Google

דוד עזרא עבודות בע"מ - עיריית בת ים, "אלונים" הנדסה ובניה בע"מ

פסקי דין על דוד עזרא עבודות בע"מ | פסקי דין על עיריית בת ים | פסקי דין על "אלונים" הנדסה ובניה |

44177-01/15 עתמ     22/02/2015




עתמ 44177-01/15 דוד עזרא עבודות בע"מ נ' עיריית בת ים, "אלונים" הנדסה ובניה בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים




22 פברואר 2015
עת"מ 44177-01-15 דוד עזרא עבודות בע"מ
נ' עיריית בת ים
ואח'



בפני

כב' סגן הנשיאה, השופט ד"ר קובי ורדי


המבקשת

דוד עזרא עבודות בע"מ


נגד

ה
משיבות
1. עיריית בת ים
ע"י ב"כ עו"ד מירב קנזי-נאמן

2. "אלונים" הנדסה ובניה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד סאמר זהר

החלטה


לפני בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית כנגד החלטת המשיבה מס' 1, עיריית בת ים
(להלן – "העירייה") מיום 30.10.2014 לבחור בהצעת המשיבה מס' 2, "אלונים" הנדסה ובניה בע"מ
(להלן – "אלונים") כהצעה הזוכה במכרז מס' 19/14 לביצוע עבודות שיפוץ בית שלום א"ש בבת-ים (להלן – "המכרז").

העובדות בתמצית
1.
העירייה הייתה מעוניינת בביצוע עבודות שיפוץ מבנה בית שלום א"ש ברחוב ארלוזרוב 50 בבת ים (להלן – "הנכס"). לשם הערכת העלויות הכרוכות בביצוע העבודות, נערך סיור בנכס (להלן – "הסיור הראשון"), אשר נכחו בו שלושה משתתפים (וביניהם אלונים). בעקבות הסיור הראשון הגישו שני קבלנים (וביניהם אלונים), הצעות מחיר לעבודות השיפוץ בנכס.
2.
לאחר מכן פרסמה העירייה מכרז לביצוע עבודות השיפוץ בנכס.


במסמכי המכרז נקבע מועד הגשת ההצעות ליום 31.8.2014 בשעה 13:00 (מועד זה הוארך לאחר מכן בשלושה ימים נוספים (נספח "ג" ו-"ד" לבקשה)), כאשר הגשת ההצעות הותנתה בהשתתפות בסיור קבלנים בנכס.
אלונים קיבלה הודעה מהעירייה על כך שהיא פטורה מהשתתפות בסיור האמור, בשל השתתפותה בסיור הראשון (נספח "1" לתגובת העירייה).
3.
ביום 17.8.2014

התקיים סיור הקבלנים (להלן – "הסיור השני") ונכחו בו שתי משתתפות – המבקשת וחברת הבונים (נספח "ב" לבקשה).
4.
ביום 14.9.2014

התקיימה ישיבת פתיחת ההצעות (נספח "ה" לבקשה), וביום 30.10.2014 הודיעה העירייה על בחירת הצעת אלונים כהצעה הזוכה (להלן – "ההחלטה") (נספח "ו" לבקשה; נספח "4" לתגובת העירייה). בהמשך לכך, הוציאה העירייה לאלונים צו התחלת עבודה והוראת ביצוע, לפיהם על אלונים להתחיל בביצוע העבודות לא יאוחר מיום 15.12.2014 (נספח "ג" לתגובת אלונים).
5.
לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 19.10.2014 נשלחה למבקשת הזמנה לשימוע, מפני שהצעתה הייתה גבוהה ב-47% מהאומדן למכרז. אף נציג מטעם המבקשת לא הגיע לשימוע האמור (נספח "2" ו-"3" לתגובת העירייה).
6.
ביום 21.1.2015

הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית (להלן – "הבקשה"), מאחר ובמועד הגשת הבקשה חלפו כשלושה חודשים מאז שניתנה החלטת העירייה. זו הבקשה שלפניי.
טענות הצדדים
7.
בבקשה, טוענת המבקשת כי העיכוב בהגשת העתירה הינו בתום לב, ונבע מכך שהמבקשת לא הייתה (ואיננה אף היום) מיוצגת על-ידי גורם משפטי מקצועי, הבקיא בכללי הפרוצדורה וסדרי הדין.
עוד טוענת המבקשת, כי ביום 4.1.2015 שלחה לעירייה מכתב התראה לפני נקיטה בהליכים משפטיים (נספח "ז" לבקשה), העירייה לא הגיבה, והמבקשת המתינה לקבלת תשובה. יתרה מכך, המבקשת טוענת כי יש לראות באי תגובתה של העירייה משום הסכמה להארכת המועד, עד למיצוי אפשרויות המו"מ בין הצדדים.
המבקשת טוענת כי יש לקבל את הבקשה, מאחר והעתירה העוסקת בנושא "חשוב" של זכיית קבלן שכלל לא השתתף בסיור הקבלנים, כאשר במסמכי המכרז נקבע כי הסיור האמור הינו חובה.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי העתירה צריכה הייתה להיות מוגשת עד ליום 15.12.2014, והוגשה בחלוף כ-40 ימים בלבד, וכי לא ננקטו פעולות בשטח על-ידי אלונים, ואף אם ננקטו – הנזק שייגרם למבקשת עולה על הנזק שעלול להיגרם לאלונים מהפסקת העבודות בנכס בשלב מוקדם זה.
8.
העירייה, בתגובתה, מתנגדת לבקשה.
לטענת העירייה, המבקשת פעלה בחוסר תום לב ובשיהוי קיצוני, הן אובייקטיבי והן סובייקטיבי, ואין בטענות המבקשת כדי להתגבר על שיהוי זה.
ביחס לשיהוי הסובייקטיבי, טוענת העירייה כי ההודעה הובאה לידיעת המבקשת כבר ביום 30.10.2014, ואילו המבקשת הגישה את הבקשה רק ביום 21.1.2015, בחלוף 83 ימים ממועד ההחלטה.
עוד טוענת העירייה כי יש לדחות את טענת המבקשת בדבר היותה בלתי מיוצגת בעילה לאי הגשה במועד, וכי מדובר בחברה בע"מ, שניגשה למכרזים בעבר, וחזקה עליה שהיא יודעת את הוראות הדין. בנוסף, אף "אדם מן השורה" יכול להבין שעיכוב בהגשת עתירה כנגד מכרז עשוי להביא להסתמכות צדדים שלישיים, התקשרות ותחילת עבודות מכוח המכרז. בנוסף, טוענת העירייה כי המבקשת הייתה מודעת לכך שנציג אלונים לא השתתף בסיור השני.
ביחס לשיהוי האובייקטיבי, טוענת העירייה כי הנכס הינו מבנה לשימור, ולאור זאת בוצעו מספר סיורים, נערכו ישיבות עם קבלנים, נשכר משרד אדריכלים ונעשה תיאום עם חברה העוסקת בפירוק גגות אסבסט, נרכשו חומרי בניין ואף החלו העבודות. כך, קבלת הבקשה תוביל לשיבוש תפקודה של הרשות, ותגרום לנזק כלכלי חמור – הן לעירייה והן לאלונים ולצדדים שלישיים נוספים.
ביחס לאי השתתפות נציג אלונים בסיור השני, טוענת העירייה כי תכלית הסיור הייתה כי הקבלנים העתידים להציע הצעות יוכלו להכיר את הנכס ואת אופיו המיוחד כנכס לשימור, ומאחר ונציג אלונים השתתף בסיור בנכס טרם הזכייה, הסיור הראשון, הרי שתכלית זו הוגשמה, וההחלטה שלא לפסול את הצעת אלונים היא אם כן סבירה ואין להתערב בה.
ביחס להצעת המבקשת גופה, טוענת העירייה כי הצעה זו פסולה ממילא, משהיא חורגת מהאומדן ב-47%, ומנוגדת להוראת ס' 11(ב) למכרז, לפיה העירייה רשאית שלא לקבל הצעה אשר תעלה על 25% מגובה האומדן שייקבע על-ידי מנהל הפרויקט, וזאת ללא כל צורך בנימוק או הסבר, והכל בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי. המבקשת הוזמנה לשימוע בעניין, ובחרה במודע שלא להגיע, בסרבה להזמנה זו.
ביחס להתכתבות בין הצדדים, טוענת העירייה כי משלוח מכתב ההתראה על-ידי המבקשת ביום 4.1.2015 היה מעבר לסד הזמנים שנקבע להגשת העתירה, ובנוסף, התכתבות עם הרשות ממילא אינה מעלה או מורידה לעניין השיהוי.
כן טוענת העירייה כי סיכויי העתירה להתקבל נמוכים ביותר, ולפגמים בתצהיר המבקשת.
9.
אלונים מתנגדת לבקשה ומצטרפת לטענותיה של העירייה.
בנוסף, מציינת אלונים כי החלה בביצוע עבודות בנכס, ולראיה צרפה חשבון חלקי מיום 22.1.2015 (נספח "ד" לתגובת אלונים). עוד טוענת אלונים כי בדין נפסלה הצעת המבקשת, שכן חרגה מן האומדן שנקבע במסמכי המכרז וכן היא הצעה גירעונית (סעיף 15 לתגובת אלונים), וכי משסרבה להופיע לשימוע, הינה מושתקת ומנועה מלטעון כי היא הזוכה (סעיף 17 לתגובת אלונים).
10.
המבקשת הגיבה לתגובת העירייה וטענה טענות לגופו של עניין, בין היתר כי העירייה פעלה בחוסר תום לב, וכי היה עליה להחיל תנאים אחידים לכל המשתתפים במכרז ולא להכשיר את הצעת אלונים עקב הפגם החמור שנפל בה, כעולה גם מהדיון שהתקיים בוועדת המכרזים שבה הייתה התלבטות לגבי הכשרת ההצעה של אלונים עקב אי השתתפותה בסיור הקבלנים וכן טענה לאי עמידת אלונים בתנאי המכרז.


הכרעה
11.
לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת, בתגובות העירייה ואלונים ובתגובת המבקשת, אני סבור כי דין הבקשה להידחות.
12.
כזכור, הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 21.1.2015. כלומר, חלפו קרוב כ-80 ימים מן המועד בו המבקשת קיבלה הודעה על ההחלטה – יום
30.10.2014.
13.
תקנה 3 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2001, קובעת
-
"
(א)
עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

(ב)
לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.
(ג)
בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך.
"
14.
כפי שציין בית המשפט העליון בע"א 6365/00 בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז צפון, פ"ד נו(4) 38, 44:
"התכלית העומדת ביסוד התקנה היא זירוז ההליכים בעתירות מינהליות במטרה להגיע להכרעה מהירה במחלוקת שנפלה בין הפרט לרשות המינהלית. תכלית עיקרית נוספת היא הרצון לעגן בתקנה את עקרונות השיהוי השאובים מהילכותיו של בית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק.
כידוע, אחד הכללים להפעלתו של שיקול-הדעת השיפוטי בעתירות מינהליות הוא זה שעניינו שיהוי בהגשת העתירה. על-פי כלל זה, רשאי בית-המשפט לדחות עתירה על הסף בשל איחור בהגשתה מקום שנוכח לדעת כי האיחור היה כרוך בפגיעה באינטרסים של אחרים. עיקרון זה הוחל על בתי-משפט לעניינים מינהליים מכוח סעיף 8 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000,
ודוק, העיקרון המונח ביסוד התקנה הוא עיקרון של שיהוי ולא של התיישנות. לא חלוף הזמן כשלעצמו הוא המכריע, אלא העובדה שעניין זה גרם לשינוי נסיבות ולפגיעה באינטרסים הראויים להגנה, הן של הציבור בכללותו, הן של הרשות המינהלית והן של צדדים אחרים."
15.
החלטה של בית המשפט בסוגיה של הארכת מועד מונחית על-פי דיני השיהוי הכלליים, המתחשבים הן בהיבט הסובייקטיבי של השיהוי (היינו, במידת "אשמתו" של העותר באיחור), הן בהיבט האובייקטיבי שלו (היינו, מהיבט השלכתו על הרשות הציבורית או על צדדים שלישיים), והן בחשיבותו של הנושא העומד על הפרק מבחינת שלטון החוק והאינטרס הציבורי, שיקול שיש לאזנו אל מול השיקולים הנוגעים לשיהוי עצמו (עע"ם 2339/12 שוחט ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא (פורסם בנבו, 19.08.2013) (להלן – "עניין שוחט")).
16.
ומן הכלל אל הפרט.
יישום דיני השיהוי על עניינה של המבקשת מוביל למסקנה כי אין הצדקה ליתן ארכה להגשת העתירה, ודין הבקשה להידחות.
17.
בפן הסובייקטיבי, ראוי להעלות את טענות המבקשת מיד בסמוך להחלטת וועדת המכרזים ולא עתה, לאחר קרוב לשלושה חודשים ממתן ההחלטה ולאחר שהחלו בביצוען של העבודות. חוסר היכרות עם המצב המשפטי והעדר ייצוג איננה מצדיקה המתנה ממושכת, מה גם שמדובר בחברה בע"מ, אשר בחרה שלא להיות מלווה בהליך המכרזי על-ידי עורך דין ואף בחרה שלא לפנות לייעוץ משפטי בסמוך למתן ההחלטה על-ידי העירייה, ואין לה להלין אלא על עצמה.
באשר למכתב ההתראה ששלחה המבקשת לעירייה ביום 4.1.2015, בניסיון, לכאורה, להסדיר את הסוגיה מחוץ לכתלי בית המשפט, אציין שאף המכתב האמור נשלח לאחר שחלפו כ-65 ימים מאז מועד מתן ההחלטה אותה מבקשת המבקשת לתקוף, ואין בו כדי לרפא את השיהוי בפעולות המבקשת.
יתרה מכך, ביום 19.10.2014 הוזמנה המבקשת על-ידי העירייה לשימוע באשר להצעתה, מפני שהצעתה חרגה באופן ניכר מן האומדן (כאמור – חריגה של 47%), והמבקשת נמנעה במודע מלהגיע לשימוע וסירבה להזמנה זו ובכך לא ניתן על-ידה כל הסבר לפער מהאומדן, שהיה מוביל ממילא, לכאורה, לפסילת הצעתה של המבקשת במכרז, ולכאורה קמה עקב כך מניעות כלפי העותרת עצמה מהאפשרות שתזכה בעצמה במכרז.

18.
בפן האובייקטיבי, כפי שצוין לעיל, בזמן שחלף ממתן ההחלטה וההודעה על הזכייה לאלונים, העירייה נתנה לאלונים צו התחלת עבודה והוראת ביצוע ואלונים החלה בביצוע עבודות בנכס. אלונים אף הפיקה חשבון על העבודות שביצעה (נספח "ד" לתגובת אלונים). בנוסף, בוצעו התקשרויות עם גורמים שלישיים אשר יינזקו באם תתקבל הבקשה דנן, נרכשו חומרי בניין ונערכו סיורים נוספים בנכס. הנה כי כן, נראה כי קבלת הבקשה תגרום לנזק לעירייה וכן לצדדים שלישיים (ראו, לעניין זה: בר"ם 8777/06 מפעלי תחנות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (פורסם בנבו, 19.11.2006); עע"ם 8283/11 אלדר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (פורסם בנבו, 18.4.2012); בג"ץ 2285/93 נחום נ' ראש עיריית פתח תקווה, פ"ד מח(5) 630, 341 (1993); עניין שוחט, פסקה 36).
19.
משהגעתי למסקנה כי בענייננו חל הן השיהוי הסובייקטיבי והן האובייקטיבי בהגשת העתירה, אפנה לבחון את הרכיב השלישי של טענת השיהוי, המהווה חריג למקרים בהם מתקיימים יסודותיו של השיהוי, כבנדון דדן.
בגדר יסוד זה, נבחנת השאלה, האם, ככל שבית המשפט יקבל את טענת השיהוי ויימנע מלדון בעתירה לגופה, עלולים להיפגע עקרונות היסוד של שלטון החוק (ראו: עניין שוחט, פסקה 37, עע"ם 3874/02 עיריית חדרה נ' חברת שיקרצ'י תעשיות (1995) בע"מ, פ"ד נח(5) 855 (2004), עע"ם 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע (פורסם בנבו, 7.12.2006) פסקה 81-90 לפסק הדין).
במילים אחרות, האם במקרה דנן נפל פגם במעשה הרשות המינהלית הפוגע בתקינותו של ההליך המינהלי באופן הפוגע פגיעה חמורה בשלטון החוק?
סבורני, כי בענייננו לא ניתן לומר כי החלטת העירייה היא החלטה שנפל בה פגם כזה ונפגעו ערכים עקרוניים הפוגעים בשלטון החוק. מדובר במקרה פרטני של מכרז שבו, לאחר דיון ארוך, קבעה וועדת המכרזים שאין לפסול את ההצעה הזוכה, בהתחשב בכך שמטרת קיום סיור הקבלנים הייתה שהמציעים במכרז יכירו את מאפייניו הייחודיים של הנכס לשימור ומטרה זו הוגשמה כאשר ביקר נציג אלונים בנכס במסגרת הסיור הראשון ושאין לפגוע בו לאחר שקיבל את הפטור מהסיור מהעירייה. גם אם היה ניתן לטעון טענות כנגד סבירות החלטה זו, סבורני שלא ניתן לומר שמדובר בהחלטה בלתי סבירה או שנפל בה פגם כזה שהכשרתה יכולה להיות פגיעה בשלטון החוק וזאת גם בזמן שלכאורה המבקשת עצמה לא יכולה לזכות במכרז.
20.
סופו של דבר, הימנעותה של המבקשת מתקיפת החלטת העירייה במועד והשיהוי שבו נהגה עומדים לה לרועץ, והבקשה נדחית.
21.
המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום,
ג' אדר תשע"ה, 22 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 44177-01/15 דוד עזרא עבודות בע"מ נ' עיריית בת ים, "אלונים" הנדסה ובניה בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/02/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים