פסקי דין על צבי אברהם זילברברג | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

28338-01/15 ברע     05/02/2015




ברע 28338-01/15 צבי אברהם זילברברג נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 28338-01-15






ניתנה ביום

05 פברואר 2015


צבי אברהם זילברברג

המבקש

-


המוסד לביטוח לאומי

המשיב


החלטה
סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (ב"ל 51540-03-14; השופטת שרון אלקיים), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה לעררים (נכות כללית) מיום 4.3.14 (להלן גם - הוועדה).

הרקע לבקשה
2.
הוועדה קבעה למבקש 93% נכות זמנית לתקופה שמיום 1.1.14 ועד ליום 31.12.14, ו – 91% נכות משוקללת צמיתה לתקופה מעל 15 חודשים, על פי הפירוט להלן: הוועדה קיבלה את ערר המבקש בגין עמוד השדרה המתני וקבעה לו 10% נכות לפי סעיף 37(7)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן - התקנות) לתקופה מעל 15 חודשים. כמו כן, קבעה הוועדה למבקש 20% נכות בגין ירך ימין מיום 1.1.14 ועד ליום 31.12.14 לפי סעיף 35(1)(ג) לתוספת לתקנות; 70% נכות בגין ירידה בחדות הראיה לפי סעיף 52(7)(ז) לתקופה מעל 15 חודשים; 40% נכות בגין ליקוי שמיעה לפי סעיף 72 (1) (11) מעל 15 חודשים; 20% נכות בגין פיגור שכלי לפי סעיף 91(1) מעל 15 חודשים;
30% נכות בגין הפרעת אישיות והפרעה התנהגותית לפי תקנה 34 (ב)(4) מעל 15 חודשים. לאחר שקיבלה את חוות דעתו של ד"ר קורצ'ק, מומחה חיצוני בתחום האורולוגיה, אימצה הוועדה את המלצתו וקבעה למבקש 10% נכות בגין עקמת הפין לפי סעיף 24(7)(ב) לתוספת לתקנות לתקופה מעל 15 חודשים.
3.
בערעור לבית הדין האזורי טען המבקש, כי שגתה הוועדה בכך שלא קבעה את מועד תחולת הנכויות מיום 12.5.09. עוד טען המבקש, כי שגתה הוועדה בכך שקבעה לו נכות זמנית ולא נכות צמיתה. במסגרת הודעת הערעור, ציין אף כי הוא עותר לתשלום דמי ביטוח שנגבו ממנו בשנת 2013 עבור התקופה שמיום 1.1.10 ועד ליום 31.12.14 בהיותו פשוט רגל ומקבל קצבת נכות משנת 2012.
4.
המוסד טען מנגד, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.
5.
בית הדין האזורי המליץ למבקש מספר פעמים לפנות ללשכת הסיוע המשפטי. המבקש ציין כי הוא פנה ללשכת הסיוע המשפטי, אולם נדחה מחמת "חוסר סיכוי משפטי" וביקש כי בית הדין האזורי יכריע בערעורו.
6.
בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי, כי המבקש לא הצביע על טעות משפטית כלשהי שנפלה בהחלטת הוועדה, ודי בכך על מנת לדחות את הערעור. כמו כן, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה בכך שקבעה למבקש נכויות שמועד תחולתן הינה למעלה מ – 15 חודשים, זאת מאחר שבהתאם לדין ממילא מוגבל תשלום הקצבה לתקופה של 15 חודשים קודם להגשת התביעה (סעיפים 195 ו – 196 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995), ומכאן שהוועדה קבעה למבקש את מועד התחולה המוקדם ביותר האפשרי.
בית הדין האזורי אף דחה את טענת המבקש, לפיה שגתה הוועדה בכך שקבעה לו נכות זמנית בגין נכותו בירך ימין, ולא נכות צמיתה, זאת מאחר שמדובר בקביעה רפואית מובהקת שבית הדין אינו מוסמך, ואף אין לו הכלים, להתערב בה. בית הדין האזורי ציין, כי הנכות הזמנית נקבעה לתקופה שעד ליום 31.12.14, וממילא יוזמן המבקש לדיון מחדש בפני
הוועדה עם תום תקופת הזמניות, ויוכל להעלות בפני
ה את טיעוניו בהקשר זה.
בית הדין האזורי נמנע מלדון בטענת המבקש בעניין דמי הביטוח שנגבו ממנו בשנת 2013, משום שעניין זה חורג מהחלטת הוועדה הרפואית, וממילא המבקש הגיש תביעה נפרדת בעניין זה, ובקשתו לאחד את שני התיקים נדחתה בהחלטה מיום 16.7.14.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

7.
בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענתו כי הוא זכאי לקצבה החל מיום 12.5.09, היום בו הפסיק לעבוד בפועל, כיוון שהנכות ממנה הוא סובל היא נכות מלידה.

אשר להכרעתי
8.
לאחר שעיינתי בפסק הדין מושא הבקשה, בפרוטוקול הוועדה, בנימוקי הבקשה ובכלל חומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקה מתן רשות ערעור. לא שוכנעתי כי קיים טעם להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי ובנימוקים שהובילו אותו לדחיית הערעור.
9.
בית הדין האזורי נימק מדוע המבקש איננו זכאי לקצבה עבור התקופה שבין 12.5.09 ועד ליום 1.6.12, וזאת מאחר שבהתאם לדין מוגבל תשלום הקצבה לתקופה של 15 חודשים עובר להגשת התביעה. בית הדין האזורי הדגיש
כי הוועדה קבעה למבקש את מועד התחולה המוקדם ביותר האפשרי לפי החוק.
10.
הכלל הוא כי בית הדין מתערב בהחלטות הוועדות אם מתגלית בהן טעות משפטית. כפי שנקבע ולאחר שבדקתי את החלטת הוועדה, לא מצאתי כי יש בה טעות משפטית וכך גם לא נמצאה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור. אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
11.
סיכומו של דבר

– בקשת רשות הערעור נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתנה היום,
ט"ז שבט תשע"ה (05 פברואר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 28338-01/15 צבי אברהם זילברברג נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/02/2015)