פסקי דין על לייטקום (ישראל) | פסקי דין על אבי אברהם ברק | פסקי דין על בזק החברה הישראלית לתקשורת | פסקי דין על רשות ניירות ערך |

11241-03/15 הפ     22/03/2015




הפ 11241-03/15 לייטקום (ישראל) בע"מ, אבי אברהם ברק נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, רשות ניירות ערך








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב-יפו

ה"פ 11241-03-15
לייטקום (ישראל) בע"מ
ואח'
נ'
בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ואח'
22 במרס 2015
ב' בניסן תשע"ה



לפני כבוד השופטת דניה קרת-מאיר




המבקשים
1. לייטקום (ישראל) בע"מ
2. אבי אברהם ברק


ע"י
ב"כ עו"ד אופיר נאור
, עו"ד רנן גרשט
, עו"ד עדי גרנות

נ
ג
ד

בזק

בזק – החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד דניאל אברבנאל
, עו"ד שירי שחם
, עו"ד שגיא שיף

רשות ניירות ערך
רשות ניירות ערך
, ירושלים

ע"י ב"כ עו"ד ליאב וינבאום


ה ח ל ט ה

1.
בהמרצת הפתיחה התקיים היום דיון וזאת לאחר שהדיון המקורי אשר נקבע על ידי ליום 15.3.2015 נדחה על פי בקשת המבקשים ובהסכמת המשיבה.

לאור לוח הזמנים הצפוף – אסיפת בעלי המניות מושא המרצת הפתיחה זומנה למחר – ניתנת על ידי החלטה תמציתית לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים וחקירת המצהירים.

2.
ביום 4.3.2015 הגישו המבקשים המרצת פתיחה דחופה בה ביקשו כי בית המשפט יורה על דחיית אסיפה כללית מיוחדת של בעלי המניות של המשיבה (להלן: "המשיבה" או "בזק"), לשם אישור רכישת יתרת מניות די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ (להלן: "יס")
,
לגביה נאמר בבקשה שהיא עסקת ענק מהותית שלבעל השליטה בבזק יש בה עניין אישי.
כמו כן, ביקש לחייב את בזק בגילוי מלוא המסמכים והנתונים הנוגעים לעסקה לרבות מצגות והערכות החברה כפי שהוצגו למעריכי השווי ובדגש על חוות הדעת בהיבטי המיסוי, ההתדיינות עם רשויות המס והשינויים הצפויים בענף התקשורת, זמן נאות בטרם מועד האסיפה.

עוד התבקש בית המשפט להורות כי בספירת הקולות במסגרת האסיפה לא ישוקללו בעלי המניות בבזק המחזיקים באגרות החוב של חברת יס וכן בעלי מניות המחזיקים במקביל במניות או אגרות החוב של בעלות השליטה בבזק.

בבקשה תוארה העסקה שאישורה מתבקש במסגרת האסיפה הכללית אשר זומנה ליום 23.3.2015.
בבקשה נאמר כי ביום 15.2.2015 פרסמה בזק כתבי הצבעה לקראת אסיפת בעלי מניות. במסגרת הודעה זו צירפה בזק כרך מסמכים עב כרס המכיל דיווח מידי אודות העסקה, שתי הערכות שווי מקיפות וכן דו"חות דירקטוריון של יס כאשר הכרך מונה 382 עמודים.
במסגרת הבקשה נאמר כי כבר על פני הדברים, עוד לפני שבוצעה בדיקה מקיפה, ניתן להצביע על מספר נסיבות מיוחדות המטילות ספק בשאלת השווי ההוגן של עסקת המיזוג וכדאיותה עבור בזק.

המבקשים ציינו כי בנובמבר 2013 פרסם הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: "הממונה") את טיוטת התנאים לאישור המיזוג בין יס לבזק.
הטיוטה אושרה בסופה של דבר ביום 26.3.2014.
מדיווחי החברה עולה כי כבר בסמוך לאחר קבלת טיוטת התנאים שפרסם הממונה, החליט דירקטוריון בזק כי החברה תחל בבדיקת האפשרויות להגדלת שיעור האחזקות ביס. לשם כך הקים דירקטוריון החברה וועדת משנה אשר הוסמכה ללוות את הנהלת החברה בביצוע הבדיקות הדרושות.
וועדה זו קיימה למעלה מ-
40 ישיבות.

המבקשים טענו כי למרות שבזק שמרה לעצמה את הפריבילגיה לבחון במשך כשנתיים את מתווה המיזוג ואף הקימה וועדת משנה אשר ישבה על המדוכה כאשר היא מודעת לתאריך בו פוקע אישור הממונה לטענת החברה, הרי שרק במחצית חודש פברואר 2015 פרסמה החברה נתונים מפורטים אודות מתווה העסקה.
אסיפת בעלי המניות זומנה למועד המוקדם רק ביומיים למועד בו עתידה לפקוע החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, לפיה תוקפו של האישור המותנה הינו עד ליום 23.3.2015.
נטען כי קביעת מועד הצבעה סמוך ככל שניתן למועד פקיעת אישור הממונה מרמזת כי התנהלות החברה נועדה לדחוק את בעלי המניות לאשר את העסקה, מבלי להותיר זמן סביר לבדוק כיאות את הוגנות העסקה.

נאמר בבקשה כי בימים אלה ממש החלו להתפרסם הערכות שווי ודו"חות של אנליסטים חיצוניים בלתי תלויים המנתחים את הערכות השווי שהציגה החברה.
בניגוד גמור לשני המעריכים אשר נשכרו על ידי החברה, אנליסטים אחרים מוצאים פגמים רבים בתנאי העסקה וקובעים, בשורה התחתונה, כי מחיר העסקה אינו הוגן וכי לכל הפחות יש לשנות באופן ניכר את תנאיה ואת תמורתה.

המבקשים הפנו להערכת סיטיבנק מיום 2.3.2015 ולניתוח כלכלי בעיתון דה מרקר מיום 4.3.2015.
עוד נאמר כי חברת הייעוץ אנטרופי, המעניקה שירותי ייעוץ לגופים המוסדיים, שכרה אף היא מומחים מטעמה על מנת לגבש עמדה להצבעת הגופים המוסדיים.

נאמר כי קיימים עדיין מסמכים חשובים אחרים אשר נוגעים לעסקה, אשר טרם הוצגו על ידי בזק.
בהקשר זה היפנו המבקשים להוראות סעיף 185(א)(1) לחוק החברות, התשנ"ט–1999 ולתקנה 5 לתקנות ניירות ערך (עסקה בין בעל חברה לבין בעל שליטה בה), התשס"א–2001.
נטען כי בניגוד להוראות החוק בזק נמנעה מהצגת החלטות ופרוטוקולים של דירקטוריון החברה ולכל הפחות פרוטוקולים של וועדת המשנה שמינה הדירקטוריון, אשר המליצה על אישור העסקה.
קל וחומר, בנוגע לחוות דעתו של עו"ד ברזילי בתחום המיסוי, למרות אזכורה בחומר שפרסמה החברה, נמנעה החברה מהצגתה, כפי הנראה במכוון.
המבקשים אף פרטו את הבקשה למתן הוראות באשר לאופן ספירת הקולות בהצבעה.

עוד נאמר כי ביום 12.2.2015, לאחר ביצוע פניות רבות בעבר, פנתה חברת קידוחי סי.אפ.איי בע"מ פעם נוספת בבקשה נוספת לבזק לקבלת שורת נתונים ובזק העדיפה לרדת למחתרת ונמנעה מהצגת המסמכים.

הבקשה נתמכה בתצהירו של מר אבי ברק (להלן: "ברק") אשר נעשה בדרך של הפנייה ותמיכה באמור בהמרצת הפתיחה.
ברק ציין כי הוא מחזיק במניות בזק למעלה מ-
20 שנה וכיהן כדירקטור בחברה בין השנים 97' ל-
2005.
עוד נאמר בתצהיר כי על מנת לקבל החלטה מושכלת בנוגע לאישור העסקה ועל מנת לבחון את הגינותה פנה למומחה כלכלי מטעמו.
כמו כן, נאמר כי "התבשר" שלא גולו מלוא הנתונים ולא הוצגה חוות דעת בנושא המיסוי וכי לשם השלמת עריכתה של חוות דעת מומחה באופן שיאפשר הצבעה מושכלת נדרש פרק זמן נוסף בטרם הצבעת בעלי המניות.

3.
בתשובתה של בזק נאמר כי מבוקשם האמיתי של המבקשים הוא לתפוס מקום נוח על קו הזינוק במרוץ להיות ראשונים לנקוט בהליכים משפטיים נגד העסקה, ככל שתאושר.
נטען, כי חלק ניכר מהבקשה מוקדש לתקיפת עסקת הרכישה לגופה.
המבקשים אף לא טרחו לפנות לבזק בטרם הגישו את התובענה ואף לא ניצלו את ההזדמנות אשר ניתנה להם בדו"ח העסקה לעיין במסמכים הנוגעים לעסקה.
אילו היו עושים זאת היו מגלים שרוב רובם של המסמכים כבר עומדים ממילא לעיון בעלי המניות של החברה.
המשיבה העלתה טענות באשר לאחוז המזערי של המניות המוחזקות על ידי המבקש, כאשר ברור לחלוטין כי הנזק המקסימאלי למבקש 2 מהעסקה הוא זניח ובטל בשישים מול העלויות של מומחה כלכלי שאת שירותיו שכר המבקש.
מכאן עולה כי שירותי המומחה לא נשכרו על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת כיצד להצביע באסיפה, אלא כדי להכין תשתית לנקיטה בהליכים משפטיים בעניין העסקה.
עוד נאמר כי לא היה מקום לפנות בדרך של ה"פ דחופה כאשר מדובר למעשה בבקשה למתן צו מניעה זמני, אשר אילו הוגשה ככזו, הייתה מחייבת אותם להעמיד התחייבות לשיפוי כנגד נזקי עתק.

נאמר כי שני המבקשים הם למעשה חברה אשר 100% ממניותיה מוחזקות על ידי המבקש 2.

אין כל מקום לדחות את קיום האסיפה שכן התביעה הוגשה בשיהוי כבד.
כמו כן, המבקשים כבר גיבשו את עמדתם באשר לעסקה ואין להם צורך בסעד המתבקש.
האסיפה זומנה כדין ואין טעם ענייני המצדיק את דחייתה.
באשר למסמכים נאמר כי מרבית המסמכים כבר גולו והם עומדים לעיון במשרדי החברה.
באשר למסמכים אחרים – לא קיימת חובה לגלותם והם מכילים סודות מסחריים.
כמו כן נטען כי מבחני הפסילה באשר למניין הקולות בהצבעה – מופרזים ונעדרים בסיס.

פרק ארוך בתגובה מתאר את העסקה לגופה.

המשיבה הפנתה לדו"ח העסקה שפורסם על ידה ולעובדה כי בסעיף 18 לדו"ח העסקה הזמינה החברה את בעלי המניות המעוניינים בכך לעיין לפי בקשתם במסמכים הנוגעים לעסקה המובאת לאישור האסיפה.
ממועד פרסום דו"ח העסקה ביום 15.2.2015 ועד להגשת התובענה חלפו 18 ימים; לאחר מכן לא פנה מי מהמבקשים לבזק בבקשה לעיין במסמכים או בבקשה לדחות את כינוס האסיפה. בקשה לעיון במסמכים אף לא הוגשה לאחר הגשת התביעה.

המשיבה התייחסה לטענות המבקשים בעניין כדאיות העסקה.

המשיבה הדגישה כי המבקשים גילו את דעתם כי אין להם כל צורך בדחיית מועד האסיפה וזאת מעבר לשיהוי שבהגשת הבקשה – 18 ימים לאחר פרסום המודעה בדבר כינוס האסיפה הכללית ביום 15.2.2015.
נטען כי מהתובענה עולה בבירור כי המבקשים גיבשו כבר את דעתם בדבר כדאיות העסקה.
בין היתר, נאמר על ידי המבקשים כי "ברור כשמש כי אילו הייתה בזק נשלטת על ידי בעל שליטה אחר עסקה כגון זו, לא הייתה אפילו נלקחת בחשבון".
כמו כן נאמר על ידי המבקשים כי מדובר "בעסקה שנעשית ללא הצדקה כלכלית".
מדובר בתובענה אישית אשר הוגשה בשמם של המבקשים בלבד ולא מדובר בהליך קולקטיבי או הליך ייצוגי.

המשיבה הדגישה פעם נוספת כי כינוסה של האסיפה נעשה על פי הדין.
הן למבקשים והן למומחה ששירותיו נשכרו, עמדו ועומדים הן המידע והן פרק הזמן הראוי על מנת לבחון את העסקה ולגבש החלטה מושכלת כיצד להצביע באסיפה.

עוד נטען כי הדחייה המבוקשת עלולה להסב לבזק ולבעלי מניותיה נזקים כבדים; כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט וכי הסעד הוא כללי ובלתי מוגדר.

באשר למסמכים המתבקשים – נאמר כי לדו"ח העסקה פורטה הערכת שווי שבוצעה על ידי מריל לינץ' וחוות דעת הוגנות מטעמה; חוות דעת הוגנות מטעם ברנע ייעוץ כלכלי ופיננסי בע"מ; דו"חות דירקטוריון יס; דו"חות כספים פרופורמה של בזק ואישור הממונה.
אילו היו המבקשים פונים, כאמור בסעיף 18 לדו"ח העסקה, היו מקבלים, בין השאר, עותק מהסכם הרכישה; פרוטוקולים של ישיבות הוועדה המיוחדת, וועדת הביקורת ודירקטוריון בזק מיום 10.2.2015 בהם אושרה עסקת הרכישה וכן חוות דעת של עו"ד ברזילי בתחום המיסוי אשר גילויה התבקש בתובענה.
המבקשים לא טרחו כאמור לפנות לבזק בבקשה לעיין במסמך כלשהו לפני שהגישו את התביעה.
למרות שהדבר אינו מתחייב על פי הדין בזק מוכנה להעביר לעיון המבקשים את העתקי הפרוטוקולים של כל ישיבות הוועדה המיוחדת תוך השחרת מידע חסוי.
המבקשים לא הצביעו על מקור בדין המחייב את בזק בחשיפת התחזיות והערכות הפנימיות.
כמו כן, התייחסה בזק לשאלת שקלול הקולות בהצבעה.

התגובה נתמכה בתצהירה של גב' לינור יוכלמן (להלן: "לינור") שהיא מזכירת התאגיד בבזק.
תצהירה חזר למעשה על האמור בתגובה.

4.
בתחילת הדיון במעמד הצדדים הודיע ב"כ רשות ניירות ערך
כי כל מה שנדרש על ידי רשות ניירות ערך
מאת בזק התקבל.
ב"כ בזק הודיע כי ביום 19.3.2015 פורסם דו"ח משלים, בו נאמר כי בהמשך לדו"ח עסקה מתוקן אשר פורסם ביום 12.3.2015, מודיעה החברה כי לאחר שיחות שקיימה עם רשות ניירות ערך
, אימצה מבחן לבחינת ניגוד עניינים במקרה בו ישנן אחזקות צולבות בניירות ערך של החברה ושל יס, כמפורט בדיווח המידי המשלים.
ביום 12.3.2015 פורסם דו"ח מתקן בעקבות הערות רשות ניירות ערך
ועדכונים ביוזמת החברה.
ב"כ המבקשים הצהיר כי המבקשים נמצאים בתהליך לקבל חוות דעת מלאה שברצונם להציג בפני
משתתפי האסיפה.
לאחר הפסקה נחקרו המצהירים.

5.
את הבקשה שלפניי יש לבחון על פי מהותה ועל פי הדרך שבה הוגשה.
מדובר כאמור בהמרצת פתיחה אשר הוגדרה כ"המרצת פתיחה דחופה" שהוגשה על ידי המבקשת 1 אשר ב-
100% ממניותיה מחזיק ברק.
מדובר אם כן בהליך פרטני של בעל מניות ספציפי אשר תצהירו תמך בבקשה.

בשלב זה יש לציין כי אין בעובדה שמדובר בבעל מניות המחזיק בשיעור מניות קטן ביותר ממניות בזק, כדי למנוע בדרך כלשהי את זכותו לפנות לבית המשפט ולבקש סעד מתאים כבעל מניות בחברה.

עם זאת, יש לבחון את מהות הסעד שהתבקש ואת המסכת העובדתית הספציפית כפי שהיא עולה במקרה הנוכחי, על מנת להכריע בשאלה האם קיימת אכן הצדקה לדחות את מועד האסיפה כפי שביקשו המבקשים.
התצהיר, כפי שכבר ציינתי לעיל, הינו תצהיר קצר וכללי.
המידע הרלוונטי היחיד באשר למבקשים, ולמעשה למבקש הפועל מטעם המבקשת, הוא כי על מנת לקבל "החלטה מושכלת בנוגע לאישור העסקה" ועל מנת לבחון את הגינותה, פנה המבקש למומחה כלכלי מטעמו.
מידע נוסף הוא העובדה כי המבקש התבשר כי לא גולו מלוא הנתונים; לא הוצגה חוות הדעת בנושא המיסוי וכי לשם השלמת עריכת חוות הדעת "באופן שיאפשר הצבעה מושכלת" נדרש פרק זמן נוסף.

מכאן עולה בבירור כי הטענה המקורית והיחידה העומדת בפני
בית המשפט היא טענת המבקשים על פיה נדרש להם זמן נוסף על מנת לאפשר הצבעה מושכלת.
מהחקירה הנגדית עולה באופן חד משמעי כי לא נדרש למבקשים כל זמן נוסף כדי לגבש עמדה, שכן דעתם מגובשת לחלוטין.
המבקש אישר כי הוא בדעה שהעסקה לא טובה ולאחר שעבר על הפרוטוקולים הנוספים שהועברו לו על ידי בזק התחזקה דעתו בדבר העסקה.
בשלב זה של החקירה השתנתה למעשה גרסתו של המבקש: לטענתו, לא ביקש זמן כדי שיֵדע איך להצביע. בזימון לאסיפה נאמר כי יש אפשרות להצגת עמדה עד לתאריך מסוים, אולם לא עלה בידו לגבש החלטה סופית עד לתאריך האמור.
גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתצהיר – על פיו מתבקשת דחיית האסיפה על מנת לקבל החלטה באשר להצבעה בדבר אישור העסקה.

מהחקירה הנגדית עולה למעשה כי המבקש שכר את שירותיו של מומחה על מנת להכין חוות דעת, לא כדי לגבש את עמדתו בדבר דרך ההצבעה, ואף לא כדי להציגה בפני
יתר בעלי המניות אשר ישתתפו באסיפה – גרסה מאוחרת אשר עלתה במהלך הדיון – אלא כדי להגיש תביעה אם תאושר העסקה.
המבקש נשאל מה ההיגיון לשכור שירותים של עורכי דין ושל מומחה כאשר כל מה שהוא רוצה זה רק לדעת איך להצביע באסיפה.
תשובתו הייתה "ראשית, בני משפחתי מחזיקים מניות בזק בכמויות יותר גדולות והם לא חלק מהתהליך. שנית, אני שוקל שאם הדברים לא יתנהלו כמו שאני חושב ושהאסיפה תצביע בניגוד לדעתי אחרי שאנסה לשכנע על ידי הבעת עמדה למה עסקה זו לא טובה, אני בהחלט שוקל להגיש תביעה. לצורך העניין כדי שהתביעה תהיה מבוססת צריך לשכור שירותים של עורכי דין ושל מומחים. יכול להיות שבעלי המניות מחר יבינו שאני צודק הם לא יעשו את העסקה".

ברק אף אישר כי לפני כשבועיים שוחח עם דירקטור בבזק בשם רמי נונקין ואמר לו כי הוא מתכוון לתבוע את בזק ואת הדירקטורים שלה, וכי מכיוון שישבו יחד בדירקטוריון הוא מצא לנכון להתנצל בפני
ו.

עוד התברר בחקירה כי חוות הדעת המיסויית של עו"ד ברזילי הייתה מצויה בתיק העיון של החברה, כפי שהעידה לינור מטעם בזק.
עדותה בעניין זה לא נסתרה בחקירה הנגדית.
מכאן עולה כי אילו התבצעה פנייה כלשהי על ידי המבקשים, היה ביכולתם לעיין בחוות הדעת מיד סמוך לפרסום דו"ח העסקה.
בהקשר זה נשאל ברק מדוע לא פנה לבזק וביקש את מה שהוא רוצה לפני שפנה לבית המשפט. תשובתו הייתה "אני לצערי הרב בוגר של פניות לחברות".
אין בתשובה זו כדי לתת מענה של ממש הן לאי הפנייה והן לטענה כי חוות הדעת המיסויית לא הועמדה לעיונו של המבקש.

הדו"ח המתקן אשר צוין לעיל פורסם כאמור על ידי בזק ביום 15.2.2015.
בעיקרי התיקון פורטו, בין היתר, השלמות להערכות השווי של מריל לינץ', כגון הוספת גרף המתאר את תחזית ההכנסה הממוצעת ללקוחות ביס במהלך שלוש שנים עד 2018, מבחני רגישות ביחס לאותה הכנסה, הסבר לגבי אופן חישוב חלקה של יורוקום בשווי העצמאי של יס; פירוט לגבי יכולת ניצול ההפסדים של יס בשנים 2015–2016. לדו"ח צורפה כנספח חוות דעת של עו"ד ברזילי בהיבט המיסוי.

אין ספק כי נתונים אלה הועברו על ידי המבקש למומחה אשר נשכר על ידו. במהלך חקירתו ציין ברק כי קיימת כבר טיוטה לא סופית של חוות הדעת, והמסקנה הסופית המופיעה בה היא כי מחיר העסקה מופקע בכ-
500 מיליון ₪. מכאן עולה כי עיקרה של חוות הדעת כבר קיים.
אמנם ברק טען כי קיבל מיילים מהמומחה לפיהם הוא עובד יומם ולילה, אך עדיין לא הצליח לסיים את חוות הדעת. אולם, תצהיר מטעם המומחה לא הוגש ואף לאותם מיילים נטענים אין כל זכר.

אילו רצה המבקש לשנות את בקשתו ולצרף לה עילה חדשה בדבר הרצון להציג חוות הדעת בפני
בעלי המניות במהלך האסיפה – היה עליו לעשות זאת בזמן שעבר בין הגשת הבקשה לבין מועד הדיון אשר נדחה על פי בקשתו. בכל מקרה, כבר ידועים לו עיקרי חוות הדעת.
את הטענה בדבר צורך בזמן נוסף לשם השלמת חוות הדעת היה מקום לתמוך בתצהיר מטעם המומחה. כל זאת מעבר לעובדה כי, כפי שציינתי לעיל, המסקנה הברורה העולה מעדותו של המבקש היא כי חוות הדעת נדרשת לו לשם הגשת תביעה בכפוף לתוצאות האסיפה, וכי מלכתחילה לא ביקש את הכנתה לשם הצגת עמדתו במסגרת האסיפה.

בנסיבות אלה, אינני רואה מקום לטענת בא כוח המבקשים על פיה אי קבלת הבקשה לדחיית האסיפה תפגע בניהול

דמוקרטי של אסיפות בעלי מניות בעסקאות בעלי עניין.
יש להדגיש, כי אי קבלת הבקשה נובעת מהעובדות הספציפיות של המקרה כפי שהן באו לידי ביטוי בתצהיר התומך בבקשה, ובעובדות שהתבררו במהלך הדיון ובחקירתו של המבקש;
אין באי קבלת הבקשה לדחיית האסיפה הכללית משום התייחסות כלשהי לעצם העסקה ולזכותם המלאה של המבקשים להעלות כל טענה כלפי העסקה, בכל הקשר אפשרי.

באשר לדרך מניין הקולות של בעלי המניות – ייערך רישום מדויק של זהות המצביעים ודרך ההצבעה במהלך האסיפה.
כל טענה בעניין זה תיבחן במסגרת ההליך הנוכחי לאחר קיום האסיפה.

האסיפה תתקיים במועדה.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ה (22 במרס
2015)
, בהעדר הצדדים.




דניה קרת-מאיר

שופטת







הפ בית משפט מחוזי 11241-03/15 לייטקום (ישראל) בע"מ, אבי אברהם ברק נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, רשות ניירות ערך (פורסם ב-ֽ 22/03/2015)