פסקי דין על יפה כהן | פסקי דין על האגודה לבריאות הציבור | פסקי דין על יהודה כהן |

30348-01/14 סעש     19/02/2015




סעש 30348-01/14 יפה כהן נ' האגודה לבריאות הציבור, יהודה כהן








בית דין אזורי לעבודה בירושלים


סע"ש 30348-01-14



19 פברואר 2015

לפני
:

כב' השופטת
רחל
בר"ג-הירשברג
נציגת
ציבור (עובדים)
גב' נחמה אנג'ל
נציג ציבור (מעסיקים)
מר רמי לוי

ה
תובע
ת
1
.
יפה כהן

ת.ז.

054904974
ע"י ב"כ: עו"ד יאיר דוד
-

ה
נתבעים
1. האגודה לבריאות הציבור
ע.ר 580014103

2. יהודה כהן

ת.ז.

051130730
ע"י ב"כ: עו"ד טניה צ'רניס



פסק דין


1. מונחות לפנינו שתיים אלה: בקשת הנתבע 2 לדחיית התביעה נגדו על הסף ובקשת גב' כהן (להלן: גב' כהן) לסילוק על הסף של התביעה שכנגד.
הרקע לבקשות
2. גב' כהן שימשה משך שנים רבות כמנהלת מחלקת משאבי אנוש בנתבעת 1 (להלן:
העמותה). העמותה הוקמה בראשית שנות השבעים על ידי משרד הבריאות והיא מספקת שירותים בתחום בריאות הציבור לגופים שונים על פי חוזים הנכרתים עמה בעקבות זכייה במכרזים אליהם היא ניגשת. הנתבע 2 (להלן: הנתבע) מכהן כמנכ"ל העמותה.
3. בחודש מרץ 2013 פוטרה גב' כהן מעבודתה בעמותה וזאת כחלק מהליך של פיטורי צמצום שנכללו בהסכם קיבוצי שנחתם ביום 21.2.2013 בין העמותה לבין ארגון העובדים היציג בה – הסתדרות העובדים הלאומית. בעקבות פיטוריה עתרה גב' כהן לבית דין זה בבקשה לסעד זמני שימנע את כניסת פיטוריה לתוקף (ס"ע 32819-03-13). ביום 11.4.2013, במהלך הדיון בבקשה לסעד זמני ובחסות בית הדין, חתמו גב' כהן והעמותה על הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטה (באותו המועד טרם הוגש הליך עיקרי) (להלן: פסק הדין). בהסכם הפשרה נקבע, בין היתר, כי יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו ביום 15.10.2013 וכי העמותה מוותרת על עבודתה בפועל של גב' כהן עד לאותו המועד.
4. לאחר שניתן פסק הדין מיום 11.4.2013, הגישה גב' כהן בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט מהטעם שלטענתה הנתבעים, ובפרט הנתבע, הפרו את הסכם הפשרה. בשרשרת של בקשות ותגובות העלו הצדדים טענות הדדיות נגד ההתנהלות ותום הלב של הצד שכנגד. דיון במעמד הצדדים נשמע ביום 1.9.2013. בהחלטת בית הדין מיום 25.10.2013 הושלם הדיון בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. למרבה הצער לא באה מסכת ההתדיינות בין הצדדים לידי סיום.
5. בראשית שנת 2014 הגישה גב' כהן את התביעה שבכותרת ובה היא עותרת לחייב את הנתבעים, ובכלל זה את הנתבע באופן אישי, בתשלום סכומים שונים על פי הסכם הפשרה וההסכם הקיבוצי. זאת מהטעם שלטענתה הסכומים שלהם הייתה זכאית שולמו לה בחסר על רקע של התנכלות אישית של הנתבע אליה. רכיבי התביעה כוללים, בין היתר, הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, פדיון דמי חופשה, פדיון דמי מחלה, החזר ניכויים שלא כדין, החזר שווי רכב, הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות, השלמת מענק יובל ופיצוי בגין עוגמת נפש.
6. העמותה מצדה הגישה תביעה שכנגד ובה עתרה לחייב את גב' כהן בהשבה של 360,141 ₪ אשר משקפים לשיטתה 1,371 שעות עבודה שהפסידה העמותה בשל מילוי כושל של גב' כהן את תפקידה וכן 150,000 ₪ כפיצוי כללי על נזקים ישירים ועקיפים שגרמה לעמותה. לטענת העמותה גב' כהן דיווחה באופן כוזב על הנוכחות שלה, זייפה אישורים על היעדרויות ועשתה מניפולציות בתכנת המחשב שבה נעשה המעקב אחר נוכחות העובדים.
כאמור בפתח הדברים, התובעת עותרת לסילוק על הסף של התביעה שכנגד ואילו הנתבע עותר לדחייה על הסף של התביעה כנגדו. נדון בבקשות כסדרן.
בקשת הנתבע לדחיית התביעה נגדו
7. בבקשתו עותר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו על הסף מהטעם שלא מתקיימת יריבות בינו לבין גב' כהן. לטענת הנתבע לא התקיימו בינו לבין גב' כהן יחסי עבודה, וגב' כהן לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לחיובו האישי בחיובי העמותה או להרמת מסך ההתאגדות. בדומה לא הוכיחה גב' כהן כי נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של העמותה, בעירוב נכסים או בניהול דק, אם כי עילות אלה אינן רלוונטיות לגביו בהיותו נושא משרה בלבד, כלומר מי שאינו משמש כחלק מחברי העמותה.
בבקשתו מכחיש הנתבע את טענת גב' כהן ולפיה הוא יצא למסע נקמה נגדה. עוד הוא מלין על חוסר תום הלב של גב' כהן בכך שהיא גררה ועודנה גוררת אותו להליכים משפטיים מיותרים ביודעה שאין יריבות בינו לבינה.
8. גב' כהן מצדה מתנגדת לבקשה. לטענתה יש לחייב את הנתבע באופן אישי הן מכוח דוקטרינת הרמת מסך, הן מכוח דיני החיוב האישי החלים על נושאי משרה בתאגיד. זאת מהטעם שלטענתה הוא חרג מסמכותו ונהג בה בנקמנות בכך שפגע בזכויותיה. לטענת גב' כהן הפסיקה החילה את דוקטרינת הרמת המסך על עמותות ומכוחה חייבה מנהלי עמותות שעשו שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של העמותה, כפי שעשה הנתבע בעניינה. גב' כהן סבורה שעלה בידה להניח עילת תביעה מוצקה נגד הנתבע ולפיכך יש לדחות את בקשתו.
9. לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח בפני
נו ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים לגופן באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. קודם שננמק הכרעתנו נביא מדבריו של כבוד השופט ג'ובראן בע"א 9916/02 בן מעש אהרון נ' שולדר חב' לבניה בע"מ תק-על 2004(1) 938 (2004) בדבר ההבדל בין הטלת אחריות אישית לבין הרמת מסך ההתאגדות כך:
"אחריות אישית הנה תופעה נורמטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה – התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. יש להדגיש כי האחריות האישית מקיימת את העיקרון היסודי בדבר אישיות המשפטית הנפרדת של החברה. הרמת המסך מכרסמת באותו עיקרון על ידי התעלמותה ממנו. יתרונה של האחריות האישית הינו בהצלחתה "להרחיב את מעגל היריבויות ולתרום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת" (ראו א' חביב – סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת המסך", עיוני משפט י"ז (תשנ"ב) 197, בעמ' 214; ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ ואח', פ"ד מח(5) 661).
אבחנה זו חשובה היא, שכן האחריות האישית מוטלת על האורגן על פי קנה המידה הרגילים להטלת אחריות במשפט האזרחי. האורגן יישא באותו נזק אשר הוא גרם אישית לפי דיני האחריות, הסיבתיות והפיצויים – לעומת זאת – הרמת המסך, חותרת תחת עצם האחריות המוגבלת, הנובעת מאישיותה המשפטית של החברה (ראו א' פרוקצ'יה "מושג ותיאוריה בתורת האישיות המשפטית", עיוני משפט י"ז (תשנ"ב) 167)."
צא ולמד: דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות היא תרופה קיצונית לשימוש לרעה שעושה בעל מניות באישיותה הנפרדת של החברה. לעומת זאת דוקטרינת האחריות האישית משמעה הטלת אחריות אישית על נושא משרה בחברה בשל פעולותיו בחברה באופן שהוא יישא בנזק שגרם. הטלת אחריות אישית אפשרית מכוח ענפי משפט שונים ובלבד שהונחה תשתית עובדתית המצביעה על עוולה שביצע נושא המשרה.
10. הנתבעת בענייננו היא עמותה ולא חברה. בהתאם לסעיף 8 לחוק העמותות, התש"ם-1980 עמותה היא "אישיות משפטית עצמאית הנפרדת מאישיות חברי העמותה. דהיינו, אין חברי העמותה חייבים בחובות העמותה רק בשל היותם חבריה" (ע"א 4395/06 עמותת ז.פ נ' לוי רמות עבודות עפר, כבישים ופיתוח בע"מ (פורסם באר"ש, 6.5.2009). אף שאין בחוק העמותות הוראה המאפשרת להרים את מסך ההתאגדות, נקבע בפסיקה כי במקרים חריגים, בעיקר של שימוש לרעה באישיות המשפטית של העמותה, ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את חבריה (שם, בסעיף 18 לפסק הדין; ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד –עמב"ל עמותה רשומה נ' דו בר (1983) חברה לעבודות בניה בע"מ (פורסם באר"ש, 13.12.2006)).
11. משהנחנו עיקרים אלה נפנה חזרה לענייננו. גב' כהן טוענת כי יש לחייב את הנתבע הן לפי דוקטרינת הרמת מסך, הן לפי דוקטרינת האחריות האישית, אך אנו סבורים שלא היא.
אשר לאפשרות להרים את מסך ההתאגדות – לפנינו נטען כי הנתבע הוא נושא משרה בעמותה. לא נטען ולא הוכח כי הוא חבר עמותה. כך דעתנו היא שאף אם יעלה בידי גב' כהן להוכיח כי המקרה דנא נמנה עם המקרים החריגים שבהם יש להרים את מסך ההתאגדות ואיננו קובעים כך, עדיין לא יהא בכך כדי לחייב את הנתבע שהוא כאמור נושא משרה, להבדיל מחבר עמותה, בחיוביה. מכאן שדין חלקה זה של התביעה להדחות.
אשר לאפשרות לחייב את הנתבע באחריות אישית – כאמור לעיל, הטלת אחריות אישית על נושא משרה בעמותה אפשרית לאחר שהונחה תשתית עובדתית מספקת להוכחת עוולה שביצע נושא המשרה. אלא שהעוולות הלכאוריות עליהן מצביעה גב' כהן בתביעתה אינן באות בגדר סמכותו של בית דין זה בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 שכן אין חולק כי בין גב' כהן לנתבע לא התקיימו יחסי עבודה. נוסיף כי נדמה שהלכה ולמעשה התרופה למעשים שמייחסת גב' כהן לנתבע נכללים ברכיב עגמת הנפש שתבעה.
כללו של דבר, בקשת הנתבע לסילוק התביעה נגדו על הסף מתקבלת מחמת היעדר יריבות.
בקשת גב' כהן לסילוק התביעה שכנגד
12. בבקשתה עותרת גב' כהן לסילוק התביעה נגדה (להלן: התביעה שכנגד) על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין, בדמות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה והפך לחלוט זה מכבר. לטענת גב' כהן כל עילות התביעה שנמנו בכתב התביעה שכנגד מתייחסות לתקופה המוקדמת להסכם הפשרה וזאת על אף שהצדדים הסכימו כי הסכם הפשרה נועד לסילוק טענותיהם ההדדיות.
לטענת גב' כהן התביעה נגדה הוגשה בחוסר תום לב ותוך ניצול הליכי המשפט לרעה ובכך נמצאת היא פוגעת בעיקרון סופיות הדיון. מוסיפה גב' כהן כי תביעתה שלה נוגעת לעילות שנולדו לאחר פסק הדין.
13. העמותה מתנגדת לבקשה. לטענתה עילות התביעה בתביעה שכנגד נודעו לה לאחר שהצדדים חתמו על הסכם הפשרה. היות שעילת התביעה לא הייתה ידועה לה במהלך הדיון בהליך הקודם ברי שהיא לא עמדה ביסודו ולכן ההחלטה שהביאה לסיומו לא מהווה השתק עילה. בדומה לא יכולה גב' כהן לטעון להשתק פלוגתא, שכן עילת התביעה הנוכחית לא נדונה ולא הוכרעה בהליך הקודם. לטענת הנתבעת הסכם הפשרה נועד לסלק את התביעות שהיו תלויות ועומדות במועד החתימה על הסכם הפשרה ואין בכוחו למנוע התבררותה של התביעה הנוכחית, בוודאי בשים לב לטענות החמורות שנטענות בה ולהיקפה הכספי.
14. דין הבקשה להתקבל. כפי שהקדמנו בפתח הדברים, ביום 4.11.2013 הגיעו הצדדים להסכמה שמצאה ביטויה בפרוטוקול ישיבת בית הדין וקיבלה תוקף של החלטה. בין היתר הסכימו הצדדים כי:
"1. מבלי שיהיה בדבר משום הודאה באיזה מטענות של מי מהצדדים ולסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות, התביעות והמחלוקות ההדדיות בין הצדדים, בקשר לתקופת עבודתה של המבקשת אצל המשיבה וסיומה של תקופה זו, יימשכו יחסי עובד ומעביד בין המבקשת למשיבה עד ליום 15.10.2013 (תקופות מחלה יבואו במניין התקופה וזו לא תוארך בגינן או מכל טעם אחר). מוסכם כי במועד זה יסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים לכל דבר ועניין.
...
6. עם ביצועו של הסכם זה, במועדו ובמלואו לא תהיינה עוד לצדדים טענות ו/או תביעות איש כנגד רעהו, ובכך יבואו לסיומם יחסי העבודה במועד המוסכם, קרי, 15.10.2013".
הנה כי כן הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה נועדה להביא לסיומן של כלל המחלוקות בין הצדדים שעניינן תקופת עבודתה של גב' כהן בעמותה וסיומה. עילות התביעה בתביעה שהגישה העמותה נגד גב' כהן, ובכללן רישום כוזב של שעות עבודה, זיוף אישורי מחלה ומניפולציות בתוכנת המעקב אחר הנוכחות נובעות בעליל מתקופת עבודתה של גב' כהן בשירות הנתבעת ולכן הן באות בגדר המחלוקות שההסכם נועד ליישב.
15. לא נעלמה מעינינו טענת הנתבעת שחומרת המעשיים הלכאוריים המיוחסים לתובעת כמו גם ההיקף הנרחב של הנזק שנגרם לה לטענתה, מצדיקים את בירור התביעה שכנגד. אלא שהדרך לעשות כן חייבת לכלול את ביטול הסכם הפשרה כולו.
כידוע, הסכם פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
ממזג שתי תכונות: זו ההסכמית הנובעת מרצון הצדדים, וזו השיפוטית הנובעת מפסק הדין (יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 549 (מהדורה שביעית, 1995)). תכונות אלה מלמדות על הדרך שבה יכול בעל דין לטעון לפגם שנפל בהסכם או להפרת ההסכם בידי בעל הדין שכנגד. הדרך הדיונית היא אפוא "באמצעות תביעה נפרדת, עצמאית, המבוססת על אחת מן העילות שבדיני חוזים לביטולו של חוזה" (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 329 (תשנ"א)). הדברים נאמרו ביחס להסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
, אך חלים הם בשינויים המחויבים גם על הסכם שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית כבענייננו.
אלא שהנתבעת לא טענה שיש לבטל את ההסכם מחמת פגם שנפל בכריתתו או מטעם אחר ולכן אין צורך להידרש לשאלת ביטול ההסכם. מעבר לדרוש, נטעים שהפגם לו טוענת הנתבעת הוא טעות שבכדאיות העסקה שממילא ולכאורה אינו מהווה פגם המצדיק את ביטול ההסכם (עיינו: סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).
נוסיף ונדגיש כי איננו מקבלים את טענת העמותה לפיה עילות התביעה בתביעה שכנגד נודעו לה רק לאחר שהצדדים חתמו על הסכם הפשרה. התייחסות מפורשת לדברים נכללה, בין היתר, בסעיף 8 לתשובת העמותה לבקשה לסעד הזמני (תשובה מיום 8.4.2013) שם טענה כי "..לאחר החלטת הפיטורים וללא קשר לכך, נתגלו למשיבה פרטים שונים אודות התנהלות לא תקינה של המבקשת במהלך עבודתה ובפרט בעת האחרונה, וסיוע לעובדים המקורבים אליה בהגשת דוחות כוזבים וקבלת שכר שלא כדין....". למיטב זכרוני, הד לדברים נמצא גם במהלך הדיון בעל פה בבקשה עצמה ואין אלא לתמוה אם נשתכחו מן העמותה הדברים?
הנה כי כן המקרה שלפנינו בו הוכח כי בין הצדדים נחתם הסכם שנועד לסיים את כלל המחלוקות ביניהם נמנה על המקרים החריגים שבהם תתקבל בקשה לסילוק על הסף.
16. מעבר לדרוש בשלב זה נטעים כי לא מן הנמנע שהאמור לגבי התביעה שכנגד יפה גם לתביעה העיקרית ולמצער לחלקה וכי מקומן של טענות גב' כהן בתביעתה להתברר בלשכת ההוצאה לפועל. הדברים ילובנו בהמשך ההליך ובמידת הצורך.
17. סוף דבר – דין התביעה כנגד מר כהן להידחות על הסף בשל העדר יריבות בינו לבין התובעת. דין התביעה שכנגד להידחות על הסף לנוכח קיומו של מעשה בית דין בדמות הסכם הפשרה שעליו חתמו הצדדים ביום 4.11.2013 בחסות בית הדין.
לנוכח תוצאת הדברים, יישא כל צד בהוצאותיו.
זימון לישיבה מקדמית בהליך העיקרי והחלטה בדבר מיצוי הליכים מקדמיים ישלחו במקביל.
ניתן היום, ל' שבט תשע"ה, (19 פברואר 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
פסק הדין נחתם בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.










נציגת ציבור עובדים גב' נחמה אנג'ל

רחל בר"ג-הירשברג
, שופטת

נציג ציבור מעסיקים מר רמי לוי





















סעש בית דין אזורי לעבודה 30348-01/14 יפה כהן נ' האגודה לבריאות הציבור, יהודה כהן (פורסם ב-ֽ 19/02/2015)