פסקי דין על עו"ד אברהם גיל | פסקי דין על ראיד זועבי | פסקי דין על רענן הלפרין |

50500-12/13 א     10/03/2015




א 50500-12/13 עו"ד אברהם גיל נ' ראיד זועבי, רענן הלפרין








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 50500-12-13 זועבי ואח' נ' גריל עו"ד




תיק חיצוני:


בפני
כב' השופט אשר קולה


המבקש
עו"ד אברהם גיל


נ
ג
ד

המשיבים
1. ראיד זועבי
2. רענן הלפרין



החלטה

רקע

1.
הבקשה בנדון הינה לחיוב המשיבים/התובעים בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984,
להבטחת תשלום הוצאות המשפט של המבקש ככל שהמשיבים לא יזכו בתביעתם.

2.
המשיבים הגישו כנגד המבקש תביעת רשלנות מקצועית בטענה כי האחרון התרשל באופן ניהול התביעה להחזר הלוואה שהגישו המשיבים בת"א 706/05 זועבי ראיד ואח' נ' ערטול עזאר ואח' (10.05.10) (להלן: "התביעה להחזר הלוואה").

3.
על פי הנטען בכתב התביעה, המבקש לא התנהל כעו"ד סביר ומיומן. לא ביסס את התביעה להחזר הלוואה על תשתית עובדתית ומשפטית ראויה כנגד הנתבעים, כפי שצריך היה לעשות. נטען כי התרשלותו של המבקש מתבטאת בכך שלא ציין בכתב התביעה כי נעשתה פניה מצד המשיב 1 אל מר עאזר ערטול (נתבע 1 בתביעה להחזר הלוואה) עובר למתן ההלוואה, ובשל כך נוצרה הרחבת חזית אסורה. המבקש לא ציין את מעורבותו הישירה של מר עאזר ערטול בקבלת ההלוואה והתחייבות להחזירה. לא הוכיח כי מר נעמאן ערטול (בנו של עאזר ערטול-נתבע 2 בתביעה להחזר הלוואה) יידע את אביו בדבר קבלת ההלוואה, כפי שצריך היה לעשות על פי הראיות שהיו בידיו. עוד נטען כי עו"ד שלופה (נתבע 3 בתביעה להחזר הלוואה -נמחק בהסכמה) לא נחקר באופן ראוי וסביר על מנת להוכיח כי מר עאזר ערטול היה מעורב בפועל בקבלת ההלוואה, ובהתחייבות להחזיר ההלוואה למשיבים.

לפי הנטען, כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית של המבקש נגרמו למשיבים נזקים ממוניים ובלתי ממוניים בסך כולל של 3,511,200 ₪.

עיקר טענות הצדדים

4.
לטענת המבקש, המשיבים הגישו כתב תביעה בצירוף בקשה לפטור מאגרה, בה טענו כי אין להם יכולת כלכלית לשלם את אגרת התביעה. ניתן פטור מאגרה על ידי כב' הרשמת יפעת שטרית, ואף ערעור על החלטה זו נדחה תוך שנקבע כי "כל מקורות הכנסתו של הלפרין הינם מתגמולי ביטוח לאומי", וכי "הם [התובעים- ההוספה שלי-א'ק') נכים בנכויות גבוהות וחסרי כושר השתכרות או יכולת לעבוד כפי שטענו במסגרת התצהיר" (ע"ר 4014-09-14 גריל נ' זועבי ואח' (1.12.14)). די בכך כדי לחייב המשיבים בהפקדת ערובה לצורך הבטחת הוצאות המבקש, ככל שהתביעה תידחה.

5.
עוד לטענת המבקש, בהתאם למפורט בכתב הגנתו, סיכויי התביעה הינם קלושים, שכן התביעה להחזר הלוואה נתקבלה סופו של יום וגם אם באופן חלקי בלבד, מאחר שבית המשפט לא האמין למשיבים בעדותם באשר למעורבותו של מר עזאר ערטול במתן ההלוואה לבנו והתחייבות להחזירה. משכך, עסקינן בקביעות שבמהימנות המשיבים, ללא כל קשר להתנהלות המבקש בהליך.

6.
המבקש מוסיף וטוען, כי מלכתחילה מדובר היה בתביעה שם, בתביעה חסרת סיכוי של ממש, שכן מדובר היה בהסכם הלוואה בעל פה, כאשר על פי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, הלוואה כזו צריכה הסכם בכתב. חרף זאת, הצליח המבקש בתביעה שם לשכנע את בית המשפט כי אכן היה הסכם הלוואה, אלא שבית המשפט שם חייב את נעמאן ערטול-הנתבע 2 במלוא סכום ההלוואה ואילו את התביעה כנגד הנתבע 1 דחה.

7.
באשר לשיעור הערובה, טוען המבקש, כי שכ"ט לפי התעריף המינימאלי המומלץ עומד על סך של 58,000 ₪. סכום זה בתוספת אובדן שעות העבודה הרבות הצפויות למבקש במהלך ניהול ההליך, מחייב חיוב בערובה בסך של 100,000 ₪ לפחות.

8.
המשיבים מתנגדים לבקשה.


לטענתם, הבקשה נועדה לחסום את דרכם מלברר את תביעתם לגופה. חיוב בהפקדת ערובה בערכאה ראשונה נעשה במקרים חריגים בלבד. אין זה המקרה.

9.
לטענתם, סיכויי התביעה ממשיים.

10.
ככל שהבקשה לחיוב בהפקדת ערובה תתקבל, מבקשים המשיבים לחקור את המבקש על תצהירו.

11.
בתשובה לתגובת המשיבים, טען המבקש כי המשיבים הגישו תגובה סתמית שאין בה כל התייחסות לנטען בבקשה לחיוב בערובה.

12.
עוד נטען, כי תגובת המשיבים הוגשה ללא תצהיר בניגוד לתקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. הבקשה לחקור את המבקש הועלתה בצורה סתמית, ללא כל פירוט. על כן, יש לדחות את הבקשה לחקור את המבקש על תצהירו, מה גם שדרך כלל, בבקשות ביניים, אין חובה על בית המשפט לחקור מצהירים, וניתן ליתן החלטה על יסוד הבקשה, התגובה לה והתשובה לתגובה.

דיון

13.
הזכות לפנות לערכאות השיפוטיות היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה (
רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד
(1), 647 ,(1990) עמ' 649-650). זכותו של אדם להביא עניינו בפני
בית המשפט נחשבת כזכות יסוד. ואולם, זכות זו אינה מוחלטת, ויש לשקול גם את זכותו של בעל הדין שכנגד.
במקרה שבפני
מתנגשת זכותם של המשיבים להביא עניינם לפני בית המשפט אל מול זכותו של המבקש אשר זכאי להיפרע במידה ותידחה התביעה נגדו.
סוגיה זו הוסדרה בתקנה 519(א) לתקנות הקובעת:

"בית משפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".

שתיים הן מטרותיה של תקנה 519. האחת, למנוע תביעות סרק ובזבוז זמנו של בית המשפט וכספיו של משלם המיסים, ואילו השנייה להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע.

14.
מן המפורסמות היא, כי
הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים היא הכלל בערעור, בעוד שעשיית שימוש בתקנה 519 במסגרת דיון המתנהל בפני
ערכאה ראשונה טעונה שיקול מיוחד. בתקנה 519 עצמה לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים שבהם ייעשה שימוש בתקנה.
כך נקבע
ב
רע"א 377/87 חליל ג'נחו נ' וויבהו א.ב.ה.-חברת מניות, פ"ד מא
(4), 522 ,עמ' 523- 524(1987);

"שיקול הדעת אם לחייב תובע במתן בטוחה לכיסוי הוצאותיו של נתבע, הוא רחב, והנתונים החייבים להישקל מגוונים הם, שכן מצד אחד אין נטייה לנעול בפני
תובע את שערי בית המשפט אך משום שהוא דל אמצעים או שזו חברה בפירוק, ומצד אחר יש להתחשב בהפסד שהנתבע עלול לסבול, אם התביעה תידחה ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו".

זכות הגישה לבית משפט הינה אכן זכות יסוד מהמעלה הראשונה, כשבענייננו אף נכון להניח, על פי המסמכים שצירפו המשיבים לבקשה לפטור מאגרה, כי מצבם הכלכלי של המשיבים, הינו בכי רע, כאשר החיוב בערובה יש בו להקשות על הגישה לערכאות. ברם, האמור יכול להוות, יחד עם שיקולים אחרים רלוונטיים, שיקול בקביעת שיעור הערובה, אך אין באמור כדי לאיין את תוקף תקנה 519 שנועדה במהותה, כאמור, לאזן בין האינטרסים המנוגדים של התובע והנתבע.

לצורך איזון בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין אינטרס הנתבע להבטחת הוצאותיו, נקבע כי כשסיכויי התביעה נמוכים או כשמדובר בתביעת סרק ניתן לחייב את התובע בהפקדת ערובה (ראו:
רע"א 4037/12
סופר-סייג נ' ארז איתן עו"ד מנהל מיוחד
, פסקה 6 (18.10.2012)). ויודגש, גם כאשר מדובר בתובע חסר יכולת כלכלית רשאי בית המשפט להטיל חיוב במתן ערובה. העדר יכולת כלכלית אינו יכול להצדיק התעלמות מאינטרס הנתבע העלול להיות מושפע מהליכי סרק (ראו:

רע"א 5104/10

בן דוד נ' מדינת ישראל
(17.11.2010)).

15.
בנסיבות המקרה דנן, טענות המבקש בנוגע למצבם הכלכלי הקשה של המשיבים, לא נסתרו ע"י המשיבים, ולו לכאורה. נהפוך הוא, המשיבים מאשרים הן בבקשה לפטור מאגרה והן בתגובה לבקשה לחיוב בערובה, כי מצבם הכלכלי הינו בכי רע.


16.
עתה, יש לבחון את סיכוי התביעה נגד המבקש.

17.
לאחר שעיינתי בכתב התביעה שהגישו המשיבים וכן בפסק הדין עליו מבססים את תביעת הרשלנות המקצועית כנגד המבקש, שוכנעתי כי סיכויי התביעה אכן נמוכים, משום שטענות המבקשים, רובן ככולן, מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט בפסק הדין בדבר מהימנות גרסת המשיבים בעדותם. אומר בזהירות המתבקשת, כי בנסיבות אלה, נדמה כי סיכויי התביעה קלושים.

18.
כאן המקום להדגיש, כי לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיבים לחקור את המבקש על תצהירו, שכן בקשה זו הוגשה באופן סתמי, ללא כל הסבר או נימוק, אשר יכול והיה מצדיק היעתרות לבקשה, ואף ללא תצהיר תומך. צודק המבקש בהפנייתו לתקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי אשר זו לשונה:
"בית המשפט או הרשם רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות לפי תקנות משנה (ג) ו-(ג1) בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם".


ללמדך, שדרך המלך היא החלטה על בסיס הבקשה והתשובות, ורק אם רואה בית המשפט צורך, יורה הוא על חקירת המצהירים.


כאמור, בנדון שבפני
, איני רואה כל צורך בחקירת המבקש על תצהירו שכן טענת מצבם הכלכלי של המשיבים לא נסתרה, ואילו על סיכויי התביעה ניתן ללמוד מכתבי בי-דין ומפסק הדין הקודם.

19.
באשר לשיעור הערובה, מחד גיסא המשיבים אינם מסתירים את מצבם הכלכלי הקשה, כפי שאף הוכר בהחלטה למתן פטור מאגרה. מאידך גיסא, המשיבים מיוצגים על ידי עורך דין, מבלי שמסרו הסבר כלשהו כיצד מממנים הם את שכר טרחתו.

בנסיבות אלה, ובאיזון הכולל רואה אני לנכון להעמיד את גובה הערובה על סך של 30,000 ₪ בלבד. סכום זה יופקד בקופת בית המשפט, תוך 45 יום מהיום, היה ולא יופקד הסכום במועד הנ"ל, לא יהיה מנוס מלהורות על מחיקת התובענה.

שכר טרחת עורך דין, בבקשה זו, יקבע בהתאם לתוצאות בהליך העיקרי.


ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ה, 10 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.












א בית משפט מחוזי 50500-12/13 עו"ד אברהם גיל נ' ראיד זועבי, רענן הלפרין (פורסם ב-ֽ 10/03/2015)