פסקי דין על אליעזר כהן | פסקי דין על יוסף חיים כהן | פסקי דין על מנשה אמיר כהן ואח' | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

15456-11/13 תאק     22/02/2015




תאק 15456-11/13 אליעזר כהן, יוסף חיים כהן, מנשה אמיר כהן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ








בית משפט השלום בירושלים



תא"ק 15456-11-13 בנק הפועלים בע"מ
נ' כהן ואח'





בפני

כב' הרשם הבכיר
ניר נחשון


המבקשים (הנתבעים):

1. אליעזר כהן

2. יוסף חיים כהן

3. מנשה אמיר כהן
4. רבקה מזרחי


-נגד-


המשיב (התובע):

בנק הפועלים בע"מ





החלטה

1.
לפניי בקשת רשות להתגונן שהוגשה בהמשך לתובענה דנא, במסגרתה, עותר המשיב לחייב המבקשים בסך
172,450 ₪ (נכון ליום 1.11.13) בשל אי-עמידת המבקש 1 בפירעון הלוואה שהועמדה
לו ובהיות המבקשים 2-4 ערבים להלוואה.

2.
רקע כללי: כעולה מכתב התביעה,
המבקש 1 מנהל אצל המשיב חשבון עו"ש בסניף מס' 694 במסגרתו, הועמדה לו ביום 22.1.2006 הלוואה על סך 249,000 ₪, כנגד ערבותם של המבקשים 2-4 (להלן : "ההלוואה ראשונה") וכן, הועמדה למבקש הלוואה נוספת בסך 53,000 ₪ מיום 6.4.11, כנגד ערבותו של המבקש 2 (להלן: "ההלוואה השנייה").

3.
סך התשלומים שבפיגור בהתייחס להלוואה הראשונה, נכון ליום 1.11.13 ואשר כוללים הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, עומד על כ- 134,756 ₪. סך התשלומים שבפיגור בהתייחס להלוואה השנייה נכון ליום 1.11.13 ואשר כוללים הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, עומד על כ- 37,694 ₪ . כן נמצא חשבון העו"ש של המבקש 1 ביתרת חוב הגבוהה מ-15 ₪.

4.
שיעור ריבית הפיגורים הנומינלי המירבי הנהוג אצל המשיב לגבי הסכמי הלוואה הינו בשיעור 14.10% שנתי ומחושב על בסיס רבעוני.

מכאן, כי יתרת החוב
של המבקש 1 כלפי המשיב נכון ליום 1.11.13 עומדת על סך 172,450 ₪. יוער, כי סכום התביעה כולל רק את התשלומים אותם התחייבו המבקשים לשלם ולא שילמו וזאת נכון ליום 1.11.13, סכום זה אינו כולל את היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה.

טענות המבקש 1:

5.
אליבא דמבקש 1, מוכחש שיגור מכתב ההתראה וזאת מאחר ולטענתו, המכתב לא נשלח לכתובת הנכונה, המצויינת בהסכם ההלוואה, וכי במועד שליחת מכתב ההתראה לא היה כלל פיגור בהחזר ההלוואה. כן טוען המבקש, כי סך הסכום שבפיגור עומד על כ-
14,000 ₪ בלבד וכי במועד הגשת התביעה, עמד סך החוב על כ- 9,505 ₪, וזאת בהתייחס
לשלושה חודשי החזר בלבד. כן טוען המבקש, כי הריבית שהושתה עליו הינה ריבית עושק בלתי חוקית. לשיטתו, המבקש פעל שלא בתום-לב שכן, במועד שיגור המכתב שנשלח בחודש יוני 2013 כאמור, נשלח כאשר לא היה כל פיגור בתשלומים. לו היה המשיב שולח למבקש 1 מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים, היה מקיים את חובתו ובכך מונע את הגשת התביעה. עוד מציין המבקש, כי הפיגור בתשלומי ההלוואה נבע מקשיים כלכליים אליהם נקלע. כאשר פנה המבקש להסדיר תשלומי ההלוואה המשיב דרש דרישות לא מקובלות ובלתי אפשריות ליכולותיו הכלכליות ודרש תשלום מיידי של כ- 50,000 ₪ כתנאי להסדר כלשהו.

טענות המבקשים 2-3:

6.
אליבא דמבקשת 4, שהינה ערבה להלוואה שנטל אחיה, המבקש 1- הסכמתה לשמש כערבה לאחיה נבעה מבקשת אחיה ליטול הלוואה לשם רכישת מניה בחברת 'אגד', בה הינו מועסק כנהג. לטענתה, מטרת ההלוואה הייתה לסילוק חוב המבקש 1 בחשבון הבנק ולא לטובת רכישת מניה בחברת 'אגד' כפי שהוצג לה. משכך, מוטלת על המשיב חובת
זהירות
מוגברת בתוספת מתן הסבר ברור ומקיף המגובה במסמך גילוי נאות אודות מצבו הכלכלי של הלווה, זאת בהתבסס על דברי כב' השופטת
מ. אביב בפס"ד 12326-06 בנק אוצר החייל נ' יצחק טל בנין והשקעות בע"מ,
לפיו, "המידע שמקבל הערב לפי סעיף 22(ב) (3)-אם ההלוואה היא לכיסוי "חוב קיים" אם לאו, צריך להיות מידע ברור, חד משמעי ונטול ספקות. מידע זה מגדיר את מעמד החוב לשמו מתבקשת הערבות".

7.
כן טוענת המבקשת 4, 'טענת הטעייה', שכן, בהסכם ההלוואה נרשם, כי "הלווה מתחייב להשתמש בה למטרה זו בלבד". שורה זו לא נמחקה ובכך יש לשיטתה משום הטעיה שכן, מלשון הדברים מתפרש כאילו הכסף נמסר ללווה לשם תשלום לחברת 'אגד' כשבפועל
הכסף נבלע ביתרת החובה של המבקש 1. כן נטען, כי במסמך הגילוי הנאות, עולה שהתובע סימן
"
v
" מתחת לכותרת ערבות לחוב קיים, וכן מופיעה הקפה בעיגול של המילה : "אינו נפרע". הנתבעת טוענת, כי אין להסתפק בסימון סתמי זה. בכך, בשל מעשה מחדלי מצד המשיב, נפלה הנתבעת 4 לכלל טעות.

8.
בנוסף, טוענת המבקשת 4, כי המשיב כשל במסירת מלוא המידע המלא והמדוייק בקשר למטרת ההלוואה, לרבות מצבו הכלכלי של המבקש 1, לרבות הסיכון המוגבר הטמון בעצם חתימת ערבות ללווה בעייתי ובכך גם התרשל כלפי המבקשת 4 והפר את חובתו מכוח דיני החוזים. כן נטען, כי המשיב לא מסר לידי המבקשת 4 עותק מהסכם ההלוואה, עותק מסמך גילוי נאות, לא עדכן בזמן אמת את המבקשת 4 אודות מספר הערבים,
לא הסביר למבקשת 4 את משמעות היותה 'ערבה יחידה' וכן לא גילה בהסכם ההלוואה את הסכום לתשלום חודשי.

9.
בנוסף נטען, כי עיון בלוח הסילוקין מגלה שסכום ההחזר החודשי של ההלוואה עומד על כ- 2,332 ₪. הואיל והמשיב החתים שלושה ערבים הרי שכל ערב יכול לעמוד בתשלום 700 ₪, וזאת למשך מספר חודשים עד אשר יעמוד המבקש 1
על רגליו ויטול את יתרת התשלומים חזרה אליו. כן מפנה המבקשת 4 את תשומת לב בית המשפט, כי סך החוב שבפיגור נכון ליום 1.11.2013, היינו: 9 ימים טרם הגשת התביעה, עמד על סך 5,824 ₪ בלבד וסך חוב הפיגורים כולל ההלוואה השנייה עמד על כ-9,572 ₪ בלבד. מכאן שלשיטתה, החל המשיב לנקוט בהליכים משפטיים מיותרים, ולא טרח לשלוח למבקשת 4
הודעה על פי דין כבר במועד הפיגור הראשון ובכך נמנעה מהמבקשת 4 האפשרות לפקח על התנהלות המבקש 1.

טענות המבקשים 2-3 :

10.
בפני
יתם, עותרים המבקשים 2-3 למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן. לטענתם, מהות ההלוואות לא הוסברה להם כמו גם הסיכונים במתן הערבות. כן לא נמסרו להם העתקי ההלוואות ושטרי הערבות ובכך הופרו הוראות סעיף 22 לחוק הערבות- בעניין חובת הגילוי וכן את חובת תום הלב המוגברת. בהיות המבקש 2
'ערב מוגן' להסכם ההלוואה השני, הרי שלמיטב ידיעתו לא ניתן

פסק דין
נגד המבקש 1 ולא ניתנה החלטה על ידי רשם ההוצאה לפועל כי מוצו ההליכים כנגד המבקש 1 ומשכך, לא ניתן לנקוט נגדו בהליכים בהתאם לסעיף 27 לחוק הערבות.

11.
בנוסף נטען, כי עובר להגשת התביעה, המבקשים לא נדרשו לפדות את ההלוואות שנטל המבקש 1 בכתב וכי המכתב שצורף מטעם המשיב מחודש יוני 2013, אינו מהווה
"הודעה על אי-קיום", לפי סעיף 26 לחוק הערבות. לכל היותר עסקינן במכתב סתמי אשר הערבים אינם ממוענים אליו ישירות אלא בהעתק בלבד, וללא כל דרישה או פירוט אופרטיביים. בנוסף נטען, כי ערבותם של המבקשים הינה לצורך הלוואות ספציפיות ולא עבור יתרת החוב בחשבון העו"ש של המבקש 1.

דיון והכרעה:

12.
לאחר שעיינתי בטענות המבקשים כפי שפורטו לעיל ביתר הרחבה, נחה דעתי, כי דין הבקשות להתקבל שכן, יש בטענות אלה, ככל שיוכחו, משום טענות הגנה ראויות. משכך, לא ניתן לחסום יומם של המבקשים בשלב מקדמי זה.

13.
ההלכה הפסוקה בעניין בחינת טענות המבקשים בשלב של בקשת רשות להתגונן הינה ליבראלית זאת נוכח השלב המקדמי של ההליך וזכות היסוד של הגישה לערכאות שיפוטיות העומדת למבחן בשלב זה. ( ראה: בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ'
warner
, פ"ד מו(2) 273, 277 וע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו)) נקבע:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה".
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, כי במסגרת בקשת הרשות להגן "נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפני
ו..." . וכן: "רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46). זאת ועוד: בספרו של כב' השופט ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה שביעית, 2004, בעמ' 169 נקבע כדלקמן:
"בית המשפט אינו נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא. ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, תינתן לנתבע רשות להתגונן. כל זאת כמובן אם לא נתברר לבית המשפט כי טענות הנתבע תלויות על בלימה או שבחקירה הנגדית מתברר כי הגנתו היא
הגנת בדים". (ע"א 1266/91 קרן

נ' בנק איגוד לישראל ואח'
, פד"י מ"ו (4) 196).

14.
סוף דבר- ניתנת בזאת למבקשים רשות להתגונן. נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין רגיל. תצהירי המבקשים ישמשו ככתב הגנה בתיק. המזכירות תדאג לקבוע התיק לשמיעה בפני
מותב שהינו שופט. שאלת ההוצאות תישקל בתום ההליך.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ג' אדר תשע"ה, 22 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.









תאק בית משפט שלום 15456-11/13 אליעזר כהן, יוסף חיים כהן, מנשה אמיר כהן ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/02/2015)