פסקי דין על ניר פלוטקין | פסקי דין על מלי לוי | פסקי דין על אמיר לוי |

47195-09/12 א     04/01/2015




א 47195-09/12 ניר פלוטקין נ' מלי לוי, אמיר לוי








בית משפט השלום בנתניה



ת"א 47195-09-12 פלוטקין נ' לוי ואח'


תיק חיצוני: תיק עזר


בפני

כב' השופטת
סמדר קולנדר-אברמוביץ


התובע

ניר פלוטקין
ע"י עו"ד יואב פז


נגד


הנתבעים

1.מלי לוי

2.אמיר לוי
ע"י עו"ד אופיר לב



פסק-דין


1.

התובע, ניר פלוטקין
עוסק בשיווק מוצרי בריאות באמצעות חנויות מקוונות באתרי אינטרנט.
הנתבעת מלי לוי
הינה בעלת עסק בשם "עידן הדלי" המעניק שירות של בניית אתרים וחנויות מקוונות. הנתבע אמיר לוי
הינו בעלה המסייע לה.
ביום 9.10.11 התקשרו הצדדים בהסכם לבניית חנויות מקוונות בשפות שונות (סה"כ 6 חנויות) תמורת סך של 4250 ₪. (ההסכם צורף כנספח 1 לכתב התביעה).
תביעה זו הוגשה בסך של 257,947 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע במשך להתקשרות זו.

2.
טענות התובע:
הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם להקים האתר תוך 14 יום. התובע הסתמך על התחייבות זו והתקשר בהסכם הפצה עם חברת מעבדות אמותרפיה בע"מ המייצרת מוצרי בריאות טבעיים, הנושאים את השם "נפלאות הרמב"ם". לפי הסכם זה התובע היה אמור לשווק את המוצרים באמצעות החנויות המקוונות. (הסכם ההפצה צורף כנספח 3 לכתב התביעה).
מאחר והתובע לא עמד בלוח הזמנים מול היצרן ביטל היצרן הבלעדיות שניתנה לתובע.
התובע אף הוציא הוצאות רבות לאור הסתמכותו על התחייבויות הנתבעים לספק החנויות
המקוונות במועד- שכירת משרד, מחסן, חדר אריזה, ציוד,
העסקת כוח אדם וכו'.
את החנות
המקוונת בשפה העברית סיפקו הנתבעים רק בתאריך 20.12.11 אולם החנות לא תפקדה. היא סופקה ללא יכולת ניהול תקינה, ללא יכולת הצגת תמונות ומוצרים ועדכונים, ללא התקנת חשבוניות אלקטרונית וללא אפשרות מעשית לקידום האתר.

נזקי התובע הינם
:
סך 6347 ₪ ששולם בגין הקמת האתרים הכולל אף תשלומי שינוי עיצובים ותשלומי קישורים.
סך של 23,600 ₪ דמי שכירות וארנונה של משרד מחסן וחדר אריזה.
סך של 30,000 ₪ - עבודת מזכירה בתקופה זו.
סך של 15,000 ₪ ציוד משרדי ואריזות מוצרים, אביזרים, מחשבים
פיצויים בגין הפרת הסכם – 15,000 ₪.
פיצוי בגין עוגמת נפש – 15,000 ₪.
45,000 ₪ - הפסד ימי עבודה.
100,000 ₪ הפסדי רווחים.

בדיון קדם המשפט הראשון הסכים התובע להפחית סכום התביעה לסך של 127,947 ₪ במסגרתו הסכים לבטל תביעתו בכל הנוגע לפיצוי בגין הפרת הסכם והפסדי רווחים. כן הסכים להקטין את פיצוי בגין עוגמת הנפש לסך של 5,000 ₪.

3.
טענות הנתבעים:
בין הצדדים היתה הכרות מוקדמת שכן התובע בעבר שכר שירותי נתבעת מס' 1 למתן שירותים בעסקאות קודמות. ביום 9.10.11 הזמינה הגב' יסמין לב (להלן:"יסמין"), מטעם התובע השכרת "מיני חנות" מקוונות אחת בשפה העברית. לאחר מכן הזמין התובע עוד 5 חנויות בשפות שונות. כל ההתקשרות הותנתה בכך שתעשה מול יסמין בלבד לאור הכרות העבר שבין הצדדים.
התובע נדרש לספק בחירת גרפיקה , שם מתחם וכן מסלקה מאושרת מחברת האשראי לסליקה. לא ניתן לבנות האתר מבלי שיומצאו פרטים אלה.
התובע אישר את הגרפיקה עבור החנויות רק ביום 20.11.11. (האישור צורף כנספח ג' לכתב ההגנה).
ביום 23.11.11 ביקש התובע להתחיל עם החנות בעברית קודם כל. ביום 24.11.11 היתה מותקנת כל התשתית הבסיסית עבור החנויות האחרות בשפות השונות אולם העבודה נעצרה מאחר ולא סופקו פרטי המסלקות עבור כל מטבע.
ביום 18.12.11 ולאור התמהמהות התובע סופק לו אתר זמני עובד ופעיל. רק ביום 22.1.2.11 סיפק התובע את שם המתחם דבר המהווה תנאי מתלה לתחילת העבודה (ראה נספח ד' לכתב ההגנה).
רק ביום 22.12.11 העביר התובע הנחיות מחברת ישראכרט לפתיחת המסלקה
לאחר מכן
ביום
29.12.11 ביקש שינויים בחנות בעברית, תוספות שלא היו במקור.
בהמשך התבקשו תיקונים נוספים.
ביום 1.2.12 בהמשך לאיומי התובע הודיעו הנתבעים לתובע שהם מוכנים לבטל ההסכם ולהשיב לתובע כספו.
בסופו של יום הועלה האתר.
בכל הנוגע להסכם הבלעדיות שבוטל אזי מוצרים אלה נמכרים שנים ארוכות במגוון אתרים וחנויות וגם בתקופה הרלוונטית.

4.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומטעם יסמין לב. כן הגיש תצהיר מטעם


זייד גדיר, שבנה בסופו של יום לתובע חנויות מקוונות.
הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מאחר והתצהירים היו זהים בעיקרם הוסכם בסיום שמיעת עדות הנתבעת שתצהיר הנתבע ימשך מהתיק מבלי שהדבר יהווה הודאה כלשהיא על ידי הנתבעים.

5.
דיון משפטי:
השאלה הראשונה שיש לתת עליה את הדעת הינה האם הפרו הנתבעים את ההסכם עם התובע.

6.
התובע טוען שהוסכם על
פרק זמן של 14 יום בו החנויות יעלו לרשת. איני סבורה כך. ההסכם שצורף על ידו (נספח 1) שהוא מסמך ההתקשרות בין הצדדים קובע פרק זמן של 21 ימי עבודה (מבחירת העיצוב ושם הדומיין וקבלת כל החומרים הדרושים מהלקוח) . התובע לא הצליח להסביר כלל ועיקר כיצד מסמך זה מסתדר עם גרסתו.
אף יסמין לב העידה שכל ההתקשרות היתה על בסיס מה שרשום באתר באינטרנט (ראה עמ' 13 שורה 19).
על כן איני סבורה שאכן מעיד הוא על שהוסכם בין הצדדים. כן עולה מההסכם שעל הלקוח לבחור ראשית העיצוב ושם הדומיין. עובדה היא שרק ביום 20.11.11 נבחר העיצוב, ומכאן סבורני שיש לספור 21 ימי עבודה, המגיעים לכ- 27 ימים- דהיינו עד ליום 17.12.11
שזהו המועד בו היה על הנתבעים לספק החנויות המקוונות
כאשר הן פועלות .

7.
הנתבעים טענו שגם לאחר יום 20.11.11 היו עיכובים רבים נוספים מצידו של התובע אשר לא אפשרו העלאת החנויות ועמידה בתנאי ההסכם. איני סבורה כך. מהתכתבויות המייל שצורפו על ידי התובע (נספח 8 )מודה הנתבעת במפורש ביום 14.12.11 שהיתה תקלה והסיום מתעכב, היא אינה מציינת כלל
שהם מחכים לחומרים שעדיין על התובע להמציא להם.
ככלל קיימות תכתובות רבות בהם התובע מפציר בנתבעים לסיים העבודה שכן נגרם לו נזק, כך ראה למשל מכתב התובע מיום 7.6.12 :

" כברו שבועות וחודשים שאתם מתעכבים עם האתר. כל פעם סיפור חדש ובפועל אין אתר שניתן להפעיל אותו. זה ממש לא משנה אם זו סליקה, השרת מערכת הניהול או השדרוג, בפועל אין אתר".

גם יסמין כותבת ביום 21.6.12:
"אני כבר לא יודעת אם לצחוק את לבכות, אמרת שהמערכת תהיה מוכנה ושאתה תודיע לי....שום מייל לא קיבלתי ממך לא קיבלתי שהמערכת עלתה, אני רואה שהמערכת ניהול באוויר, אבל אי אפשר לעשות שם כלום, לא להעלות תמונות, לא להכניס טקסט בדף הבית – הוא נראה כפול באתר ובמערכת לא. אין לי אתר פעיל ופועל ובוודאי שכך לא אוכל למכור את המוצרים..."

לא הוכח בפני
שהנתבעים עונים לו שהעיכובים נובעים בגין מחדליו הוא וכי הם מבחינתם עומדים בלוחות הזמנים שנקצבו

8.
כן לא צויין כלל בהסכם ההתקשרות בין הצדדים שחוץ מגרפיקה ושם דומיין יש צורך בחומרים נוספים שעד שיסופקו על ידי הלקוח לא ניתן יהיה לבצע העבודה הנדרשת בהתאם להסכם.
9.
הנתבעים כך התרשמתי הציגו בפני
התובע את כישוריהם עוד בטרם ההתקשרות כאשר בין היתר התפארו בצוות פיתוח, פתרון לתקלות מיידי, מחלקת פיתוח הנותנת פתרון מלא לשווק באינטרנט, מחלקת שירות, מחלקת תמיכה ומחלקת שיווק (ראה נספח 1, נספח 5 לתצהיר התובע).
מעדות הנתבעת עלה שאין כל מחלקת שירות, או מחלקת פיתוח ואף לא מחלקת תמיכה, אלא שני הנתבעים הם המספקים כל השירותים, (ראה עמ' 30 שורות 14-26).

ככלל מעדותה של הנתבעת התרשמתי שהבינו שקיימת בעיה מבחינתם בהקמת החנויות המקוונות באופן מספק , שכן ככל הנראה לקחו על עצמם משימה הגדולה ממידתם.

10.
הנתבעים לא תמכו עדותם בעדות איש מקצוע, ולמעשה
לא יכולים היו להתמודד עם חוות דעת מומחה התובע.

11.
הנתבעים טענו שהחנויות הועלו לרשת
בזמן. מעדות התובע התרשמתי שלא כך היה שכן אולי באופן פורמלי היו חנויות מקוונות אולם לא ניתן היה לעשות בהן שימוש רב. (ראה עמ' 22 שורות 22-23) מקבלת אני עדותו בענין זה שאם לא כן מדוע פנה למר גדיר בבקשה שיקים לו חנויות זהות אם כבר היו לו חנויות מקוונות פועלות?

12.
חיזוק למסקנתי מוצאת אני בעדות מר זייד גדיר שהעיד שהוא ביצע לתובע העבודה הנדרשת תוך 14 יום. כעולה מתצהירו לא היה
כל צורך להערכות מיוחדת. לא היה כל קשר בין האתר ל"ראש האתר", אף שינוי הגרפיקה לא יכול לשמש כתואנה לעיכוב מסירה.
אף בבית המשפט חזר על כך שניתן היה להקים החנויות ולאחר מכן להוסיף החומרים שהמציא התובע. (ראה עמ' 8 שורות 7-8) עדותו בענין זה היתה ברורה.

13.
כן הצהיר שבנה אתר מקביל בשפה הרוסית וזאת תוך 3-4 ימים.
עובדה היא שכאשר פנה אליו התובע כבר היתה לו גרפיקה מוכנה ואף שם דומיין ולכן פרק הזמן שנדרש ממנו היה קצר יותר.
עם זאת עלה מעדותו שהאתר עלה וקושר רק ביום 6.8.12 כאשר התובע פנה אליו ביום 12.7.12(ראה עמ' 28 שורות 18-19 ).
הווה אומר שגם למר גדיר
לקח פרק זמן של כשלושה שבועות להקמת החנויות המקוונות. עם זאת עלה מעדותו שאפשר היה להקים שלד של האתר ולאחר מכן לשלב החומרים שהומצאו על ידי הלקוח. (ראה עמ' 9 שורות 24-29).
כן העיד שכל מה שביקש מהתובע קיבל מיידית. (ראה עמ' 10 שורות 9-10). ככלל מעדותו ואף מעדות התובע התרשמתי שהתובע העביר מידית לנתבעים כל שדרשו ממנו ולא הוא זה שעיכב העלאת החנויות המקוונות לרשת, אלא הנתבעים אשר פעלו בחוסר מקצועיות הנדרש ולא הצליחו לספק לתובע את שהתחייבו בהסכם.

14.
לאור כל האמור לעיל סבורני שהנתבעים הפרו הסכם ההתקשרות עם התובע ולא סיפקו לו החנויות המקוונות במסגרת הזמן שהתחייבו לה.

15.
האם יש לחייב הנתבעים בנזק התובע עד לחודש יולי שפנה למר גדיר כפי שטוען בתביעתו? איני סבורה כך. כבר ביום 1.2.12 הנתבעים מודיעים לתובע שלאור התנהגותו והעובדה שאינם יכולים להמשיך לעבוד יחד החליטו לבטל ההסכם ומוכנים להחזיר לתובע כספו. התובע בתגובה משיב שאינו מסכים לכך. לא קיבלתי כל תשובה ברורה ממנו מדוע לא הסכים לכך, כאשר היה יכול אז להקטין נזקיו ולפנות לאחר. מעדותו עלה שהיו רבים אחרים שניתן היה לפנות אליהם לצורך הקמת החנויות המקוונות ועל כן לא ברורה התעקשותו להמשיך לעבוד עם הנתבעים ולגרום להגדלת נזקו.

16.
מעדותו התרשמתי שפעל בצורה כוחנית
ולא מושכלת שכן סבר שרק לו הכח לבטל ההסכם (ראה עמ' 22 שורות 13-14)
ועל כן לא שעה לפניות הנתבעים
לביטול ההסכם והשבת כספו, פעולות שהיו יכולות להקטין נזקו עד מאוד.

17.
על התובע חלה חובת הקטנת הנזק וסבורני שהתובע לא פעל לפיה.
אם אכן היה בוחר להפסיק ההתקשרות במועד זה, היה יכול כבר אז לפנות למר גדיר אותו
הכיר הכרות קודמת כפי שהעיד או לכל אחד אחר ושלושה שבועות לאחר מכן לפעול במסגרת החנויות המקוונות. משכך סבורני שנזקו של התובע משתרע בפרק הזמן שבין יום 17.12.11- 21.2.12- דהיינו חודשיים ושבוע.

18.
התובע בתצהירו מפרט ראשי נזק רבים שנגרמו לו ויש לדון בהם.

19.
הוצאות יעוץ וטיפול משפטי טרם הגשת התביעה – לא ברור מתי נלקח היעוץ המשפטי והאם היה בו צורך בחודשים הראשונים. כן לא הוצגו כל קבלות לכך.

20.
עוגמת נפש בזבוז ימי עבודה – אכן סבורני שלתובע נגרמה עוגמת נפש רבה מכך שהחנויות המקוונות לא היו מוכנות בהתאם להסכם , ואף נאלץ להשקיע זמנו בכך ועל כן סבורני שיש לפצותו בסך של 5,000 ₪ בהתחשב בפרק הזמן שקצבתי לעיל.
21.
הדפסת מדבקות כרטיסי ביקור ודברי דפוס – כעולה מעדות התובע וכן מעדות הגב' לב החנות שנבנתה על ידי מר גדיר היתה למוצרים בשמות אחרים בסופו של יום שכן התובע החליט מטעמיו לעבור לשווק מוצרים בשמות אחרים (ראה עמ' 24 שורות 1-8).

התובע הוא בחר לעבור לשווק מוצרים אחרים בחנות ולא המוצרים שביקש לעשות בראשונה, כאשר לא עלה כלל מעדותו שעשה כן בשל התמשכות העלאת החנות המקוונות לרשת.
ברור הוא שלא ניתן לעשות שימוש בדברי דפוס שהוזמנו למוצרים הקודמים אולם איני סבורה שיש להטיל זאת על כתפי הנתבעים שכן לא עלה כלל מעדותו שבחר לעשות כן בשל פרק הזמן שעבר, מה גם שפרק זמן של חודשים וחצי אינו פרק זמן ארוך ועל כן ברור שהיה יכול הוא לשווק בחנות החדשה את המוצרים שביקש לשווק מלכתחילה. מכאן שאם בחר לעבור לקו חדש של מוצרים משיקוליו הוא אין להטיל העלויות על כתפי הנתבעים.

22.
עלות עבודת מזכירה – התובע טען לעלות עבודת המזכירה יסמין לב – בבית המשפט הוברר שיסמין לב היתה בת זוגו של התובע, אשר למעשה הרעיון היה שהיא זו שתוביל קו מוצרים זה. היא עבדה יחד עם התובע בעסק שעד אותה עת היה עסק למתן שיעורי ערבית שגם המשיך בתקופה שהוזמנו החנויות. (ראה עמ' 11 שורות 30-31)
כן ראה עדות התובע (עמ' 27 שורות 5-7). דהיינו, יסמין לב עבדה כבר מספר שנים עם התובע והמשיכה לעבוד עימו ללא כל קשר
לבנית החנויות המקוונות, שכרה שולם לה כפי ששולם לה בעבר . התובע לא העיד שאם לא היה מקים החנויות היה מפטרה ואף מעדותו התרשמתי שכיוון שהיתה בת זוגו לחיים הם עבדו יחד במגוון עסקיו. על כן איני סבורה שיש מקום להטיל על הנתבעים חלק ממשכורתה.

23.
התובע טען ששכר פקידה לצורך החנויות, וזאת למספר ימים וכאשר ראה שהן לא עולות לאוויר פיטרה – אכן יש מקום לחייב הנתבעים בעלות שכרה, בסך 483 ₪ (ראה עמ' 28 שורה 2).

24.
חשבונות טלפון ומחסן וכן שכר דירה משרד ומחסן -
בהסכם השכירות שהציג התובע (נספח 6) מטרת השכירות הינה "הפעלת משרדים והעברת קורסים ללימודי ערבית מדוברת ולא לאיזו מטרה אחרת" (ראה סעיף 9 להסכם). מאחר ואכן התובע פעל גם בעסק
שער למגזר במסגרתו נתן קורסים ללימודי ערבית סבורני שלא הוכיח כלל ועיקר ששכירת המבנה נועדה לשרת רק את העסק החדש של "נפלאות הרמב"ם". יכול והתובע סבר שיוכל לעשות שימוש בחלק מהמבנה גם לצורך אחסנת ציוד החנויות המקוונות אולם עדיין בהתאם להסכם השכירות המבנה הושכר
שלא כמחסן אלא כמשרדים ומקום להעברת קורסים.
כן התובע העיד שקווי הטלפון שימשו גם את שער למגזר (ראה עמ' 27 שורות 17-21). מדוע אם כן תובע החזר תשלום מהנתבעים עבור קווי טלפון ששימשו אותו בעיסקו הקיים?

25.
תשלום ששילם התובע לנתבעים עבור בניית החנויות ותשלום שינוי עיצובים –
בכתב התביעה דורש התובע החזר הסך ששילם בגין בניית האתרים בסך 4825 ₪ וכן סך של 1120 ₪ תשלומי שינוי עיצובים. בתצהירו הינו דורש של
1378 ₪ בגין האתר הראשון וסך של 4250 ₪ בגין האתרים הנוספים. כן דורש תשלום על סך 2600 ₪ עבור עיצוב מחדש של ראש אתר לפי דרישת הנתבעים. אין כל הסבר לשוני בסכומים. משכך על הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 4825 ₪ וכן סך של 1120 ₪ בגין שינוי עיצובים לאור הפרת ההסכם כפי שפירטתי לעיל על ידי הנתבעים.

26.
אתר מראה- קישור לאתר זאפ – סך של 375 ₪.
התובע לא פירט בסיכומיו מדוע יש להטיל על הנתבעים עלות זו.

27.
ציוד מחשב וטלפוניה, בינוי המשרד והמחסן
–
התובע העיד שכיום החנויות שבנה מר גדיר עובדות,
כן העיד התובע שכל הציוד משמש אף את עסקו בשם "שער למגזר" – שיעורי ערבית, משכך ברור הוא שניתן להשתמש בציוד שנרכש
ולא ברור מדוע על הנתבעים לשאת בתשלום זה.

28.
תשלומים בגין רישום כתובות האתר (שמות דומיין) –
סך 186 ₪ - התובע לא פירט מדוע יש להטיל על נתבעים עלות זו כאשר הדומיין הינו בבעלותו והוא יכול לעשות בו כרצונו.

29.
תשלומים בין תרגום לאנגלית וערבית של אתרים אלה – סך 3491 ₪ - החשבונית שצירף התובע
לתרגום לערבית (נספח 23 )הינה של עו"ד שתילה עיוב אשר מצוין בה עבור שכר טרחה. לא ברור מדוע תובע הוא תרגום אם השירות שניתן הוא שכר טרחה.

באשר לתרגום לאנגלית – צורפו שתי חשבוניות (נספח 23) על סך 510 ₪ , 371 ₪ - לא ברור מדוע יש לחייב הנתבעים בעלות תרגום לאנגלית כאשר לא ברור למען איזו מטרה נאלץ התובע לפנות לתרגום והאם לא עשה בתרגום שימוש ללא כל קשר לעבודת הנתבעים.

30.
תשלום לפייס בוק בגין בניית שלוש קבוצות בשם נפלאות הרמב"ם – כפי שקבעתי לעיל התובע על דעתו החליט להפסיק לשווק מוצרים אלה ולעבור למוצרים אחרים ומשכך אין כל מקום להטיל על כתפי הנתבעים עלויות אלה, אשר לא פורטו כלל בכתב תביעתו.

31.
סוף דבר -
על הנתבעים לשלם לתובע סך של 11,428
₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.
מאחר ורוב סכום התביעה נדחה איני סבורה שיש מקום לפסוק הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום,
י"ג טבת תשע"ה, 04 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 47195-09/12 ניר פלוטקין נ' מלי לוי, אמיר לוי (פורסם ב-ֽ 04/01/2015)