פסקי דין על לפידות חיפושי נפט לישראל | פסקי דין על יעקב לוקסנבורג | פסקי דין על אמיר תירוש ואח' | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי

46394-02/14 פרק     20/01/2015




פרק 46394-02/14 לפידות חיפושי נפט לישראל, יעקב לוקסנבורג, אמיר תירוש ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פר"ק 46394-02-14 רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ ואח'
נ' אינוונטק
סנטראל מלונות בע"מ
בקשה מס' 8

לפני כב' השופט איתן אורנשטיין
, סגן נשיאה



בעניין:
חוק החברות, התשנ"ט - 1999

ובעניין:




פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג - 1983

ובעניין:


אינוונטק סנטרל מלונות בע"מ (בפירוק)

החברה
ובעניין:


1. לפידות חיפושי נפט לישראל

2. יעקב לוקסנבורג

3. אמיר תירוש

4. אריה וובר


5. דורית מאי

6. דליה לויטין

7. בנימין אבירם

8. אבינועם רפפורט

9. עמוס מר חיים


ע"י ב"כ עוה"ד בעז בן צור ו/או חגי הלוי



המבקשים


ובעניין:
ובעניין:
ובעניין:


עו"ד עדי פיגל – המפרק הזמני של אינוונטק סנטרל מלונות בע"מ
ע"י ב"כ פרץ-פיגל ושות'
עו"ד רם ז'אן – מנהל מיוחד של אינוונטק נסטרל מלונות בע"מ

1. אילן יצחקי
2. צ'נקיז ויקטור נעים
3. ניסים צדקה פיננסים והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רם ז'אן ו//או יניב דקל

המשיבים
ובעניין:





כונס הנכסים הרשמי




החלטה

כללי
בבקשה שלפניי מתבקש בית המשפט להורות שעו"ד רם ז'אן, המשמש כמנהל המיוחד לתביעת חברת "אינוונטק סנטרל מלונות בע"מ" הנמצאת בחדלות פירעון (להלן בהתאמה: "המנהל המיוחד" ו-"החברה"), אינו רשאי לקיים חקירה מוקדמת של המבקשים שכן המנהל המיוחד הגיש בעבר תביעה נגזרת נגד החברה
והמבקשים באותו עניין.


רקע

ביום 24.12.13 הגישו המשיבים באמצעות המנהל המיוחד ועוד בטרם שהחברה נקלעה לחדלות פרעון, בקשה לאישור תביעה נגזרת בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (תנ"ג 47064-12-13) (להלן: "התביעה הנגזרת"). התביעה הנגזרת מושתתת על טענות שהעלו המשיבים נגד המבקשים בגין אירועים שהתרחשו בחברה עובר לכניסתה לחדלות פירעון ושלפיהם גרמו המבקשים, כך לטענת המשיבים, לנזק לחברה בסך של כ-50 מיליון ₪. מדובר בשתי פרשיות שנטען שהמבקשים או מי מהם היו מעורבים בהן ושגרמו לנזק הנטען. האחת, עניינה בעסקה שנרקמה בין בעל השליטה לשעבר, מר לוקסנבורג ולבין מר אלתר, המכונה בשם "עסקת פולשיט" שבה הסכימה החברה לוותר על אופציה שניתנה לה לרכישת מקרקעין וניתנה למר אלתר מחצית מזכויות אותה אופציה. עסקה שנייה עניינה מכירת חברת הבת, כאשר נטען שמר לוקסנבורג הסכים בשם החברה למכור את חברת הבת במחיר מופחת ביותר למר אלתר.


לימים נקלעה החברה לקשיים ולא עמדה בהתחייבויותיה כלפי נושיה ובעיקרם מחזיקי האג"ח. בנסיבות אלה נעתרתי ביום 23.3.14 לבקשה לפירוק זמני של החברה ומיניתי את עו"ד פיגל כמפרק זמני של החברה (להלן: "המפרק הזמני"). נוכח הצו הזמני עוכב בירור התביעה הנגזרת. בנסיבות אלה, עתרו המבקשים להתיר את המשך בירור התביעה וכמתחייב לפי סעיף 205 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999. לאחר שהתקבלו כתבי הטענות בבקשה והתקיים בה דיון, ולאחר שהוגשה עמדה מפורטת של המפרק הזמני, הוריתי ביום 19.10.14 על מינויו של בעל תפקיד לחברה לחברה ושיגיש בשמה את התביעה נגד המבקשים, תוך שיוער שנוכח צו הפירוק התייתר הצורך בבקשה הנגזרת עצמה. כן אישרתי את ההסכמה שלפיה מימון התביעה יושת על המבקשים, ואלה ייהנו מפירותיה, במידה ויתקבלו, בשיעור של 80% ואילו 20% הנותרים יועברו לקופת הפירוק.

ביום 17.11.14 הגישו המפרק הזמני והמנהל המיוחד בקשה משותפת להקנות להם סמכויות חקירה בהתאם לסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], תש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") וזאת בעניין נשוא התביעה. ביום 22.12.14 ניתן צו המקנה למנהל המיוחד סמכויות חקירה בקשר לפעולות שנעשו בחברה עד ליום 20.10.10. המבקשים עותרים לבטל את הצו, זו הבקשה שמונחת לפתחי.

טענות הצדדים

עמדת המבקשים
המבקשים סבורים שמתן סמכויות חקירה למנהל המיוחד אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה. בהקשר זה מפנים המבקשים לרע"א 10/89 יוסף פקר נ' פ.י.ט חברה פיננסית לתעשייה ומסחר בע"מ (בפירוק), פ"ד מב (4) 573 (1989) (להלן: "הלכת פקר"). לדידם, הפסיקה שוללת מתן זכות חקירה במקרים שבהם בעל התפקיד משתמש בזכות זו על מנת לשרת את התביעה שכבר הוגשה על ידו בעבר. בנוסף, סמכויות החקירה מעניקות למנהל המיוחד יתרון דיוני שמקצר את הדרך לבירור התביעה ולכן יש לנקוט במשנה זהירות בעת שמתבקש בית המשפט להעניק סמכויות כאמור. המבקשים אף מסתמכים על פש"ר 1630/02 תעשיות רוגוזין בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל (פורסם בנבו, 2006), שבו נקבע שבית המשפט לא יעניק סמכויות חקירה למפרק שעה שהוגשה תביעה נגד נושאי המשרה על-ידי המפרק. ההנמקה לכך היא שמכיוון שעמדתו של המנהל המיוחד ידועה מראש אזי כל רצונו בקיום החקירות הוא לשרת את המשך התביעה שהוגשה על ידו.

המבקשים סבורים כי במקרה דנן לא קיימת למנהל המיוחד נחיתות אינפורמטיבית כלשהי המצדיקה את מתן סמכויות החקירה כאמור ומשכך אין לאפשר לו לנהל חקירה שתעקוף את הליכי התביעה הרגילים, לא כל שכן שכבר הוחל בהם.

עמדת המנהל המיוחד
לגישתו של המנהל המיוחד, תכלית החקירה נועדה לאפשר לו לברר אם יש מקום להגשת התובענה כאשר בסופו של דבר בית המשפט הוא זה שיחליט על הגשתה ולא המנהל המיוחד, ומשכך מדובר בתכלית מותרת. זאת ועוד, מחזיקי האג"ח שביקשו את הפירוק, מצאו לנכון לקיים הליך חקירות על ידי המנהל המיוחד בטרם יוחלט אם יש מקום להגיש תביעה, כאשר עמדתם התקבלה ברוב כמעט מוחלט. המנהל המיוחד גורס כי רק בנסיבות קיצוניות יימנע בית המשפט מלכבד את רצון רוב הנושים (פר"ק (ת"א) 11478-06-13 אי די בי חברה לאחזקות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי
(פורסם בנבו, 2013)). מכיוון שהמנהל המיוחד טרם גיבש עמדה ביחס להגשת התביעה כנגד המבקשים, בנוסף לכך שהגשתה מותנית באישורו של בית המשפט, יש בכך נימוק המצדיק את דחיית הבקשה.

לעניין הטענה בדבר השיקולים הבלתי ענייניים של המנהל המיוחד, הלה טוען כי אין היגיון שיתעקש להגיש תביעה שסיכוייה קלושים. יתרה מכך, במידה והחקירות יצביעו על כך שלא קמה תשתית המצדיקה הגשת תביעה אזי לא יהיה כל תמריץ להגישה. אין המדובר בקידום אינטרס אישי ומטרתה היחידה של הבקשה היא התחמקות המבקשים מחקירות מעשיהם. מכאן, סבור המנהל המיוחד שיש לדחות את הבקשה.


המתווה הנורמטיבי

סמכות החקירה מוקנית לבעל התפקיד מכוח סעיף 288 לפקודה אשר זו לשונו:

"בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן.
"

הלכה למעשה, מסמיך בית המשפט את בעל התפקיד לקיים את החקירות (ע"א 2907/90 מיכלמן נ' זיו, פ"ד מו (4) 725). תכלית ההוראה דנן היא להקנות כלים למפרק החברה, שנכנס לתפקידו כזר ושאינו בקיא בענייניה ובעסקיה של החברה, לקבל מידע על התנהלותה עובר למינויו ועל מנת שיוכל לבדוק את האירועים שגרמו לקריסתה ובכך גם לבצע את מלאכת הפירוק במהירות וביעילות (ע"א 1211/96 עו"ד יורם ל. כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ (פורסם בנבו, 1998). החקירה גם נועדה לאפשר לבעל התפקיד להתגבר על נחיתות אינפורמטיבית לעומת נושאי המשרה שבחברה והגורמים שאיתם הייתה בקשר עובר לקריסתה וזאת לשם בחינת עילת תביעה נגד צדדים שלישים שגרמו לה לנזקים. בהלכת פקר נקבע שאין למנוע מבעלי התפקיד את האפשרות לקיים את הבירורים הרלבנטיים ובלבד שמטרת החקירה המבוקשת אינה לסייע למפרקים בניהולה של תובענה קיימת או עתידית ובכך להעניק לאלה יתרון שלא היה ניתן להם אלמלא הפירוק. על בית המשפט של הפירוק המפקח על פעולותיו של המפרק לוודא שהאחרון לא יעשה שימוש בסמכויותיו שלא בהתאם לאמור (פרופ' ציפורה כהן, "פירוק חברות" בע"מ 283 (2000)).

מן הכלל אל הפרט
השאלה שעל הפרק הינה האם במקרה שלפניי סמכויות החקירה שניתנו למנהל המיוחד עלולות להעניק לו יתרון בלתי הוגן לשם בירור התביעה או שתשמשנה לו כלי לגיטימי לשם חתירה אחר מציאת התשתית העובדתית הנחוצה לו לשם הגשת התביעה? בחינת השאלה האמורה תעשה גם על רקע הכלל שלפיו על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות שעה שמעניק סמכויות חקירה לבעל תפקיד ועליו להשתכנע שאין בכך כדי להקנות לו יתרון בלתי הוגן שלא היה מושג אלמלא הליך הפירוק. יש לזכור שהענקת סמכות חקירה לבעל תפקיד היא בעלת משמעות ניכרת, שכן הדבר מתבקש אגב כוונה לברר האם יש מקום להגיש הליך משפטי כנגד הנחקר, ועל כך כבר הזדמן לי להתייחס בעבר (פש"ר (ת"א) 39238-03-12 מלכיאל שרבט נ' עו"ד ארז חבר (פורסם בנבו, 2014).

דיון והכרעה

הגם שבתחילה סברתי שיש קושי בקבלת עמדת המבקשים, אזי לאחר קבלת תגובתם לתשובה ויישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה המיוחד, הגעתי לכלל מסקנה כי דין עמדת המבקשים להתקבל. מטעם זה גם לא ראיתי צורך לקיים דיון בבקשה, כמות שביקשו המבקשים בתגובתם האחרונה, ואפרט טעמי:

דומה שהמידע שיתקבל אצל המנהל המיוחד כתוצאה מהחקירות, ישמש את המנהל המיוחד באופן המנוגד להלכת פקר. לעניין זה אדגיש שעסקינן במנהל מיוחד שכבר הגיש תביעה בשם המשיבים נגד המבקשים באשר לנשוא החקירה. משכך, הדעת נותנת שהמנהל המיוחד כבר בחן ובדק לפני ולפנים את התשתית העובדתית הדרושה לשם התביעה והוא מודע לכלל הפרטים הדרושים לעניין. לכן סבורני שאין מקום לאפשר לו לחקור את המבקשים בטרם הגשת התביעה, שכן זו כבר הוגשה הלכה למעשה במסגרת הבקשה לאישור תביעה נגזרת. זאת ועוד, אין עסקינן בפרשיות חדשות שאינן נמנות על הבקשה לתביעה הנגזרת שאז ייתכן שהיה מקום להורות אחרת. משכך, קיים חשש מבוסס שהמידע העשוי להגיע כתוצאה מהחקירות בכובעו כמנהל מיוחד, יתרום לו באופן בו יווצר יתרון דיוני המנוגד לסדרי הדין בתביעה הנגזרת, יתרון שאותו הלכת פקר נועדה למנוע. לכן אין מדובר בעניינו בהשגת מטרת הוראת סעיף 288 לפקודה של ריפוי הנחיתות האינפורמטיבית שבה מצוי המפרק ושמצדיקה מתן סמכויות חקירה של גורמים שפעלו בחברה.

נתתי דעתי גם לטענות המנהל המיוחד ביחס לכך שמטרת החקירה נועדה לבחון האם קיים רציונל להגשת תביעה כנגד המבקשים וביחס לכך שבית המשפט הוא זה שיקבל את ההחלטה ולא המנהל המיוחד עצמו. גם לא התעלמתי מטענת המנהל המיוחד באשר להתערבות ברצון הנושים שמינו
אותו. עם זאת, הגעתי לידי מסקנה שדין טענות אלה להידחות שכן די בכך שכבר הוגשה תביעה נגזרת בעבר כדי לאיין את הצורך בחקירה מוקדמת על ידי בעל תפקיד. בנוסף, משקלה של טענת המנהל המיוחד שלפיה העובדה שבסופו של דבר בית המשפט הוא המחליט באשר להגשת התביעה הוא שולי בהינתן שמשוכה זו כבר נמצאת מאחורינו הלכה למעשה שעה שבית המשפט כבר מינה את המנהל המיוחד להגיש את התביעה.

מכל הטעמים האמורים, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל ומשכך איני רואה מקום להתיר קיום חקירות על-ידי המנהל המיוחד, והצו מיום 22.12.14 מבוטל. להסרת ספק אין באמור כדי לחול על ההחלטה מיום 7.9.14 בבקשה 15 שלפיה הוסמך המפרק הזמני לקיים חקירות בקשר לעילות שאינן נשוא הבקשה.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ה, 20 ינואר 2015
.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים
.






















פרק בית משפט מחוזי 46394-02/14 לפידות חיפושי נפט לישראל, יעקב לוקסנבורג, אמיר תירוש ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ב-ֽ 20/01/2015)