פסקי דין על אריאל נבו | פסקי דין על אין דור עיצובים | פסקי דין על דלתות חמדיה |

553-04/14 תק     20/01/2015




תק 553-04/14 אריאל נבו נ' אין דור עיצובים בע"מ, דלתות חמדיה בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 553-04-14 נבו נ' אין דור עיצובים בע"מ
ואח'




בפני

כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין – פלדמן

התובע
אריאל נבו
ת.ז.057457723


נגד

הנתבעים
1.
אין דור עיצובים בע"מ

ח.פ. 514394345

2. דלתות חמדיה בע"מ
ח.פ. 510446719




פסק דין

עיקרי התובענה בתמצית -
1.
התובע רכש דלתות פנים מקו הייצור של הנתבעת 2 בחנות הנתבעת 1, וביקש כי חיתוך הדלתות לפי מידה מדויקת תערך מבעוד מועד במפעלי הנתבעת 2 על מנת שאיטום הדלתות מכל הכיוונים יהיה מיטבי ותיחסך בעיית רטיבות, אשר עשויה להתרחש מביצוע חיתוך בעת ההתקנה ללא איטום מתאים.

2.
הדלתות שהוזמנו הותקנו על ידי מתקין מטעם הנתבעת 1 ומיד במועד ההתקנה נמצאו כפגומות. בהתאמה, הודיע התובע לנתבעת 1 אודות הפגמים, ובוב במועד שוחח טלפונית אף עם נציג הנתבעת 2 שהה באותה עת בחנות הנתבעת 1. בהתאמה, נשלחו נציגים מטעם הנתבעת 2 לבחון את הטענות ולבצע תיקונים שונים, ולבסוף משלא צלחו התיקונים שלה הנתבעת 2 נציג מטעמה, להלן – אסי, על מנת שיערוך דו"ח ליקויים. על פי הדו"ח האמור נמצאו בדלתות פגמים שונים, אשר – כך על פי הדו"ח – מרביתם נובעים מהתקנה לקויה ועקומה של הצירים, מחיתוך הדלתות בעת ביצוע ההתקנה וכיוב'. במצב דברים זה נאותה הנתבעת 1, בחלוף חודשים ארוכים יש לציין, ממועד ביצוע ההתקנה המקורית – להחליף את שתי דלתות ההזזה שבבית באחרות, ולימים אף בהחלפת כל ערכת הדלתות בחדשה, לאחר שהתובע המשיך להלין על הפגמים הנזכרים ואחרים.

3.
התקנה חדשה תואמה אם כן, הפעם על ידי אסי, ובעלות ההתקנה (כמו גם בחלק מעלות הדלתות החדשות – על פי התחשבנות פנימית בין הנתבעת 1 לנתבעת 2) נשאה הנתבעת 1.

4.
מיד בסמוך לאחר ביצוע התקנה זו יצר התובע קשר עם הנתבעת 1 והודיעה כי הבעיות חוזרות על עצמן וכי גם הפעם אינו שבע רצון מן התוצאה. התובע צירף לתביעתו תמונות המעידות לשיטתו על מצב הדלתות לאחר ההתקנה האחרונה כאמור, מהן עולה כי מדובר בקילופי צבע, התבקעות של חיבורי הקנטים והדפנות בדלתות, הן בחלקן העליון והן בחלקן התחתון, וכן פגמים בזויות הצירים ובחיבורי ידיות הדלתות.

5.
משהושבו פני התובע ריקם לאחר ששב והלין על מצב הדלתות בעקבות ההתקנה האחרונה, הוגשה התובענה שלפניי, במסגרתה הוא מבקש לחייב את הנתבעת 1 והנתבעת 2 בהשבת הסכום ששולם על ידו בגין העסקה דנן, וכן בפיצוי בגין עגמת נפש, הוצאות וביטול זמן.

6.
ראוי לציין כי בין מועד ביצוע העסקה המקורית ומועד החלפת כל הדלתות חלפו כשנה ושבעה חודשים, וכן ראוי לציין כי בין מועד התקנת הדלתות האחרונות והמועד הנקוב בתכתובת המייל שצורפה על ידי התובע להוכחת טענתו בדבר הלנתו על מצבן של הדלתות החדשות חלפו לכל היותר כחודשיים ומחצה - זמן שהוא סביר בשים לב לכך שחלק מהטענות נוגעות לפגם נסתר שנתגלה בדיעבד, ובשים לב לכך שיש לבחון את משך הזמן האמור באופן יחסי לזמן שנדרש לנתבעות להתייחס לטענות התובע ולטפל בהן. אציין כי התובע טען כי חלק מהליקויים המופיעים בצילומים הופיעו בחלוף זמן מה ממועד ההתקנה, ולא ניתן היה להבחין בהם מיד עם ביצועה.

ניתוח -
7.
התובע הותיר רושם מהימן על ביהמ"ש, דבריו גובו בתמונות ובאסמכתאות נוספות (כגון תכתובות מייל), וניכר כי ביקש לרכוש סחורה באיכות טובה מפס הייצור של הנתבעת 2 לאור ניסיון קודם, וכי המוצרים שבביתו פגומים, נכון לשעה זו. עוד התרשמתי כי התובע פעל כמתחייב להודיע אודות הפגמים, לאפשר ביצוע תיקונים וליתן לנתבעות הזדמנות סבירה וראויה לתקן את מחדליהן.

הנתבעת 1 -
8.
אין ולא יכול להיות חולק כי דלתות שעל גביהן עיוותים, מותקנות בצורה עקומה, חלק מהידיות בהן אינן מחוברות כנדרש, ואשר לוקות בנפיחות ובהתקלפות של ציפוייהן אינן עונות להגדרה של דלת פנים תקינה בכל קנה מידה ראוי ובוודאי כאשר התובע הגדיר – כך לשיטתו ולשיטת הנתבעת 1 גם יחד – כי הוא מבקש דלתות פנים באיכות טובה ואשר יגיעו לביתו כשהן מקוצרות ומודבקות בהתאם למידות הנכונות הנדרשות בביתו במפעל, למניעת התקלות הנזכרות.

9.
משכך הם פני הדברים שומה היה על הנתבעת 1 לוודא תיקונן של הדלתות, ואבהיר כי לא קיבלתי את גרסת נציגת הנתבעת 1 בנוגע לכך שהתובע לא פנה להלין על הדלתות החדשות עד אשר חלפה למעלה משנה ממועד התקנתן, בשים לב לכך שזו אישרה כי לכל הפחות המייל שצורף לכתב התביעה אמנם נשלח לפי מענה, וזה – כעולה מעיון בו – נשלח בסמוך לאחר ביצוע ההתקנה המאוחרת כאמור מעלה.

10.
הנה כי כן אני מקבלת את גרסת התובע כי פנה אל הנתבעת 1 בבקשה לתקן הליקויים העולים מהתמונות וזו בחרה לדחות את בקשתו זו, לאחר שבעבר החליפה את המוצרים על חשבונה.

11.
משאלו פני הדברים, הרי שבהתאם להוראות חוק המכר, התשכ"ח 1968, ניתן לקבוע כי על אף שבעבר ניסתה הנתבעת 1 לתקן את אי ההתאמה המקורית בדרך של החלפת המוצרים (בחלוף זמן ניכר) בחדשים – הרי שבסיומו של דבר לא עמדה בחובותיה עד תום ולא הביאה למצב בו המוצרים שבבית התובע תואמים את הזמנתו ואת הסכמות הצדדים בעסקה המקורית, ואני קובעת כי הנתבעת לא מילאה בהתאמה את חובותיה כמוכר, ולתובע עומדת במצב דברים זה הזכות לבטל את העסקה ולדרוש השבה ופיצויים, בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973.

הנתבעת 2 -
12.
הנתבעת 2 טענה לחוסר יריבות, בין היתר בשים לב לכך שהנתבעת 1 אינה שלוחתה, כך לטענתה, היא עצמה לא היתה צד להתקשרות עם התובע, וההתקנות אשר בגינן הפגמים הנזכרים לשיטתה, בוצעו על ידי מתקין מטעם הנתבעת 1 ולא על ידי מתקין מטעמה. בדיון כאן טען נציגה כי אסי הנ"ל הוא עצמאי המועסק על ידה מעת לעת כנגד חשבונית, לצורך ביצוע מטלות כאלו ואחרות – כגון עריכת דו"ח ליקויים או ביצוע התקנות, אך ביצוע ההתקנה המאוחרת בבית התובע נעשתה על ידו בעת ששירותיו נשכרו לשם כך על ידי הנתבעת 1 שנשאה בתשלום, ולא על ידי הנתבעת 2.

13.
יש לציין, כי הנתבעות אינן חלוקות ביניהן, בנוגע לכך שההתקנה המאוחרת בוצעה על ידי אסי, וכן כי אסי הנ"ל לא זומן על ידי מי מהצדדים להעיד כאן.

14.
נדמה בעיני, בנסיבות העניין, כי ראוי ונכון, לקבוע כי על הנתבעת 2 - בהיותה היצרן שייצר את הדלתות, אשר פעם אחר פעם סבלו מאותם ליקויים הניכרים מן התמונות שהוצגו - יש להטיל בנסיבות המקרה דנן את נטל הראיה מכח הוראות סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], שכן נדמה כי לתובע אין ידיעה אמיתית מה היו הנסיבות שגרמו לנזק הניכר מן התמונות, והמוצר שסופק כאמור יוצר על ידה באופן שהשליטה עליו היתה בידיה – היצרנית.

במיוחד נכונים הדברים כאשר ההתקנה בוצעה על ידי אסי, שוכנעתי כי אסי לקח מחדש את מידות הדלתות בעת ביצוע הביקורות במקום, וטרם ייצור הדלתות החדשות, הלה העביר ממצאיו בהתאם לחובתו – אל הנתבעת 2 שולחתו באותה עת -
וזה נטל את הדלתות ישירות ממפעלה של הנתבעת 2 והתקינן בבית התובע בעצמו.

בהקשר זה אזכיר כי אסי הנ"ל שימש לשיטת הנתבעת 2, כפי שעלה מהחקירה כאן, נציגה במערכת היחסים מול התובע, נשלח על ידה על מנת לבחון את הטענות ואת מצב הדברים בשטח, ואף זכה לאמונה .

15.
כך, נדמה בעיניי כי היה על הנתבעת 2 לזמן את אסי לכאן, וזאת על מנת להעידו בנוגע למצב הדלתות בעת ביצוע ההתקנה, ובנוגע לאופן ביצועה, וכן היה על הנתבעת 2 לשכנע את ביהמ"ש בנוגע לכך שהליקויים מקורם בשימוש לקוי, ונטל זה לא הורם על ידה.

16.
משלא זומן אסי לחקירה כאן, אני רואה לנכון לקבוע כי לא שוכנעתי שהפגם במוצרים מקורם באופן ביצוע ההתקנה דווקא או באופן הובלת המוצרים לבית התובע, ולא באופן ייצורם, ואי זימונו רובץ לפתחה של הנתבעת 2.

17.
בנוסף, עיון בתמונות מלמד כי חלק מהפגמים הופיעו בדופן צד הדלתות ובחלקן העליון, והטענה כי מדובר בפגמים הנובעים משימוש שאינו סביר, בנסיבות אלו, ומרטיבות שאינה מכוסה באחריות היצרן או הספק, אינה סבירה ואינה הגיונית בעיניי.

אציין בהקשר זה כי נציגה של הנתבעת 2 ביקש תחילה לטעון כי אין מדובר בחלק העליון של הדלתות כי אם בחלקן התחתון, ולאחר שהופנתה תשומת לבו לכך שמדובר בחלק הצמוד לחלקו העליון של המשקוף – כעולה מהתמונות, העלה טענה חלופית לפיה ייתכן כי מדובר ברטיבות הנובעת ממזגן סמוך. לא מצאתי בדבריו הסבר הגיוני שיהווה חלופה לאפשרות שמדובר במוצר פגום, במיוחד כאשר מדובר בתופעה החוזרת על עצמה בחלקים שונים ומגוונים של הדלתות השונות.

הטענה כי מדובר בתופעה הנובעת משימוש לא סביר בגין חשיפה לרטיבות אף אינה מתיישבת עם השכל הישר בשים לב למרחק שנוצר בין חלקן התחתון של הדלתות (ככל הנראה בשל אי התאמת מידות הדלתות לפתחים) באזורים בהם בחלק זה ניכרת תופעה דומה - לרצפת הבית, מרחק אשר יש בו כדי להבטיח לכאורה מרחק סביר של קצה הדלת מרטיבות, האופיינית לרצפות.

18.
זאת ועוד - במיוחד נכונים הדברים שעה שניכר כי אין מדובר בפגמים בדלת האמבטיה בלבד כי אם בפגמים בדלתות נוספות, שלכאורה אינן מותקנות באיזור שבו בעיית רטיבות אופיינית, ונדמה כי סביר יותר להניח כי מדובר בפגם במוצרים עצמם מאשר באופן השימוש במכלול הדלתות ובקרבת כל החלקים האמורים למקורות רטיבות.

19.
אוסיף ואציין כי לנתבעת ניתנה הזדמנות לחקור את התובע אודות השימוש שנעשה במוצרים, וזו בחרה שלא לשאול לעניין קרבת המוצרים למקורות מים ו/או לאופן השימוש בדלתות שיסביר את מקור הנפיחות, את הקילוף ואת היפרדות חלקי הדלתות.

20.
במצב דברים זה אני רואה לנכון לקבוע כי סביר יותר לקבוע כי הנתבעת 2 התרשלה באופן ייצור הדלתות מאשר כי נקטה בזהירות סבירה בייצורן, ואני רואה לנכון לקבוע כי לזו אחריות לנזקי התובע מכח עילת הרשלנות, בהתאמה.

סיכום -
מכל האמור אני רואה לנכון לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשאת בנזקי התובע בגין עסקת רכישת הדלתות, כך שאלו ישלמו לתובע, כל אחת בשל העילה העומדת כנגדה, את מלוא עלות הדלתות שהורכבו בבית התובע, בסך של 10,500 ₪, ובעלות התקנת הדלתות בסך של 1,700 ₪.

בנוסף, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעות בתשלום פיצויים לתובע בגין נזקיו העקיפים, הנובעים מטרחתו הרבה (וארוכת המועדים), מתיאום מועדים ופינויים לשם עמידה לרשות נציגיהן לביצוע תיקונים, דו"חות ליקויים, החלפת דלתות וכיוב', וכן בגין זמן שהושקע על ידו בטיפול בכל רבדיה של העסקה כאמור מעלה, בסך כולל של 3,000 ₪, על דרך האומדנא – וזאת בשים בל לכך שלא הוצגו ראיות לעניין עלות ימי העבודה, מנין ימי החופשה שנלקחו בפועל לטיפול בסוגיה וכיוב'.

בסה"כ תשלמנה אם כן הנתבעות לתובע, ביחד ולחוד, סך כולל של 15,200 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 1/4/14, ועד יום התשלום המלא בפועל.
כמו כן תשאנה הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות ההליך כאן בסך של 750 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.
המזכירות תמציא פסה"ד לצדדים, בדואר רשום.
ניתן היום,
כ"ט טבת תשע"ה, 20 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.









תק בית משפט לתביעות קטנות 553-04/14 אריאל נבו נ' אין דור עיצובים בע"מ, דלתות חמדיה בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/01/2015)