פסקי דין על שרה דוד | פסקי דין על עו"ד ברוך אדלר

13604-07/14 הפ     09/03/2015




הפ 13604-07/14 שרה דוד נ' עו"ד ברוך אדלר








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ה"פ 13604-07-14 שרה דוד
ארלוזורוב 11, 2012 בע"מ נ' כוכב בודד יזמות בע"מ









בפני

כב' השופט
יאיר דלוגין


מבקשת

שרה דוד
ארלוזורוב 11, 2012 בע"מ
ע"י עו"ד פיליפ קוסקס


נגד

משיבים
1. עו"ד ברוך אדלר
(ניתן פס"ד בהסכמה)
2.
כוכב בודד יזמות בע"מ
ע"י עו"ד לירן אוחנה




החלטה

לפני חלקה השני של בקשת המשיבה 2 לסילוק ההמרצה על הסף. בחלק הראשון נטען לחוסר סמכות עניינית. טענה זו נדחתה. בחלק השני, שטרם הוכרע ועומד להכרעה במסגרת החלטתי זו, נטען כי יש לסלק את ההמרצה על הסף, מהטעם ששולמה אגרה בחסר (היינו, כי היה מקום לשלם אגרה לפי תביעה כספית של מיליון ₪ ולא לפי סכום האגרה שחלה על צו עשה).

רקע

מדובר בהמרצה שהגישה המבקשת לחייב את המשיב 1 להעביר לידי המבקשת סכום של 1,000,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין על פירותיו, שנמצא בחשבון נאמנות על שמו של המשיב 1 ועל שם הנאמן הנוסף, ב"כ המבקשת, עו"ד פיליפ קוסקס
.

שני הנאמנים הנ"ל שימשו כבאי כוח הצדדים במסגרת הסכם שנחתם בין המבקשת ולבין המשיבה 2 לרכישת זכויות המשיבה 2 בבניין ברמת-גן. בנספח להסכם שנחתם בין הצדדים לאחר זמן, נקבע כי יתרת התמורה, בסך 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ, תופקד בידיהם הנאמנות של באי כוח הצדדים ויועבר חזרה לידי המבקשת או תשולם למשיבה, בהתקיים מי מהתנאים שנקבעו בנספח.

בין המבקשת ולבין המשיבה 2 נוצרה מחלוקת לגבי התקיימותם של התנאים, כאשר המבקשת טוענת כי הבשילו התנאים להשבת הסכום שבנאמנות לידיה ואילו המשיבה 2 טוענת כי יש להעביר את הכספים לידיה. דרישות המבקשת מאת המשיב 1, שהחזיק ומחזיק בכספים יחד עם בא כוחה, להעברת הכספים לידיה, נדחו בטענה כי המשיבה 2 אסרה זאת עליו.

בהתאם לכך, הגישה המבקשת את המרצת הפתיחה דנא, בה היא עותרת לחייב את המשיב 1 להעביר את הכספים לידיה, תוך שהיא מפרטת בהמרצתה, מדוע הבשילו התנאים שנקבעו בנספח, באופן שמזכה אותה בהשבת יתרת התמורה. המשיב 1 הודיע בתשובה להמרצת הפתיחה כי הוא שימש כנאמן יחד עם בא כוח המבקשת ואין הוא צד לסכסוך ויעשה בכספים כפי שבית המשפט יורה. המשיבה 2 הגישה תשובה להמרצה והסבירה מדוע בנסיבות יש לדעתה להעביר את הכספים דווקא לידיה.

תמצית המחלוקת בין המבקשת למשיבה 2 הנה כי המבקשת טוענת כי לפי הנספח להסכם, הוסכם כי רק אם ייקבע על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כי הבניין יוצא מרשימת הבניינים לשימור או כי ניתן להרוס את כולו, הסכום שבנאמנות יועבר למשיבה 2 ובכל מצב אחר, הסכום חוזר לידי המבקשת. המבקשת טוענת כי מאחר והחלטת הוועדה המקומית הייתה כי לא ניתן להרוס חלק מהבניין (חזית הבניין לרחוב ארלוזורוב), על הכספים לחזור לידיה. המשיבה 2 מנגד טוענת כי היה המבקשת להגיש ערעור על החלטת הוועדה המקומית ומשלא עשתה כן פעלה שלא בתם לב. כמו כן, נטען כי ממילא לא נפגעו זכויות הבנייה של המבקשת כך שלא נגרם לה כל נזק.

במסגרת קדם המשפט הראשון, הגיעו המבקשת והמשיב 1 להסכמה כי יינתן

פסק דין
המוחק אותו מההמרצה, תוך שכך שהוא מתחייב לעשות בכספים כפי החלטת בית המשפט.

דיון

טענת המשיבה 2 הנה למעשה כי מדובר בתביעה כספית וכי היה מקום לשלם אגרה בהתאם. לטענתה, מדובר בתביעה כספית במסווה של צו עשה. המבקשת מנגד טוענת כי אין מחלוקת לגבי הסכום שבנאמנות ועל כן הייתה רשאית לבקש צו עשה במסגרת המרצת פתיחה וכי לא מדובר בתביעה כספית.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המחלוקת האמיתית בין הצדדים נוגעת לפרשנות ההסכם ואופן ביצועו בתם לב. עניין כזה מתאים להמרצת פתיחה. לא מדובר בתביעה כספית במובנה הנדרש לצרכי תשלום אגרה, שבו פלוני טוען כי אלמוני חייב לו כספים, אלמוני מתכחש לכך ויש לברר את ההתחשבנות שבין הצדדים.

כאמור, השאלה העיקרית שעומדת לדיון הנה שאלת התקיימות התנאי להעברת כספי הנאמנות חזרה לידי המבקשת, כאשר אכן אין מחלוקת לגבי הסכום המדובר. זאת ועוד -
הכספים מוחזקים בנאמנות על ידי המשיב 1 וב"כ המבקשת. מדובר בכספים של המבקשת שנועדו במקור לתשלום עבור הרכישה ואשר היו במקור מיועדים למשיבה 2 ואולם על רקע חתימת הנספח להסכם, נקבע כי יועברו בנאמנות לב"כ הצדדים, אשר יעבירו אותם חזרה למבקשת או אל המשיבה 2 בהתאם להתקיימות התנאים שנקבעו לכך בהסכם. הכספים לא הועברו, אפוא, למשיבה 2 והם נמצאים כרגע בחזרת הנאמנים המחזיקים את הכספים בנאמנות עבור שני הצדדים.

לפיכך, לדידי, המבקשת יכולה הייתה לכאורה בנסיבות, להסתפק בסעד הצהרתי שיקבע כי היא זכאית בנסיבות לקבל חזרה לידיה את כספי הנאמנות. העובדה שביקשה צו עשה שמופנה למשיב 1 (הנאמן יחד עם ב"כ המבקשת) לפעול לפי הנספח להסכם, לא גורעת מהעובדה שהתובענה במהותה מתאימה להמרצת פתיחה ומעבר לכך, מתאימה לסעד של צו עשה והעיקר, כי בנסיבות, אין לראותה כתביעה כספית במסווה של צו עשה שיש לשלם עליה אגרה.

במסגרת רע"א 232/02 ד"ר ויקטור שריבמן נ' מ.ט.ס. תעשיות ומחקר כרמאיל בע"מ-פורסם בנבו, נקבע כי כבר נפסק לא פעם שיכול וענין ייכנס בגדר תובענה לסעד הצהרתי או לצו עשה, גם אם הוא ניתן לשומה כספית. כמו כן, במסגרת בש"א 11339/06 יגאל ארנון נ' שלה פיוטרקובסקי ואח' – פורסם בנבו, צוטטה ההלכה שלפיה במקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה, יש להעדיף את הפירוש המקל עם המתדיין (ס' 18 לפסק הדין).

אני סבור מכל הטעמים שלעיל כי המבקשת הייתה רשאית להגיש את התובענה במסגרת המרצת פתיחה, לבקש סעד של צו עשה ולשלם אגרה בהתאם.

סוף דבר

אשר על כן, גם החלק השני של בקשת המשיבה 1 לסילוק על הסף נדחית. בנסיבות, לא מצאתי מקום להוסיף על ההוצאות שכבר נפסקו במסגרת בקשה זו.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ה, 09 מרץ 2015, בלשכתי.













הפ בית משפט שלום 13604-07/14 שרה דוד נ' עו"ד ברוך אדלר (פורסם ב-ֽ 09/03/2015)