פסקי דין על איתן בן דוד | פסקי דין על דבורה מוזס בן דוד | פסקי דין על אירנה קפלן | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

51388-11/14 תק     25/01/2015




תק 51388-11/14 איתן בן דוד, דבורה מוזס בן דוד נ' אירנה קפלן, כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 51388-11-14 בן דוד ואח' נ' קפלן ואח'





בפני

כב' הרשם הבכיר
אופיר יחזקאל


התובעים

1
.
איתן בן דוד

2
.
דבורה מוזס בן דוד


נגד


הנתבעות

1.אירנה קפלן
2.כלל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


1.
תביעה לתשלום סך של 16,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, כתוצאה מתאונת דרכים, אשר לטענת התובע, אירעה עקב רשלנות הנתבעת.

2.
התאונה נושא התביעה אירעה ברחוב טשרניחובסקי בירושלים.

3.
לטענת התובע, רכבו, לאחר שעבר רמזור ירוק, התקדם במעלה הרחוב, בנתיב הימני. בשלב זה, הנתבעת, שנהגה ברכבה בנתיב השמאלי ניסתה לעקפו. לדברי התובע, רכב הנתבעת לא עמד לצדו בעת שהמתין להתחלפות האור ברמזור האמור לירוק, הגיע למקום במהירות מסחררת ובחוסר זהירות, וביקש לעקוף את רכבו שלו, במקום שבו הכביש נעשה צר ושני הנתיבים מתמזגים לנתיב אחד. לטענת התובע, כתוצאה מניסיון עקיפה פראי זה, פגע רכב הנתבעת בחלקו הקדמי-שמאלי של ברכבו שלו, וגרם לו את הנזקים שפורטו בדו"ח שמאי שצורף לכתב התביעה. לאחר מכן, איבד רכב התובעת שליטה ופגע גם ברכב שחנה מימין לכביש, בעמוד ברזל ובעץ. סברת התובע, היא שהנתבעת נסעה במהירות בנתיב השמאלי ש"נגמר", נבהלה מכלי רכב שהגיע ממול, ולכן "חתכה" לנתיב הנסיעה הימני, שבו נסע רכבו שלו.

4.
לכתב התביעה צירף התובע פתק שעליו חתמה הנתבעת, בסמוך לאחר התאונה. הפתק נכתב מפי התובע, על ידי עו"ד טליה דוד, בעלת אותו רכב שחנה, כאמור לעיל, מימין לכביש, ושנפגע אף הוא בתאונה (עו"ד דוד העידה בדיון שהתקיים, אך הואיל ולא הייתה עדה לתאונה עצמה, לא היה בעדותה כדי להשליך, לכאן או לכאן, על המחלוקת שבין הצדדים). על פי האמור בפתק: "נסענו חצינו את רח' מכיוון העיר לטשרניחובסקי אחרי הרמזור אירנה ניסתה לעקוף אותי (איתן בן דוד
) וחתכה מחוסר שליטה ימינה לתוך המסלול הימני פגעה בצד שמאל שלי ואצלה בצד ימני איבדה שליטה והמשיכה בנהיגה לתוך המרצדס הלבנה והתמרור ולתוך העץ. והפילה את התמרור נכה. כתוצאה מאיבוד שליטה נכנסה לתוך המרצדס בדלת האחורית ובצד ימין דלת ימנית".

5.
מנגד טענה הנתבעת, כי רכבה שלה ורכבו של התובע עמדו זה לצד זה ברמזור שלפני תחילת העלייה לרחוב טשרניחובסקי; כי היא "תכננה" כבר בשלב זה להתמקם לפני רכב התובע, הואיל וידעה שהנתיבים עומדים להתמזג לאחד ושזכות הקדימה היא שלה; כי ניסתה לעשות כן; וכי תוך כך רכב התובע, שנתיב נסיעתו של רכבו – ולא נתיב נסיעתה של רכבה שלה – כפי שניתן להיווכח מעיון בתמונות שצולמו במקום, הוא זה ש"נגמר", פגע, עם חלקו הקדמי-שמאלי, בחלקו האחורי-ימני של רכבה. לטענת התובעת, מיקום הפגיעות האמור, כמו גם אופי הפגיעה ברכבה, הכולל גלגל אחורי ימני "מפונצ'ר", שהוא שגרם לרכבה להסתובב בזווית של כ-90 מעלות ולאבד שליטה; ופגיעת מעיכה, בשונה מתלישה, בטמבון רכבה, מתיישבים יותר עם גרסתה, מאשר עם גרסת התובע. ואשר לפתק האמור, לטענת התובעת, היא חתמה על הפתק בעת שהייתה בסערת רגשות.

6.
לאחר שעיינתי בחומר הרלבנטי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

7.
על מנת שיזכה בתביעתו על התובע להראות כי גרסתו, שלפיה התאונה אירעה עקב רשלנות הנתבעת, מסתברת יותר מגרסת הנתבעת.

8.
לטעמי, ניסיונו של התובע לעשות כן, לא צלח.

9.
עיון בתמונות של אזור התאונה מלמד, כי יש ממש בטענת הנתבעת, שלפיה נתיב הנסיעה הימני של התובע הוא זה ש"נגמר". על פי התמונות, בקטע הכביש שבו שני נתיבי הנסיעה מתמזגים לאחד, חונים כלי רכב בצדו הימני של הכביש, כך שעל כלי הרכב הנוסעים בשני הנתיבים, להמשיך בנסיעתם בנתיב השמאלי בלבד. בנסיבות אלה, אין לומר כי הנתבעת היא שנכנסה לנתיב הנסיעה של התובע, כנטען על ידו. יתרה מכך, מקום בו שני נתיבי הנסיעה מתמזגים לאחד, על הרכב שבנתיב הימני ליתן זכות קדימה לרכב שבנתיב השמאלי. לפיכך, ככל שרכב הנתבעת הקדים את רכב התובע, או ככל שנסעו זה לצד זה, התובע הוא זה שצריך היה לאפשר לנתבעת להקדימו בנסיעה בנתיב השמאלי (שהוא כאמור היחיד שנותר לנסיעה בשלב זה).

10.
ואשר לאפשרות שהתובע הקדים את הנתבעת בנסיעה לכיוון אותו נתיב "ממוזג", ואילו הנתבעת ניסתה לעקפו בנסיעה מהירה ופראית, הרי שזו לא הוכחה. שני הצדדים העלו, כאמור, לעניין זה גרסאות מנוגדות. גרסת התובע נתמכת במידת מה בפתק האמור, ואולם, אף אם נתעלם מהטענה כי הפתק נחתם בעת סערת רגשות, הרי שהוא אינו כולל הודאה מפורשת מצד הנתבעת באחריות לתאונה. בפתק נאמר אמנם, כאמור, כי הנתבעת ניסתה לעקוף עם רכבה את רכב התובע (דבר המתיישב במידה מסוימת גם אם גרסתה האמורה שלה), אך לא נאמר בו דבר בנוגע לשלב שבו ניסתה לעשות כן, או בנוגע לנסיעה פראית, או מהירה. לעומת זאת, מיקום ואופי הנזקים בתמונות שהובאו לעיוני, הכוללים, בין היתר, פגיעה בחלקו האחורי של רכב הנתבעת, ובחלקו הקדמי של רכב התובע, אכן מתיישב מעט יותר, כנטען על ידי הנתבעת, עם גרסתה שלה, שלפיה רכבה שלה המשיך בנסיעה בנתיב השמאלי, בעת שרכב התובע נכנס לנתיב זה ופגע בו, מאשר עם גרסת התובע, שלפיה הנתבעת היא שנכנסה עם רכבה לנתיב שבו כבר נסע רכבו שלו.

11.
נוכח האמור לעיל, והואיל והתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, החלטתי לדחות את התביעה.

12.
התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.

13.
ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.


ניתן היום,
ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.











תק בית משפט לתביעות קטנות 51388-11/14 איתן בן דוד, דבורה מוזס בן דוד נ' אירנה קפלן, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/01/2015)