פסקי דין על אלדד כהן | פסקי דין על דורית כהן | פסקי דין על ת.י. תאטראות 2004 בע"מ

52544-04/13 א     18/03/2015




א 52544-04/13 אלדד כהן, דורית כהן נ' ת.י. תאטראות 2004 בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



ת"א 52544-04-13 כהן ואח' נ' ת.י. תאטראות 2004 בע"מ


תיק חיצוני:


לפני
כב' השופטת
רויטל באום


תובעים

1
.
אלדד כהן

2
.
דורית כהן


נגד

נתבעת
ת.י. תאטראות 2004 בע"מ




פסק דין


לפני תובענה כספית שעניינה לשון הרע.

1.
טענות התובעים

1.1
בחודש יולי 2012, קיבלו קופון הטבה המזכה אותם בזוג כרטיסי קולנוע אצל הנתבעת, וביקשו לממשו בחודש פברואר 2013;

1.2
התובעים ניסו להזמין כרטיסים באינטרנט לסרט 'ארגו' ליום 20.2.13 בשעה 20.00, אך לא הצליחו. גם ניסיונות לביצוע הזמנה טלפונית לא צלחו;

1.3
על כן, ביום 20.2.13 בשעה 17:00, הגיעה התובעת פיזית למתחם הקולנוע (יס פלנט), מסרה לקופאית את קוד קופון, שבתגובה אמרה לה "אני רואה את ההזמנה שעשיתם", ונתנה לתובעת שני כרטיסים לסרט;

1.4
בשעה 19:30, הגיעו התובעים לקולנוע, הציגו את הכרטיסים ונכנסו לאולם ה –
vip
שבו הוקרן הסרט;

1.5
כחמש דקות לפני תחילת הסרט, בעוד התובעים ישובים באולם, הופיעו לפתע באולם מנהל הקולנוע ומנהל התפעול של הקולנוע, כשהם מלווים בלא פחות מארבעה סדרנים, ולעיני כל הסובבים החלו לתחקר את התובעים לעניין הכרטיסים והוציאו אותם בבוטות ובבושת פנים מן האולם;
1.6
התובעים מסרו את הכרטיסים שהיו בידם ולאחר חילופי דברים ועד בדיקת העניין, אפשרו להם לחזור לאולם כדי לצפות בסרט, אלא שמספר דקות לאחר תחילת הסרט שוב הופיעו נציגי הקולנוע ודרשו מן התובעים, בצעקות ובאיומים, לצאת את האולם ולהגיע למשרד המנהל;

1.7
לאחר חילופי דברים במשרד, ומשהתברר כי קרתה טעות של הנתבעת, במסגרתה הונפק כפל כרטיסים לאותם מושבים באותו אולם עבור אותו הסרט, התנצל נציג הקולנוע על עגמת הנפש שנגרמה לתובעים ואף הפנה אותם לשירות לקוחות לקבלת פיצוי; בתוך שכך, עזבו התובעים את הקולנוע, מבלי לראות את הסרט, כשהם פגועים עד עמקי נשמתם.

1.8
ניסיונות התובע, בהמשך, לפנות לשירות לקוחות לקבלת פיצוי, לא הועילו וכך גם מכתבים ששלחו התובעים לנתבעת בהקשר זה, הן בעצמם והן באמצעות ב"כ (מכתב התובעים מיום 5.3.13; מכתב ב"כ התובעים מיום 21.3.13);

1.9
התובע מציין, כי דברי הדיבה והלעז שהופנו כלפיו ע"י הנתבעת, באו לידי ביטוי גם במסגרת שיחתו עם רובי משירות הלקוחות של הנתבעת מיום 4.3.13, וכי היה המום ונבוך מתגובה זו;

1.10
התובע מציין, כי קיבל מאת הנתבעת מכתב תשובה מיום 17.3.13, במסגרתו נתבקש להעביר לנתבעת את קוד הקופון המקורי או צילום של השובר אותו קיבלו על מנת שניתן יהיה לבדוק לעומק את השתלשלות העניינים.

2.
טענות הנתבעת

הנתבעת מכחישה את התרחשות האירועים כמתואר על ידי התובעים.

2.1
לטענתה, התובעים קיבלו מחברת
yes
שובר המזכה אותם בזוג כרטיסי קולנוע אצל הנתבעת, אלא שההטבה אינה כוללת הקרנות
vip
;

2.2
ביום 19.2.13 התקשר התובע לשירות הלקוחות של הנתבעת, ומשטען כי אינו מצליח לבצע באינטרנט הזמנת כרטיסים לסרט ב –
vip
באמצעות קוד קופון של שובר מתנה מחברת
yes
, הוסבר לו ששובר המתנה של החברה אינו תקף לסרטים ב –
vip
;

2.3
התובעים הגיעו לקופת הקולנוע ומסרו לקופאית כי ביצעו הזמנה לסרט במתחם ה –
vip
בידיעה כי לא הזמינו ולא שילמו על כרטיסים כאלה; ככל הנראה עקב טעות מסרה להם הקופאית הזמנה על שם אדם אחר; התובעים לקחו את הכרטיסים על שם האדם האחר שהזמין אותם, ולא אמרו לקופאית, כי נפלה טעות בשם;

2.4
לאחר שהתיישבו באולם, הגיע לקולנוע הזוג הנוסף, שהזמין ושילם מראש בגין הכרטיסים במקומות בהם ישבו התובעים. התובעים והזוג הנוסף התבקשו לגשת למשרד הקולנוע על מנת לברר את העניין;

2.5
התובעים התבקשו להראות אמצעי זיהוי או את ההזמנה של הכרטיסים או את השובר בגינו הם הזמינו את הכרטיסים, אולם הם סירבו להציגם וכן סירבו לתת פרטים בקשר להזמנה וגם לא אמרו שמדובר בשובר מאת חברת הכבלים
yes
;

2.6
כל השיחות שנעשו עם התובעים בניסיון לברר את העניין נעשו במשרד מנהל הקולנוע, עם דלת סגורה ומי שצעק והתלהם היה התובע;

2.7
מבירור שערכה הנתבעת, התובעים לא הזמינו בשום שלב כרטיסים לקולנוע ולא קיימת כל הזמנה על שמם;

2.8
הנתבעת מכחישה את טענות התובע בקשר עם הדברים שנאמרו לו בשיחתו עם רובי משירות הלקוחות.



3.
ההליך

3.1
תחילה הוגשה התביעה על הסך של 100,000 ש"ח, ובהמשך תוקנה והועמדה על הסך של 40,000 ש"ח.

3.2
מטעם התובעים הוגש תצהיר התובע
בלבד, כאשר לא הוגש תצהיר של התובעת; מטעם הנתבעת, הוגשו תצהירים של מנהל הקולנוע, מר גלעד ביגי (להלן - "גלעד"), מנהל שירות לקוחות, מר רובי סופר (להלן - "רובי") ואחראי משמרת במתחם ה –
vip
, מר מתן ציפורה (להלן: "מתן");

3.3
ביום 8.1.15 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נחקרו לפניי עדי הצדדים.

3.4
ביום 8.2.15 הוגשו סיכומי התובעים וביום 11.3.15 הוגשו סיכומי הנתבעת.

4.
לאחר שעיינתי בראיות שהובאו, שמעתי עדי הצדדים ושקלתי מכלול טענותיהם, החלטתי לדחות את התביעה.

התובעים מכוונים את טיעוניהם ללשון הרע מצד הנתבעת למספר אירועים: הן אלה בקולנוע, קרי: הוצאתם פעמיים מאולם הקולנוע למשרד המנהל, והשתלשלות העניינים שם, והן בשיחת טלפון של התובע עם רובי משירות הלקוחות של הנתבעת, השיחה שהתקיימה לאחר האירועים בקולנוע.

אני סבורה כי ביחס לאירועים נטענים אלה לא הוכחה עוולת לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

5.
ואולם טרם התייחסות לאירועים בעטים טוענים התובעים ללשון הרע כנגדם, יש להקדים ולהתייחס לאירועים שקדמו להם.





6.
השובר

6.1
סיפור המעשה מתחיל באותו קופון או שובר מתנה שקיבלו התובעים מחברת
yes
, שובר אשר הקנה להם זכאות לזוג כרטיסי קולנוע אצל הנתבעת. עיון בשובר מעלה שהוא חתוך בחלקו הימני, כטענת הנתבעת בסעיף 12 לכתב ההגנה.

6.2
המסמך שהוגש ע"י התובעים הינו צילום של השובר ולא מקור. לפי הצילום, הזכאות, כביכול, כוללת גם הקרנות ב –
vip
, בעוד שלפי טענת הנתבעת, המקובלת עליי, הזכאות כוללת כרטיסים רגילים ולא כרטיסים ל –
vip
.

6.3
לטענת הנתבעת, בחלק הקטוע מופיעה המילה "לא" לפני המילים, אותן ניתן לקרוא מהשובר שצורף, "כולל הקרנות
vip
". טענה זו מקובלת עליי הואיל וברור לגמרי – מהצילום שצורף, כי ישנו מלל נוסף, שתוכנו אינו ידוע, לפני המילים "כולל הקרנות
vip
".

בחקירתו, טען רובי, כי –

"זה לא קופון, אלא מייל מחברת יס, והמייל הגיע ...אדון כהן הוא לא הלקוח היחיד, חברת יס שלחה להרבה לקוחות מייל בעייתי שהמילה "לא" לא מופיעה לפני המילה
vip
"
(עמ' 8 ש' 28-29; ההדגשה שלי – ר.ב.).

בתמיכה לטענתה בהקשר זה, צירפה הנתבעת דוגמא של שובר של אדם אחר, עם אותה הטבה, שאינו חתוך (נספח א' לכתב ההגנה), בו ניתן לראות בבירור כי השובר אינו כולל הקרנות
vip
.

6.4
מכאן, שהתובעים כלל לא יכלו להזמין כרטיסים לאולם ה-
vip
, ולא בכדי לא עלה הדבר בידם.
יחד עם זאת, ונוכח עדותו של רובי, כי המקור לטעות זו בחברת
yes
, שולחת ההטבה, אניח לטובתם של התובעים, כי הם לא ידעו על כך, ובאמת לא הבינו מדוע אין הם מצליחים לבצע הזמנה באינטרנט, וזאת חרף הדברים שיפורטו להלן.
7.
אופן השגת הכרטיסים

7.1
מטיעוניהם, לא ברור האם התובעים מימשו את ההטבה, אם לאו: מצד אחד הם טוענים כי לא הצליחו לבצע הזמנה באינטרנט. מנגד הם טוענים, כי מספר שעות לפני הקרנת הסרט הגיעה התובעת פיזית לקופות הקולנוע, כשהיא מצוידת בקוד ההטבה וששם כביכול נאמר לה ע"י הקופאית כי ההזמנה כבר בוצעה ובתוך כך נתנה לה זוג כרטיסים.

7.2
אם התובעים לא הצליחו כטענתם לבצע את ההזמנה באינטרנט, כיצד זה ייתכן שנאמר להם ע"י הקופאית שהיא רואה שההזמנה בוצעה?

7.3
כאן המקום לציין, כי משנמנעה התובעת להגיש תצהיר ולהעיד, הרי שכל ההתרחשות הנטענת, לרבות השיחה שהתקיימה בינה לבין קופאית הנתבעת איננו אלא עדות שמיעה; התובע לא נכח באותו מעמד, ואינו יכול להעיד עליו (עמ' 5 ש' 27-28).

יתרה על כן, אי הגשת תצהיר מצד התובעת והימנעות מהעדתה בעניין זה, כמו גם בשאר העניינים בהם עדותה של התובעת הייתה רלוונטית, נזקף לחובת התובעים, אשר לא הוכיחו – למעשה – כיצד הגיעו הכרטיסים לידם מלכתחילה.

7.4
לא מצאתי לזקוף לחובת הנתבעת את אי זימונה של אותה קופאית שכביכול מסרה לתובעת את הכרטיסים, הואיל ועל התובעים תחילה הנטל להוכיח את תביעתם; משנמנעה התובעת מליתן תצהיר, לא הייתה על הנתבעת כל חובה להעיד את הקופאית ששוחחה עימה.

7.5
תהייה נוספת בנושא זה עולה מעדותו של התובע עת נשאל בחקירתו לגבי המקור של השובר והשיב "את המקור כמו שאני יודע מסרנו לכם בקופות" (עמ' 4 ש' 18).

אם מסרו את המקור בקופות, כנטען, כיצד זה שנותר בידי התובעים אותו צילום שהוגש לתיק? לשאלה זו לא היה לתובע הסבר של ממש (שם ש' 20-21).

כמו כן, שימושו במילה "מסרנו" אינה ברורה, בשים לב לטענת התובעים לפיה מי שהגיעה לקופות הייתה התובעת לבדה (עמ' 5 ש' 27-28).

8.
השיחה עם רובי עובר לאירועים בקולנוע

8.1
אין חולק, שעוד קודם להגיעם לאולם הקולנוע, מאחר ולא הצליח לבצע את ההזמנה באינטרנט, התקשר התובע לשירות לקוחות של הנתבעת ושוחח עם רובי.

8.2
מקובלת עליי עדותו של רובי, כי אמר לתובע שלמיטב ידיעתו ההטבה אינה תקפה לסרט ב –
vip
וביקש מהתובע, מספר פעמים, את קוד ההטבה כדי שיוכל לבדוק מדוע הוא אינו מצליח לבצע את ההזמנה באינטרנט, אלא שהתובע סירב לתת לו פרטים אלו
(ס' 4 לתצהיר רובי, עמ' 8 ש' 20-23).

אמנם, תיעוד של הפנייה לא הובא ע"י הנתבעת, הגם שרובי אישר שקיים תיעוד כזה ("זה בסך הכל שורה שבה רשום שם הפונה, תאריך והנושא"; עמ' 8 ש' 11), אלא שהסבריו של רובי בעניין זה ובין היתר דבריו, כי –

"השיחה עם מר כהן היתה שיחה ארוכה בה הוא התבקש מספר פעמים לתת לי מספר פעמים את הקוד של יס. מכיוון שאני לא קיבלתי את הפרטים האלה, המקרה הזה זכור לי היטב"
(עמ' 8 ש' 20-21),

אמינים עליי. השיחה עצמה, לפי רובי, התקיימה ביום 19.2.13.

8.3
התובע, לעומת זאת, התחמק בחקירתו ממתן תשובות ברורות על אודות הנאמר בשיחה הנ"ל, על הפרטים אותם התבקש למסור, והתרשמותי היא, שברר את תשובותיו באופן סלקטיבי בהתאם לצורכי התביעה, כפי שהוא מבין אותם –
"אני לא זוכר מה שהוא שאל אותי, אני יודע שקיבלתי קופון"
(עמ' 5 ש' 5)

וכן –
"אני לא זוכר עכשיו אם הוא שאל אותי או לא..."
(עמ' 5 ש' 7-8)


ובהמשך -

"לא זכור לי שהגענו למצב כזה..."
(עמ' 5 ש' 10)

אך כשנשאל האם נתבקש ע"י רובי לתת לו את קוד ההטבה, שב אליו זכרונו באחת, והוא השיב נחרצות –

"לא היה ולא נברא..."
(עמ' 5, ש' 12).

אינני מאמינה לתובע בדבריו אלה, שכן אך בסיסי הדבר, כי משפנה לשירות לקוחות ובשים לב לסיבת הפנייה, כי אז יתבקש ליתן פרטים לגבי סוג ההטבה ומספר ההטבה וזאת כדי שניתן יהיה לבדוק את הסיבה לאי הצלחתו לבצע את ההזמנה באינטרנט.

בהקשר זה, ראו גם את דבריו של רובי לגבי פניות טלפוניות באופן כללי (עמ' 7 ש' 30-31).

8.4
לכן אני קובעת, כי התובע, מטעמיו הוא, בחר שלא ליתן לרובי את קוד ההטבה.

יש להניח, שאילו היה התובע מוסר את קוד ההטבה, כבר בשלב זה, כפי שנתבקש, כי אז היה מקבל את הסיוע משירות הלקוחות לגבי ההטבה ומה היא כוללת ובעיקר מה היא אינה כוללת והאופן בו ניתן לממשה באינטרנט, וכך יכול והאירועים שבאו אח"כ היו נמנעים לגמרי.

9.
הגם שהתובע הערים קשיים על בירור העניין, עדיין אין לומר שהתנהלות הנתבעת הייתה, כשלעצמה, ללא דופי.

9.1
כאמור לעיל, רובי אמר לתובע כי למיטב ידיעתו ההטבה אינה תקפה ל –
vip
, אך גם אישר בחקירתו, כי -

"אם הייתי נשאל אותה שאלה היום הייתי משיב תשובה נחרצת שהשוברים של יס לא תופסים ב-
vip
. אז הייתי חדש ולא הייתי בטוח" (עמ' 8 ש' 23-24).

ובהמשך -

"הלקחים הופקו מזה שאם היה מתקשר היום לקוח של יס לא הייתי אומר למיטב ידיעתי אלא בצורה מוחלטת שלא יכול להזמין כרטיס ל-
vip
"
(עמ' 9, ש' 22-24).

9.2
בכל הכבוד, על הנתבעת מוטלת חובה להעמיד לרשות הקהל שלה, לרבות זה הפוטנציאלי, דוגמת התובעים, עובדים מיומנים, המכירים את הנהלים, את סוגי ההטבות ואת סוגי התקלות שעלולות לקרות; העובדה כי עובד חדש בתפקידו אין משמעה כי אין עליו חובה להתנהל במקצועיות מירבית או כי אין על הנתבעת החובה למסור לו את כל הידע שנצבר אצלה במהלך השנים.

מחלקת שירות לקוחות, כשמה כן היא, נועדה כדי לתת שירות ללקוח שאינו בקי בהתנהלות וזאת ע"י עובדי הנתבעת המחזיקים בידע שנצבר בארגון.


חלוף הזמן וניסיון שצובר עובד מסוים אצל הנתבעת בתפקידו – אינה מהווה "הפקת לקחים".

9.3
רובי אישר, כי היה זה נכון יותר לומר את הדברים בצורה החלטית, כך שהתובע יבין בצורה ברורה שהוא אינו יכול לממש את ההטבה ל -
vip
. דבריו של רובי כי היה אז עובד חדש בשירות הלקוחות, אינם מעניינו של התובע.

10.
המסקנה העולה מכל המפורט עד כה בכל הנוגע לשובר הטבה אשר צילומו הוגש ע"י התובעים היא שהתובעים לא הוכיחו את מימושו בפועל או כי הוצאו להם כרטיסים על בסיס קוד ההטבה.

11.
אין חולק, כי נציגת הנתבעת הוציאה לתובעים כרטיסים באמצעותם נכנסו לאולם ה –
vip
. לפי הנתבעת, המדובר בכרטיסים שהוזמנו ע"י אחר ונמסרו לתובעים בטעות.

הטעות המדוברת, היא טעותה של עובדת הנתבעת, ועל כן ראוי שיינתן לה ביטוי בנסיבות הכוללות של העניין.

כפי שיפורט בהמשך, מצאתי להביא את הדבר לידי ביטוי במסגרת פסיקת ההוצאות בהליך.

12.
גם אין חולק, כי לאחר שנכנסו התובעים לאולם, משהתיישבו בכיסאותיהם ועוד בשלב הפרסומות (לפני הקרנת הסרט) נתבקשו הם להגיע למשרד המנהל על מנת לברר הכיצד זה שהוצאו כפל כרטיסים בנוגע למקומות הישיבה.

בהקשר זה, הוסבר ע"י הנתבעת, כי משנכנס הזוג האחר (הרמן) לאולם גילה, כי אנשים אחרים (הכוונה לתובעים) התיישבו בכיסאות שהיו מיועדים להם. בנסיבות אלה, התעורר הצורך לברר את העניין.

13.
אני דוחה את טענת התובעים לפיה עצם הפנייה אליהם או אופן הוצאתם מהאולם נעשו בדרך מתלהמת, צעקנית או בדרך של חקירה.

בתוך כך, גם נדחית על ידי הטענה כאילו הפעולה נעשתה בשיתוף של לא פחות משישה נציגי בית הקולנוע (2 מנהלים ו- 4 סדרנים, כטענת התובעים).

אינני מאמינה לעדותו של התובע בעניין זה, התובעת כאמור נמנעה מלהעיד, ואני מאמינה לעדותו של גלעד (מנהל בית הקולנוע) כי הדבר נעשה באופן שקט ורגוע.

אומר, כי התרשמותי מהתובע מחד גיסא, ומגלעד, מנהל הקולנוע, ומתן עוזרו, מאידך גיסא מלמדות כי ההפך הוא הנכון: התובע הוא המתלהם והמרים את קולו, בעוד שמנהל הקולנוע ועוזרו הינם אנשים שקטים ונעימי הליכות.

14.
מקובלת עליי עדותו של מתן לפיה נתבקש ע"י גלעד לזמן את ארבעת האנשים (התובעים והזוג הרמן) אליו למשרד על מנת לברר את עניין הכרטיסים ושהלה אכן פעל בהתאם לבקשתו של גלעד.

אני מאמינה למתן, כי בשלב זה לא היו צעקות או בעיות (ס' 4 לתצהיר מתן; עמ' 15 ש' 23-30).

15.
בעצם כך שהתובעים נתבקשו לצאת את האולם ולהגיע למשרד המנהל על מנת לברר את העניין, איני מוצאת כל דופי. העניין אכן היה טעון בירור והמשרד, להבדיל מאולם הקולנוע, הינו מקום דיסקרטי ומתאים לבירור שכזה.

אזכיר, כי התובעים כלל לא הראו כיצד הגיעו הכרטיסים לידם, וטענת הנתבעת כי הדבר לא נעשה בדרך מקובלת (אם אתבטא בלשון עדינה) – לא נסתרה.

16.
בנוגע להשתלשלות העניינים הראשונה במשרד, אמינים עליי דבריו של גלעד כי -

"הם הגיעו למשרד, ביקשתי מכל אחד מהזוגות להביא פרט מזהה או אישור או הזמנה או כל דבר אחר, בני הזוג הרמן הביאו לי את כרטיס האשראי שלהם, העברתי אותו במחשב, ראיתי שיש להם הזמנה אז נתתי להם את הכרטיסים שלהם והחזרתי אותם חזרה לאולם. לגבי התובע, ביקשתי ממנו כל פרט מזהה, לא היה לו לתת לי שום דבר, לא תעודת זהות, לא אישור הזמנה, לא איך הם הזמינו. אחרי שראיתי שאני לא יכול לקבל ממנו כלום, אחרי שהוא צעק במשרד ואמר לי אל תפריעו לנו לפחות לראות את הסרט. לפנים משורת הדין, אמרתי לו אין בעיה, תחזור לאולם, תראה את הסרט, ואני אבצע את הבדיקות שלי, ואם אני רואה שאין הזמנה, אז אני אקרא לכם חזרה שתבואו למשרד ותתבקשו לצאת מהמקום. הוא ואשתו הסכימו, הוא אמר אין בעיה"
(עמ' 12 ש' 14-23; ההדגשות שלי – ר.ב.).

דברים אלה אף עולים בקנה אחד עם פלט המחשב שצורף נספח א' לתצהירו של גלעד (וראו גם עדותו של גלעד בהקשר זה בעמ' 11 ש' 6-28).

17.
גרסת התובע לפיה "מה שהתנהל שם זה בריונות" וכי כל שביקשו ממנו זה תעודת זהות (עמ' 6 ש' 24-25), נדחית על ידי.

גם כאן, העיד התובע באופן מעורפל ובניסיון להתחמק משאלות שנשאל על אודות הפרטים שנתבקש ליתן במשרד על אודות הקופון (עמ' 6 ש' 10-26). התרשמותי היא שהתובעים הם שהערימו קשיים על בירור העניין, משלא שיתפו פעולה וסירבו למסור פרטים חיוניים, כפי שאלה נתבקשו ע"י גלעד וכפי שהלה פירט בהרחבה בעדותו לפניי. לא התרשמתי שהייתה פגיעה כלשהי בכבודם של התובעים או שנאמרו דברים על מנת להשפילם או לבזותם.

18.
אין חולק, שלאחר הבירור הראשון במשרד, חזרו התובעים לאולם ושזמן קצר לאחר מכן (מספר דקות), נתבקשו לחזור שוב למשרד משלא נמצאה הזמנת כרטיסים על שמם. גם כאן, נדחות ידי טענות התובעים באשר לאופן הצגתם את השתלשלות העניינים.

מתן העיד, כי נתבקש ע"י גלעד לקרוא שוב לתובעים להגיע למשרד, וכך עשה תוך שאמר להם שיש בעיה עם הכרטיסים. הוא גם העיד, שהתובע התעצבן (ס' 6 לתצהיר מתן), עדות שעולה בקנה אחד עם דבריו של גלעד לפיהם –

"אני הייתי במשרד, הם הגיעו אליי למשרד, הוא הגיע אלי למשרד עצבני עם האחראי שלי..."
(עמ' 13 ש' 19-20).

בהקשר זה, יש לשוב ולהזכיר, כי בהיותם בפעם הראשונה במשרד, התובעים הם שביקשו לשוב לאולם טרם סיום הבדיקות הנדרשות, כאשר נמסר להם ע"י גלעד כי ייתכן ויתבקשו לשוב למשרד פעם נוספת מקום בו יתברר שאין הזמנה על שמם (כפי שאכן קרה בפועל).





19.
לגבי השתלשלות העניינים במשרד עצמו (בפעם השנייה), התרשמתי שהתובעים שוב נתבקשו ע"י גלעד ליתן פרטים מזהים כלשהם כדי שניתן יהיה לבדוק באם קיימת הזמנה על שמם, וכי למעט אמירות כלליות שלא תרמו דבר כגון "שהיה להם איזה קוד והם לא יודעים מי נתן להם אותו" (ס' 10 לתצהיר גלעד) והתלהמות מילולית מצד התובע, אשר ככל הנראה מיאן להשלים עם הסיטואציה שנוצרה בעניין הכרטיסים, סירבו התובעים ליתן פרטים כאמור. לא התרשמתי שהייתה פגיעה כלשהי בכבודם של התובעים או שנאמרו דברים על מנת להשפילם או לבזותם.

בהקשר זה מצאתי להביא את דבריו של גלעד, המבטאים לטעמי את התנהלותם של התובעים, בפרט התובעת, אשר נמנעה מלהעיד, וככל הנראה – לא בכדי -

"ללקוח שלך לא היה פרט מזהה, ביקשתי ממנו ולא היה לו, אשתו עומדת מולי עם תיק ביד ואומרת שאין לה כל מסמך כזה, אמרתי לה תני לי רישיון נהיגה, משהו לעבוד איתו, כלום, רק בסוף כשהם הלכו, ואני זה שהרגעתי את העניינים, בסוף בסוף לפני שהם הלכו הסכימה להראות לי כרטיס אשראי עם השם דורית כהן
נדמה לי, ולפי זה אני לא יכול לדעת שזאת היא"
(עמ' 14 ש' 8-12; ההדגשות שלי – ר.ב.).

ובהמשך -

"התקשרתי לתורן מחשוב, לפי השם שהתובעת נתנה לי, לבדוק אם יש איזהו שהיא הזמנה עם השם הזה, אפילו לקולנוע אחר ברשת, אולי התבלבלו עם הקולנוע, וקיבלתי תשובה שאין להם הזמנה לשום מקום"
(עמ' 14 ש' 16-18).

20.
ניתן לומר, כי הנתבעת פעלה לבירור הטעות שנוצרה, ולא הוכח ע"י התובעים, כי באופן טיפולה זה נהגה כלפיהם בדרך של לשון הרע או באופן שאינו ראוי מכל בחינה שהיא.

אין ספק, שמבחינת התובעים מדובר בסיטואציה לא נעימה כשלעצמה, ברם בכך לא די: על התובעים היה להוכיח, כי התנהלות הנתבעת עלתה לכדי לשון הרע, וזאת לא עשו.


יתרה על כן, ויש לזכור, כי התובעים הם שהכניסו את עצמם, ביודעין או לכל הפחות – תוך עצימת עיניים ובהיתממות – למצב מביש זה, במסגרתו הם אוחזים בכרטיסים שנרכשו כדין ע"י אחר, ובלא שיש בידיהם כל ראיה לכך שרכשו את הכרטיסים כחוק, אף מבלי שהם מביאים – במסגרתו של הליך זה – כל הסבר לאופן שבו קיבלו את הכרטיסים בפועל, וזאת מפאת הימנעות התובעת מלהעיד.

התובעים אף לא שיתפו פעולה עם נציג שירות הלקוחות של הנתבעת או עם מנהל בית הקולנוע, ואין להם להלין על התוצאה הלא נעימה – אלא על עצמם.

21.
אשר לטענות התובע בעניין השיחה הטלפונית שהתקיימה בינו לבין רובי לאחר האירועים בקולנוע (לטענתו, השיחה התקיימה ביום 4.3.13), משלא חזרו עליהן במסגרת סיכומיהם, יש לומר כי נזנחו על ידם.

21.1
למעלה מן הצורך, יצוין, כי לא שוכנעתי שבשיחה זו הוטחו (ע"י רובי) כלפי התובע האמירות הנטענות על ידו, כך שממילא אין בשיחה כדי לשנות את פני הדברים.

21.2
רובי העיד כי התובע התקשר כדי להתלונן על פרטי המקרה בקולנוע וכי ביקש מהתובע להעלות את פרטי תלונתו על הכתב כדי שניתן יהיה לבדוק את העניין (ס' 5 לתצהיר רובי).

21.3
פניה בכתב אכן הועברה ע"י התובע לנתבעת (מכתב התובע מיום 5.3.13; נספח ג' לכתב התביעה) והנתבעת הגיבה לפניה זו במכתבה לתובעים מיום 17.3.13 (מכתבה של ליעד קרימברג, מנהלת שיווק; נספח ה' לכתב התביעה), וכדלקמן -

"לאור הבדיקות שבוצעו על ידי צוות הקולנוע במקום וגם על ידי הדרגים הגבוהים ביותר בחברה בדיעבד, עולה כי לא בצעתם הזמנה תקפה למתחם ה
vip
ביס פלנט חיפה...ולכן אם תעבירו לי את קוד הקופון המקורי או צילום של השובר שקיבלתם אוכל לבדוק לעומק את השתלשלות העניינים"
(ההדגשות שלי – ר.ב.).

21.4
בחקירתו הנגדית, אישר התובע, כי לא השיב למכתב, אך אישורו זה ניתן לאחר שניסה להתחמק ממתן תשובה (עמ' 6 ש' 27-32 ועמ' 7 ש' 1).

21.5
הנה כי כן, גם בשלב זה המשיך התובע בשלו ונמנע מלהעביר לנתבעת את שביקשה במכתב (קוד הקופון המקורי או צילום של השובר), הגם שהיה בידיו צילום של השובר, שהרי זה צורף לתביעה.

התנהלות זו מצד התובע הינה בבחינת חיזוק נוסף לקביעה שלפיה התובעים לא הוכיחו הזמנה על שמם.

21.6
אשר למכתב ב"כ התובעים מיום 21.3.13 וטענתם כאילו מכתב זה נותר ללא מענה, הרי שטענה זו הינה בבחינת היתממות גרידא.

כפי שטוענים התובעים בתביעתם, המכתב הנ"ל הועבר לנתבעת כמכתב התראה בטרם נקיטת הליכים, עוד בטרם התקבלה תשובתה ביחס לפנייתו מיום 5.3.13 (נספח ה' לכתב התביעה).

משנתקבלה תגובת הנתבעת לפניית התובע הנ"ל, אין לומר, כי פנייתו נותרה ללא מענה.

22.
דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

בשים לב לטעותה של הנתבעת בעצם הוצאת הכרטיסים, כמו גם לדבריו של רובי בעניין "הפקת הלקחים" (סע' 9 לעיל לפסק הדין), התנהלות אשר תרמה לסיטואציה שנוצרה, ונוכח דחיית התביעה, אני קובעת כי הנתבעת תהא זכאית להוצאות משפט מופחתות, ואני מחייבת את התובעים בתשלום שכ"ט עו"ד הנתבעת בסך של 5,000 ש"ח.

הסכום ישולם עד ליום 19.4.15, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד תשלומו המלא בפועל.


זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום
.


ניתן היום,
כ"ז אדר תשע"ה, 18 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 52544-04/13 אלדד כהן, דורית כהן נ' ת.י. תאטראות 2004 בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/03/2015)