פסקי דין על קובי טל טואטי | פסקי דין על אראלה טל טואטי | פסקי דין על אהרון וינקלר | פסקי דין על חנה וינקלר |

15888-09/11 א     11/01/2015




א 15888-09/11 קובי טל טואטי, אראלה טל טואטי נ' אהרון וינקלר, חנה וינקלר








בית משפט השלום ברחובות



ת"א 15888-09-11 טל טואטי ואח' נ' וינקלר ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת בכירה
עיריה מרדכי


תובעים

1.קובי טל טואטי

2.אראלה טל טואטי


נגד


נתבעים

1.אהרון וינקלר

2.חנה וינקלר




פסק דין



א.
רקע עובדתי ודיוני:

1.
התובעים רכשו מהנתבעים ביום 19/10/09 דירת גג (פנטהאוז), בבית משותף שברחוב מלצר 20, ברחובות. הדירה כוללת מרפסת-גג, לא מקורה, בשטח נרחב והדירה (כולל המרפסת הפתוחה האמורה), מתפרשות, באופן חלקי, מעל לשלוש דירות בבניין בקומה שמתחתן.

2.
בהסכם המכר, המוכרים (הנתבעים) הצהירו כי: 'לא ידוע להם על קיומו של מום נסתר בדירה'. בסעיף 3(ב) הרוכשים (התובעים), הצהירו כי: 'בדקו היטב את הממכר פיזית ומשפטית הדירה נרכשת במצבה

as-is
' וכן 'הקונים מוותרים על כל טענה של פגם או של אי־ התאמה, בכפוף לנכונות הצהרות המוכר בסעיף 2 לעיל'
. בסעיף 3(ג) הרוכשים (התובעים), הצהירו כי : 'ידוע להם כי קיימת רטיבות בחדר דרומי מערבי בקצה המסדרון מצד ימין והם לוקחים על עצמם את הטיפול בנושא זה'.

3.
לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את התחייבותם שבסעיף 2(ז) לחוזה, ככל שהם ידעו בפועל, מזה מספר שנים, על בעיות רטיבות נרחבות יותר בדירה, בטרם חתימת הסכם המכר והם בחרו להסתיר אותם, תוך כדי הצגת מצג שווא, לפיו הרטיבות ה"יחידה" הקיימת, לידיעתם, הינה במוקד אחד, בתקרה, שמקורה בגג המשותף של הבניין (שבאחריות וועד הבית), אותו מוקד רטיבות שפורט בס' 3(ג) לחוזה .

4.
לטענת התובעים הצהרתם שבסעיף 3(ב) לחוזה אודות רכישת הדירה

as-is
, הוכפפה
להצהרת הנתבעים בנושא זה
,
שקיבלה ביטוי בס' 2(ז), כפי שצוין מפורשות בסיפא של סעיף 3(ב) וזאת, לא בכדי.

5.
התובעים
עותרים בתביעה זו, לתשלום בעבור הוצאות ונזקים שנגרמו להם וכן לפיצויים בסך כולל של 146,676 ₪, בגין נזקי רטיבות נרחבים בהרבה, שהתגלו בדירה בדיעבד, ואשר לא צוינו על ידי הנתבעים ואף נשללו מפורשות על ידיהם במועד חתימת החוזה, על אף שהם ידעו עליהם, בפועל.
משסירבו הנתבעים לשלם בעבור תיקון זה, אף תוך כדי הפרת הבטחה מאוחרת יותר, מיום 1/3/10, שניתנה בנוכחות בא כוח התובעים (במועד מסירת המפתחות, כנגד תשלום התמורה במלואה, לידי הנתבעים), הוגשה תביעה זו.

6.
הנתבעים טוענים שלא היה ידוע להם על הרטיבות הכללית בקירות הבית, שמקורה בפגם באיטום שמתחת לריצוף המרפסת או ממקור אחר ולא עלה בידי התובעים להוכיח אחרת. הם לא גרו בדירה והיא הושכרה במשך כ-10 שנים. נתבעים מודים שהיו מקרים ממוקדים בעבר, בהם התגלו נזקי רטיבות בדירה אשר טופלו על ידם. לטענתם, כל מקרה שהדיירת ששכרה את הדירה התלוננה עליו, טופל ותוקן באופן ענייני. כן, העדות של השוכרת בעניין זה, התייחסה לרטיבות בקירות של הדירה ולא לרטיבות במרפסת הגג הפתוחה.

7.
במהלך המשא ומתן לכריתת החוזה, התובעים הציגו את רצונם וכוונתם לבצע שיפוץ יסודי של הדירה. הם ביקרו בדירה מספר פעמים, כולל בליווי קבלנים מטעמים. הם שוחחו, באופן חופשי עם שכנים ועם השוכרת בדירה.

8.
אין מחלוקת שהיה בידי התובעים לבצע כל בדיקה שחפצו בה והם אכן ערכו בדיקות וקבלו הערכות מטעם קבלנים, לפני הרכישה.
התובעים אישרו בחוזה כי ידוע להם על רטיבות בחדר הדרום-מערבי בקצה המסדרון מצד ימין ולקחו על עצמם את הטיפול באמור.

9.
רק לאחר ביצוע כל בדיקותיהם, הצהירו התובעים, כי הם בדקו את הדירה מבחינה פיזית ומשפטית ושהם רוכשים את הדירה


as
-is

ומוותרים על כל טענה לפגם או אי התאמה,
כמפורט בסעיף 3(ב) לחוזה. הנתבעים הסכימו להעמיד את תמורת הדירה על סכום נמוך ממחיר השוק לדירה שכזו, בהתחשב בעובדה המוסכמת והידועה מראש שהתובעים עומדים לבצע שיפוץ נרחב בנכס.

10.
בנסיבות המתוארות, התובעים, שנטלו על עצמם במודע סיכון כלכלי מחושב, בעיניים בוחנות ופקוחות לחלוטין, החליטו בדיעבד להטיל דופי בנתבעים, כל זאת בניסיון לגבות מהם, שלא כדין, חלק מעלות עבודות השיפוץ הנרחבות שתוכננו, מלכתחילה.

11.
האחריות הנטענת של הנתבעים לא הוכחה ואינה קיימת. אם בוצעה טעות כלשהי, הרי שהמדובר בטעות של התובעים, בכדאיות העסקה כאשר האחריות לה, אינה של הנתבעים. התובעים נטלו סיכון כלכלי מחושב והם מנסים בדיעבד, לגבות מהנתבעים "השתתפות" בחלק מעלות השיפוץ, שתוכננה מלכתחילה, שלא כדין.

12.
הנתבעים טוענים, בנוסף, כי
אף אם בית המשפט יקבע שהנתבעים ידעו על ליקויי רטיבות והעלימו מידע זה מעיני התובעים, באופן המטיל עליהם אחריות, הרי שגובה הנזק הנטען, הינו מוגזם, ללא אחיזה במציאות ולא הוכח במידת הראייה הנדרשת.


13.
הנתבעים לא הגישו חוות דעת או עדות מקצועית מטעמם, באשר לשווי הנזק הנטען, מטעמם. מאידך, לטענת הנתבעים, "חוות הדעת" מטעם התובעים אינה יכולה להוות בסיס להוכחת גובה הנזק, שעה שאין המדובר בחוות דעת ערוך כדין. כן, הוכח שהמומחה, מר ציזלינג, אינו בעל המומחיות הנדרשת למתן חוות דעת בתחום האיטום. הוא גם אישר שהוא הוזמן וביקר בדירה בדיעבד וזמן לא מבוטל לאחר ביצוע והשלמת העבודות הנטענות.

14.
אין גם בחשבונות שהתובעים הציגו כדי להוכיח את עלות הנזק, שעה שחלק מהחשבוניות שצורפו, אינן קשורות כלל לאותם עבודות איטום שבוצעו במרפסת הפתוחה, אותו המקור הנטען על ידי התובעים של גרימת הרטיבות שהתגלתה בדירה.

15.
המגעים בין הצדדים אודות המחלוקת נשוא התביעה החלו ימים ספורים לפני מועד המסירה, כל זאת בעקבות נזקי רטיבות שהתגלו באחת מהדירות שמתחת לדירה, באזור שמתחת למרפסת גג הפתוחה. מגעים אלה נמשכו במשך מספר חודשים, החל ממועד המסירה, עוד לפני ביצוע עבודות האיטום בחלק ממרפסת הגג ועד לאחר סיומן, ללא תוצאה מוסכמת.

16.
מערכת האמון בין הצדדים התפוררה, עד שכל צד האשים את משנהו בהעדר תום לב, חוסר יושר, ניצול ועוד. משלא הצליחו הצדדים להגיע לסיום מוסכם של המחלוקות לפני הגשת התביעה וככל שהם התבצרו בעמדותיהם לאחר מכן, לא היה מנוס משמיעת הראיות והכרעה שיפוטית.

17.
בנוסף לתובעים, העידו מטעמם: הגב' (ועוה"ד) מיכל מרקוביץ (ע.ת.1), שהייתה השוכרת האחרונה בנכס (במשך 4 שנים), טרם מכירתו ומסירת החזקה לידי התובעים; עו"ד אליהו שטיינמיץ (ע.ת.2), אשר ייצג את התובעים בעסקת המכר והשתתף במפגש ביניהם, ערב מסירת הדירה; מר ירין גרימברג,
(ע.ת.3), חבר של התובעים שהעיד על החלק שנטל בביצוע עבודות פירוק ופינוי מרצפות מהדירה; מר רותם טל (ע.ת.4), בנם של התובעים ומר דוד ציזלניג (ע.ת.5), המהנדס שערך את חוות דעת התובעים, מיום 24/3/11.

18.
בנוסף לנתבעים, העידו מטעמם: העדה רינה גולדברג (ע.ה.1), מתווכת דירות שנשכרה על ידי הנתבעים לתווך במכירת הדירה, ומר דרור וינקלר (ע.ה.2), בנם של הנתבעים.

19.
לתצהירי הצדדים צורפו מסמכים שונים: הסכם המכר; מכתבים ותכתובות דואר אלקטרוני; צילומים של נזקי המים בדירת השכנה שמתחת, והעבודות בגג דירת הפנטהאוז; חשבוניות בגין תשלומים של התובעים לעבודות שבוצעו על ידי קבלנים בעבור התובעים ועוד.


20.

לאחר תום שמיעת הראיות הוגשו סיכומי הצדדים.


ב.
העובדות שהוכחו אודות המשא ומתן עד לחתימת החוזה ופרשנותו:

21.
התובעים ראו את הדירה לאחר חג הפסח בשנת 2009, מספר פעמים, עד למועד חתימת החוזה ביום 19/10/09. הם הגיעו לדירה, באמצעות המתווכת מטעם הנתבעים (ע.ה.1) והדיירת שהתגוררה בדירה (ע.ת.1), אפשרה להם גישה.

22.
הדירה נבנתה בשנת 1982 ולא עברה שיפוץ של ממש, בשנים שלפני מכירתה. היא הושכרה על ידי הנתבעים, לטענתם, במשך כ-
10 שנים, לפני מכירתה על-ידם לתובעים. התובעים אכן ציינו את כוונתם לשפץ את הדירה. כפי שהתובע אישר בעדותו:

"זה בניין ישן וידעתי שאנו רוצים לחיות בדירה משותפת. תכננתי שינויים פנימיים, גם שינויי חדרים, כולל שינויים באינסטלציה ..... אני ראיתי את רכישת הדירה כאילו אני קונה חלל, כי התכוונתי לשנות."

(ר' עדותו בע' 26 שו' 3-19 לפרו').

23.
בכל הקשור לתכניותיו לגבי המרפסת, העיד התובע:
"תכננתי לצבוע את השפריץ. שקלתי לעשות שפכטל, או צביעה. המרצפות היו ישנות, בנות 30 שנה. חשבתי לשכור מכונת ליטוש בכמה מאות שקלים וללטש אותן, כדי לחדשן."

24.
לטענת התובע הרטיבות בחול מתחת לריצוף הייתה מוסתרת. הוא ואשתו העידו על כוונתם (בטרם גילוי הרטיבות בחול מתחת לרצפה הקיימת), לבצע הדבקה של ריצוף מעל הריצוף הקיים, אם כי הם הודו בכוונה להחלפת ושינוי מיקום של אינסטלציה, עבודות הכוללות פתיחה/הרמה (לפחות חלקית) של הריצוף בתוך הדירה. מכל מקום, הם העידו שהם לא תכננו או "חשבו לרגע" על צורך בהוצאה עצמאית נוספת של הרמת הריצוף וביצוע
איטום חדש, מתחת לרצפת מרפסת הגג.

25.
אין מחלוקת שבטרם חתימת החוזה, התובע ראה באחד הביקורים בדירה את הכתם בתקרה, בחדר הדרום-מערבי והעלה את נושא הרטיבות, והוא נדון, בין הצדדים. במסגרת הדיון האמור, התובעים שאלו את הנתבעים, באופן ספציפי, אם ידוע להם על בעיית רטיבות או בעיה אחרת לא גלויה, מעבר לאותו מוקד רטיבות. על כך העידו כל אחד מהתובעים. התובעת העידה בנדון:

"שאלתי את רוני
[הנתבע] אם יש רטיבויות בדירה, כי אי אפשר היה לראות הרבה, הקירות היו לבנים חוץ מכתם בתקרה. הוא אמר לי מפורשות שזה מה שיש והסכמתי את הנקודה שראיתי, לקחת על עצמי" .


(ר' עדותו בע' 35 שו' 17-19 לפרו').

הנתבע אישר בעדותו את נכונות האמור שהתובעים אכן שאלו אותו, לפני חתימת החוזה, אם ידוע לו על רטיבויות נוספות בדירה והוא השיב, בשלילה.

26.
הנתבעים בקשו להשתמש בחוזה המכר בתניית "

as-is
" ("כמות שהוא"). זו היא תנייה מוכרת בעסקאות, בהן אין למוכר יתרון ידיעה מובהק אודות מצב הממכר על פני הרוכש, או במקרים בהם המוכר מבקש למכור ממכר מיד שנייה במהירות ובמחיר מופחת. מטרתה, להגביל את ציפיות הרוכש מחד ואת אחריות המוכר, מאידך, תוך כדי העברת סיכונים שונים באשר לטיב הממכר, לרוכש, בין אם משום שהממכר נמכר בהנחה, בין משום שלרוכש ניתנה מלוא ההזדמנות לבדוק את הממכר ולמוכר לא היה יתרון מובהק עליו בהקשר זה, ובין אם מטעם אחר.

27.
במקרה דנן, במועד חתימת החוזה, הנושא של ליקויי רטיבות הועלה ונדון על ידי הצדדים, באופן ספציפי ואף קיבל ביטוי בחוזה עצמו, כמפורט לעיל. התובעים לא ראו רטיבות נוספת, אך השמיעו חשש. תניית ה-"

as-is
", הוכפפה, בהסכמה, להצהרת הנתבעים הכללית שלא ידוע להם על כל מום נסתר. הצהרה זו קיבלה ביטוי ספציפי ומוחשי, באותו מעמד, שעה שהנתבעים השיבו, מפורשות, שלא ידוע להם על כל בעיית רטיבות נוספת, מעבר לזו שהתובעים ראו ושהועלתה ופורטה בחוזה, באופן ספציפי.

28.
בנסיבות המפורטות, אין כל רלוונטיות לתניית ה-"

as-is
",
בנוגע לטענת אי ההתאמה של התובעים הנובעת ממקור עצמאי הגורם לבעיית רטיבות נוספת, אשר הנתבעים הכירו, והכחישו ידיעה אודותיו. הנתבעים יישאו באחרית, לשאת בנזק הנובע ממום שכזה.

29.
קביעותיי דלעיל תואמות את קביעותיו של בית המשפט העליון בע"א 5054/11, ספיר וברקת נדל"ן (הולילנד) בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר, אליו הפנה ב"כ הנתבעים.

ג.
ידיעת הנתבעים על מקור הגורם לרטיבות נוספת בדירה:

30.
השוכרת,
עו"ד מרקוביץ (ע.ת.1), הצהירה שבמהלך תקופת שהותה בנכס, מיום 1/3/06 ועד ליום 28/2/10, הופיעו סימני רטיבות בפינת האוכל, בחדר השינה ובשני חדרי הילדים. לטענתה, גם לאחר שהיא פנתה אל הנתבע, וגם לאחר שהנתבע הזמין בעל מקצוע, הבעיה לא נפתרה. כמו כן, היא ציינה שבמהלך תקופת השכירות שלה,
זכורים לה
לפחות שני אירועים של רטיבות שנגרמה לשכנים בקומה מתחת. לדבריה, ב-4/09, לכבוד חג הפסח (ובטרם ידעה שחוזה שכירות לא יחודש בגין המכירה), היא צבעה את הדירה, בין היתר, על מנת לכסות את סימני הרטיבות שחזרו, על חשבונה, כל זאת, בגין הקושי "לחלץ" כספים למטרות שכאלה, מהנתבע.

31.
בעדותה בבית המשפט, היא חזרה וציינה:

"אני עדכנתי את הנתבע יותר מפעם אחרת שישנן רטיבויות בחדרים ליד האמבטיה, בחדר שינה וליד פינת האוכל. במהלך התקופה הוא טיפל בזה פעם אחת, למיטב זכרוני, כי עבר הרבה זמן, אבל הרטיבויות חזרו ואמרתי לו, אך בסוף צבענו לבד את החדרים
".


(ר' עדותה בע' 9 שו' 10-12 לפרו').

העדה אשרה שהיא לא חיפשה את מקור הרטיבות, אלה צבעה מעל לכתמים שנוצרו. היא העידה שהנתבע :

"ידע, היה מודע לרטיבויות, ראה אותן ויכול היה לחפש את מקור הרטיבות בכל אותה התקופה, אם הוא היה רוצה לדעת אותו
" .

היא גם תיארה את תופעת סימני הרטיבות שהיא והנתבע היו עדים להם, כך:

"מדובר ברטיבויות שעלו מלמטה, מהרצפה כלפי מעלה, בקירות"
(ר' עדותה בע' 9 שו' 14 לפרו').

32.
השוכרת אישרה שלקראת תום תקופת השכירות נתגלע סכסוך כספי בינה לבין הנתבעים, אולם לא מצאתי שהיה באמור כדי להטות את עדותה או לפגום במידת מהימנותה. עדת ההגנה, המתווכת הירש (ע.ה.1), אישרה בחקירתה הנגדית כי הינה זוכרת שהיא שמעה את שהשוכרת, בזמן אמת, מציינת את בעיות הרטיבות בפני
קונים פוטנציאליים אחרים (ר' עדותה בעמ' 39 שו' 16-17).

33.
השוכרת אמנם ציינה את בעיית הרטיבות האמורה באזני חלק מהקונים הפוטנציאלים, אולם היא לא ציינה אותה, באזני התובעים והתובעים לא ראו את סימני הרטיבות עליהם העידה, הן מאחר והדירה והמרפסת הכילו את הציוד של השוכרים, שגרו בה, והן מאחר והשוכרים צבעו את הדירה לקראת חג הפסח בשנת 2009,זמן קצר לפני שהתובעים ראו את הדירה.

34.
על אף העובדה שהנתבעים ידעו על סימני הרטיבות התקופתיים שהתגלו, לעיתים בתקרות של הדירות שמתחת לדירתם, ולעיתים בקירות דירתם, מכיוון הרצפה כלפי מעלה כשגם לאחר שהם התייבשו ונצבעו, חזרו על עצמם – הרי שבשעה שהם נשאלו, באופן ספציפי, אם ידוע להם על כל מוקד/מקור של בעיות רטיבות נוספת (על זו שהתגלתה
וצוינה בחוזה), הם השיבו בשלילה. הם ידעו על מקור היוצר רטיבות החוזרת על עצמה, מדי פעם, מבלי שהם עמלו רבות לאיתור ותיקון מקור זה. מובן שצביעה הינה תיקון קוסמטי, שאינה מהווה טיפול בליקוי המקור שממנו, מגיע הרטיבות. תשובתם השלילית על כן, לא הייתה תשובת אמת.

35.
על האמור ניתן אף להוסיף, שהנתבע אישר בתצהירו שבעבר הוא "גילה" מקור לבעיית רטיבות, במרפסת הגג הפתוחה והוא אף פנה לבעל מקצוע המתמחה בעבודות איטום, בשם "דרק" , שביצע את האיטום הנדרש (ר' סעיף 10 לתצהיר עדותו של הנתבע). הנתבע אמנם טוען כי "אחרי" שדרק ביצע את אותו תיקון, לא היו תלונות על רטיבות "שמקורה במרפסת הגג", אולם אין מחלוקת שהנתבע נמנע מלזמן את אותו בעל מקצוע, דרק, להעיד מטעמו, על העבודה שבוצעה על ידו, לתיקון ליקוי זה.

36.
עמדת התובעים שעל הימנעות זו חלה החזקה הראייתית, שעדות איש האיטום, דרק, לא הייתה תומכת בגרסה המוצגת על ידי הנתבע, מקובלת עלי ולנושא זה, של הימנעות מהצגת עדות של העד "דרק", אחזור גם בהמשך.

37.
אילו לא היה די בכל האמור, הרי שהתגלו סתירות לא מעטות, לא רק בין העדות של הנתבע לעדותם של התובעים; של השוכרת ושל עו"ד שטיינמץ (כפי שיפורט להלן), אלא שהתגלו סתירות, אף בין האמור בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, לבין תשובותיו ה"מסייגות" וה"מבהירות", בעדותו בבית המשפט.

38.
על מנת לא להכביד, אציג רק דוגמה אחת מן האמור. בתצהיר עדותו טען הנתבע:

"..
בפועל, התובעים לא שיתפו פעולה עמנו בניסיון לברר מהי באמת העלות של התיקון המקומי שלקחנו על עצמנו. תיאום הבדיקה של מקום ביצוע עבודת התיקון הנ"ל נדחה שוב ושוב בשל קושי שלי לתאם ביקור של מומחה מטעמי ובשל ביטולים מצד התובעים וסירובם לאפשר לי להיות נוכח בבדיקה".
(ר' סעיף 18 לתצהירו).

בחקירתו בבהמ"ש, כל אחת מהטענות התוקפניות והמכפישות הללו קרסה והוכחה כנעדרת קשר למציאות כהווייתה (ראה: חקירתו הנגדית, ההתכתבויות מזמן אמת, ויתר הראיות שהוצגו )

39.
יש בכל האמור, כדי לחזק את טענת התובעים, שהנתבע ידע בפועל על בעיות רטיבות שמקורן בחדירת מים, מהמרפסת, הן לדירות שמתחת לדירתו והן לקירות הפנים בדירתו אשר הופיעו מהרצפה כלפי מעלה. הנתבע גם ידע שאין המדובר בנזילה/רטיבות מצינור מים או ביוב,
הגורמת לרטיבות תמידית עד לתיקון, אלא ברטיבות תקופתית הכוללת תלונות החוזרות ונשנות, קרי-
מדובר ברטיבות הנוצרת ממים, כדוגמת מי גשם, המציפים את רצפת מרפסת הגג הפתוחה, מדי פעם.

40.
יתרה מכך, חומר הראיות מלמד שהנתבעים איתרו בעבר, בפועל, את מקור הליקוי,
כבעיית איטום במרפסת שאותו "דרק" ניסה לפתור, בעבר. על אף כל האמור, בעת חתימת החוזה, הם השיבו לפניית התובעים והצהירו כי לא ידוע להם על כל מום נסתר בדירה, כולל, באופן ספציפי, שלא ידוע לו על מקור/מוקד נוסף של בעיית רטיבות.

41.
יש בכל האמור כדי להוביל למסקנה שהתובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח שהנתבעים ידעו על ליקוי שמקורו באיטום המרפסת, אשר גרם להופעת רטיבות, לעיתים, בדירות שמתחת למרפסת ולעיתים, בקירות דירתו, ליקוי אשר לא נפתר באופן מושלם, בשעה שעל אף כל האמור, הם הצהירו שלא ידוע להם על כל "מום נסתר".

42.
בהתאם להתחייבויות של הצדדים ולמוסכם ביניהם, הנתבעים אכן נושאים באחריות לנזק שנגרם לתובעים בגין אותו מום נסתר שהתגלה בדיעבד, של הצורך בתיקון מקור הרטיבות והליקוי שבאיטום של המרפסת.

ד.
הנסיבות שהתפתחו החל מהימים לקראת המסירה ולאחר מכן:

43.
אין מחלוקת שבסוף חודש 2/10, לקראת פינוי הדירה על ידי השוכרת וביצוע המסירה, ירדו גשמים והתגלתה רטיבות בדירה של השכנה, שמתחת לחלק ממרפסת הגג. לטענת הנתבע, הרטיבות נחשפה בעת ביצוע שיפוץ בדירת השכנה. מכל מקום, הנתבעים שילמו בעבור צביעת כתמי הרטיבות בדירת השכנה. באותו מועד, היה ברור, הן לתובעים והן לנתבעים, שיש לאתר את הגורם המהווה את מקור הרטיבות, על מנת למנוע הישנות נזקים. לטענת הנתבע, עוד באותו יום, הוא היה בדירה יחד עם התובעים (28/2/10) והוא התחייב "לפנים משורת הדין" לשאת בעלות "התיקון המקומי". לטענת הנתבע, הוא הבין מפי השיפוצניק", מר נשר, שצבע את דירת השכנה, כי מדובר בתיקון מינורי, באזור המרזב.

44.
התובעים הכחישו טענה אחרונה זו. לטענתם, אמנם טרם הובהר מקור הנזילה/רטיבות, אך היה ברור לשני הצדדים כי מדובר בבעיה רצינית יותר של איטום, שיש לאתרה, כאשר הנתבעים אכן הצהירו (כפי שהם גם הודו), לשאת בעלות התיקון.


45.
על-פי הוראות החוזה, כנגד מסירת המפתח, היה על התובעים לשלם לנתבעים תשלום אחרון, של חצי מיליון ₪. בעקבות ההתרחשויות האחרונות בסוף חודש 2/10 (הנ"ל),
סוכם בין הצדדים לקיים פגישה משותפת, במשרדו של ב"כ התובעים, ביום המסירה.

46.
בפגישה זו, שנערכה ביום 1/3/10, במשרד של עו"ד שטיינמיץ, נעשה ניסיון להגיע להסכמה אודות עלות תיקון הליקוי הגורם לרטיבות, מהמרפסת. מאחר וטרם הייתה בידי הצדדים תכנית והערכת עלות של התיקון, עו"ד שטיינמץ הציע שהתובעים יעכבו סך של 30,000 ₪ בידיהם, לכיסוי ההוצאה הצפויה. הנתבעים לא הסכימו לעיכוב כספים בידי התובעים, אך הבטיחו, באופן חד משמעי, לשאת בעלות תיקון הליקוי. לאור הבטחה זו, ניאותו התובעים לשלם את יתרת התמורה, במלואה.


47.
עו"ד שטיינמץ הבהיר בתצהירו ובעדותו בבית המשפט, כי אין הוא נוהג לקיים ישיבות מסירה במשרדו, אך הוא קיים ישיבה זו בגין הנסיבות המיוחדות שנוצרו. לדבריו, היה ברור מדברי שני הצדדים כי הינם מבינים שמדובר בליקוי משמעותי ולא ב"תיקון מינורי". עו"ד שטיינמץ שלל את טענת הנתבעים, כי הם דיברו על תיקון "מרזב" והבהיר שהמושג של "מרזב במרפסת" לא עלה כלל. (ר' עדותו בעמ' 15 ו-16 לפרו').

48.
באם לא די באמור, הרי שגם בהתכתבויות שבין הצדדים לאחר מכן, התייחסות הייתה לנושא של "איטום המרפסת". התובעים סמכו על הנתבעים ואף הסכימו שהם יביאו בעל מקצוע מטעמם, להערכת שווי העבודה הנדרשת לתיקון הליקוי האמור, וכן הסכימו לקבל מהנתבעים את הצעתם לגובה הפיצוי על-פי הצעת בעל המקצוע מטעמם. בעל המקצוע שהוזמן על ידי הנתבעים הינו לא אחר מאותו "דרק", שלטענת הנתבע, ביצע בעבורו כבר בעבר, פעולת איטום כזו או אחרת באותו הגג (מידע שנתבע לא חלק עם התובעים באותו מועד).

49.
לאחר 3 שבועות, ביום 21/3/10, התובע שלח אי-מייל
לנתבע וביקש לדעת מתי איש האיטום שלו יגיע. הנתבע טען ש"הוא (איש האיטום) לא היה פנוי", והציע לדחות, לאחר חג הפסח. הוא הצהיר באזני התובע: "לא שכתי ולא התחמקתי". התובע השיב שהוא מבקש לסגור את נושא האיטום בדחיפות, בגין עבודות השיפוץ שהינו רוצה לבצע.

50.
דרק אכן הגיע לדירה, בהזמנת הנתבע, ביום 25/3/10. במועד הביקור של דרק, נכחו הבן של התובעים (ע.ת. 4) והבן של הנתבעים (ע.ה. 2).

51.
לטענת בנו של התובעים, דרק אמר, בנוכחותם שמקור הנזילה לשכנים הינו רטיבות מתחת לריצוף המרפסת והתיקון הנדרש הינו עקירת הריצוף הקיים וביצוע איטום יסודי. כמו כן, סוכם שדרק יעביר לנתבע את חוות דעתו, בכתב.

52.
בחקירתו הנגדית של בנם של הנתבעים, הוא לא שלל כלל את עדותו הנ"ל של בנם של התובעים. הוא גם אישר שדרק אמר שהוא ייתן חוות דעת לאביו, כולל הצעת מחיר. הוא השיב לא אחת,
כי "אינו זוכר" ועל-פי התרשמותי, הוא מצא את עצמו עומד בבית משפט, כעד מטעם הוריו, אשר אינו רוצה למסור עדות שקר, אך גם אינו רוצה לציין עובדות פוזיטיביות, הסותרות את גרסת הוריו.

53.
לאחר בדיקתו של דרק, התובעים המתינו שוב לשמוע מפי הנתבעים את עמדתם ולראות את חוות דעתו/הצעתו של "דרק". הם לא נענו, שעה שהנתבע מסר להם שהמומחה בודק 'עוד פרט קטן, אחרון'.
ביום 14/4/10, התובע כתב לנתבע: 'אני עדיין ממתין לתשובה. הבטחת שיש בירור קטן ותחזור אלי'. למחרת היום, ביום 15/4/10, השיב הנתבע
:


'אני מצטער על העיכוב. ההערכה שיש לי לתיקון חדירת המים באזור החיבור למרזב ולרצפה הצמודה היא כ- 1,000 ₪'.

54.
מקובלת עלי גרסת התובעים שזו הפעם הראשונה שהנתבע טען שהתחייבותו ניתנה לתיקון מינורי של "המרזב". מקובלת עלי טענתם, שהנתבע נתן לתובעים להבין שזוהי ההצעה מפי אותו מומחה איטום, דרק, על אף שהוא לא המציא לעיון התובעים, מסמך חוות הדעת/ההצעה, מטעמו. מקובלת עלי גם טענתם שתשובה זו הכתה אותם בהלם והם חשו מרומים.


55.
התובע פנה ככל הנראה לבא כוחו ועורכי הדין שוחחו. מסיבה זו, בוחר הנתבע לפנות לתובע במייל ביום 26/4/10, בו טוען הנתבע:

"להפתעתי ולצערי, קבלתי היום שיחה מעו"ד שלי בעקבות פני'ה שלך לעו"ד שלך. אני ממש לא מבין למה בחרת במסלול הזה ולא בדרך שבה נהגנו עד היום - שיחה ישירה איתי לברור העניינים. אשמח לדבר איתך ולענות על כל שאלה או טענה אם יש כאלו".

56.
מיותר לציין, כי פנייה זו לא הפיגה את תחושתו הקשה של התובע. בשלב זה, אשתו החליטה ליזום מפגש עם אשת הנתבע, על מנת ל "החזיר את הצדדים למסלול", בו ייקבע סכום פיצוי מוסכם ותסתיים הפרשה. לטענתה, בפגישה זו, מיום 7/05/10, היא שאלה שוב על חוות הדעת של הקבלן דרק מחודש מרץ, לפירוק הריצוף הקיים, איטום, וריצוף מחדש, ואמרה כי לא יעלה על הדעת שסך של 1,000 ש"ח יכסה עלות עבודה זו. אז היא הבינה, לראשונה, מתשובת הנתבעת כי למעשה, ההצעה הנטענת "לתיקון המרזב" בלבד, אינה של דרק אלא הצעה "חדשה" , של אדם אחר (ר' סעיף 8 לתצהירה).

57.
בעדותה בבית המשפט הוסיפה התובעת בנדון:

"
היה נתק בין הגברים ומטרת הפגישה שלנו הייתה פשרה. בשלב
זה ידעתי שגם בתוך הבית הכל רטוב בפני
ם .... ידעתי שרטוב במרפסת והצעתי פשרה, אמרתי תיקחו על עצמכם את הרטיבות מעל מיכל , שזה 50 מטר ומה שיש בתוך הבית יהיה עלינו. אמרתי לה שמחכים להצעת מחיר מקבלן. היא אמרה שהיא תביא גם מומחה ואמרתי שזה
בסדר ונחליט בסוף מה לעשות. חכנו זה לא קרה..."

(ר' עדותה בעמ' 35 שו' 26-31 לפרו').

58.
אכן ניסיון ההידברות בין הנשים כשל. יום אחרי הפגישה התובעת כתבה לנתבעת הודעת אי-מייל, כדלקמן:

"לאחר פגישתנו אתמול, שוחחתי עם קובי ואז התברר לי שטעיתי כשחשבתי שהטיפול שאנחנו צריכים לעשות הוא בכל הגג כפי שאמרתי לך. מסתבר שהכוונה היא לטיפול ברטיבות בשטח שמעל לחלק מדירתה של מיכל, בלבד. לשטח ־זה תייחס חוות הדעת שאנו מחכים לה. מצטערת על הטעות שלי. אני מזכירה לך שבקשתי שתבררי מה כוללת העבודה שהציע הקבלן שלכם, בהצעת המחיר שנתן לכם בעלות של 1000 ₪ . שבוע טוב."

59.
למחרת, ביום 9/05/10, הנתבעת לא השיבה,
אלא, בעלה, הנתבע, "תפס מחדש את הפיקוד" והשיב, כי מדובר בהצעה של השיפוצניק שצבע את דירת השכנה (ב-2/10), אשר לא נתן הצעה בכתב ומדובר בסך
שבין 800-1,000 ₪. הנתבעים לא המציאו הצעה מדרק, ולא בקשו להביא כל מומחה איטום חליפי מטעמם.

60.
התובעים החלו בביצוע עבודות השיפוץ ולבקשתם, ביום 2/8/10, עו"ד שטינמץ, שלח מכתב לב"כ הנתבעים, בו הוא הזכיר את הישיבה מיום 1/3/10, כולל העובדה שבנוכחותו הנתבע הבטיח , בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, כי הוא (הנתבע) יישא בכל הוצאות התיקון וכי עקב הבטחה זו, שולמה לנתבעים יתרת התמורה. למכתב זה צירף עו"ד שטינמץ הצעת מחיר שהתובעים קבלו מקבלן איטום, מיום 25/7/10, העומדת על סך כ-30,000 ₪
(ר' נ/2). הנתבע השיב ביום 24/8/10 ושוב דחה את הדרישות ונצמד להצעתו לשלם 1,000 ₪.

61.
התובעים בצעו את עבודת האיטום, בעזרת קבלן איטום וכן בעבודה עצמית, בסיוע הבן וחבריו. הם הודיעו לנתבעים על זכותם, מיום 7/10/11 ולמשך מספר ימים, לבוא ולראות בעצמם את עבודת האיטום שבוצעה, לפני כיסויה בריצוף. הנתבעים לא מימשו אפשרות זו והמשיכו לכפור בחבותם הנטענת, עד ליום הגשת התביעה ולמעשה עד ליום הזה.


62.
אין ספק בעיניי שההתנהלות המתוארת של הנתבעים, מדברת בעד עצמה. יש בה להעיד על הסתרת עובדות בעת חתימת החוזה; על הבטחות ריקות בעת קבלת התשלום האחרון כנגד מסירת המפתח; על התחכמויות; התחמקויות; שינויי עמדה ושינויי גרסה, מטעם הנתבעים.
התנהלות זו גרמה לתובעים, מעבר לנזק גופו, עגמת נפש, טרחה וטרדה מיותרים.

63.
על הנתונים האמורים להילקח בחשבון, בבוא בית המשפט לשקול עתירה לפיצוי בגין עגמת נפש וטרחה והוצאות משפט.

ה.
קביעת גובה הנזק והפיצוי:

64.
התובעים כאמור עתרו בכתב תביעתם לפיצוי כולל בסך 146,798 ₪; סך של 119,798 ₪ בגין הוצאות תיקון ליקויי הרטיבות; סך של 17,878 ₪ בגין עלות שכירת הדירה לרבות ארנונה וועד בית למשך תקופת התיקון; סך של 9,000 ₪ בגין 60 שעות השקעה בניהול ובביצוע של תיקון עבודות האיטום, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש לפי הערכת בית המשפט.

65.
אין מחלוקת, שהתובעים התכוונו לבצע שיפוץ נרחב בדירה, לאחר הרכישה. אמינה עלי טענת התובעים כי עבודות שיפוץ אלה לא כללו פתיחת הריצוף ל"ייבוש" חול ולא כללה
ביצוע
האיטום הנדרש, במרפסת הגג. צורך זה התגלה לתובעים בסמוך למועד המסירה והיה בידיעתם של הנתבעים אף קודם לכן.

66.
הנתבע התחייב לשלם בעבור תיקון מקור הרטיבות, קרי איטום חלק מהגג ולא "המרזב". הוא קבל הצעה בפועל מבעל המקצוע מטעמו (דרק), שלטענתו אף ביצע עבודת איטום קודמת בגג זה בעבורו, בעבר. הוא בחר שלא להמציא לתובעים ושלא להציג אף בבית המשפט, את הצעת אותו בעל מקצוע, דרק, והוא גם בחר שלא לזמנו להעיד, הן אודות טענות הנתבע באשר לעבודה שהוא ביצע בגג בעבר והן אודות טענות הנתבע על תוצאות בדיקתו, באשר לעבודת האיטום הנדרשת ועלותה.

67.
טענות הנתבע באשר לאי איתור העד אינן אמינות וטענתו שהעד לא נתן לו חוות דעת והצעת עלות, אינה אמינה. החזקה בדין, שעד זה לא היה תומך בגרסת הנתבעים, לוּ היה מוזמן להעיד, הינה מוחשית במקרה דנן. הנתבעים אף נמנעו מלהציג כל חוות דעת נגדית, מטעמם, פרט להצעה לתיקון המרזב שאינה רלוואנטית, כלל.


68.
מאידך, לא מצאתי שניתן לאמץ את הקביעות שבחוות דעתו של מר ציזלינג מכמה טעמים. הוברר בחקירתו הנגדית שמר ציזלינג אינו נוהג לערוך חוות דעת לבית המשפט וחוות דעת זו הינה חוות הדעת הראשונה אותה ערך, אי פעם, בהתייחס לעבודות של איטום (ר' עדותו בעמ' 24 שו' 7-8; שו' 15-16 לפרו'). כן, הוברר כי מר ציזלניג מצוי בקשרי עבודה עם התובע (ר' עדותו בעמ' 24 שו' 17-22 לפרו'). לגופה של חוות הדעת, אין מחלוקת שהיא נערכה זמן רב לאחר שהעבודה בוצעה, בהסתמך על גרסה שנמסרה על ידי התובע והתמונות שהוצגו לו (ר' עדותו בעמ' 23 לפרו'). הוא מפרט, מפי התובע, 8 מקומות ומוקדי רטיבות שונים שעה ברור שחלקם אינם קשורים למחלוקת ולליקוי באיטום של המרפסת.

69.
יתרה מכך, בעת עריכת חוות דעת על עבודה שכבר בוצעה בפועל, יש מסמכים וקבלות על ההוצאות שהיו בפועל ואין כל צורך או מקום, "לשוּם" עלויות כפי שנערכות חוות דעת, אודות ליקויים או תיקונים, שטרם בוצעו. אין לדעתי כל צורך לאמץ את טענת הנתבעים שהמומחה "חתם על מסמך חוות דעת בדיעבד, כ"תוכי" שמצייר את המטרה סביב מקום הפגיעה", בכדי לקבוע שלא ניתן להסתמך על חוות דעתו של מר ציזלינג, לקביעת גובה הנזק.

70.
לצד האמור, הנני סבורה כי קיימות ראיות ואינדיקציות אחרות,
המאפשרות את הערכת
גובה הנזק. כך לגבי הצעת המחיר (נ/2) וכך לגבי חלק מהמסמכים והחשבוניות שהוגשו על ידי התובעים, אשר בחלקם מתייחסות, באופן ספציפי, לעבודות ה"איטום" במרפסת הגג. חשבוניות מס' 1557 ו-1563, מטעם קבלן האיטום, שניר יצחק, מסתכמות בסך של 20,880 ₪ (ראה
נספח ה' לתצהיר התובע). חשבונית נוספת על סך 750 ש"ח (מס' 625), הונפקה על ידי צבי טל בעבור "פיקוח ובקרת איטום איתור תקלות איטום". מקובלת עלי טענת התובע לזכאות לפיצוי מסוים נוסף, בגין חלק מהכסף ששולם לקבלן השיפוצים הכללי וכן להתחשבות בקביעת הפיצוי גם בזמן שהתובע הקדיש על מנת לבצע אישית ולפקח אישית על העבודות שבוצעו על ידיו ו/או באמצעות בנו ומכריו, כולל התחשבות בעבודתם. טענה זו נתמכת, בעדות של ידי מר ירין גרימברג (ע.ת. 3) שהעיד על סיועו בעבודות פירוק ופינוי מרצפות למשך כשבוע. התובע צרף אישור מטעם הקבלן השיפוצים שלו, אודות תוספת עלויות בגין פירוק והחזרת ריצוף בתוך הבית, לצורך ייבוש החול וגם אם לא מצאתי לאמץ את כל הסכום שנטען, הרי שעצם טענתו של מר ציזלינג שהוא אכן ראה ובדק שעבודה זו בוצעה לאחרונה בפועל (אף מבלי לאמץ את הסכומים
שבחוות דעתו), הנה אמינה, בנקודה זו.

71.
חשבוניות אחרות שצורפו, בגין עבודות ה"שיפוץ", ללא זיקה ברורה לעבודות ה- "איטום", אינן אינדיקציה לגובה הנזק.

72.
אכן התובעים חיפשו דרכים לחסוך בתשלום עבור עלויות עבודות האיטום, בגין מחסור במקורות מימון, כפי שנטען על ידם, אולם מנגד, זמנם וכן, זמנם של אחרים, הושקע בביצוע חלק מהעבודה, ואלה הינם ברי ערך וגם ברי פיצוי.


73.
בל נשכח, כי מכלול ההתרחשויות, כולל איתור הליקוי המוסתר וצעדי הנתבעים לתקנו, אירעו ב"זכות" אותם ימי הגשם שהיו לקראת המסירה, אשר הציפו (תרתי משמע) והוציאו את
הבעיה החבויה לאור, כולל הצורך לאתר ולטפל בה. לולא הופעת הרטיבות בגין הגשם (בדירת השכנה ובחלק מקירות הבית ובחול שמתחת לחלק מהריצוף), ייתכן והתובעים היו משקיעים את המשאבים הרבים שהושקעו בשיפוץ (מבלי לבצע את איטום מרפסת הגג), ומגלים רק לאחר מכן את נזקי רטיבות (מאותו ליקוי מקור), בביתם המשופץ.

74.
התובעים צרפו תמונות מזמן אמת אודות ביצוע עבודות האיטום, בפועל, ואלה תומכות בטענותיהם לעניין העבודה שהושקעה .

75.
בנסיבות המתוארות ובהעדר ראיה נגדית כלשהי מטעם הנתבעים (על אף ביקור בעל המקצוע מטעמם), להערכת גובה הנזק, הנני מוצאת לאמץ את סכום הצעת המחיר מיום 25/7/10 (נ/2), כאומדנה נכונה וצודקת באשר לשווי הנזק בגין הצורך בפתיחת ואיטום האזור הנדרש בגג , ומעמידה את סכום הפיצוי שהנתבעים אחראים לשאת בעלותו, על סך 30,000 ₪, . לסכום זה יש להוסיף סכום גלובלי של 5,000 ₪ , בגין העבודות הנטענות לייבוש החול שמתחת לחלק מהמרצפות מתוך הבית.

76.
לא הוכחה טענת התובעים לזכאות לפיצוי בגין העיכוב בכניסה לדירה (הארכת תקופת השכירות, מיסים וכו'), במידת הראיה הנדרשת, ואין מחלוקת שהתובעים ערכו עבודות שיפוץ נרחבות, ללא קשר לעבודות האיטום שהתווספה (למרות רוחם). לא הוכח כי עבודות האיטום לא נדרשו למשך זמן רב. הם בוצעו בד ובד עם עבודות השיפוץ האחרות. בנסיבות אלה, לא מצאתי לפסוק את הפיצוי המבוקש האמור, בנדון.


77.
התייחסתי בהרחבה דלעיל להתנהלות הבלתי תקינה וראויה של הנתבעים אשר גרמה לתובעים, טרדות, טרחות ועוגמת נפש מיותרת. הנני מעמידה את סכום הפיצוי בנדון על סך 15,000

₪.
הנני סבורה כי לוּ הנתבעים היו מתנהלים באופן אחר

וכפי הנדרש, דבר שהיה בידיהם לעשות לוּ רצו בכך, בכל אחת מהתחנות השונות בדרך, טרם נקיטת ההליכים ואף לאחר מכן,
תביעה זו לא הייתה באה לעולם ולכל הפחות הייתה מתנהלת על פני 4 ישיבות, תוך כדי שמיעת עדים רבים. עובדות אלה מצדיקות פסיקת הוצאות משפט ראויות ,שעה שידוע כי אין תמיד קשר ישיר, בין גובה הוצאות כאלה, לסכום הפיצוי שנפסק.

ו.
סוף-דבר:

78.
לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לידי התובעים סך של 50,000 ש"ח ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (8/9/11), ועד התשלום המלא בפועל.

כן, יישאו הנתבעים בהוצאות התובעים בגין הוצאות המשפט, כולל אגרת בית משפט וכן בגין שכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 20,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק
.
ניתן היום,
כ' טבת תשע"ה, 11 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.
















א בית משפט שלום 15888-09/11 קובי טל טואטי, אראלה טל טואטי נ' אהרון וינקלר, חנה וינקלר (פורסם ב-ֽ 11/01/2015)