Google

עדי - אסף השקעות בע"מ - נחשון רון שלום, איילון חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על עדי - אסף השקעות בע"מ | פסקי דין על נחשון רון שלום | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

6485-04/14 תאמ     12/02/2015




תאמ 6485-04/14 עדי - אסף השקעות בע"מ נ' נחשון רון שלום, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 6485-04-14 עדי - אסף
השקעות בע"מ נ' שלום ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כב' השופט
נצר סמארה


תובעת

עדי - אסף
השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר עזר

נגד


נתבעים

1.נחשון רון שלום

2.איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אסף ורשה




פסק דין



1.
לפניי תביעה כספית ע"ס 40,000 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה פיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 23.08.2013 בין כלי רכב, מ"ר 43-530-78 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 51-095-13 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.
אדגיש כי אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין גובה הנזק.

3.
הדיון בתיק זה פוצל כך שתחילה נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה בשאלת האחריות, ורק לאחר מכן התקיים דיון בו נשמעו טענות הצדדים וראיות הצדדים בשאלת הנזק.

4.
ביום 07.10.2014 ניתן

פסק דין
חלקי בשאלת האחריות, בו נקבע כי האחריות לקרות התאונה תחולק, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות בשיעור של 80% ואילו נהג רכב התובעת יישא באחריות בשיעור של 20%.

5.
לאחר מתן פסק הדין החלקי בשאלת האחריות, ניתנה לצדדים הזדמנות להגיע להסכמות והבנות בשאלת הנזק, אולם אלו לא הושגו, ומשכך הצדדים נותרו חלוקים לעניין גובה הנזק, ובעיקר בעניין רכיב ירידת הערך המסחרית שקבע השמאי מטעם התובעת (להלן: "השמאי") על שיעור של 25%.

6.
ביום 09.12.2014 התקיים דיון במסגרתו נחקר השמאי על חוות דעתו, ובכלל זה, על קביעתו בעניין שיעור ירידת הערך.


בתום עדותו קבעתי את התיק לקבלת סיכומי טענות הצדדים בכתב.


משסיכומים אלו הוגשו נותר רק לדון ולהכריע בעניין גובה הנזק.

7.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהשמאי במהלך חקירתו בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את חוות דעתו של השמאי, בשים לב לטענות שהעלו הצדדים לרבו בסיכומי טענותיהם, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאני מקבל את נזקיה הישירים של התובעת ודוחה את הנזק בגין ירידת הערך המסחרית הנטענת.


מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

ירידת הערך המסחרית (סעיף 11.2 לכתב התביעה)

7.1.
בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעת נקבעה ירידת ערך מסחרית בשיעור מינימלי של 25%, וזאת מהטעם כי מדובר בתאונה קשה יחסית לשלדת המרכב דבר המחייב דיווח מלא לרוכש הפוטנציאלי, ומהטעם כי מכירת הרכב לא תהיה קלה ולשם אפשרות מכירתו תידרש הפחתה מהותית במחירו.


הואיל והשמאי העריך את שוויו של הרכב בסך של 93,000 ₪ (ללא מע"מ) על יסוד היותו בן חודשים ספורים בלבד, הרי שירידת הערך המסחרית המינימלית נאמדה על סך של 23,250 ₪.


יש לציין כי עלות התיקונים בגין הנזקים הוערכו על ידי השמאי בסך של 15,590 ₪.

7.2.
בדיון האחרון שהתקיים ביום 09.12.2014 נחקר השמאי על חוות דעתו. בחקירתו הנגדית הסביר השמאי כי שיעור ירידת הערך הגבוה שהוא קבע, במקרה הנדון, נקבע על יסוד ממצאים אובייקטיבים ומכוח שיקולים מסחריים (להבדיל משמאים אחרים שנוהגים ליתן פירוט מדויק של אחוזים לגבי כל פריט ופריט שניזוק ברכב), זאת מהטעם שהוא לא כפוף לתכתיבים של חברות הביטוח, וכי שמאים העושים כן, למעשה, עושים זאת משום שהם עובדים עם חברות הביטוח והם נמדדים על ידי סטטיסטיקות על נזקים מבוצעים, "והם נמנעים מלכתוב את האמת בנושא של ירידות ערך" שכן פרנסתם תלויה בחברות הביטוח (עמ' 8, שורות 21-19 לפרוטוקול).

7.3.
כמו כן, הסביר השמאי כי הוא קבע שיעור ירידת ערך מסחרית גבוה באופן יחסי משום שמדובר ברכב היברידי שניזוק באופן קשה בשלדת המרכב של רכב התובעת. במצב זה, לגישתו של השמאי, קשה יהיה למכור את הרכב לאדם פרטי (להבדיל מסוחרי רכבים) כיוון שיירתע מרכישת רכב עם פגם בשלדת המרכב, ולכן אם בעליו של הרכב ירצה למכרו, הרי שהוא ייאלץ למכור אותו לסוחרי רכבים, שיהיו מוכנים לרכוש את הרכב תמורת הורדה משמעותית ממחירו של הרכב.

7.4.
השמאי העיד כי אם הוא עדיין היה עובד עם חברות הביטוח, סביר להניח כי היה פועל כמו כל השמאים (עמ' 8, שורות 27-25 לפרוטוקול). מה שמעיד כי קביעותיו אינן אובייקטיביות אלא תלויות במי שהזמין את חוות דעתו.


לצורך השלמת התמונה אוסיף, כי בסיכומי הנתבעים הופנה בית המשפט לתיק שנידון במסגרת תביעה קטנה בה השמאי שימש כנציג חברת עדי אסף, התובעת כאן, שהייתה הנתבעת בת"ק 61696-12-12 זריהון נ' עדי אסף השקעות בע"מ
, שם אומר השמאי דברים הפוכים לגמרי ממה שהוא העיד בדיון שהתנהל לפניי, כפי שנרשם בסיכומי הנתבעים (סעיף 14 לסיכומי הנתבעים).

7.5.
השמאי טרח לחזור בתשובותיו באופן נשנה כי דעתו המובאת בחוות דעתו היא חופשיה ונטולת כל לחצים מחברות הביטוח ודווקא שמאויות אחרות הנקבעות על ידי מרבית השמאים הן לא אובייקטיביות. ברם, מתברר כי מדובר במראית עין בלבד שניסה השמאי להציג לבית המשפט, שכן מסתבר כי מדובר בשמאי בלתי אובייקטיבי בעליל, שהינו בעל השליטה בתובעת ודירקטור בה (צורף לסיכומי הנתבעים) וזאת מבלי שהתובעת או השמאי טרח לספר זאת לבית המשפט. לא רק שמדובר בחוות דעת בלתי אובייקטיבית בעליל הרי שמדובר בהתנהלות חסרת תום לב של התובעת ושל השמאי מטעמה. ברור כי בית המשפט רואה התנהלות זו בחומרה רבה והדבר פועל לחובתה של התובעת.

7.6.
לא בכדי, בחוות דעתו של השמאי, אין התייחסות לנתונים אובייקטיבים של הרכב בעת קרות התאונה.

כך למשל, אין התייחסות למספר הקילומטראז' שרכב התובעת גמע, דבר שלכל הדעות מהווה פרמטר חשוב להערכת שוויו של הרכב. זאת למרות, שהשמאי מעיד כי בתשעת החודשים שהרכב "מצוי על הכביש" הוא גמע 32,000 ק"מ (עמ' 9, שורות 18-14 לפרוטוקול). כאשר נשאל השמאי לגבי הקילומטראז' הגבוה שהרכב עבר בתוך 9 חודשים בחר השמאי להשיב "אני עושה יותר" (עמ' 9, שורות 20-19 לפרוטוקול), על מנת להראות כביכול כי אין מדובר בקילומטראז' גבוה ובשל כך, אין בכך כדי להפחית משוויו של הרכב.

ברי כי קילומטראז' שרכב גמע כמו גם מספר הבעלים הקודמים שהחזיקו ברכב הם, בין היתר, נתונים המשפיעים על שוויו של הרכב.
ראו: ע' סומך תאונות פח ושיבוב רכב (נבו, 2013) 86.

הדבר גם מקבל ביטוי במחירוני רכב מקובלים, כגון "מחירון לוי יצחק".

אני מקבל את טענתם של הנתבעים כי הקילומטראז' הסביר לשנה הוא כ-
25,000 ק"מ. במצב דברים זה, אני מקבל את טענת הנתבעים, לפיה סך קילומטראז' של 32,000 ק"מ תוך 9 חודשים הוא קילומטראז' גבוה לכל הדעות. מדובר בקילומטראז' גבוה בהרבה מהסביר. מכאן, שהיעדר התייחסות למשתנה של מספר הקילומטראז' הגבוה לצורך שוויו של רכב התובעת מעידה על היות החוות דעת השמאי חסרה.


בשל כך, גם איני מקבל את הסברו של השמאי לפיו הוא לא מעיין במחירון לוי יצחק וכי הוא מתבסס על "קריטריון שאול שגיא" (השמאי) והוא עושה סקר שוק ספציפי לגבי כל רכב לפני שהוא מוציא חוות דעת (עמ' 9, שורות 29-27 לפרוטוקול) וכך גם חזר על כך בהמשך (עמ' 10, שורות 10-1 לפרוטוקול). מדובר בתשובה מיתממת והיא נאמרה על מנת להדוף ניסיונות מצד ב"כ הנתבעים להראות כי חוות דעתו חסרה. ברם, מקום שהשמאי לא הראה את הסקר שוק שהוא עשה, ולו את רישומיו בעניין זה, הרי שכל שיש בפני
י היא טענה בעלמא ללא כל בסיס.

7.7.
השמאי מסכים כי את ירידת הערך המסחרית בפועל נדע רק לאחר מכירת הרכב (עמ' 11, שורות 22-21 לפרוטוקול).

7.8.
זאת ועוד, מעיד השמאי כי הוא לא בדק את טיב התיקון (עמ' 11, שורות 29-26 לפרוטוקול) על מנת לאמוד את ירידת הערך, זאת למרות שבתחילת עדותו הוא העיד כי הרכב בטוח לנסיעה אם בוצעו בו כיווני פרונט (עמ' 7, שורות 16-15 לפרוטוקול).

8.
לפיכך, אני מוצא את חוות דעתו של השמאי כחסרת בסיס עובדתי, בלתי אובייקטיבית ומוטית באופן גס לטובת התובעת שהיא בבעלותו. כך שברור כי בעת הכנת חוות דעתו עמד לנגד עיניו של השמאי אך האינטרס הכלכלי מסחרי של החברה שבבעלותו. לכך בית המשפט לא ייתן יד.

9.
במבחן התוצאה ברי כי אי הבאת חוות דעת שמאי נגדית על ידי הנתבעים אינה פועלת לחובתם.

10.
זאת ועוד, מאחר שהשמאי מטעם התובעת והתובעת לא עמדו על שיעור חלופי של ירידת ערך, ולאור מסקנתי כי שיעור ירידת ערך המסחרית של 25% הנו מופרז לחלוטין, אין בידי בית המשפט כלים לקבוע שיעור אחר של ירידת ערך. הגם שבית המשפט סבור כי הייתה ירידת ערך פלונית, אם כי בשיעור מופחת יותר ממה שקבע השמאי, בית המשפט אינו יכול לקבוע את שיעור ירידת ערך לרכב התובעת שכן אין הוא מהווה שמאי ואין יכול לעשות את עבודתו של השמאי.


לפיכך, אין לי אלא לקבוע כי לא הוכח שיעור ירידת הערך כלל ועיקר.
קביעתי זו אינה מהווה מחסום בפני
התובעת לעניין קבלת ירידת ערך בשיעור מופחת כפי המקובל והנהוג .

נזק ישיר לרכב התובעת (סעיפים 11.1 ו- 11.3 לכתב התביעה)

11.
אזכיר כי ב"כ הנתבעים טען כי אין מחלוקת לעניין סעיפים 11.1 ו- 11.3 לכתב התביעה (עמ' 12, שורות 24-23 לפרוטוקול). משכך, ברור כי על הנתבעים לשלם לתובעת סכומים אלו.

אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

11.1.
סך של 13,152 ₪ שהינו 80% (כאמור בפסק הדין בשאלת האחריות) מהסך של 16,440 ₪ שאינו שנוי במחלוקת (סעיפים 11.1 ו- 11.3 לכתב התביעה), בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

11.2.
שכ"ט עו"ד בשיעור 11.8% מהסכום המוצמד שנפסק.


12.
לאור התנהלותה של התובעת בתיק זה אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 11.8% מסכום ירידת הערך שהיא תבעה בגינו, דהיינו מסך של 23,250 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

13.
הסכומים הכוללים, המנויים בסעיפים 11 ו- 12 לעיל, ישולמו תוך 30 יום.

14.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.





ניתן היום,
כ"ג שבט תשע"ה, 12 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 6485-04/14 עדי - אסף השקעות בע"מ נ' נחשון רון שלום, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/02/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים