פסקי דין על משה קול | פסקי דין על בזק החברה הישראלית לתקשורת | פסקי דין על המטבח הירושלמי המיוחד |

27794-01/15 הפ     09/02/2015




הפ 27794-01/15 משה קול נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, המטבח הירושלמי המיוחד בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



ה"פ 27794-01-15 קול נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ואח'








בפני

כב' השופטת
קרן אזולאי



מבקש

משה קול


נגד


משיבים

1. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
2. המטבח הירושלמי המיוחד בע"מ



החלטה

1.
לפניי בקשה למתן צו מניעה שיאסור על המשיבה 1, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
(להלן: בזק), להעתיק ו/או להעביר קו מנוי טלפון אשר מספרו 02/6783477 מן המען בו הוא מותקן באולם אירועים ברחוב יד חרוצים 22 בירושלים. עוד התבקש בית המשפט לאסור על בזק לקבל כל הוראה מהמשיבה 2, המטבח הירושלמי המיוחד בע"מ
(להלן: המטבח הירושלמי) בנוגע לקו הטלפון האמור.


הבקשה הוגשה על ידי המבקש, משה קול
, שהוא הבעלים הרשום של האולם (להלן: המבקש). עסקי האולם נוהלו באמצעות חברה פרטית בשם ביג פאלאס (1994), אשר המבקש הוא בעל המניות היחיד בה. יוער כי קו הטלפון לא היה רשום במשך השנים על שם המבקש, אלא על שם החברה בבעלותו. בדיון לפניי הסתבר כי החברה פשטה רגל, אולם נראה כי בשלב מסוים הועבר המנוי לחברה אחרת, אף היא בבעלות המבקש.

2.
לטענת המבקש, הוא (באמצעות החברות בבעלותו) המנוי והבעלים בקו הטלפון האמור מזה כשלושים שנים. לפי הנטען, כל השנים שימש קו הטלפון את האולם, שהיה ידוע בעבר בשם "אולמי פאלאס", כאשר בתקופות מסוימות לאורך השנים הושכר האולם לצדדים שלישיים, והם הורשו לעשות שימוש בטלפון. עם זאת, טוען המבקש, מעולם לא הרשה לאיש להעביר את הטלפון למקום אחר או לבעלות אחרת, והוא נותר בעל זכות המנוי בקו.


מהבקשה עולה כי בשנים האחרונות הושכר האולם לצד שלישי (להלן: ירוק בעיר). במסגרת הסכם השכירות בין הצדדים הורשתה חברת ירוק בעיר לעשות שימוש בקו הטלפון, אך זכויות המנוי לא הועברו אליה. ביום 1.1.2015 פינתה ירוק בעיר את האולם, והמבקש גילה כי בוצעה פעולת "עקוב אחריי" לקו הטלפון, תוך ששיחות שאמורות להתקבל בקו זה אינן מתקבלות באולם כלל. משפנה המבקש לבזק, הסתבר לו כי לפני כחמש שנים נעשתה ביחס לקו הטלפון העברת בעלות למשיבה 2, המטבח הירושלמי, וקו הטלפון רשום כעת על שמה. אף שנתבקשה לעשות כן, בזק לא הציגה בפני
המבקש אסמכתה כלשהי המעידה כי אישר בחתימתו את העברת הקו. יצוין כבר עתה כי בדיון שהתקיים לפני כב' השופט א' רובין ובדיון שהתקיים לפניי אישרה בזק כי אין בידיה אישור כאמור. עוד יצוין כי במסגרת הדיון בסעד הזמני הסתבר שיש קשר עסקי כלשהו בין ירוק בעיר והמטבח הירושלמי, הגם שטיבו לא התבהר לגמרי.

3.
לטענת המבקש, בהתאם לתקנה 14 לתקנות הבזק (התקנה, הפעלה ותחזוקה), התשמ"ה-1985 (להלן: תקנות הבזק), זכותו של מנוי לשירות בזק היא זכות אישית ואין המנוי רשאי להשכירה או להעבירה לאחר, אלא בהסכמת החברה בכתב. לפיכך, נטען, אין לאפשר העברת בעלות בקו טלפון, אלא לפי הוראת המנוי, החייבת להינתן בכתב, ותוכנה צריך להעיד על כך שהמנוי מוותר על זכותו לטובת המבקש. לפי הטענה, הוראה דומה נקבעה גם בסעיף 25 לכללי הבזק (שירותי החברה), התשמ"ז-1986 (להלן: כללי הבזק). לפיכך, הואיל והמבקש מעולם לא נתן את הסכמתו להעברת הקו, סיכויי התביעה העיקרית טובים. אשר למאזן הנוחות טען המבקש כי מספר הטלפון הוא "עורק החיים" של האולם, והוא מזוהה עם האולם מזה כשלושים שנים. לפיכך, מזמיני אירועים שיתקשרו למספר זה יועברו לחברה אחרת, ועלולים לא לקיים את האירועים באולם.

4.
תחילה הוגשה הבקשה רק כנגד בזק, ובעקבות החלטתו של כב' השופט א' רובין, הוגשה בקשה מתוקנת בה צורף המטבח הירושלמי כמשיב. דיון במעמד הצדדים נקבע ליום 18.1.2015, אולם המטבח הירושלמי לא התייצב לדיון. בדיעבד הסתבר שהבקשה הומצאה לכתובת הרשומה ברשם החברות, אולם מאחר שהמטבח הירושלמי אינה פעילה עוד בכתובת זו, למעשה לא ידעה על קיום הדיון. מכל מקום, בא-כוח בזק הבהיר בדיון כי אכן קו הטלפון היה רשום בעבר על שם חברה בבעלות המבקש. לפי הטענה, במהלך השנים נצטברו חובות שונות במנוי זה ובשלב מסוים המנוי הועבר לחברה אחרת (ככל הנראה, החברה השנייה שבבעלות המבקש). עוד טען בא-כוח בזק כי חוב נוסף שהיה על הקו הוכרז חוב אבוד, וכי "[]בא אדם אחר שבא להזמין את הקו" (פרוטוקול מיום 18.1.2015, עמ' 1, שורות 18-17). לטענת בא-כוח בזק, כשמנוי מתקשר מהקו שלו ומבקש לבצע פעולה כלשהי, לא תמיד מתעדים הכל בכתב, אף שבא-כוח בזק אישר כי לשם העברת שם המנוי ישנו צורך למלא טופס עליו חתומים המנוי והנעבר.

5.
בתום הדיון ניתנה החלטה על ידי כב' השופט רובין לפיה התבקשה בזק לספק פרטים שונים לגבי קו הטלפון. המבקש התבקש להודיע אם הוא מסכים לשלם את החוב על קו הטלפון, ונקבע כי ככל שיודיע שהוא מוכן לשלם את החוב, תינתן החלטה באשר להעברת הקו אליו. בסעיף 3 להחלטה נקבע כי ניתן צו מניעה זמני לפיו לא ייעשה כל שינוי במנוי הטלפון (למעט ניתוק שלו ככל שישנו חוב) ולא יבוטל שירות "עקוב אחרי" שקיים לגבי הקו. אלא שמייד לאחר מתן ההחלטה הודיעו המבקש ובזק כי המבקש נכון לשלם את החוב הקיים ועל כן הותירה בזק את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. לפיכך, ניתנה על ידי כב' השופט רובין החלטה נוספת שביטלה את ההחלטה הקודמת, אך הותירה את סעיף 3 להחלטה על כנו. כמו כן הורה כב' השופט רובין על המצאת הבקשה והעתק הפרוטוקול לידי המטבח הירושלמי בכתובת נוספת שנמסרה במהלך הדיון.

6.
ביום 27.1.2015 הגישה המטבח הירושלמי בקשה בהולה למתן הבהרה ולמתן הוראות בהתאם. בתגובה נטען כי במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים בין הצדדים ידע המבקש שחברת המטבח הירושלמי מיוצגת ובחר שלא להמציא את המסמכים לידי בא כוחה. עוד נטען כי למטבח הירושלמי נודע על ההליך הנוכחי רק ביום 25.1.2015, עת הפסיקו מכשירי הטלפון בחזקתם לקבל או להוציא שיחות ובעקבות בירור עם חברת בזק. לגופם של דברים נטען כי ניתוק הקו והעברתו למבקש נעשתה בניגוד להחלטת כב' השופט רובין, וכי העברת הקו לידי המבקש תסב למטבח הירושלמי נזק רב, הואיל וחברת המטבח הירושלמי, המפעילה אולמות אירועים, מקבלת מידי יום פניות רבות אל מספר הטלפון הזה, המפורסם באמצעי תקשורת שונים. עוד נטען כי המטבח הירושלמי מתנגדת להעברת הקו לידי המבקש, וכי היא "תעביר במידת הצורך את תשובתה המנומקת" לתביעה העיקרית.

7.
בעקבות הגשת הבקשה ניתנה על ידי כב' השופט רובין החלטה נוספת ולפיה נוכח טענת המטבח הירושלמי לפיה החזיקה בקו עובר להגשת התובענה, קו הטלפון ימשיך לשמש אותה עד מתן החלטה אחרת (החלטה מיום 2.2.2015). יצוין כי בדיון לפניי התעוררה מחלוקת באשר לפרשנות החלטה זו, הואיל ובזק והמבקש סברו כי משעה שהחוב שולם על ידי המבקש, יכולה הייתה בזק להעביר את הקו לחזקתו תוך ביטול שירות "עקוב אחרי", וכך אף נעשה.

8.
ביום 5.2.2015 נקבע דיון במעמד הצדדים, והבקשה הועברה לטיפולי בהיעדרו של כב' השופט רובין. בדיון טען בא-כוח המטבח הירושלמי כי בשנת 2010 פנתה המטבח הירושלמי לבזק וביקשה לרכוש קו. לפי הטענה, נוכח חובות שהיו על הקו, הקו נותק וחזר למעגל הקווים הפנויים של בזק. הואיל והמטבח הירושלמי נכחו פיסית במקום שבו היה מותקן הקו, רכשה המטבח הירושלמי את הקו תמורת תשלום לבזק. בא-כוח בזק שב על העמדה שהובעה בכתב ובדיון בפני
כב' השופט רובין, לפיה קו הטלפון הועבר מחברה בבעלות המבקש למטבח הירושלמי, אף שלא עלה בידי בזק לאתר את הטופס המעיד על ההעברה. יוער כי בא-כוח בזק לא התייחס (וממילא לא אישר) לטענת המטבח הירושלמי לפיה האחרונה רכשה את הקו מבזק, וכי הקו היה במעמד של קו פנוי במועד הרכישה. המבקש, מצידו, שב על טענתו לפיה המטבח הירושלמי לא הציגה כל זכות בקו, וכי מעולם לא ניתן אישורו להעברת הקו לאחר, ובכלל זה, למטבח הירושלמי.

דיון והכרעה
9.
בחנתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה. כידוע, מטרתו של הסעד הזמני היא להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את ביצועו היעיל של פסק הדין. בדרך כלל נועד הסעד הזמני להקפיא מצב שהיה קיים עובר להגשת התובענה (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 909-908 (מהדורה אחת עשרה, 2013). בהחלטה אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, על בית המשפט להשתכנע בקיומה לכאורה של עילת תביעה; לערוך מאזן בין הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני אל מול הנזק שייגרם למשיב היה ויינתן הסעד הזמני; ולבחון אם הבקשה הוגשה בתום לב, ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין.

10.
אשר לקיומה של עילת תביעה: שוכנעתי כי סיכויי התביעה – נכון למידע שעומד לפניי בשלב זה של ההליכים – טובים. כפי שציין המבקש בבקשתו, תקנה 14 לתקנות הבזק וסעיף 25 לכללי הבזק מלמדים כי העברת מנוי לאחר מחייבת מסמך בכתב. עניין זה צוין במפורש על ידי בזק בתגובתה, אך כאמור, לא נמצא במקרה הנוכחי טופס המעיד על אישור העברת הבעלות מהחברה בבעלות המבקש למטבח הירושלמי. גם המבקש הכחיש כי נתן הסכמתו להעברת המנוי כאמור. חשוב להדגיש כי אין לשלול את טענת המטבח הירושלמי (שהועלתה רק בדיון) ולפיה רכשה את הקו, שהיה קו פנוי במועד רכישתו. כפי שצוין על ידי נציג בזק בדיון, נוכח קיומו של חוב פעלה בזק לניתוק הקו בתקופות מסוימות. משכך, לא ברור לגמרי אם הקו היה פנוי ואז הועבר לידי המטבח הירושלמי. עניין זה לא הובהר בדיון – ובכלל זה לא אושר על ידי בזק או באסמכתה שתעיד על רכישת הקו – אך יש להניח שיתבהר בדיון בתביעה לגופה. מכל מקום, אין בעניין זה כדי להשפיע על המסקנה לפיה מתעוררת בעניין שלפניי ולוּ שאלה ראויה לבירור.

11.
העניין המרכזי הדורש הכרעה נוגע, לפיכך, למאזן הנוחות. בנסיבות המיוחדות של המקרה הנוכחי סבורתני כי מלאכת הערכת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מן הצדדים אינה פשוטה, וכך גם הניסיון להכריע מהו שימור המצב הקיים במסגרת של הסעד הזמני. הקושי הוא תוצאה של אופיה של ההתקשרות בין הצדדים. כפי שצוין לעיל, הסכם השכירות שבין המבקש לבין חברת ירוק בעיר (שלה, כאמור, קשר למטבח הירושלמי), אינו הסכם שגרתי. עיון בהסכם מעלה כי פרט לתשלום חודשי קבוע, שילמה ירוק בעיר למבקש תשלום בהתאם למספר האירועים שנערכו באולם, לאופי האירוע, ולמספר המשתתפים באירוע. מנגנון התקשרות זה מסביר מדוע המשכיר (הוא המבקש) לא התנגד לכך שהשוכר יעשה שימוש במספר הטלפון של האולם. שהרי, בין אם מתקשר (תרתי משמע) פוטנציאלי התקשר למספר הטלפון כי ביקש לקיים אירועים באולם המסוים, או כי ביקש להתקשר עם חברת ירוק בעיר (יהא האולם בו יתקיים האירוע אשר יהא), ייהנה המשכיר מהתקשרות זו. במצב דברים זה, ונוכח העובדה שמספר הטלפון שירת את האולם ב-30 השנים האחרונות, ברי כי דחיית הבקשה למתן סעד זמני תגרום נזק משמעותי למבקש.


מנגד, אין חולק כי בחמש השנים האחרונות עשתה המטבח הירושלמי שימוש במספר הטלפון, וכל מי שחייג למספר זה נענה כי הגיע לחברת המטבח הירושלמי. כפי שצוין בדיון שלפניי, מספר זה מפורסם באמצעי תקשורת שונים כמספר של המטבח הירושלמי, ואף בחברת בזק המנוי רשום על שמה. לפיכך, מתן הסעד הזמני יוביל לפגיעה משמעותית בחברה ולאיבוד פוטנציאלי של לקוחות. מתן הסעד הזמני גם יחייב את המטבח הירושלמי לשנות את מספר הטלפון ולנקוט אמצעים שונים לפרסום מספר הטלפון החדש.

12.
בנסיבות אלה, כל הכרעה בבקשה, בין אם בית המשפט ייעתר לבקשה במלואה ובין אם ידחה את הבקשה, תפגע משמעותית באינטרס העסקי של אחד הצדדים, ותחייב אותו לרכוש מספר טלפון חדש ולהשקיע משאבים בפרסומו. במובנים רבים, לא זו בלבד שיהא בהכרעה כזו כדי לשנות את המצב הקיים, אלא שהכרעה זו עשויה לייתר את הדיון בתובענה העיקרית, שהרי אחד הצדדים ייאלץ לשנות את מספר הטלפון שלו (השוו, רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984, פ"ד מז(5) 165 (1993)).

13.
במצב דברים זה, ולאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, אני סבורה כי ניתן יהיה להיעתר לבקשה לסעד זמני רק בכפוף להתחייבות המבקש להתקין מערכת ניתוב שיחות אוטומטית שתאפשר לשני הצדדים לעשות שימוש באותו מספר. במסגרת מערכת זו, פלוני המתקשר למספר הטלפון ייענה במענה ממוחשב שיורה לו ללחוץ על הספרה "1" אם ברצונו לשוחח עם המטבח הירושלמי, או ללחוץ על הספרה "2" אם ברצונו לשוחח עם אולמי פאלאס. פתרון זה, לגישתי, מאזן בין הצדדים באופן המשקף את הרצון להותיר את המצב הקיים על כנו, ככל הניתן, בהתחשב בסיטואציה העובדתית שנוצרה. במסגרת זו, שני הצדדים יוכלו ליהנות ממספר הטלפון, כפי שהיה המצב עובר להגשת התביעה. יצוין כי פתרון ברוח זה הוצע לצדדים בדיון במסגרת הצעת פשרה, אולם נפלה ביניהם מחלוקת מי ייוותר הבעלים על הקו עד להכרעה בתביעה העיקרית.

14.
אשר על כן, הבקשה למתן סעד זמני מתקבלת, בכפוף לקיום התנאים הבאים, בתוך 10 ימים מהיום:
א.
המצאת התחייבות עצמית חתומה (ההתחייבות העצמית שצורפה לבקשה אינה חתומה).

ב.
ערבות צד ג' שאינה מוגבלת בסכום.

ג.
הפקדת פיקדון או ערבות בנקאית שתשמש כעירבון בגובה של 15,000 ש"ח.
ד.
התקנת מערכת אוטומטית לניתוב שיחות. המערכת תותקן בתוך שבעה (7) ימים מהיום, לכל המאוחר. בתוך שלושה ימים מהיום יעביר בא-כוח המטבח הירושלמי לבא-כוח המבקש מספר טלפון אליו ניתן יהיה להעביר את השיחות למטבח הירושלמי. במסגרת המערכת יותקן מענה קולי המנתב שיחות, כך שלחיצה על הספרה "1" תוביל למטבח הירושלמי, ולחיצה על הספרה "2" תוביל לאולמי פאלאס.

לא יעמוד המבקש בתנאים האמורים, הבקשה תידחה, והקו יועבר לחזקת המטבח הירושלמי, בהתאם להחלטת כב' השופט א' רובין מיום 2.2.2015.

15.
בנסיבות העניין, לא ראיתי לנכון ליתן צו להוצאות.


ניתנה היום, כ' שבט תשע"ה, 09 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 27794-01/15 משה קול נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, המטבח הירושלמי המיוחד בע"מ (פורסם ב-ֽ 09/02/2015)