פסקי דין על מיכאל אהרון | פסקי דין על כלל חברה לביטוח בע"מ

32128-05/14 א     03/03/2015




א 32128-05/14 מיכאל אהרון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 32128-05-14 אהרון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ




תיק חיצוני:



בפני
כב' השופטת איילת הוך-טל


התובע
מיכאל אהרון
ת.ז. 314231424

נגד

הנתבעת
כלל חברה לביטוח בע"מ


החלטה

בפני
י בקשת לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.
מדובר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח תלמידים עקב אירוע תאונה מיום 22.1.2007 בו נפל המשיב מגג מקלט עירוני בעיר נהריה (להלן – התאונה).
המשיב, יליד 11.3.1990 היה בן 17 במועד התאונה. לטענתו, היה תלמיד בית הספר עמל מקיף נהריה (להלן – בית הספר).
המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענה שהמשיב לא הוכיח כי אכן היה תלמיד בית הספר במועד התאונה וכן ובעיקר לאור התיישנות התביעה.
לעניין התיישנות התביעה, טוענת המבקשת כי יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות מיום 11.3.2008 בו מלאו לתובע 18 , כאשר תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981 הינה 3 שנים. לכן, התביעה התיישנה ביום 11.3.2011.
מנגד, המשיב טוען כי מאחר וחלק מרכיבי תביעתו, היינו היקף נכותו, נודע לו רק לאור חוות הדעת שניתנה בתביעתו הנזיקית כנגד עיריית נהריה בת"א
42246-06-12
, הרי שיש למנות את תקופת ההתיישנות רק ממועד גילוי היקף הנזק כאמור. בתגובתו מצטט המשיב רבות את פסק דינו של כבוד השופט עמית בע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל (פורסם בנבו, 19.9.10) (להלן – עניין הוועדה לאנרגיה אטומית).
לאחר שהוגשה הבקשה והתגובה, זומנו הצדדים לדיון במהלכו מסר המשיב כי הודעה בדבר אירוע התאונה נמסרה על ידו בזמן אמת וניתנה לו שהות לאתר אסמכתאות בנושא.
בהודעה מיום 16.2.15 טען התובע כי עקב חוסר שיתוף פעולה מצד הנהלת בית הספר, לא הצליח לאתר מסמכים בנוגע לפניה המקורית, אולם צורף תצהיר מטעם אמו של התובע בו נטען כי היא דיווחה למחנכת של התובע על הפגיעה בזמן אמת וכי במהלך תקופת החלמתו מימן בית הספר לתובע מורה פרטית והוא זכה לביקור מצד מורותיו ומנהלת בית הספר. לתצהיר צורפה פניית ב"כ המשיב מיום 24.3.09 לעיריית נהריה בדבר ארוע התאונה וכן תשובת העירייה לפנייה מיום 6.1.10.
בעקבות הודעה זו מאת המשיב, חזרה המבקשת על עמדתה לפיה לא חל כל שינוי בנתונים ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

לאחר שבחנתי את המסמכים ואת טענות הצדדים אני סבורה כי אין מנוס מדחיית התביעה מחמת התיישנותה.
לעניין הטענה בדבר הוכחת היות המשיב תלמיד בית הספר במועד הרלוונטי, מדובר בעניין הטעון הוכחה בראיות ואין בו בכדי להביא לסילוק התביעה על הסף. שונים הם פני הדברים בכל הנוגע לנושא ההתיישנות.
ההלכה בדבר מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הרלוונטי לענייננו נקבעה בפסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל (פורסם בדינים, 21.05.08) (להלן – הלכת אמיתי):
"6.
כלל הגילוי של הנזק, המהווה מרכיב בעילת התובענה, מורה כי מירוץ ההתיישנות מתחיל במועד הארוע שהוליד את הנזק, ועם גילויו של הנזק, ולא במועד בו קיימת אפשרות לעמוד על מלוא היקפו של הנזק. כלל זה ישים הן לעניין דין ההתיישנות הכללי על פי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, והן לעניין סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין לצורך התיישנות בעוולות נזיקין (פרשת בוכריס, עמ' 557-8; ע"א 831/80 זמיר נ' כימיקלים ופוספטים, פד"י לז(3) 122, 128; ע"א 702/86 איטונג נ' בן הרוש, פד"י מח(1) 160; ע"א 74/60 נמר נ' שירותי נמל מאוחדים, פד"י טו, 255, 260). הגישה לבחינת היקפו של הנזק הידוע, שיש בו די לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות, בנויה על מבחן הסבירות. מקום שמדובר בנזק של מה בכך, שאדם סביר לא היה מגיש תביעה בגינו, לא ייחשב הנזק הידוע כגורם הפותח את מירוץ ההתיישנות. מקום שהנזק הידוע הוא ממשי, שאדם בר דעת היה תובע על פיו, תיפתח תקופת ההתיישנות במועד בו נודע לתובע על נזק כזה (פרשת בוכריס, שם, פסקה 6; בע"מ 8094/04 פלונית נ' פלונים, פד"י נט(3) 111 (השופט רובינשטיין) פסקה י"ב ואילך; פרשת ראשד, שם)."
לעניין זה, על אף שכבוד השופט עמית אינו מאזכר את הלכת אמיתי בעניין הוועדה לאנרגיה אטומית, הוא קובע קביעות דומות:
"34.
סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, בדומה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות עליו נעמוד להלן, נועד "להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים רק במרוצת הזמן" (ע"א 74/60 נמר נ' שירותי נמל מאוחדים, פ"ד טו(1) 255, 260 (1961); עניין בוכריס, עמ' 557). על פי הוראה זאת, מועד לידת התביעה הוא מועד גילוי הנזק, אך הסעיף מציב רף עליון של 10 שנים מיום אירוע הנזק עד להגשת תביעה. משמעות הדבר היא, כי בשום מקרה פתיחת מירוץ ההתיישנות לא תידחה מעבר לשלוש שנים מיום אירוע הנזק, גם במקרים בהם הנזק סמוי כך שאירוע הנזק לא חופף למועד הגילוי ואף אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות של שבע שנים ממועד הגילוי. [...] גילוי הנזק כמוהו כיריית הזנקה של התובע לתחילת מסלול מירוץ ההתיישנות, אך אין להמתין עד לגילויו המלא של הנזק ודי בסימני הנזק, ו"משנתגלה הנזק, שוב אין להמתין לגיבושו השלם במלוא היקפו" (עניין בוכריס, עמ' 558; זמיר, עמ' 128, יפרח בפסקה 32)."
בענייננו, על פי המסמכים שצירף המשיב עצמו, ניתן לראות כי בוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי מיום 10.8.2008 נקבע כי לתובע נגרמה נכות עקב התאונה. לפיכך, לכל המאוחר יש למנות את תקופת ההתיישנות ממועד זה. מכאן, ברור כי התביעה בענייננו התיישנה.
ראו הליכים נוספים בהם נדחתה על הסף תביעה על פי פוליסת ביטוח תלמידים בנימוק דומה –
ת"א (של'-קריות) 12135-02-11 מוחמד עיאשי נגד שירביט חברה לביטוח בע"מ (פורסם בדינים,26.08.14), תא"מ (של'-חי') 616-04-09 זהבית ניזרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
(פורסם בדינים, 31.01.11) בס' 9-27, ת"א (של'-י-ם) 1075/07 קוממי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
(פורסם בדינים, 15.09.08), ת"א (של'-י-ם) 42772-12-10 טובי נ' חברת קרנות השוטרים בע"מ (פורסם בדינים, 14.05.12).
מאחר והמשיב לא טען לנסיבה אחרת המביאה לדחיית מועד תחילת ההתיישנות, למעט הטענה בדבר התגבשות הנזק, אשר נדחתה כאמור לעיל, יש לדחות את התביעה על הסף.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ה, 03 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 32128-05/14 מיכאל אהרון נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/03/2015)