פסקי דין על אירית מירלמן | פסקי דין על אריאל מירלמן | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה

2694/04 עא     04/01/2015




עא 2694/04 אירית מירלמן, אריאל מירלמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


4.1.15
ע"א 2694-04 מירלמן אירית ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה






בפני
כב' השופט ישעיהו שנלר
, ס"נ-אב"ד, השופט ד"ר קובי ורדי
-ס"נ, השופט חגי ברנר


המערערים
1. אירית מירלמן

2. אריאל מירלמן
על-ידי ב"כ עו"ד יוני פולק


נגד

המשיבה
הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה
על-ידי ב"כ עו"ד אילנה בראף




פסק דין



1.
המערערים הגישו ביום 23.6.04 ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה מיום 22.4.04, אשר חייב את המערערים לשלם למשיבה היטל השבחה, וכך גם הוצאות (שכר השמאית המכריעה) וכן שכ"ט עו"ד.
בערעור טענו המערערים, בין השאר, כי טעה בית משפט קמא כאשר קבע כי רישום משכנתא על חלקתם של המערערים לטובת בנק, הינו בגדר "מימוש זכויות", כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה) והתוספת השלישית (להלן: התוספת השלישית).
בישיבת קדם ערעור מיום 20.9.05 (בפני
כב' השופטת גרסטל, כתוארה אז) צוין כי הסתבר שקיים הליך תלוי ועומד בבג"צ בסוגיה האמורה, וכי היועץ המשפטי אמור ליתן עמדתו, אם בכוונתו להצטרף להליך.
בהמשך, בדיון שהתקיים ביום 22.1.06 (בפני
כב' השופט שילה, כתוארו אז) ציינה ב"כ המשיבה כי המערערים צורפו כמשיבים בבג"צ, והוצא צו על תנאי "... והכל בשאלה המשפטית שעמדה בפני
בית משפט קמא בנושא רישום משכנתא כמקימה זכות לגביית היטל ההשבחה", וכשב"כ המערערים דאז, ציין כי אינו בטוח שהבג"צ יהיה "סוף פסוק", מבחינת המערערים.
מכל מקום, נקבע כי הצדדים יעדכנו את בית המשפט לכשיינתן

פסק דין
בבית המשפט העליון.

2.
ביום 5.2.14 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (בג"צ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה) ובהרכב של שבעה שופטים, אשר לפיו, ברוב דעות, נקבע כי "עסקת הלוואה המובטחת במשכנתה אינה מהווה מימוש זכויות במשמעות הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. לפיכך לא קמה חובה לשלם היטל השבחה בד בבד עם רישום משכנתה...".
כך הוחלט, כי לא יינתן צו להוצאות.

3.
נוכח האמור, עתרו המערערים בבקשה "להחייאת התיק", וכשעתרו כי בית המשפט יקבל את הערעור באופן שתבוטל קביעת בית משפט קמא, ותישאר על כנה החלטת השמאית המכריעה, לפיה רישום משכנתא אינו מהווה "מימוש זכויות", וכי טרם הגיע המועד לתשלום היטל ההשבחה שהושת על המערערים.
עוד עתרו המערערים, כי בית המשפט יורה "... על השבת מלוא סכום היטל ההשבחה ששולם ע"י המערערים עוד בשנת 2000 (!!!), וזאת כשהסכום ששולם נושא הפרשי הצמדה וריבית מירבית עד ליום התשלום בפועל" (ההדגשה במקור).
בנוסף, כי בית המשפט יחייב את המשיבה להשיב למערערים את מלוא הסכום שנפסק כנגדם, תוך חיוב המשיבה לשלם למערערים את הוצאות הערעור, לרבות שכ"ט עו"ד.

4.
בהתאם להסדר דיוני שבין הצדדים, הוגשו טיעוני הצדדים ביחס לעתירות השונות, וכשלמעשה לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי אכן דין הערעור להתקבל, וכך גם כי המערערים זכאים להחזר אשר שילמו הן בגין ההיטל עצמו, והן בגין שכ"ט עו"ד כפי שנפסק בבית משפט קמא.
המחלוקת בעניין השבת האמור, נסובה בשאלת השיערוך, כאשר עמדת המשיבה כי אין מקום לחיוב בריבית, אלא בהפרשי הצמדה בלבד, ואילו עמדת המערערים כי בכל הקשור להחזר שכ"ט עו"ד, זכאים הם להפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: חוק פסיקת ריבית והצמדה), ואילו בכל הקשור להשבת הכספים ששולמו בגין ההיטל, יש להחיל את הוראת סעיף 17 לתוספת השלישית, על ההפניה ל"תשלומי פיגורים" בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) תש"מ-1980 (להלן: חוק ההצמדה).
עוד חלקו הצדדים, האם יש מקום לפסוק הוצאות בגין ההליך דנן.

5.
במסגרת הדיון, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יכריע בשאלות שבמחלוקת, בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, וללא מתן נימוקים.

6.
הנה כי כן, לרבות נוכח הסכמת הצדדים, פסק דינו של בית משפט קמא – בטל, וכמפורט בעתירת המערערים דלעיל, וכך גם על המשיבה להחזיר למערערים את אשר אלו שילמו הן בגין שכ"ט עו"ד והן בגין ההיטל עצמו.

7.
בכל הקשור לנושא שיערוך הכספים המושבים, ובהתייחס להוצאות שנפסקו בבית משפט קמא, ואשר שולמו על-ידי המערערים, וכשהכוונה לשכ"ט עו"ד, המערערים טענו, בין השאר, כי זכאים הם להשבה, תוך שמירת ערך הכסף, בעוד שהמשיבה הפנתה לשנים הרבות עד להכרעה בבית המשפט העליון, וכך גם לסמכותו של בית המשפט בסעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, בהפעלת שיקול דעת, אם אכן לחייב בריבית.
בכל הקשור לשיערוך השבת כספי ההיטל, הפנו המערערים, בין השאר להוראה המנדטורית, לשיטתם, שבסעיף 17 לתוספת השלישית, וכך גם להגדרה של "תשלומי פיגורים" שבחוק ההצמדה, ולכך שהם היו מחוייבים בתשלומי פיגורים, כאמור, אם לא היו משלמים את מלוא הנדרש, אשר שולם תחת מחאה.
מאידך, טענה המשיבה, בין השאר, כי בנסיבות אין מקום לפיצוי עונשי, אשר זו מהותו של סעיף 17 לתוספת, וכך גם לעולה מהפסיקה, לשיטתה, לרבות פרשנות אפשרית, כי יש מקום להחיל את התשלום לפי סעיף 17, שלושים יום מעת שנקבע כי על המשיבה להשיב את הכספים, בהפנותה, בין השאר, לפסק דינו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף בת"צ 26550-03-12 אולפינר נ' עיריית ראשון לציון (9.9.13).
כך גם יש להפנות להסכמה בע"א 8534/04 מרים נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשל"צ (7.11.05), ולדיון הנרחב בע"א 2761/09 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' הפטריאך היווני אורתודוכסי של ירושלים (27.8.12).

8.
בכל הקשור להחזר שכ"ט עו"ד שנפסק בבית משפט קמא, ואשר שולם על-ידי המערערים, אני מחייב את המשיבה להחזיר למערערים את הסכום ששולם על-ידם, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום בפועל ועד ההשבה, הכל בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה.

9.
בכל הקשור להחזר ההיטל ושיערוכו, בהתחשב במכלול הנסיבות והנטען, אני מחייב את המשיבה להחזיר למערערים את אשר שילמו, בצירוף הפרשי הצמדה מביצוע התשלום ועד השבתו.
בכל הקשור לריבית, הריבית שתתווסף ממועד התשלום בפועל ועד ליום 31.12.09, תחושב בהתאם לסעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.
בנוסף, לתקופה החל מ- 1.1.10 ועד ההשבה בפועל, תתווסף ריבית בהתאם להוראת סעיף 17 לתוספת השלישית, על ההפניות שבו.

10.
לעניין פסיקת הוצאות בכל הקשור לערעור דנן, גם כאן, נוכח הנטען על-ידי ב"כ הצדדים, נראה לי לנכון כי יש מקום לחייב את המשיבה בהוצאות, אם כי לא כפי שאלו היו נפסקות, אלמלא ההליך בבית המשפט העליון.
משכך, אני מחייב את המשיבה לשלם למערערים שכ"ט עו"ד בסך 11,800 ₪.

11.
המזכירות תחזיר למערערים את הפיקדון שהפקידו, וזאת באמצעות בא-כוחם (משרד עו"ד ברגרזון ושות').


12.
המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015.



ישעיהו שנלר
, שופט, סגן נשיאה







עא בית משפט מחוזי 2694/04 אירית מירלמן, אריאל מירלמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה (פורסם ב-ֽ 04/01/2015)