פסקי דין על יצחק רפאל אבוחצירא | פסקי דין על ארתור סאקיאן לא בעניינו | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח |

29962-12/12 תאמ     06/01/2015




תאמ 29962-12/12 יצחק רפאל אבוחצירא נ' ארתור סאקיאן לא בעניינו, מנורה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום ברמלה



תא"מ 29962-12-12 אבוחצירא נ' סאקיאן ואח'

תיק חיצוני: תיק עזר 29962-12-12


בפני

כב' השופט
זכריה ימיני


תובעים

יצחק רפאל אבוחצירא


נגד


נתבעים

1.ארתור סאקיאן
– לא בעניינו

2.מנורה חברה לביטוח בע"מ




פסק דין

המחלוקת בין התובע לבין הנתבעת 2 האם פוליסת הביטוח פקעה עקב שלילת רישיון הנהיגה של הנתבע 1.

כללי:
בעלי הדין:
1.
בכל זמן הרלוונטי לתביעה:
1)
התובע היה הבעלים של רכב פרטי מס' רישוי 9814559 (להלן-"הרכב");
2)
הנתבע 1 היה המחזיק והנהג ברכב פרטי מס' רישוי 8048817 (להלן-"המכונית").
3)
הנתבעת 2 ביטחה בביטוח רכוש את השימוש במכונית.

התאונה והמחלוקת בין הצדדים:
2.
ביום 14.6.11 נהג התובע ברכב, ועצר בצומת בעת שמופע האור ברמזור היה אדום. באותה עת נהג הנתבע 1 במכונית, פגע ברכב מאחור וגרם לו לנזקי רכוש.

3.
התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה לפיצויים בגין הנזקים העקיפים שנגרמו לרכב. הנתבע 1 לא התגונן וניתן כנגדו

פסק דין
.

4.
הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה ובו טענה שאינה חייבת לפצות את התובע, מכיוון שבעת התאונה היה הנתבע 1 בתקופת שלילת רישיון הנהיגה שלו, ולכן פוליסת הביטוח אינה חלה. לאור זאת נותר ליתן

פסק דין
בעניינה של הנתבעת 2 בלבד.

5.
להוכחת טענותיה הגיש הנתבעת העתק מכתב ששלח משרד הרישוי לנתבע 1 ביום 1.12.11 בעקבות מכתבו של הנתבע 1 למשרד הרישוי מיום 19.6.11, בו כותב משרד הרישוי לנתבע 1 כי 19.6.11 רישיון הנהיגה שלו בוטל משתי סיבות: האחת, עקב הוראת ראש ההוצל"פ אך לא נרשם תאריך הוראת ראש ההוצל"פ, והשנייה, שלילה מיום8.6.11 לתקופה של 3 חודשים עקב שיטת הניקוד. על גבי המכתב נכתב בכתב יד כי "בתאריך 8.6.11

הוכנס התלייה עקב פסילת רישוי ובתאריך 31.10.11 הפקיד ר.נ. והפסילה נכנסה לתוקף". כן צירפה הנתבעת 2 דו"ח חקירה מאת משרד החקירות "רן מידע כלכלי", בו נכתב כדלקמן:
"א. לבקשתכם ערכנו בדיקה במשרד הרישוי למצב ר.נ. של סקיאן ארתור, נכון ליום האירוע.
ב.
בשאילתא שהוצאה על ידי חברתכם מופיעה שלילה של משרד הרישוי מתאריך 8.6.11, בדין שיטת הניקוד.
ג.
מבדיקתנו עולה כי בתאריך 24.4.11 נשלח מכתב רשום לנהג, המכתב התקבל ונמסר למיופה כוח הנמען, כלומר המכתב הגיע ליעדו.
ד.
הנהג לא הפקיד את ר.נ. שלו תוך 45 יום ואז נכנסה השלילה לתוקף.
ה.
רק בתאריך 31.10.11 הפקיד הנהג את ר.נ. כנדרש.
ו.
לאור האמור לעיל נהג סקיאן ארתור בשלילה מיום האירוע אלא אם כן יוכל להוכיח אחרת."
למכתב זה לא צורפה כל אסמכתא ממשרד הרישוי.

ההסכמה הדיונית והסיכומים:
6.
בישיבת יום 30.9.14 הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט כי הם מוותרים על שמיעת עדים ויגישו סיכומים, כאשר התובע יוכל לטעון בסיכומים את טענתיו לגבי המסמכים שצירפה הנתבעת 2 לתיק בית המשפט, הן לגבי קבילותם והן לגבי משקלם.

7.
התובעת טענה בסיכומיה כי שלילת הרישיון ע"י ראש ההוצל"פ אינה מהווה שלילה המונעת את תשלום הפיצויים על פי פוליסת הביטוח. ובאשר לשלילה על פי שיטת הניקוד, לא הוכח שבעת קרות התאונה היה הנתבע 1 מודע באופן פוזיטיבי לשלילה, ומכתב משרד החקירות הוא עדות שמיעה שאינה קבילה, שכן לא צורף כל מסמך שהוא ממרד הרישוי אודות הכתוב בו.

8.
הנתבעת התמקדה בסיכומיה בשלילה על פי שיטת הניקוד וכמעט לא התייחסה לשלילה מכוח הוראת ראש ההוצל"פ. מאחר וקיימת הסכמה בין הצדדים שהפסילה מכוח הוראת ראש ההוצל"פ אינה פוגעת בתקפות חוזה הביטוח, והנתבע 1 זכאי שהנתבעת 2 תשלם הפיצויים לתובע בפסילה מעין זו, יתמקד פסק הדין בפסילה על פי שיטת הניקוד.

דיון ומסקנות:
חיוב על בסיס צבירת נקודות:

9.
תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986, מבהירות בתוספת לתקנות מיהם בני האדם הרשאים (ושאינם רשאים) לנהוג ברכב, ובהם כאלו שהם בעלי רישיון בר תוקף. משמע, במידה ולא יהיה בידיהם רישיון בר תוקף, לא יוכלו אנשים אלו לנהוג ברכב המדובר. מאחר ופוליסת הביטוח לא הוצגה בפני
, נקודת המוצא היא שבנסיבות עניין חלה הפוליסה התקנית.

10.
ס' 7 לחוק הפיצויים דן בהגבלת הזכאות של נפגעים.

7

.
"
נפגעים אלה אינם זכאים לפי חוק זה:
....
(3)מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967..."
משמע, הזכות לפיצויים תינתן, כל עוד שלילת הרישיון נבעה מהליך פיסקלי-פורמלי, דוגמת אי תשלום אגרה, או הגבלות לפי חוק הוצאה לפועל. מכל מקום, אין הכוונה להיבט מהותי הנוגע ליכולת ודרך הנהיגה, שכן במקרה זה ניטלת הזכאות לקבלת פיצויים. וכך, נקבע ב-ע"א 4231/97 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' נאה נג(2) 193 (1999) כי:
"תכלית ההסדר שבחוק הפיצויים איננה לשלול את הזכאות מכוח החוק בשל פקיעתו של רישיון נהיגה מסיבות שאין להן כל קשר לכושרו של בעל הרישיון לנהוג ברכב...

...המחוקק בחר לסייג את שלילת הזכאות לפיצויים כאשר רישיון הנהיגה של הנהג אשר נפגע בתאונה פקע מחמת אי תשלום אגרה... הואיל ומדובר בעניין פיסקלי-פורמלי באופיו, אשר אינו משליך על כושרו של הנהג לנהוג, על כן אין טעם טוב לשלול בגינו את זכותו לפיצויים".
כך, גם ב-ע"א 1958/05 (חיפה) אבו נ' אריה חברה לביטוח (פורסם בנבו, 8.2.2007 (להלן - "עניין אבו"):
"אכן, שאלת מהותו של התנאי, ככל שהוא נוגע לתוקפו של רישיון הנהיגה בהקשר לחוק הפיצויים, על רקע פרשנותו של סעיף 7(3) לאותו חוק נבחנה על ידי בית המשפט העליון. בית המשפט עמד על ההבחנה בין הפרת תנאים ברישיון הנוגעים למימדים הפיזיים האינהרנטיים של הרכב, לבין הפרתם של תנאים אחרים שאינם מתייחסים למאפיינים הפיזיים של הרכב. בעוד שבמקרה הראשון, יהיה בהפרות כדי לאיין את רישיון הנהיגה, ולשלול את הפיצוי האמור, הרי שלגבי סוג התנאים האחרון שאינם מתייחסים למאפיינים הפיזיים של הרכב - לא יהיה בהפרתם כדי לאיין את רישיון הנהיגה, ככל שהדבר נוגע לשלילת זכאותו של הנהג לפיצוי, לפי סעיף 7(3) לחוק הפיצויים.
וראה עוד ב-תא"מ (עפ') 51959-10-10 ג'בארין נ' אגבריה (פורסם בנבו, 3.6.2012) (להלן - "עניין ג'בארין")אשר אינו שולל זכאות לפיצויים במקרה של פקיעת רישיון מחמת אי תשלום אגרה או הגבלות מצד הוצאה לפועל.

11.
בית המשפט קבע בפסיקותיו כי הפרת תנאי מהותי מצד הנהג, תשלול את תוקפו של הכיסוי הביטוחי. בית המשפט אף הכריע כי הלכה זו תקפה לא רק בתביעות לנזקי גוף אלא גם בתביעות בגין נזקי רכוש. בעניין אבו דן בית המשפט בשימורו של הכיסוי הביטוחי, גם בתביעות על נזקי רכוש ולא רק על נזקי גוף:
"המדיניות השיפוטית הראויה, צריכה לשאוף להתאמה בין הפרשנויות השונות היכולות להינתן למצב עובדתי זהה, בזיקה לתחומי המשפט השונים"
גם בדיון ההמשך בבית המשפט העליון בתיק זה, רע"א 2605/07 אריה חברה לביטוח נ' אבו (פורסם בנבו, 10.3.2009), הודגשה חשיבות האחידות והחשש ליצירת אי ודאות בפרשנות נפקות פוליסת הביטוח בעת הפרת חובה, בתביעה של נזקי גוף או רכוש:
"אף אנו סבורים כי בהקשר הנדון אין מקום לפרשנות שונה של תנאי הפוליסה על-פי השאלה אם מדובר בנזק גוף או בנזק רכוש, וכי שאלת הנפקות של הפרת חובת הליווי על הכיסוי הביטוחי צריכה לקבל מענה אחיד"

הצורך בידיעה פוזיטיבית וממשית:

12.
תקנה 550(א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן - "תקנות התעבורה") מבהירה כי:
"צבר הנהג נקודות במספר המחייב אמצעי תיקון כאמור בתקנה 549, תודיע לו על כך רשות הרישוי וההודעה תכלול פרטים בדבר אופן ביצועו; היה אמצעי התיקון פסילת רישיון, תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקידו; ההודעה תישלח לנהג בדואר רשום, לפי הכתובת הרשומה במאגר נתוני הנהגים שבמשרד התחבורה, או תימסר אישית לידיו"

תקנה 554(א) לתקנות התעבורה דנה בפסילת רישיון או בהתלייתו:
"בעל רשיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברשיונו או על התליית רשיונו לפי סעיפים 51, 52 או 56 ו-69א לפקודה, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה או תוך תקופה קצרה מזו שקבעה הרשות בהחלטתה, והרשיון לא יוחזר לבעלו אלא לאחר תום התקופה ובתנאים שקבעה רשות הרישוי"

ס' 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) דן בנהיגה בזמן פסילה:
"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברשיון שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו,או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד."

13.
מציין בית המשפט ב- ע"א 7602/06 עזבון חאדג'ג' ז"ל נ' מלכה(פורסם בנבו, 11.10.2011) כי:
"על הפוסל את רישיונו של אדם, לפעול על מנת להביא לידיעתו של אותו אדם כי רישיונו - נפסל, וזאת נוכח המשמעויות מרחיקות הלכת של פסילת הרישיון, כמו גם הרצון המובן להביא לכך שפסולי רישיון - יימנעו מלנהוג ולסכן את הציבור"
קיימת איפוא חובת יידוע אודות החלטת ההתלייה.

14.
תא"מ (י-ם) 7628-04-12 ניסן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו,4.11.2013) מחדד כי לאור ס' 67 לפקודת התעבורה,
"נהיגה בפסילה תחשב רק במקרה בו יש למבוטח ידיעה פוזיטיבית"
ומאזכר את ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה ממו ז"ל (פורסם בנבו, 20.6.2007):
"בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, המתבססת על לשונו של סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש
], באין הודעה לנהג על שלילת רישיונו אין לראות בו כמי שנהג בעת פסילת רישיונו. הודעה יכולה להיות בדרכים שונות, בעל - פה או בכתב, ובלבד שאמנם תהיה הודעה. גם אם הוזמן
הנהג לדיון בו נפסל רישיונו ולא התייצב אין לייחס לו ידיעה קונסטרוקטיבית. פסילת רישיון אינה תקפה כלפי הנוהג כל עוד לא הודע עליה
ונדרשת ידיעה ממשית על הפסילה"

15.
כאמור, ישנם שלושה תנאים לפסילה תקפה: הודעה בדרך כלשהי; ידיעה פוזיטיבית; וידיעה ממשית על הפסילה.

16.
מכל מקום, אין חובה זו מוטלת על הגוף המבטח להודיע למבוטח כי פג תוקפו של רישיון הנהיגה שברשותו. כך, ב-ע"א 5405/10 תאסירי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (פורסם בנבו, 11.3.2012):
"ככלל, אין להטיל על חברת הביטוח את האחריות לבדיקת רישיון הנהיגה של המבוטח, כשם שאין היא נדרשת לבחון את השינויים החלים בנוגע לתקופת רישיונו של המבוטח במהלך הזמנים. ההקפדה על קיומו של רישיון נהיגה תקף לסוג הרכב בו הוא נוהג מוטלת על המבוטח. הפרת החובה הזו עשויה להסיר ממנו את החיסוי הביטוחי מקום בו מותנה החיסוי בקיומו של רישיון כאמור"
כן ראה ב- תא"מ (ראשל"צ) 37303-09-13 ש.שלמה רכב בע"מ נ' ג'ונג יאן (פורסם בנבו, 20.11.2014); ת"א (ת"א) 26566-12-12 קולינגר נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 10.11.2013); ו-ת"א (י-ם) 54875-11-11 ניקנובה נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 30.3.2014), המחזקים את האמור לעיל.

17.
בעניין שבפני
נו, טוענת הנתבעת כי נמסרה הודעה לידי הנתבע וכי הודעה זו כללה בחובה ידיעה פוזיטיבית וממשית, על פי הנדרש בהתאם לחוק. לטענת הנתבעת, לידי הנתבע נשלח מכתב רשום בדבר שלילת רישיונו ונמסר לידי בא כוחו, כחודשיים טרם התאונה.
דא עקא, הנתבעת לא טרחה להציג בפני
נו את האסמכתא בדבר. מכתב משרד החקירות מהווה עדות שמיעה שאינה קבילה, והנתבעת לא דאגה להמציא העתק המכתב שנשלח לנתבע 1 בדואר רשום ואת האסמכתא על קבלת הדואר הרשום. מהמכתב של משרד הרישוי מיום 1.12.11 עולה שהנתבע ידע על השלילה רק ביום 19.6.11, מספר ימים לאחר התאונה. מאחר והנתבעת 2 טענה את פסילת הרישיון, היה עליה להוכיח שהנתבע 1 ידע על השלילה על פי שיטת הניקוד לפני התאונה, וזאת לא עשתה.

18.
עניין ג'בארין, לעיל, מאזכר כי המגמה בפסיקה, היא שמקום בו קיימת אי בהירות ביחס לתוקפו של רישיון נהיגה, יש לתת פרשנות מצמצמת להוראה המגבילה את שלילת הזכאות לפיצויים ובאופן המיטיב עם המבוטח, וזאת לאור התוצאה הקשה של שלילת הכיסוי הביטוחי ותגמולי הביטוח מהמבוטח.

19.
לאור האמור לעיל, יש לדחות את טענת הנתבע 2 בדבר העדר כיסוי ביטוחי לנתבע 1, ועליה לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 4,792 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.


סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת 2 לשלם לתובע כדלקמן:
1)
את הסך 4,792 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (18.12.12) ועד ליום התשלום בפועל;
2)
את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
3)
שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,
ט"ו טבת תשע"ה, 06 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.








תאמ בית משפט שלום 29962-12/12 יצחק רפאל אבוחצירא נ' ארתור סאקיאן לא בעניינו, מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/01/2015)