פסקי דין על ביטוח ישיר חברה לביטוח | פסקי דין על נדיה בלומנפלד | פסקי דין על יורם אדרי

3592-04/14 תאמ     01/02/2015




תאמ 3592-04/14 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ, נדיה בלומנפלד נ' יורם אדרי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 3592-04-14 ביטוח ישיר בע"מ נ' אדרי


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשם בכיר
אבי כהן


התובעות

1. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ
2. נדיה בלומנפלד
ת.ז. 056595770
שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד מרקו אייזנברג


נגד


הנתבע

יורם אדרי

ת.ז. 023515406




פסק דין


לפניי תביעת כספית מיום 2.4.14 ע"ס 11,050 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 10.4.12. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

היום נערכה בפני
י ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים.

יצוין בראשית הדברים כי הנתבע אינו מיוצג ע"י עו"ד בהליך, ונתתי, כמובן, דעתי לכך, הן במהלך הישיבה והן כעת בכתיבת פסה"ד.

מדובר בתביעה מעורבת שבה תביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון. בתביעה שבנדון מעורבת גם תביעתו האישית של המבוטח של חברת הביטוח הנ"ל, כלומר של הניזוק הישיר. המבוטח תובע בתביעה זו את הפסדיו, כלומר את כל אותם הפסדים כספיים שנגרמו לו בתאונה (בגין נזקי רכוש לרכב ולו) ושבגינם לא קיבל פיצוי מחברת הביטוח.

הנתבע הינו נהג הרכב המזיק. יצוין כי לנתבע ולרכבו אין ביטוח רכוש רלוונטי, כך שאין גוף כלכלי שצפוי לשלם את מה שאפסוק לחובת הנתבע, במקום או בשם הנתבע.




הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעות – רכב פרטי מתוצרת שברולט מ.ר. 2710265 (להלן – "הפרטית").

רכב הנתבע – משאית מ.ר. 6274215 (להלן – "המשאית").


מקום התרחשות התאונה: מתחם חנייה ברחוב רבינוביץ בחולון.

שעת התרחשות התאונה: שעת ערב.

המחלוקת

אין חולק על כך שהמשאית פגעה בפרטית, כאשר המשאית בנסיעה ואילו הפרטית בעמידה בחנייה ובלתי מאוישת. הנתבע לא חולק על אחריותו לקרות התאונה, אלא חולק על היקף הנזק הנתבע. לטענת הנתבע, סכום התביעה (המשקף את סכום הנזק הנטען שנגרם לפרטית בתאונה) הינו מופרז ולא נכון, כאשר לדברי הנתבע הנזק שנגרם לפרטית בתאונה הוא נזק קטן משום ש"מדובר בפגיעה קלה".

הראיות שהציגו הצדדים

כתבי הטענות, על נספחיהם.

הודעה על התאונה שנמסרה לתובעת (מוצג ת/1).

תמונות שחור לבן של נזקי הפרטית, כפי שצולמו ע"י שמאי מטעם התובעות (מוצג ת/2).

חשבונית תיקון נזקי הפרטית (מוצג ת/3).
תמליל הקלטה של שיחה שקיים הנתבע עם אדם בשם יובל (בעל הפרטית הנטען) (מוצג נ/1).

עדויות עדים מטעם שני הצדדים בדיון בפני
י: ראשון העיד הנתבע (כנהג המשאית), כעד מטעם עצמו; שנייה העידה התובעת 2 (כבעלת הרכב וכמי ששוחחה עם נהג המשאית בזירת התאונה), כעדה מטעם התובעות.


הכרעה

אני מוצא לקבל את התביעה במלואה.

שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח שהנזק הנתבע בכתב התביעה אכן התרחש בפועל, וכי לא עלה בידי הנתבע לסתור זאת או להוכיח שנגרם נזק בשיעור אחר, קטן יותר.

אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה:

התובעות צירפו לכתב תביעתה חוות דעת שמאי מפורטת, אך הנתבע לא ביקש לחקור שמאי זה על שמאותו, ולכן השמאות נחשבת כבלתי נסתרת. יצוין, למעלה מן הצורך, כי השיהוי המסוים במועד בדיקת הפרטית ע"י השמאי (בתאריך 9.5.12) נובע מן הסתם מן השיהוי שנגרם עקב ניסיונות הצדדים להסתדר בינם לבין עצמם (אותן הצעות תיקון שהוסכמו ושדוברו בניסיון לתקן את נזקי הפרטית שלא בצורה מסודרת של שמאי מומחה ושל הפעלת הביטוח המקיף של התובעת 2 אצל התובעת 1).
הנתבע גם לא הגיש כל חוות דעת שמאי מומחה נגדית מטעמו.
שומת נזקי רכב היא עניין מקצועי המחייב בדיקת מומחה וחוות דעת מומחה, ולכן לא ניתן לקבל דברי הנתבע (שאינו מומחה) לגבי היקף הנזק הממשי שנגרם לפרטית.
ממכלול הראיות עולה, שלנתבע הייתה הזדמנות פז מספיקה להסתדר עם בעלי הפרטית ולהביא לתיקון רכבם בעלויות מוסכמות נמוכות יותר, אך היה זה לא אחר מאשר הנתבע עצמו, שבשל סרבנותו לשלם מה שהוצע (והוצע בתחילת הדרך לתקן הפרטית בערכים נמוכים מאלו שבסופו של דבר שולמו לצורך התיקון) או בשל כך שלא סיפק ההתחייבות הדרושה, הוחמצה על-ידיו אותה הזדמנות פז. אין לנתבע לבוא בטענות על החמצת ההזדמנות אלא לעצמו, בנסיבות.
ניכר כי לנתבע (מחוסר הביטוח) יש אינטרס גדול לשלם כמה שפחות, ולמעשה עד היום לא שילם לתובעות ולו שקל אחד ע"ח הנזק, למרות שמודה בפה מלא בגרימת הנזק. מדובר אפוא בהתנערות בוטה של הנתבע מאחריותו הברורה והלא שנויה במחלוקת.
לדברי הנתבע בעדותו היום, הוא צילם תמונות בזירת התאונה, אך אלו לא נשתמרו בידיו. הדבר פועל בנסיבות לחובתו (וחזקה על הנתבע שהיה שומר היטב על התמונות לו היו הן חשובות ומוכיחות דבר מה לטובתו). בנסיבות, לא עלה בידי הנתבע לסתור את הנגלה מתמונות שמאי התובעות שהוצגו.
שוכנעתי ממהימנות עדותה של התובעת 2, שהעידה באופן אותנטי, פשוט, ישיר וללא ניסיון לייפות את הדברים.
התמונות וחשבונית התיקון שהוצגו ע"י התובעות תומכות בחוות דעת השמאי ומשלימות אותה, וכל אלו מתיישבים עם גרסת התובעות ועם נסיבות התאונה, לרבות מוקדי הנזק וסוג הנזק המפורטים בשמאות התובעות.

סיכום

התביעה מתקבלת במלואה.

על הנתבע לשלם לתובעות את הסכומים הבאים:

סך של 11,050 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 2.4.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.
סך של 379 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 2.4.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.
סך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל.



ניתן היום,
י"ב שבט תשע"ה, 01 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.
















תאמ בית משפט שלום 3592-04/14 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ, נדיה בלומנפלד נ' יורם אדרי (פורסם ב-ֽ 01/02/2015)