פסקי דין על ארבלה לוי | פסקי דין על אורן לוי | פסקי דין על "דולב" חברה לביטוח |

2739/97 א     25/05/2000




א 2739/97 ארבלה לוי נ' אורן לוי , "דולב" חברה לביטוח בע"מ





ארבלה לוי

בעניין:
התובעת
תמיר

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
1. אורן לוי

2. "דולב" חברה לביטוח בע"מ


הנתבעים
ערד

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
א. העובדות

א.1 התובעת, ילידת שנת 52', נפגעה בתאונת דרכים בתאריך 19.3.96.
על פי חוות דעת של מומחים אשר מונו על ידי בית המשפט, נותרה התובעת, כתוצאה מהתאונה, נכה לצמיתות, בתחום האורטופדי, בשיעור של 10% בצירוף נכות בגין צלקות בשיעור 5%, בתחום הנוירולוגי, נכות בשיעור של 10% ובתחום הפסיכיאטרי, נכות בשיעור של 10%.
נכותה הרפואית של התובעת עומדת איפוא על שיעור כולל של 30.74%.

א.2 התובעת הצהירה, כי עובר לתאונה, עבדה למחייתה בייעוץ בתחום הנומרולוגי, גרפולוגי ואסטרולוגי. לטענתה, היא הרוויחה כ- 2,000 ש"ח לחודש (בשערוך נכון להיום סך 2,711 ש"ח) וכמו כן, לקוחות השפיעו עליה מתנות אשר ערכן הגיע לסכום ממוצע לחודש בסך של 1,000 ש"ח נוספים (משוערך להיום, סך של 1,350 ש"ח). סה"כ הכנסתה הממוצעת של התובעת, לטענתה, עובר לתאונה, עמדה על סך של 4,061 ש"ח, נכון להיום.

א.3 התובעת טוענת כי כתוצאה מהתאונה, חדלה לעבוד לאורך תקופה של 17 חודשים. כמו כן, בשל נכותה, היא נזקקה ועדיין נזקקת לעזרה בעבודות הבית. בנוסף, טוענת התובעת כי הוצאותיה בגין נסיעות ורכישת תרופות, לרבות טיפולים שונים, גדלו. עוד טוענת התובעת, כי כושר השתכרותה נפגע וכי נאלצה לצמצם את היקף עבודתה.

א.4 בתביעה זו, עותרת התובעת לפיצוי בגין נזקיה, הישירים והעקיפים.
ב. דיון והכרעה

ב.1 אובדן השתכרות לעבר

התובעת הצהירה כי עסקה בייעוץ בתחומי הנומרולוגיה, גרפולוגיה ואסטרולוגיה, משך שנים רבות, טרם קרות התאונה. לטענתה, במהלך השנים, לא דיווחה על עיסוקה לרשויות המס הואיל ורמת הכנסתה לא הגיעה למדרגה החייבת במס ומשכך, סברה כי לא חלה עליה חובת דיווח. כאשר התחוור לה, בתחילת הדיון, כי טעתה וכי חלה עליה חובת דיווח, היא פתחה תיק במס הכנסה והציגה בבית המשפט, פנקס קבלות, לתקופה זו.

ב.2 התובעת טוענת כי עקב התאונה, היא חדלה מעיסוקה, משך 17 חודשים. לטענתה, במהלך תקופה זו, נגרם לה הפסד הכנסה, בסך 69,037 ש"ח, על בסיס הכנסה ממוצעת בסך 4,061 ש"ח לחודש.

ב.3 באת כוח הנתבעים טוענת כי התובעת לא השכילה להרים את הנטל המוטל עליה, להוכחת טענתה, לפיה עבדה לפרנסתה, כיועצת בתחומי הנומרולוגיה, אסטרולוגיה וגרפולוגיה, עובר לאירוע התאונה.

ב.4 לטענת ב"כ הנתבעים, בהעדר ראיות של ממש, קרי, דיווח לרשויות המס, על דבר עבודתה הנטענת, אין ליתן אמון בדברי התובעת. יתירה מזאת, בחוות הדעת שהוגשו מטעמם של המומחים הרפואיים, אשר בדקו את התובעת, נמנעה האחרונה מלדווח להם על דבר עיסוקה והציגה עצמה בפני
הם כעקרת בית. כך נהג אף בעלה, בעת שהגיש למוסד לביטוח לאומי, תביעה לקביעת נכות כללית. בנסיבות אלו, טוענת באת כוח הנתבעים, כי אף אם התובעת עסקה בתחומים עליהם העידה, הרי שעיסוקה היה במסגרת תחביב בלבד.

ב.5 באת כוח הנתבעים סומכת את טענותיה על ההלכה הפסוקה, לפיה, כאשר מדובר בהכנסות לא מדווחות, שומא על התובעת להציג ראיות של ממש בדבר ההשתכרות, ולטענתה - ראיות כאלו לא הוצגו בפני
בית המשפט.

ב.6 לעניין זה, טוענת באת כוח התובעים, כי אין לייחס משקל לעדויותיהן של עדות התביעה, אשר העידו על עיסוקה של התובעת, הואיל ועדויות אלו נמסרו באיחור רב ובהיותן כבושות, הינן חסרות משקל.

ב.7 טענותיה של באת כוח הנתבעים, אינן משוללות יסוד. עם זאת, בית המשפט התרשם מהתובעת, כי העידה דברי אמת. התרשמות זו נתמכת בקבלות שהציגה, מהתקופה האחרונה, לאחר שהוברר לה, לטענתה, כי עליה לדווח על עיסוקה לרשויות המס, אשר מהן עולה כי התובעת, אכן עסקה במתן ייעוץ, בתחומים כפי שטענה. הקבלות שהוצגו מצביעות על כך שלתובעת, לקוחות במספר לא מבוטל וחזקה עליה, כי לא היה לאיל ידה, לגייס כמות כזו של לקוחות, בפרק זמן כה קצר, בו הוציאה קבלות, אם לא עסקה שנים קודם לכן, בעיסוקה הנטען.

ב.8 עם זאת, דומה כי התובעת הפריזה בעדותה, בדבר גובה הכנסתה. כך, איני מקבלת את טענתה, כי קיבלה מתנות מדי חודש, בשווי של כ - 1,000 ש"ח. ייתכן כי קיבלה מפעם לפעם, מתנות כאלו או אחרות, אולם לא שוכנעתי כי אלו היו בעלות ערך, קל וחומר שלא הגיעו לעלות הנטענת. התרשמתי כי מדובר, דווקא, במתנות צנועות, אשר נועדו להביע רגשי תודה והערכה ולא חלופה לתמורה כספית. לפיכך, אין לראות במתנות, אם ניתנו, חלק מהכנסתה של התובעת.
אני קובעת, איפוא, כי הכנסתה הממוצעת של התובעת, עובר לארוע התאונה, עמדה על סך של 2,000 ש"ח לחודש.

ב.9 באשר לתקופת אי כושר העבודה - לא הוצגו מסמכים המאשרים את התקופה הנטענת. באת כוח הנתבעים טענה (לחילופין) כי לכל היותר, יש לפצות את התובעת בגין הפסד הכנסה לתקופה של 6 חודשים.

ב.10 מתוך חוות הדעת של פרופ' אליצור עולה, כי התובעת דיווחה "דיווח אמין על תסמונת פוסט טראומטית, עם סימני שחזור, הימנעות ומצבי חרדה ויתכן תקופה קצרה התקפי פניקה". עוד עולה, כי במהלך תקופה של 9 חודשים, עד לתאריך 4.9.97 - היתה התובעת במצב פוסט טראומטי וטופלה בנוגדי דיכאון.

ב.11 על יסוד דברים אלו, ניתן לקבוע כי במהלך 9 החודשים הראשונים, ממועד התאונה, סבלה התובעת מפוסט טראומה אשר לא אפשרה לה להמשיך בעבודתה. לפיכך, בגין תקופה זו, זכאית התובעת לפיצוי מלא, בגין אי כושר עבודה - על בסיס הכנסה בסך 2,000 ש"ח לחודש, משוערכת להיום בסך 2,771 ש"ח. לפיכך, התובעת זכאית בגין ראש נזק זה לפיצוי בסך של 24,939 ש"ח בצירוף ריבית כחוק מיום 1.8.96 (מחצית התקופה) ועד למועד התשלום בפועל.
ב.12 אובדן כושר השתכרות לעתיד

ב"כ התובעת העמיד בסיכומיו את נכותה התפקודית של התובעת על שיעור של 50%. לפי חישוביו, הכנסתה הממוצעת של התובעת, נכון להיום עומדת על סך של 2,200 ש"ח לחודש, כמחצית מהכנסתה הממוצעת, עובר לאירוע התאונה. לפיכך, על בסיס אובדן השתכרות בסך 2,000 ש"ח - טוען בא כוחה כי התובעת זכאית לפיצוי בגין ראש נזק זה בסך 386,178 ש"ח.

ב.13 באת כוח הנתבעים טוענת, כי לא הוכח הפסד השתכרות בפועל. על פי חישוביה, כיום, הכנסתה הממוצעת של התובעת, כעולה מהקבלות שהגישה, עומדת על סך של 2,700 ש"ח, קרי, הכנסה שוות ערך להכנסתה הממוצעת, עובר לאירוע התאונה (משוערכת).

ב.14 בכל מקרה, טוענת באת כוח הנתבעים, נכותה התפקודית של התובעת נופלת מזו הרפואית ואיננה עולה על שיעור של 10%. לפיכך, על דרך החישוב הגלובאלי, אין לזכות את התובעת אלא בפיצוי בסך של 30,000 ש"ח.

ב.15 מקובלת עלי הטענה, כי הנכות התפקודית של התובעת אינה עולה על שיעור של 10%. מתוך חוות הדעת שהוגשו מטעמם של המומחים הרפואיים עולים הדברים הבאים:

ב.15.1 באשר לנכות האורטופדית - התובעת נפגעה בכתפה, ונקבעה לה נכות
בשיעור של 10% וזאת, בגין "נזק קל לגידי מסובבי הכתף בכתף ימין".
בנוסף, נקבעה לתובעת נכות קוסמטית, בגין צלקות מזעריות, בשיעור של
5%. דומה, כי אין בנכויות אלו, כדי להגביל את התובעת בעיסוקה, הכרוך
בישיבה.

ב.15.2 באשר לנכות הנוירולוגית - אף היא הועמדה על שיעור של 10%, בגין
"פגימה חלקית של עצב הטריגמנוס מימין". מתוך חוות הדעת עולה, כי
מדובר בירידה בתחושה באיזור המצח מימין. דומה, כי פגיעה זו, אף היא,
אין בה כדי להגביל את התובעת בעבודתה.
ב.15.3 באשר לנכות הנפשית - פרופ' אליצור קבע, כי מצבה הנפשי של התובעת
"מלווה בסימנים נפשיים המשפיעים באופן בינוני על רמת התפקוד"
והעמיד את נכותה הנפשית בשיעור של 10%.
הואיל והתובעת עוסקת בייעוץ נומרולוגי, גרפולוגי ואסטרולוגי הכרוך, כך
על פי עדויותיהן של עדות התביעה, המנויות על לקוחותיה, בעידוד רוחן של
הלקוחות המצויות במצוקה (בעיקר נשים) - ועל אף שלא הוכח הפסד
השתכרות בפועל - מקובלת עלי הטענה, כי תיתכן השפעה מסויימת על כושר
השתכרותה לעתיד, בגין נכותה הנפשית, אשר בעטייה יש לפצות את
התובעת, אולם פיצוי זה נאמד בסכום גלובאלי בסך של 40,000 ש"ח. סכום
זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ב.16 עזרת צד שלישי

התובעת טוענת כי במהלך 17 החודשים, לאחר התאונה, בהם לא עבדה, היא נזקקה לעזרה בהיקף של ארבע פעמים בשבוע, 4 שעות בכל פעם, בעלות של כ- 25 ש"ח לשעה. לפיכך, בגין תקופה זו, עותרת התובעת לפיצוי בסך של 27,000 ש"ח. כיום, לטענתה, היא יכולה להסתפק בעזרה על בסיס 8 שעות עזרה שבועית ולפיכך, נזקה לעבר ולעתיד בגין עזרה לזולת נאמד בסך של 197,327 ש"ח.

ב.17 באת כוח הנתבעים טענה בסיכומיה, כי התובעת לא נזקקה לעזרה כה מרובה, כעולה מסיכומי בא כוחה. לטענתה, עדותה של התובעת, לעניין זה, היתה בלתי בהירה ובלתי אמינה. התובעת לא זכרה מתי העסיקה עוזרות בית, לא זכרה את שמותיהן ומסרה נתונים סותרים באשר לתמורה ששילמה.

ב.18 מקובלת עלי טענת באת כוח הנתבעים, לפיה התובעת לא נזקקה לעזרה בהיקף הנטען, עובר לארוע התאונה. כמו-כן, הגבלתה העיקרית הינה דווקא בתחום הנפשי, להבדיל מהתחום האורטופדי והנוירולוגי. לפיכך, היזקקותה של התובעת לעזרה הינה חלקית בלבד, בעבודות הבית הדורשות מאמץ ניכר. בנסיבות אלו, יש מקום לפצות את התובעת בגין עזרת צד שלישי, בסכום גלובאלי שיעמוד על סך 35,000 ש"ח.

ב.19 כאב וסבל

בגין כאב וסבל, יש לפצות את התובעת בסכום של 41,251 ש"ח.
ב.20 הוצאות בגין נסיעות ורכישת תרופות לרבות טיפולים

התובעת עותרת לפיצוי, בגין ראש נזק זה בסך של 16,630 ש"ח. לטענתה, נגרמו לה הוצאות מרובות, בגין נסיעות לטיפולים, הן טיפולי פזיוטרפיה והן טיפולים פסיכולוגיים. כמו כן, התובעת הציגה קבלות בגין תשלומים ששילמה לפרופ' אליצור, סך 4,680 ש"ח, בקורים במכון חוסן, סך של 3,050 ש"ח וכן קבלות בגין נסיעות בסך של 2,500 ש"ח. התובעת זכאית להשבת ההוצאות שהוכחו בפועל. באשר לפיצוי בגין הוצאות עתידיות - נוכח מצבה של התובעת, אשר מחוות דעת הרופאים עולה, כי אין היא נזקקת לטיפולים נוספים, יש לפצותה בסכום גלובאלי בלבד. לפיכך, התובעת תפוצה בגין ראש נזק זה בסכום כולל בסך של 15,000 ש"ח.

ב.21 ס י כ ו ם

כעולה מכל האמור לעיל, הנתבעים, ביחד ולחוד יפצו את התובעת בסכומים המפורטים להלן:

הפסד השתכרות לעבר - (בצירוף ריבית כמפורט לעיל) 24,939 ש"ח
הפסד השתכרות לעתיד - 40,000 ש"ח
עזרה מהזולת - 35,000 ש"ח
נסיעות, תרופות, טיפולים - 15,000 ש"ח
כאב וסבל - 41,859 ש"ח
ס י כ ו ם 156,798 ש"ח
בניכוי תשלום תכוף - 3,000 ש"ח
י ת ר ה 153,798 ש"ח
סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות (למעט הוצאותיו של פרופ' אליצור, אשר נכללו במסגרת ההוצאות הרפואיות שנפסקו) ובנוסף, שכר טירחה על פי החוק.

ניתן היום כ"ד באייר תש"ס, 25 במאי 2000 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים בדואר רשום.
ו. מרוז
- שופטת

אילה / d00273997a.1
לפרסום מיום 9/6/00
תא 002739/97

בימ"ש שלום אשדוד

38

כב' השופטת ו. מרוז

בפני









א בית משפט שלום 2739/97 ארבלה לוי נ' אורן לוי , "דולב" חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/05/2000)