פסקי דין על סיעת "ירושלים מאוחדת" | פסקי דין על עמותת "בצדק" | פסקי דין על עמותת "ירוק עכשיו" ואח' | פסקי דין על הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים | פסקי דין על מר ניר ברקת | פסקי דין על וועדת המשנה לתכנון ולבניה ירושלים |

12546-10/14 עתמ     17/03/2015




עתמ 12546-10/14 סיעת "ירושלים מאוחדת", עמותת "בצדק", עמותת "ירוק עכשיו" ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, מר ניר ברקת, וועדת המשנה לתכנון ולבניה ירושלים








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 12546-10-14 סיעת "ירושלים מאוחדת"
ואח'
נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים
ואח'



תיק חיצוני:


בפני

כב' השופטת
שירלי רנר


עותרים

1.סיעת "ירושלים מאוחדת"
באמצעות ב"כ עו"ד ש. אבני

2.עמותת "בצדק"
באמצעות ב"כ עו"ד אלדד רבינוביץ'

3.עמותת "ירוק עכשיו"

באמצעות ב"כ עו"ד שלמה מאיר רבינוביץ'

4.עמותת "הפורום המשפטי למען ישראל"

באמצעות ב"כ עו"ד תומר ישראל


נגד


משיבים

1.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים

2.מר ניר ברקת
, ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירו

3.וועדת המשנה לתכנון ולבניה ירושלים

4.מר יעקב כחלון, מ"מ ראש עיריית ירושלים ויו"ר וועדת המשנה לתכנון ולבניה

5.עיריית ירושלים.
כולם באמצעות ב"כ עו"ד הדר מנצורי
ואח'
, לשכת היועץ המשפטי עיריית ירושלים

6.הוועדה המחוזית לתכון ולבניה ירושלים (פורמלי)

באמצעות עו"ד רועי כהן
מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)




פסק דין


עתירה להורות על בטלות החלטות המשיבה 3 מיום 3.9.14 ומיום 18.9.14. בכתב העתירה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לפעול בהתאם להחלטת המשיבות 1 ו-3 מיום 20.6.11 ולהעלות לדיון את תכנית בנין עיר מספר 30006 רק לאחר שיועברו לחברי המשיבות 1 ו-3 הנתונים הנדרשים לדיון בתכנית זו, בפרט סקר עתודות בניה שהוכן, כך על פי העתירה, על פי החלטה קודמת של המשיבה 3.

רקע
1. תכנית האב לשכונת ערב א-סוואחרה במזרח העיר שמספרה 30006 (להלן – "תכנית האב") משתרעת על שטח כולל של כ-1500 דונם. מדובר בשטחים פתוחים אשר מיועדים להרחבת הבנוי העירוני על פי תכנית המתאר החדשה לירושלים, וזאת על מנת לספק מענה לצרכי התושבים בשכונה. מטרת התכנית להציע תכנון עקרוני למתחם כולו שלאורו ניתן יהא לבחון תכניות מפורטות.

התכנית הוכנה בעקבות החלטת הועדה המחוזית ממאי 2009 בעניין תכנית המתאר החדשה לירושלים אשר לפיה לא ניתן יהיה להפקיד באזור המיועד לאזור עירוני תכנית מפורטת אלא לאחר שתאושר תכנית כוללת למתחם כולו שתכלול התייחסות לנושאים של אחוזי בניה, תמהיל וצפיפות יחידות דיור, מערך הדרכים, בנייני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים.

2. תכנית האב הובאה לראשונה לדיון בפני
ועדת המשנה ביום 20.6.11. בתום הדיון התקבלה החלטה ולפיה "הועדה החליטה לשוב ולדון בתכניות לאחר שיושלמו הנתונים בנוגע להיקף הבנייה המתוכנן במזרח העיר ולעניין אופן יישום השטחים הצבוריים לאחר התכנון המפורט".

בתכניות נקודתיות שהוגשו על ידי יזמים שונים במהלך השנים שלאחר מכן לשנוי יעוד בחלקים מהשטח של שכונת ערב א-סוואחרה, החליטה הועדה המחוזית משיקולים של תכנון ראוי לדון רק לאחר שתאושר ותגובש תכנית כוללת למתחם כולו.

במהלך השנים 2014-2013 הוגשו מספר עתירות מנהליות התוקפות הן את ההחלטות להמתין עד לאישור תכנית כוללת למתחם כולו וזאת לנוכח אי קידומה של התכנית הכוללת והן את עצם אי קידומה של התכנית (ר' עת"מ 39729-01-14 סלאח כמאל ואחק נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה ואח'
; עת"מ 58535-03-14 נעים עוויסאת ו-11 אח' נ. עיריית ירושלים ואח'
; עת"מ 31084-03-13 סואלחי ואח'
נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה). בית המשפט לעניינים מנהליים העיר, יותר מפעם אחת, לענין קצב קידום תכנית האב והשלכתו על אפשרויות הבנייה בשכונה לנוכח עמדת הועדה המחוזית.

3. ביום 3.9.14 הובאה תכנית האב לדיון בועדת המשנה וזו אימצה אותה במספר תנאים.

ביום 18.9.14 בעקבות פניית חבר מועצת העיר מר משה ליאון בבקשה לקיים דיון נוסף בתכנית במליאת הועדה המקומית לפי סעיף 18(ז) לחוק התכנון והבניה, התקיים דיון במליאת הועדה המקומית אשר החליטה לאמץ את החלטת ועדת המשנה.

4. להשלמת התמונה יצויין כי עוד ביום 3.9.14 הגישו העותרות 4-2 ומנהל העותרת 1 עתירה מנהלית בה התבקש בית המשפט להורות למשיבים לפעול בהתאם להחלטה מיום 20.6.11 ולהעלות את תכנית האב לדיון רק לאחר שיועברו לחברי המשיבות 1 ו-3 הנתונים הנדרשים לדיון בתכנית זו ובפרט סקר עתודות בניה (עת"מ 11483-09-14 קניג ואח'
נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ואח'
). עתירה זו נדחתה על הסף ביום 14.9.14 בשל היות מוקדמת מדי.
עיקר טענות הצדדים
5. לטענת ב"כ העותרות בטרם תוכל ועדה כלשהיא לחוות דעתה באופן הגון וענייני עליה לעיין בכלל הנתונים הרלוונטיים והיעדר תשתית עובדתית מספקת עלול להוביל למסקנות מוטעות וקבלת החלטות לא סבירות. בהליכי תכנון משמעותיים מקובל כי בטרם תקבל ועדת תכנון החלטה החורצת גורלו של שטח פתוח נרחב לשנויי ייעוד, מבקש מוסד התכנון כי יוכן סקר עתודות בניה הבוחן את הצורך בכך. במקרה הנוכחי טעו המשיבים כאשר דנו והחליטו בתכנית בטרם הובאו בפני
הם מלוא הנתונים הרלוונטיים, בפרט כאשר המשיבות 1 ו-3 היו אלו שדרשו אותם נתונים בפעם הקודמת שדנו בתכנית. משקבעו המשיבות 1 ו-3 כי הן נדרשות לקבלת נתונים מסויימים לצורך קבלת החלטה עליהן לעמוד בהחלטתן ולהתייחס אליה, בפרט כאשר לא חל כל שנוי בעובדות, בנסיבות או בדין אשר מצדיק סטייה מהחלטתן הקודמת והמוצדקת שלהן עצמן. לכל הפחות היה על המשיבות לנמק את החלטתן לסטות מהחלטתן הקודמת ואילו במקרה הנוכחי כלל לא התייחסו אליה. לטענת ב"כ העותרות קיימת חוסר סבירות קיצונית בהתעלמות המשיבות 1 ו-3 מהחלטתן מיום 20.6.11 באמצעות הבאת התכנית לדיון וקבלת החלטה תוך הימנעות מהשלמת סקר עתודות בניה, הצגתו והבהרת משמעויותיו התכנוניות בפני
המשיבה 3 בלא שהשתנו הנסיבות או שאפילו נטען כי השתנו. עוד טוענות העותרות כי החומר שהוצג בפני
הועדה עובר לדיון היה חלקי, מעלה חשד לשיקולים זרים, והדברים מתעצמים לנוכח סירוב המשיבים 2, 4 ו-5 לחשוף את סקר עתודות הבניה אשר מהנתונים הקיימים מסתבר כי הוכן זה מכבר או כי הוא קרוב מאוד להשלמה.
לטענת העותרות התנהלות המשיבות 2, 4 ו-5 על אף שנראה כי המשיבה 6 אינה רואה בעין יפה את התכנית במתכונתה הנוכחית, מגבירה את החשש לשיקולים זרים. עוד טוענות העותרות לפגיעה מיותרת בשטחים פתוחים ולהיעדר התייחסות לייחודיות הסביבתית שבתחום התכנית.

6. בתשובתן של המשיבות 5-1 לעתירה נטען כי החלטת המשיבות 1 ו-3 התקבלה כשהיו בפני
חברי הועדה מלוא הידע והנתונים הדרושים לדיון בתכנית, לאחר שהתקיים דיון מקיף וממצה בתכנית, שאת פרטיה ואת החומרים הרלוונטיים קיבלו חברי הועדה מבעוד מועד. לשם הכנת התכנית נשכר על ידי העיריה צוות מתכננים אשר הוא כמו גם גורמים מתחומים שונים, כגון תנועה ותחבורה, הנדסה, תשתיות, איכות הסביבה ועוד הם אשר גיבשו את התכנית. מלאכת התכנון ארכה מספר שנים ובסיומה היא הובאה לדיון בועדת המשנה המקומית. לאחר קבלת החלטת ועדת המשנה בשנת 2011 החלו עובדי העיריה באיסוף נתונים לשם בצוע הסקר האמור. בשלב מסויים הוחלט להפסיק את עבודת איסוף הנתונים ועבודת הסקר לא הושלמה וזאת נוכח ההבנה כי הכנתו של סקר זה אינה נחוצה לצורך אישורה של תכנית האב. הטעם לכך הינו הקושי והמורכבות הרבים שיש בתכנון ופיתוח שטחים חדשים לבנייה במסגרת השכונות הקיימות היום במזרח העיר. בנוסף, ההחלטה בדבר ייעודו של המתחם להרחבת השטח העירוני כבר התקבלה על ידי הועדה המחוזית במסגרת הדיונים בתכנית המתאר החדשה, תכנית האב מהווה אך יישום והוצאה לפועל של החלטה שכבר התקבלה, והיא מהווה תכנון כולל עקרוני בלבד. זאת ועוד. מתחם ערב א-סוואחרה הינו אחד מתוך שלושים ואחד מחתמים שסומנו כפוליגונים בתכנית המתאר החדשה, חלקם במערב העיר וחלקם במזרחה אשר יועדו להרחבת הבינוי העירוני בשטחים פתוחים. חלקם בשלבי תכנון מתקדמים והתכניות קודמו בלא שנדרש לגביהן סקר עתודות בניה וגם מטעם זה אין לדרוש סקר כאמור דוקא בשכונת ערב א-סוואחרה. ככל הנוגע לסיפת ההחלטה משנת 2011 הנוגעת למימוש שטחי ציבור, ניתן מענה מספק בהחלטה משנת 2014 בה נקבע כי ניתן יהיה להגיש תכניות מפורטות ביחס למתחם שלם בלבד.

לטענת המשיבות 5-1 החלטת ועדת המשנה מיום 20.6.11 היא החלטת ביניים דיונית שאין כל מניעה כי ועדת המשנה תסטה ממנה בלא צורך בהנמקה מיוחדת כלשהי בעניין זה. ועדת המשנה שדנה בתכנית בשנת 2014 לא סברה כי יש צורך בהשלמת הסקר כעולה מהחלטתה ומדובר בהחלטה דיונית סבירה שאינה דורשת הנמקה מיוחדת ושאין מקום להתערב בה. לטענת המשיבות 5-1 יש לדחות את הטענה כי התכנית קודמה בניגוד לעמדתה של המשיבה 6 וכי היא נעדרת התייחסות "לייחודיות הסביבתית".

7. יצויין כי המשיבות 5-1 ביקשו לצרף כמשיבים נוספים לעתירה את אותם עותרים בעתירות מנהליות שהוגשו לשם קידום התכנית או תכנית נקודתית באותו מתחם, ואשר אחת מהן אף נמחקה בעקבות החלטת הועדה המקומית לאמץ את תכנית האב.

לא ראיתי לנכון להכריע בבקשה, לה התנגדו העותרות, לאור מסקנתי כפי שתפורט להלן.

דיון והכרעה
8. דין העתירה להידחות, על הסף ולגופן של טענות.

על הסף, בשל היותה מוקדמת מדי. אין מחלוקת כי הסמכות לאשר את התכנית נתונה לועדה המחוזית ולא לועדה המקומית וזאת בהתאם לסעיף 62 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 כאשר מעמדה של הועדה המקומית לעניין זה הוא של ממליצה בלבד (ר' סעיף 62(א) לחוק).

"הלכה פסוקה היא כי עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין, היא עתירה מוקדמת ובית המשפט לא ידרש לה (ראו: בג"ץ 7637/10
חברת נקודת מוצא בע"מ נ' ראש ממשלת ישראל
[פורסם בנבו] (28.2.2011)). בענייננו טרם ניתן אישורה של הממשלה לתת"ל 31. כל שנקבע על-ידי ועדת המשנה ועל-ידי הות"ל הוא להעביר את התוכנית לאישור הממשלה.
"
הכלל לפיו עתירה שהוגשה לפני שהרשות קיבלה החלטה לגופו של עניין דינה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת, חל גם במקרים בהם נמסרה כבר לרשות המלצה אך הרשות טרם החליטה האם לקבל את ההמלצה או לדחותה"
(ראו: בג"ץ 2467/07
התנועה להגינות שלטונית נ' ועדת הכנסת
[פורסם בנבו] (18.3.2007)). מכיוון שהתוכנית טרם אושרה, וממילא עוד לא הסתיים שלב ההליך התכנוני, אין להיעתר לבקשת העותרת לביטול ההמלצה
".

מאחר ולאור טיבה של התכנית הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה היא הועדה המחוזית, החלטתה של הועדה המקומית היא בעלת תוכן ממליץ בלבד. כיוון שכך, עתירה התוקפת החלטה זו, היא ככלל מוקדמת מדי וכך גם במקרה זה. יצויין בהקשר זה כי כבר עתה כעולה מהמסמך מיום 20.11.14 שצורף לעיקרי הטעון מטעם העותרת 1, החזירה הועדה המחוזית את התכנית לבדיקה תכנונית במספר היבטים. יש בכך כדי ללמד כי הועדה המחוזית אינה מאמצת בשלב זה, ודאי לא ככתבה וכלשונה, את המלצת הועדה המקומית.

9. לגופן של טענות.

כפי ששבו והדגישו העותרות, אין מחלוקת אודות הנחיצות של קידום תכנית אב למזרח העיר, ועתירתן אינה לגופה של החלטה, אלא מתמקדת בפרוצדורה של קבלת ההחלטה, כאשר בניגוד להחלטה הקודמת משנת 2011 ובלא כל הנמקה החליטה הועדה בשנת 2014 להמליץ על התכנית בלא לקבל קודם לכן סקר עתודות בניה כפי שלמעשה עולה מהחלטתה משנת 2011.

הגם שהמשיבות 5-1 לא חלקו על כך כי אכן החלטתה של הועדה המקומית משנת 2011 היתה לקבל סקר עתודות בניה, עיון בהחלטה שנתקבלה מעלה תמונה פחות ברורה. כלשון ההחלטה: "הועדה החליטה לשוב ולדון בתכנית לאחר שיושלמו הנתונים לגבי היקף הבניה המתוכנן במזרח העיר ולעניין אופן יישום השטחים הציבוריים לאחר התכנון המפורט".

הישיבה עצמה של שנת 2011 נפתחה בדברי המשיבה 4 ולפיהם "התבקשנו ע"י חברי הועדה להוריד את התכנית מסדר היום מאחר והזמנו לכאן אורחים להציג את התכנית, אני מבקש מכם לקבל אותם ולשמוע אותם. לא נצביע עליה, נשוב ונדון עליה במועד מאוחר יותר".
קרי, מלכתחילה לא היתה הישיבה מיועדת לקבלת החלטה בשאלה האם לאמץ או לא לאמץ את תכנית האב ואף לא לשם קביעת התנאים לקידומה.

לנוכח האמור ובשים לב לנוסח המעורפל של ההחלטה, ספק בעיני האם ההחלטה משנת 2011 אכן חייבה סקר עתודות בניה דוקא בטרם קבלת החלטה האם להמליץ על התכנית והאם יש לראות בהחלטה משנת 2014 כמשנה אותה החלטה מוקדמת.

תמיכה לכך מצויה בעובדה שהועדה בשנת 2014 היתה מודעת לאותה החלטה קודמת משנת 2011. בהחלטה מיום 3.9.14 נאמר בין היתר כי "יצויין כי התכנית הובאה לדיון בועדת המשנה בשנת 2011, אולם לא נתקבלה בה החלטה סופית בעניינה. הוגשו מספר עתירות מנהליות לבתי המשפט ע"י יזמים שהגישו תכניות נקודתיות באיזור, אשר ממתינים להחלטה בעניין התכנון הכולל. על רקע זה הורינו על הבאת התכנית לדיון וקבלת החלטה". זאת ועוד. כעולה מהעתירה עצמה מנהל העותרת 1 הופיע בפתח הדיון ביום 3.9.14, דרש כי התכנית תורד מסדר היום בטרם יוצגו בפני
הועדה כל הנתונים, ועמד על הפגם שבהבאת התכנית שלא בהתאם להחלטות המשיבה 3 ובטרם יתקבל סקר עתודות קרקע (סעיפים 37-36 לעתירה. ר' גם פרוטוקול הדיון בועדה, נספח ד' לכתב התשובה). גם בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 18.9.14 עלה נושא הסקר. נראה איפוא כי גם הועדה עצמה לא ראתה בהחלטה משנת 2014 כמשנה החלטה קודמת.

10. למעלה מן הנדרש יצויין כי בנסיבות, ההחלטה
המאמצת את התכנית בלא להמתין עוד,
היתה במתחם הסבירות.

ראשית
, מאז החלטת הועדה בשנת 2011 עברו שלוש שנים במהלכן לא קודמה התכנית ואף הוגשו עתירות מנהליות בהקשר זה אשר כאמור עולה מהן כי ההתנהלות שבאי קידום התכנית הובילה לתוצאות שאינן רצויות ואינן סבירות. שנית, כעולה מתשובת המשיבות, לגבי מתחמים אחרים הכלולים בתכנית המתאר החדשה ואשר יועדו להרחבת הבנוי העירוני בשטחים פתוחים לא נדרשו סקרי עתודות בניה כתנאי לדיון והתכניות קודמו (ר' סעיף 55 לכתב התשובה).
שלישית
, בשלב כלשהוא הוחלט על הפסקת איסוף הנתונים לגבי
מתחם ערב א-סוואחרה
.
ב"כ המשיבות פירטה בכתב התשובה כי בשלב מסויים כך הוחלט לנוכח ההבנה כי הכנת הסקר אינה נחוצה לצורך אישורה של תכנית אב.
רביעית,
ההחלטה העקרונית בדבר ייעודו של המתחם להרחבת השטח העירוני כבר התקבלה על ידי הועדה המחוזית במסגרת הדיונים בתכנית המתאר החדשה.

לנוכח כל האמור, מודעות הועדה להחלטת 2011, ואי בהירותה של ההחלטה עצמה, דין העתירה להידחות גם לגופה.

בשים לב לחומר שצורף לכתב התשובה, ולפרוטוקולים של הדיונים מיום 3.9.14 ומיום 18.9.14 לא מצאתי ממש ביתר הטענות שהעלו העותרות ככל הנוגע להיקף החומר שעמד בפני
הועדה עובר להחלטתה ולטיב הדיון שהתנהל.

העתירה נדחית.

העותרות תשלמנה למשיבות 5-1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.





ניתן היום,
כ"ו אדר תשע"ה, 17 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.
















עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 12546-10/14 סיעת "ירושלים מאוחדת", עמותת "בצדק", עמותת "ירוק עכשיו" ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, מר ניר ברקת, וועדת המשנה לתכנון ולבניה ירושלים (פורסם ב-ֽ 17/03/2015)