פסקי דין על גדי חזות | פסקי דין על מועצה מקומית פרדס חנה כרכור | פסקי דין על משאבי מים פרדס חנה - כרכור |

35295-07/14 תמ     01/03/2015




תמ 35295-07/14 גדי חזות נ' מועצה מקומית פרדס חנה כרכור, משאבי מים פרדס חנה - כרכור בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

ת"מ 35295-07-14 חזות נ' מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור
ואח'
01 מרץ 2015



בפני

כב' השופט יגאל גריל
, שופט בכיר

המבקש:
גדי חזות
ת.ז.
057149981
ע"י ב"כ עו"ד מ. ואנונו


נגד

המשיבות:
1. מועצה מקומית פרדס חנה – כרכור
ע"י ב"כ עו"ד
ג'ובראן ג'ובראן

2. משאבי מים פרדס חנה - כרכור בע"מ
ע"י ב"כ משרד עו"ד יגאל ארנון



פסק דין


א.
בפני
י בקשה לאישור הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), ולרבות פסיקת גמול ושכ"ט עו"ד.

ב.
המבקש הגיש תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית נגד המשיבה 1, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור
(להלן: "המועצה"), והמשיבה מס' 2, משאבי מים פרדס חנה-כרכור

(להלן: "משאבי מים").

המבקש טען, כי הצמדת התעריפים הנגבים מכוח חוקי העזר של המועצה עבור שירותי ביוב מנוגדת לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "חוק ההתייעלות"), דהיינו, המשיבות ממשיכות, כך נטען, על דעת עצמן בלבד, להצמיד למדד את התעריפים בעד השירותים בתחום הביוב החל מיולי 2009 ואילך, למרות הוראה מפורשת בחוק האוסרת לעשות כן, סוגיה שנדונה בת"מ
17644-06-12 ות"מ 43017-11-12 זיך ורוסנברג נ' עיריית נהריה (החלטת האישור מיום 25.8.13).

ג.
לטעמו של המבקש, יש להכריע בענייננו בדרך בה נפסק בעניין זיך ורוסנברג הנ"ל גם אם הגבייה בפועל אינה מתבצעת על-ידי המועצה כי אם על-ידי משאבי מים, ועובדה זו אין בה כדי להוציא את המשיבות מגדרו של חוק ההתייעלות וההוראה הקבועה בו בדבר איסור הצמדת התעריפים.

ד.
בישיבת קדם משפט מיום 31.12.14 ביקשו המשיבות להאריך להן את המועד להגשת הודעת חדילה ב – 30 יום. ביום 29.1.15 הגישה המועצה הודעת חדילה חלקית ללא תצהיר תומך וללא הודעת חדילה ביחס להצמדת היטלי ביוב. נוכח החלטת בית המשפט מיום 29.1.15, ותגובה שהגיש המבקש ביום 3.2.15, הגישה המועצה ביום 3.2.15 את תצהיר גזבר המועצה לתמיכה בהודעת החדילה, וביום 9.2.15 הגישה המועצה הודעת חדילה משלימה, וכן הוגשה הודעת חדילה מטעם משאבי מים (בליווי תצהיר סמנכ"ל הכספים, מר ערן חשאי).

ה.
אין מחלוקת בין הצדדים שכיום יש חדילה, הן מהצמדת אגרות הביוב והן מהצמדת היטלי ביוב, נכון ליום 1.2.15, ולרבות ביחס לחובות העבר.

לפיכך מסכים המבקש, כי בקשת האישור שלו תידחה תוך חיוב המשיבות בתשלום גמול בסך 64,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 256,000 ₪.

ו.
המבקש מפרט את השיקולים הרלוונטיים לפסיקת גמול ושכ"ט עו"ד: שיקולי תשומה, שיקולי תפוקה ושיקולי התפוקה הציבורית.

ב"כ המבקש טוען למורכבות משפטית בניהול התיק, וסיכון שנטל על עצמו המבקש נוכח המסגרת המשפטית הייחודית והמורכבת בה פועלות המועצה ומשאבי מים בהשוואה לרשות מקומית אחרת, הואיל ובין השתיים מצוי סכסוך עסקי ארוך ומורכב, ולכן היה על המבקש להתמודד עם סוגיות משפטיות שאינן קיימות בתביעה ייצוגית "רגילה" נגד רשות.

כמו כן, מצביע המבקש על ההשקעה והמומחיות הנדרשות לצורך ניהול תובענה ייצוגית בתחום משק המים והביוב.

ז.
לטעמו של המבקש, הביאה הבקשה תועלת לכלל התושבים/הנישומים בתחומי המועצה, שהרי בעקבות בקשה זו תוקן והופחת תעריף החיוב בגין שירותי ביוב והותאם לתעריף כפי ערכו ביום 23.7.09.

מדגיש המבקש, שהתועלת העתידית לקבוצה עולה על התועלת לשנתיים שקדמו למועד הגשת התובענה הייצוגית, שכן אלמלא הודעת החדילה, היו אגרות הביוב והיטלי הביוב ממשיכים לעלות בהתאם לעליית המדד.
לכן, החיסכון לחברי הקבוצה עולה על גובה סכום התביעה המתייחס לשנתיים הקודמות למועד הגשת התביעה.
בנוסף, כך נטען, יש בתובענה הייצוגית בענייננו כדי לקדם את ערך שלטון החוק וזאת מעבר לתועלת לחברי הקבוצה.

ח.
ממשיך וטוען המבקש, שהחלטת בית המשפט בת"מ 43017-11-12 זיך נ' עיריית נהריה ניתנה ביום 25.8.13, כשנה ומחצה טרם הגשת בקשת האישור נשוא הדיון כאן. לכן, המשיבות ידעו, לפחות החל ממועד זה, כי אינן מוסמכות להמשיך ולהצמיד את אגרת הביוב והיטל הביוב למדד, אך למרות זאת הן המשיכו לגבות סכומים אלה ביתר ובניגוד לדין, תוך כדי "המתנה" עד הגשת הבקשה, ורק לאחריה חדלו מהתנהלותן הבלתי חוקית תוך קבלת פטור מוחלט מהשבת הסכומים שנגבו ביתר.

ט.
המבקש מוסיף, כי יש לתמרץ הגשת תובענות ייצוגיות אשר מגשימות את מטרות החוק וזאת כמופיע בסעיף 1 לחוק התובענות הייצוגיות.

טוען המבקש, כי במקרים בהם מדובר בהודעות חדילה כנגד רשויות – ללא ניהול הליך הבקשה עד תום – גובה שכר הטרחה המקובל הינו בין 10% ל – 25%, והגמול הינו כרבע מסכום זה.

י.
עוד טוען המבקש, שהמשיבה לא חלקה על תחשיביו ולכן, יש להסתמך על הסכומים שצוינו בבקשת האישור כבסיס לגמול ושכר טרחה. המבקש מוסיף, שבגדרי הדיון העלה בא כוח המשיבה מס' 2, טענה שסכומי החיסכון מסתכמים לכדי 1.5 מיליון ₪, אם כי הערתו זו לא נרשמה בפרוטוקול, אך זכרה של טענה זו לא באה בגדרי התגובות.
לכן, לדעת המבקש, יש להסתמך על תחשיביו. לפי תחשיב המבקש סך גביית היתר בגין שירותי הביוב בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה הסתכמו ב-2,135,592 ₪ ולכן, בהתחשב בשיקולי תשומה, תפוקה, ושיקולי הכוונה ציבורית, עותר המבקש לפסיקת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 12% לב"כ המבקש וסך של 3% גמול למבקש.

יא.
עוד מוסיף בא כוח המבקש, כי מדובר בשתי משיבות שכל אחת מהן מיוצגת על ידי משרד עורכי דין מן השורה הראשונה, שללא ספק הכירו את המערכת הנורמטיבית, לרבות סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית, והחלטת בית המשפט מיום 25.8.13 בעניין זיך, וכן היו מודעים לעובדה שהוגשו בקשות אישור רבות בעילה זהה וניתנו החלטות של הודעות חדילה נוספות בעקבות ההחלטה בעניין זיך.

יב.
מדגיש המבקש, שבגדר התשובות לבקשת האישור, לא טענו המשיבות שלא הייתה להם ידיעה על עילת התביעה, אלא טענו שהדין אינו חל ביחס אליהן. ב"כ המבקש אף פנה פנייה מוקדמת ביום 24.4.14 למשיבה מס' 2, אך זו, באמצעות באי כוחה, דחתה את הטענות שהעלה המבקש בפני
יה המוקדמת בטענה שהוראות הדין אינן חלות על המשיבה מס' 2.

מכאן, שהגשת בקשת האישור, היא בלבד שהביאה לסיום הפרת הדין על ידי המשיבות וקודם לכן, כך נטען, ביקשו המשיבות להפר את הדין שלא בתום לב.

יג.
ב"כ המבקש מפנה לשורה של פסיקות בעניין שכר טרחת עו"ד וגמול בעילה זהה ו/או הסכמות אליהן הגיעו הצדדים ומוסיף, כי בענייננו קיימים כל הרכיבים המצדיקים פסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד על הצד הגבוה: התביעה נגעה הן לאגרה והן להיטל, המשיבות התנגדו דבר שהצריך תגובה מפורטת, דיון והשקעת תשומות זמן, התיק היה מורכב, והיה סיכון לפסיקת הוצאות לטובת שתי המשיבות. הודעת החדילה ניתנה לאחר זמן ובאיחור, הייתה פנייה מוקדמת, שלא
נענתה בחיוב, וכן נוהל משא ומתן לאחר הדיון בבית המשפט, דבר שהצריך זמן נוסף. לכן, התשומות שנדרשו בענייננו, חורגות ממסגרת פסקי הדין שניתנו, לפי האסמכתאות שעליהן הצביע ב"כ המבקש בטיעוניו. כך שבענייננו, יש מקום לפסיקת סכום גבוה יותר, לטענת בא כוח המבקש.

יד.
מטעם המועצה נטען בתגובתה, שהמשיבה מס' 2, משאבי מים, היא המנהלת את משק המים בפרדס חנה-כרכור
, מאז 1999, לפי הסכם זיכיון שנחתם בין המשיבות.

מכאן שהמועצה אינה גובה לא היטלי ביוב ולא אגרות ביוב והסמכות לגבות את החיובים האמורים נמצאת באחריותה של משאבי מים, המנהלת את משק המים בשטחה של הרשות שהופרט מאז 1999.

נוכח הגשת הודעת החדילה, עותרת המועצה לדחיית הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

טו.
לעניין פסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד מציינת המועצה, כי המקרה נשוא הדיון כאן, דומה בצורתו ובמהותו לתביעה אשר נדונה בבית משפט זה בעניין זיך + רוסנברג נ' עיריית נהריה (החלטה מיום 25.8.13). עקב אותה החלטה הוגשו תביעות נוספות שהסתיימו בהודעות חדילה. לכן, כך לטענת המועצה, אין המדובר בנושא מורכב או חדשני או בקשה פורצת דרך.
הכנת הבקשה לא הצריכה מאמצים יוצאי דופן מצד המבקש או בא כוחו, וגם הודעת החדילה באה לאור ההלכה שבעניין זיך + רוסנברג והנושא כבר נדון בבית המשפט.

טז.
הייחוד שבתיק זה, כך טוענת המועצה, נובע מן המעמד המיוחד של משאבי מים המנהלת את משק המים בהתאם להסכם הזיכיון, להבדיל ממצב בו אין ברשות מקומית תאגיד ואזי הרשות היא המנהלת בעצמה את משק המים. ואולם, מחלוקת זו, לגבי מעמדה המיוחד של משאבי מים, לא נדונה ולא הוכרעה, שכן לנוכח הערותיו של בית המשפט הסכימו הצדדים להאריך את המועד להגשת הודעת החדילה , שאכן הוגשה. הדיון בבקשה הסתיים תוך זמן קצר, בצורה מהירה, בהגשת הודעת חדילה, מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין, וללא צורך בהכרעה שיפוטית.

יז.
המועצה חולקת על טענת המבקש כאילו מדובר היה בהליך מורכב או בסיכון מוגבר שנטל על עצמו המבקש, שכן בבתי המשפט הוגשו תביעות רבות בנושא והוגשו הודעות חדילה דומות. ולכן, לא הצריכה בקשה זו עבודה מרובה או מאמץ מקצועי מוגבר, והראיה היא האופן המהיר שבו הסתיים ההליך.
מכאן שיש לראות את שיעור העבודה שהשקיע ב"כ המבקש בתיק זה שוות ערך לעבודה המושקעת בתיק אזרחי רגיל ופשוט, המסתיים בפשרה מבלי שנדון לגופו של עניין וללא צורך בהכרעה שיפוטית.

יח.
באשר לתועלת העתידית
הנטענת לקבוצה עקב החיסכון בהפרשי ההצמדה: המועצה אינה חולקת על כך שהודעת החדילה ניתנה עקב האיסור שבהצמדת האגרות בהיעדר תאגיד מים כהגדרתו בחוק. מצב זה הוא מצב מיוחד הנמצא בפרדס חנה – כרכור
, שאין בה תאגיד מים, וזאת לא מחמת התעלמות מהוראות החוק, אלא בגין מצב מיוחד, בו הופרט משק המים, באישור משרד הפנים, עוד לפני תחולת החוק.

הסכם הזיכיון אינו מאפשר למועצה להקים תאגיד מים ומשרד הפנים לא ביטל את החוזה. אך לטעמה של המועצה, מדובר במצב זמני בלבד, שכן הסכם הזיכיון בתוקפו עד 2019 ולאחר מועד זה, יוקם, ללא ספק,
תאגיד מים כחוק, ובמקרה כזה המניעה להצמדת האגרה – תוסר, ואזי, לא תהא כל נפקות או רלבנטיות לחוק ההתייעלות, שכן התאגיד אשר יוקם יוכל לגבות הפרשי הצמדה. לכן, לטעמה של המועצה, התועלת העתידית בשנים הבאות, אינה רלבנטית.

יט.
גם טענת המבקש לגבי השיקול של ערך שלטון החוק אינה רלבנטית, כך לטענת המועצה, הואיל והמחלוקת בתיק זה נוגעת למצב המיוחד של הפרטת משק המים בפרדס חנה-כרכור
שנים טרם נכנסה לתוקפה החקיקה בעניין תאגידי המים.

למעשה, משאבי מים ניהלה את משק המים, וגבתה את האגרות וההיטלים באופן עצמאי ותפקדה למעשה כתאגיד מים, גם אם הגדרתה הפורמלית בחוק איננה כזאת. מציינת המועצה, כי משאבי מים היא הגורם שגבה את הפרשי ההצמדה שנאסרו בחוק ההתייעלות. כל זאת כשהמועצה מבחינתה, גם אילו רצתה, הייתה מנועה מלהקים תאגיד מים, נוכח הסכם הזיכיון עם משאבי מים, הסכם שאושר על ידי משרד הפנים ולא בוטל. מה גם, שהמדינה, בשתיקתה עד כה, אשררה למעשה את המצב הקיים ואף לא הטילה קנס על המועצה בגין אי הקמת תאגיד מים, כפי שהדבר קורה ברשויות מקומיות אחרות. שוב מדגישה המועצה שהיא כלל לא גבתה את הפרשי ההצמדה נשוא הבקשה.

כ.
המועצה גם מבהירה שמדובר ברשות מקומית וכל סכום שיוטל על המועצה ישולם מן הקופה הציבורית, דבר שיכביד על תקציבה.

עוד מוסיפה המשיבה, כי המבקש לא הוכיח כלל שהוא שילם היטל ביוב ולכן, כל הנטען על ידו והחישובים בנושא היטל הביוב – דינם להידחות.

כא.
גם בפני
יתו המקדימה של המבקש למשאבי מים הוא טען אך ורק לעניין הצמדת אגרת הביוב, אך לא טען דבר לגבי היטל הביוב, ולכן אין להביא בחשבון את סכומי ההצמדה של היטלי הביוב, שכן חובה על המבקש לנהל את ההליך בצורה הולמת ובתום לב.

כב.
מוסיפה המועצה, שאמנם הודעת החדילה מתייחסת גם לגביית הפרשי הצמדה על היטלי הביוב, אך הגשת הודעת החדילה בנסיבות אלה הייתה משיקולים ענייניים של רצון לנהוג לפי חוק ההתייעלות הכלכלית, זאת משהעיר בית המשפט שחוק זה חל בענייננו (למרות המצב המיוחד בפרדס חנה –כרכור
). אין לזקוף את הרצון המעשי של המועצה ליצירת אחידות בכל הקשור להצמדת האגרות וההיטלים, לחובתה.
לכן, על בית המשפט לשקול רק את הסכומים שנגבו בגין הצמדת אגרות הביוב, מבלי להתחשב בהצמדת היטלי הביוב. הסכום הנחסך, לפי מה שנמסר על ידי בא כוח משאבי מים, נע בין 1.4 ל-1.5 מיליון ₪ והמועצה מסתמכת על משאבי מים שגבתה את הכספים בפועל, ולטעמה אין לקבל את חישובו של המבקש.
לדעת המועצה יש להטיל בנסיבות העניין סכום סמלי, שלא יעלה על 7,500 ₪, שעל משאבי מים לשאת בו.

כג.
לעניין המחלוקת בין המועצה לבין משאבי מים – טוענת המועצה שיש להטיל את הסכום כולו על משאבי מים. הטעם לכך הוא, שהיטלי הביוב וכן אגרות הביוב, נגבים ישירות על ידי משאבי מים שמוציאה באופן עצמאי את הודעות החיוב, והמועצה עצמה לא קיבלה את הסכומים נשוא הבקשה.

פנייתו המוקדמת של המבקש טרם הגשת הבקשה, הייתה למשאבי מים, אך לא למועצה ומי שדחתה את בקשת המבקש הייתה משאבי מים, ללא מעורבות המועצה, ומשדחתה משאבי מים את הפנייה המוקדמת הגיש המבקש את הבקשה מבלי שהייתה למועצה כל מעורבות בדבר.

כד.
המועצה מדגישה, כי במערכת היחסים בינה למשאבי מים יש הסכם זיכיון. המדובר בהפרטת משק המים. אין המדובר בקבלן משנה הגובה את האגרות עבור המועצה ומעביר אותן לידיה, אלא הסכומים שנגבים על ידי משאבי מים נכנסים לקופתה ואינם מועברים כלל למועצה.
בעבר, בתקופה מסוימת, גבתה המועצה בעצמה היטלי ביוב, אך אותם סכומים שגבתה המועצה, הוחזרו לחברת משאבי מים, לפי

פסק דין
שניתן בת"א (מחוזי חיפה)

23440-03-10. משנקבע, שגביית היטלי הביוב שביצעה המועצה הייתה בניגוד לתנאי הזיכיון, ואין המועצה רשאית לגבות היטלי ביוב, נקבע גם כי על המועצה להחזיר את כל הסכומים שנגבו למשאבי מים לפי הסכם הזיכיון. לכן, כך טוענת המועצה, הואיל והיא לא גבתה דבר מן הסכומים נשוא הבקשה, אין זה צודק לחייב את הקופה הציבורית בתשלום הגמול ושכר הטרחה שייפסקו במסגרת הבקשה.

כה.
עוד מוסיפה המועצה, שאם היא חפצה להודיע על חדילה אין באפשרותה לעשות זאת, שהרי היא איננה גובה את הסכומים הנטענים בבקשת האישור. לכן, הודעת חדילה מצד המועצה, ריקה מתוכן כל עוד משאבי מים אינה מודיעה גם היא על חדילה.

שוב חוזרת המועצה על כך שמדובר בכספי ציבור והטלת חיוב עליה תכביד על התקציב שלה ומכאן, מבוקש לחייב בגמול ושכר טרחת עורך דין רק את משאבי מים.

כו.
משאבי מים מצדה עותרת גם היא, נוכח הודעת החדילה שהמועצה הגישה ושמשאבי מים הגישה, לדחיית התובענה ובקשת האישור.

לעניין תשלום גמול ושכר טרחת עו"ד סבורה משאבי מים, שיש לפסוק את המגיע לפי הרף הנמוך של טווח הסכומים הנפסקים בנסיבות אלה בדרך כלל.

כז.
טוענת משאבי מים, כי מידת המאמץ שנדרשה מבא כוח המבקש בגיבוש העילה ובעריכת העילות היא נמוכה ואף נמוכה מאוד. מדובר, כך נטען, בתביעה "ממוחזרת", שכבר הוגשה נגד רשויות אחרות על ידי אותו עורך דין, נדונה והוכרעה לגופה, ומסתמכת על בקשה כמעט זהה, שהגיש ב"כ המבקש נגד עיריית נהריה ת"מ (מחוזי חיפה) 17644-06-12 רוסנברג נ' עיריית נהריה (מיום 25.8.13).

מוסיפה משאבי מים, כי בהגשת התביעה הראשונה יש להניח שב"כ המבקש עמל לא מעט ואכן, למיטב ידיעת משאבי מים, במסגרת אישור הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים בעניין רוסנברג, נפסק שכר טרחת עו"ד בשיעור של 100,000 ₪. שכר זה, שהועמד על סכום גבוה במיוחד, כולל גם שכר פיקוח של בא כוח המבקש על ביצועו של ההסדר שם (החלטת בית משפט זה מיום 7.12.14). לכן, כתב התביעה שהכין ב"כ המבקש בתיק הנוכחי הפך לתבנית מוכנה. כל שנדרש הוא להתאים את הפרטים והעובדות לתיק נשוא הדיון כאן ומידת המאמץ שהושקע, הן על ידי המבקש והן על ידי בא כוחו במקרה הנוכחי, היא שולית והמבקש לא נטל על עצמו סיכון מיוחד ולא נדרש להשקיע מאמצים בניהול התביעה כלל.

כח.
העובדה, שבמקרה דנן, קיימת משאבי מים בצד המועצה, לא הפכה את המקרה, לדעת משאבי מים, למורכב ומיוחד. עניין זה זכה בקושי להתייחסות בכתב התביעה, ובית המשפט גם העיר בדיון מיום 31.12.14, שהנושא כבר נדון בעבר ואין משמעות למבנה הייחודי של ההסדר.

כט.
באשר לתועלת לחברי הקבוצה, חולקת משאבי מים על תחשיבו של המבקש, ולטענתה התחשיב המבוסס על נתוני אמת, מעלה כי בפועל מדובר בסכום של כ-1.4 מיליון ₪, הן בגין אגרות הביוב והן בגין היטלי ביוב.

ל.
לדעת משאבי מים, היה מקום לדחות את התביעה בגין היטלי ביוב, הואיל
והמבקש כלל לא טען שנגבה ממנו היטל ביוב ולא העמיד עילה אישית הראויה לדיון, אך למרות זאת, כדי לייעל את הדיון, הודיעה משאבי מים, כי לצורך פשרה תינתן הודעת חדילה גם בגין גביית היטלי הביוב, וחישוב החיסכון הכולל של הקבוצה, נערך גם לחישוב ההיטלים.

לא.
לדעת משאבי מים, ראוי במקרה זה לפסוק גמול שכר טרחת עו"ד על הרף הנמוך. ההסכמה בדבר מתן הודעת חדילה ניתנה בקדם המשפט הראשון, כך שבקשת האישור לא נדונה לגופה, ההוצאות שכרוכות בקיומו של דיון נחסכו, והושג חיסכון ניכר בזמן שיפוטי.

לב.
מוסיפה משאבי מים, שיש גם להתחשב בכך שהסכומים שישולמו משולמים מתוך הקופה הציבורית, הואיל ולרשות הציבורית אין משל עצמה ולא כלום.

בא כוח משאבי מים מפנה לפסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד במקרים דומים, כמפורט באסמכתאות שצוינו בגוף התגובה, דהיינו, הגמול לתובע המייצג, נע בין 1,500 ₪
ל-10,0000 ₪ ושכר הטרחה לבאי כוח התובע המייצג , נע בגבולות שבין 25,000 ל-50,000 ₪.

לג.
נוכח הדיון הקצר, סיום הדיון בהסכמה תוך זמן קצר, וההשקעה המינימלית שנדרשה מבא כוח המייצג, סבור בא כוח משאבי מים, שהגמול אמור לעמוד על 2,500 ₪ ושכר הטרחה על סך של 15,000 ₪.

לד.
לעניין חלוקת החיוב בגמול ושכר טרחת עורך דין בין שתי המשיבות, טוענת משאבי מים, כי פעילותה של משאבי מים וסמכויותיה אינן נובעות אלא מכוח ההסכמים שנחתמו מול המועצה. משאבי מים מתפקדת, כך לטענת המבקש עצמו, כזרוע ביצועית מסייעת של המועצה. אין למשאבי מים סמכות לקבוע את תעריפי האגרות, אלא רק לגבות את הסכומים שנקבעו בחוקי העזר. כל הסמכויות החקיקתיות והמנהליות נותרו בידי המועצה.
התפקיד של משאבי מים בגדרי הסכם הזיכיון הינו:
1. סמכות הגבייה.
2. הסמכות לבצע עבודות ולספק שירותים בתחומי המים והביוב.

לה.
התפקיד הראשון של משאבי מים הוא גביית סכומי האגרות וההיטלים
הקבועים בחוקי העזר מן התושבים והפקדתם בחשבונות בנק הנתונים לפיקוח ושליטה של המועצה (לפי העניין).

לאחר מכן, מקבלת משאבי מים את התשלומים להם היא זכאית בגין עבודתה מכוח ההסכם, מתוך החשבונות, לתוכם מופקדים הסכומים שנגבו. ואולם, התשלום שמקבלת משאבי מים עבור תפקידה לפי החוזה, אינו משולם לה על ידי התושבים. זכאות משאבי מים לתשלום עבור שירותיה, קבועה בהסכם הזיכיון ומי שמשלם למשאבי מים זו המועצה. כל ניסיון לראות את הכסף שנגבה מן התושבים כאילו נשאר אצל משאבי מים לאחר שנגבה, אינו נכון משפטית נוכח המנגנון וטיב היחסים שנקבעו בהסכם.

לו.
טוענת משאבי מים, כי לשיטת המבקש עצמו אין משאבי מים אלא שלוחה של המועצה בכל הקשור לגביית אגרות המים והביוב. ככל שנפל פגם בפעולת הגבייה או בסכומים שנגבו, הרי שמשאבי מים פעלה רק כשלוחה של המועצה ופעולותיה מחייבות ומזכות את המועצה בהיותה השולחת בנסיבות העניין, שהרי משאבי מים מבצעת את פעולות הגבייה כידה הארוכה של המועצה. סכומים שנגבו על ידי משאבי מים במסגרת זו יראו ככספים שנגבו עבור המועצה.

לז.
מוסיפה וטוענת משאבי מים, שגם אילו היינו מניחים שנעשתה בשלב כלשהו גבייה ביתר, הרי שאותה "יתרה" אינה מצויה בידי משאבי מים ויש לראותה ככספי המועצה לכל דבר ועניין. לכן, טוענת משאבי מים, שיש לקבוע, כי המועצה היא שתישא בסכומים שייפסקו לטובת המבקש ובאי כוחו, ולמצער בחלק העיקרי של חיובים אלה, שכן, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפטית אין להשית חיובים אלה על משאבי מים.


עד כאן תמצית טיעוניהם המפורטים של באי כוח כל הצדדים.

לח.
בבואי לקבוע את שיעור הגמול ושכר הטרחה המגיעים למבקש ולבאי כוחו, עליי להדריך את עצמי בהתאם להוראת סעיף 22 של חוק תובענות ייצוגיות (בכל הנוגע לגמול) וסעיף 23 של חוק תובענות ייצוגיות (בכל הנוגע לשכר טרחה של בא כוח המבקש).

לט.
מקובל עליי שבא כוח המבקש בהחלט השקיע עבודה בלימוד הנתונים הרלבנטיים לצורך הכנת התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית, תוך שימת לב לכך שבמקרה זה היה על המבקש ליתן את דעתו למערכת היחסים שבין המועצה מחד גיסא, ומשאבי מים מאידך גיסא.

מ.
יחד עם זאת, יש, כמובן, להביא בחשבון את העובדה שאין המדובר בחריש בשדה טרשים שמעולם לא נחרש, שהרי הסוגיה עלתה לדיון, נדונה והוכרעה במסגרת ת"מ (מחוזי חיפה) 43017-11-12 זיך נ' עיריית נהריה (מיום 25.8.13) ולכן, רמת הסיכון שנטל על עצמו המבקש בהליך זה היא מוגבלת.

מא.
אין ספק שבזכות הגשת בקשת אישור זו, הגישו המועצה ומשאבי מים הודעות חדילה לבית משפט זה, כשהתוצאה היא שנוצר חיסכון לחברי הקבוצה המיוצגת, הן ביחס לאגרות הביוב והן ביחס להיטלי הביוב, בשווי של לפחות 1.4 מיליון ₪ (כך לגרסת משאבי מים).

ראוי ליתן את הדעת על כך שמדובר גם בחסכון הצופה פני עתיד.
ער אני לטענת המועצה שהסכם הזיכיון שבינה לבין משאבי מים יפוג בשנת 2019 ואזי, תוכל המועצה להקים תאגיד מים שיהא מוסמך לגבות את הפרשי ההצמדה, שכיום נאסרה גבייתם על המועצה ועל משאבי מים, נוכח תחולת סעיף 76 בחוק ההתייעלות הכלכלית.
ואולם, גם אם נביא בחשבון חיסכון בגביית הפרשי ההצמדה על אגרות ביוב והיטלי מים
ל – 4 השנים הקרובות (לשיטתה של המועצה), עדיין מדובר בחסכון מכובד.

מב.
עוד עליי לקחת בחשבון את העובדה שבא כוח המבקש פנה פנייה מוקדמת אל משאבי מים בעניין נשוא הדיון, אך הפנייה המוקדמת, הגם שנעשתה – לא הועילה.

מג.
ואולם, בצד השיקולים שפורטו לעיל, עליי להביא בחשבון שההליך הסתיים, למעשה, אחרי קדם משפט ראשון, על דרך של הגשת הודעות חדילה, דבר שהביא לחסכון ניכר, הן בזמן שיפוטי והן בהשקעת המשאבים הנדרשים בניהולם של הליכים משפטיים.

עיינו: עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (מיום 27.12.10): "שנית, מטבע הדברים, תובענה ייצוגית, שבקשת אישור בגינה נדחית עקב הודעת המדינה על הפסקת גבייה, אינה כרוכה בהשקעת משאבים גדולה, בדומה לזו המתחייבת בתובענה המתנהלת לגופה, ומסתיימת בהכרעה שיפוטית, או אף בבקשה לאישור תובענה הנדונה לגופה. בהערכת שיעורי הגמול המיוחד ושכר הטרחה, יש להתחשב בהשקעת המשאבים המעטה הנדרשת בהליך כזה...".

מד.
כמו כן, עליי להביא בחשבון שהכספים שמתוכם ישולמו הגמול ושכר הטרחה, הם כספי ציבור ויש לנהוג בזהירות ראויה בכספי הציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה ועיינו שוב בעניין אכדיה הנ"ל: "חמישית, יש לנהוג זהירות בכספי ציבור המשולמים כגמול ושכר טרחה על ידי הרשות הציבורית ולאזן את עניינו הלגיטימי של התובע המייצג אל מול האינטרס הציבורי המצדיק זהירות והקפדה בקביעת הזכות לתשלומי הגמול ושכר הטרחה ובהערכת שיעורם הסביר של תשלומים אלה".

מה.
אני מעמיד את שיעורו של הגמול המגיע למבקש, בשים לב לכל השיקולים והנימוקים כפי שפורטו לעיל, על סך של 10,000 ₪. אני מעמיד את שיעור שכר הטרחה המגיע לבאי כוח המבקש על סך כולל של 70,000 ₪ (כולל מע"מ).

מו.
לעניין השאלה, האם על המועצה לשאת בחבוּת בתשלום הגמול ושכר טרחת עורך הדין (כטענת משאבי מים ומנימוקיה) או האם על משאבי מים לשאת בחבוּת זוֹ (כטענת המועצה), סבורני, שעל יסוד הטיעונים כפי שהונחו בפני
י, נכון יהיה להורות שהגמול ושכר הטרחה ישולמו על ידי המועצה ועל ידי משאבי מים בחלקים שווים, כשחבותם היא חבוּת נפרדת.

ככל שהמועצה סבורה שזכאית היא לשיפוי ממשאבי מים, או ככל שלדעת משאבי מים זכאית היא לקבל שיפוי מן המועצה, בשים לב להתקשרות ההסכמית שביניהם, פתוחה הדרך בפני
כל אחד מצדדים אלה לנקוט בהליך משפטי מתאים לצורך השגת השיפוי, מבלי שאביע כל עמדה בעניין זה.

מז.
התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

1.
אני מקבל את הודעות החדילה (שלגביהן ניתנה הארכת מועד), לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, ובשים לב לכך, אני מורה הן על דחיית התובענה של המבקש והן על דחיית הבקשה לאישור.

2.
אני מחייב את המשיבה מס' 1 ואת המשיבה מס' 2 לשלם למבקש גמול בסכום של 10,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד לבא כוח המבקש בסכום של 70,000 ₪ (כולל מע"מ), וזאת בחלקים שווים בין המשיבה מס' 1 לבין המשיבה מס' 2, ובחיובים נפרדים.


סכומים אלה ישולמו במשרד בא כוח המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, וכל סכום שבפיגור ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את העתקי גזר הדין אל:

1.
ב"כ המבקש עו"ד מ. ואנונו
, נהריה.

2.
ב"כ המשיבה מס' 1, עו"ד ג'ובראן ג'ובראן
, חיפה.

3.
ב"כ המשיבה מס' 2, משרד עו"ד יגאל ארנון, ירושלים.

4.
מנהל בתי המשפט - לעדכון פנקס התובענות הייצוגית.

ניתן היום,
י' אדר תשע"ה, 01 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.











תמ בית משפט לעניינים מנהליים 35295-07/14 גדי חזות נ' מועצה מקומית פרדס חנה כרכור, משאבי מים פרדס חנה - כרכור בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/03/2015)