Google

רועי ברנדייס - בבילון בע"מ, אלון כרמלי, נועם לניר

פסקי דין על רועי ברנדייס | פסקי דין על בבילון | פסקי דין על אלון כרמלי | פסקי דין על נועם לניר |

62018-10/13 תצ     22/03/2015




תצ 62018-10/13 רועי ברנדייס נ' בבילון בע"מ, אלון כרמלי, נועם לניר








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 62018-10-13 ברנדייס נ' בבילון בע"מ
ואח'




תיק חיצוני:




מספר בקשה:18

בפני

כב' השופטת
רות רונן


המבקש:

רועי ברנדייס
ע"י ב"כ עוה"ד מנור
, שמש ולייפר


נגד


המשיבים:

1. בבילון בע"מ
2. אלון כרמלי
3. נועם לניר


ע"י ב"כ עוה"ד ברקמן
, זילברבוים ומרום




החלטה


המבקש הגיש נגד המשיבים 1-3 (יחד עם משיבים אחרים) בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית. בבקשה נטען כי המשיבים פרסמו דוחות מיידים ודוחות כספיים חלקיים ולא מלאים, וכי הם פרסמו פרטים מטעים במעשה או במחדל, בכל הקשור לעסקי החברה ולהתקשרות שלה עם חברת
yahoo! inc.
ועם חברת

yahoo! sarl
(להלן: "יאהו").

המבקש טען בין היתר כי המשיבה 1 (להלן: "החברה") הפרה את ההסכם בינה לבין יאהו; כי במשך חודשים ארוכים הסתירו המשיבים מציבור המשקיעים את
העובדה המהותית לפיה החברה נמצאת בהפרה של ההסכם הנ"ל; וכי במצב דברים זה היה קיים סיכון כי יאהו תודיע על ביטול ההסכם או למיצער תאכוף על החברה ציות למדיניותה, מה שישליך על היקף גיוס המשתמשים החדשים ועל היקף הפקת הכנסות החברה ממשתמשים קיימים שיקטן באופן דרמטי (מה שאכן קרה בפועל).

בתשובתם לבקשת האישור, כפרו המשיבים באמור בבקשה, וטענו כי הם גילו לציבור המשקיעים את מלוא המידע המהותי שהיה עליהם לגלותו. בין היתר נטען כי החברה לא ידעה על ההפרות להן טוען המבקש, הפרות שמקורן בשותפי ההפצה שלה, וכי מרגע שהתקבל מכתב הפנייה מיאהו, היא פעלה באופן מיידי ונחוש להפסקת פעילות ההפצה של שותפים אלה. היא אף דיווחה על כך באופן שוטף לציבור המשקיעים.

המשיבים הגישו את הבקשה הנוכחית, שהיא בקשה לסילוקה של בקשת האישור על הסף. בבקשה הם טוענים כי אף אם נניח כי כל העובדות שנטענו על ידי המבקש בבקשת האישור הן נכונות (אף שהמשיבים חולקים על עובדות אלה), יש לסלק את הבקשה על הסף. הטעם המרכזי לכך הוא משום שלא קיימת חובת גילוי ביחס לאירועים שטרם התרחשו או שיש חשש סובייקטיבי להתרחשותם, ומשום שחובת דיווח קיימת רק מקום בו הצד שכנגד להסכם (יאהו במקרה דנן), יטען להפרה, ולא קודם לכן. מאחר שלא קיימת חובת דיווח גם בהנחה שהיתה הפרה של ההסכם וגם בהנחה שהחברה ידעה על ההפרה – אין למבקש עילת תביעה נגד המשיבים.

המבקש בתגובתו לבקשה טען כי אין מקום לסלק את הבקשה על הסף לאור ההלכה הפסוקה בהקשר זה (בהתייחס לבקשות לאישור תביעות ייצוגיות), וכן משום שבין הצדדים ישנן מחלוקות עובדתיות שיהיה מקום לבררן בטרם תינתן החלטה בבקשה. עוד טען המבקש כי חובת הדיווח אודות הפרת ההסכם היא נדבך אחד משורה ארוכה של אי-גילויים ודיווחים מטעים המיוחסים למשיבים בבקשה. המבקש הוסיף וציין כי הפסיקה האמריקאית מצדדת בגישת המבקש ביחס לחובת דיווח אודות הפרת הסכם.

דיון
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

ההלכה הפסוקה בנושא סילוק על הסף של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות ידועה, והיא קובעת שלאור אופי הדיון הדו-שלבי בתביעות ייצוגיות, צריכות בקשות לסילוק על הסף להתקבל רק במקרים חריגים, כאשר מדובר בבקשה פשוטה ולא מורכבת.

אכן, וכפי שטוענים המשיבים, קיומן של מחלוקות עובדתיות אינו שולל בהכרח ובכל מקרה סילוק על הסף – שהוא אפשרי מקום בו ברור וקל לקבוע כי יש לסלק את הבקשה על הסף גם אם יתקבל במלואו הרקע העובדתי לו טוען מבקש האישור.

אלא שבמקרה דנן, אינני סבורה כי מדובר במקרה ברור וחד-משמעי, במסגרתו שניתן לקבוע כבר בשלב זה של הדיון כי דין הבקשה לדחייה.

כאמור, עמדת המשיבים היא כי גם בהנחה שהחברה הפרה את הסכם יאהו, וגם בהנחה שהיא היתה מודעת לכך, אין מקום לקבוע כי היה עליה לדווח על כך לציבור המשקיעים – אלא רק לאחר שהצד השני להסכם – יאהו – טען להפרה.

אני סבורה כי אין מקום להכריע בשאלת היקף חובת הדיווח אודות ההפרה, לפני שייקבעו העובדות הרלוונטיות בנושאים השנויים במחלוקת.

כידוע, הכלל הינו כי על החברה לגלות בדוחותיה הכספיים כל מידע החורג מעסקיה הרגילים שהינו מהותי למשקיע הסביר. סעיף 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן: "התקנות") קובע כי –
"(א) בדוח יובאו פרטים בדבר כל אירוע או ענין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או ענין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד.
...
(ב) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (א2), רשאי תאגיד לעכב הגשת דוח מיידי על אירוע או ענין כאמור בהן, כולו או מקצתו, אם הגשתו עלולה למנוע השלמת פעולה של התאגיד או עסקה שהתאגיד צד לה או שיש לו ענין בה, או להרע באופן ניכר את תנאיה, ובלבד שלא פורסם ברבים מידע בדבר אותו אירוע או ענין
.
"

לאור האמור, הרי שעל-פני הדברים, אין לשלול את האפשרות כי מידע לפיו חברה מפרה הסכם חשוב באופן המעמיד אותה בסיכון שההפרה תתגלה, ייחשב למידע מידע מהותי עבור המשקיע הסביר שקיימת חובה לגלותו. בהקשר זה יצוין, כי המידע אודות ההפרה איננו מידע צופה עתיד במובן זה שמדובר במידע אודות אירוע שכבר התרחש, כאשר תוצאותיו והשלכותיו הם האירועים העתידיים שטרם התרחשו.

השאלה היא באילו נסיבות תידרש החברה לגלות מידע כזה – גילוי שהוא ללא ספק בעייתי מאוד. אולם, אני סבורה כי יהיה מקום לקבוע האם חלה על החברה דנן חובה לגלות את המידע, מהו היקף הגילוי, מתי יש לגלותו ובאיזה אופן - רק לאחר שייקבע הרקע העובדתי הרלוונטי, ובכלל זה ידיעת החברה אודות ההפרה, האם מדובר בהפרה חד משמעית, היקף ההפרה, השלכתה על החברה, הסיכון בגילוי ההפרה, וההשלכה של גילוי ההפרה ואופציית הביטול או האכיפה על המצב הכספי של החברה.

לכן, לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום לסלק את בקשת האישור על הסף, וטענות הצדדים לגופן יתבררו לאור הרקע העובדתי שייקבע לאחר דיון בבקשה לגופה.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 62018-10/13 רועי ברנדייס נ' בבילון בע"מ, אלון כרמלי, נועם לניר (פורסם ב-ֽ 22/03/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים