטור מערבון עומדים עקרונות חשובים המתנגשים ביניהם.
מחד – ניצב עקרון כיבודה של זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעל-דין, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי ...
זכות הגישה לערכאות הניתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו.
זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי"

(בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי)

מן הכלל אל הפרט

9.
לטענת המבקשת מצבה הבריאותי והכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד את הערבון
כשלראיה ישמש גובה השתכרותה (3,000 ₪ לחודש בממוצע) וכן העובדה כי היא מיוצגת בהליך זה על ידי לשכת הסיוע המשפטי
(סעיפים 5-2 לתצהיר).

10.
המשיבים מתנגדים לבקשה ועותרים לחיוב המבקשת בהוצאות.
לטענתם המבקשת אינה עומדת במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון הן מהטעם כי לא השכילה להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדה (המבקשת לא תמכה את הבקשה במסמכים מתאימים ואף לא הראתה כי ניסתה לגייס את הסכום הנדרש להפקדת הערבון) והן מהטעם כי "סיכויי הערעור קלושים" נוכח העובדה כי פסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים כשהוא "סקר בדקדקנות רבה וביסודיות את מכלול הראיות אשר הובאו" (סעיף 6 ואילך לתגובת המשיבה 1; סעיף 1 ואילך לתגובת המשיב 2).

11.

כאמור, המבקשת מיוצגת בהליך זה על ידי הלשכה לסיוע משפטי ומשכך נחה דעתי כי יכולתה הכלכלית מוגבלת.

12.
אמת, המבקשת פטורה מתשלום אגרת המשפט (ראה הוראת תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007), אך בכך אין כדי להכריע בבקשה שלפני בשל התכלית השונה שבבסיס החובה להפקיד ערבון -
"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בהליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי)

"בעוד בענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור ... פטור מאגרה כהליך המתברר כהליך סרק גורם לפגיעה שנזקה מתפזר על שכם הציבור כולו; פטור מערבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל. מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סיכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים"
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי)

13.

המבקשת לא השכילה להוכיח כי ידה אינה משגת להפקיד את הערבון, זאת מהטעמים הבאים:
א.
המבקשת נמנעה מלצרף תדפיס של חשבון בנק הדואר ואך צרפה אישור כי בחשבון "בבנק הדואר אין תוכניות חסכון או פקדונות" (ראה נספח ג' לבקשה).

ב.

המבקשת בחרה שלא להתייחס כלל בבקשתה לרכוש שבבעלותה או למצער להצהיר כי אין בבעלותה רכוש (נכסי מקרקעין, רכב, וכיוב').

ג.

המבקשת לא פרטה את הוצאותיה החודשיות השוטפות ו/או המיוחדות וממילא לא הציגה כל אסמכתא להן.


ד.

המבקשת ציינה באופן לאקוני כי אין באפשרותה ליטול הלוואה ו/או להיעזר בבני משפחה/מכרים לתשלום הערבון, כך שלא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום הערבון כחובתה-
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ... המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.)
(ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14
מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל).

14.
טענותיו של המשיב 2 ולפיהם המבקשת עובדת בנוסף למקום עבודתה הקבוע (יורוגולד תכשיטים בע"מ) "בחנות פיצוחים 'פיצוחי מאיר' ", מתגוררת עם "בן זוג קבוע בשם דני", אשר יש בידו כדי לסייע לה מבחינה כלכלית, כמו גם כי היא "מעסיקה עוזרת ניקיון בתשלום בביתה" (ראה סעיף 4 לתגובת המשיב 2)
נותרו ללא מענה נוכח העובדה כי המבקשת, מסיבותיה שלה, בחרה שלא להשיב לתגובות המשיבים (ראה החלטה מיום 29.10.2014 המאפשרת למבקשת להגיש תשובה לתגובות המשיבים).

15.
המבקשת בחרה שלא להתייחס כלל בבקשתה לסיכויי הערעור ולמעלה מן הצורך, מבלי לקבוע מסמרות, אציין כי מתוך הערכה גסה של סיכויי הערעור, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לחשוף את המשיבים לאפשרות כי תשלום מלוא הוצאותיהם בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל ולאחר שקלול כלל האינטרסים הצריכים לעניין, לרבות יכולתה הכלכלית המוגבלת של המבקשת (מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי), חשיבותו ומשמעותו של הערעור מבחינתה (זכות הגישה לערכאות), מורכבות ההליך והיקפו, כמו גם שיעור ההוצאות הצפוי להיפסק אם ההליך ייכשל, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 5,000 ₪.




הערבון ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש פברואר 2015 (עד ה- 15 לכל חודש).
בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ה, 01 ינואר 2015, בהעדר הצדדים













עא בית משפט מחוזי 30991-07/14 מרים כהן צדק נ' רשות הפיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל, גד כהן צדק (פורסם ב-ֽ 01/01/2015)