פסקי דין על אלי רייך | פסקי דין על ליאורה רייך | פסקי דין על שלומית קרוביארסק

21724-01/15 עא     22/03/2015




עא 21724-01/15 אלי רייך, ליאורה רייך נ' שלומית קרוביארסק








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


22 מרץ 2015
ע"א 21724-01-15 אלי רייך
ואח' נ' שלומית קרוביארסק





מספר בקשה:2
בפני

כב' השופט בנימין ארבל
, סגן נשיא

המבקשים
1
.
אלי רייך

2
.
ליאורה רייך


נגד

המשיבה
שלומית קרוביארסק



החלטה

1.
בקשה להבאת ראיות נוספות במסגרתו של הליך הערעור.
2.
המבקשים והמשיבה, הינם שכנים בעלי נחלות סמוכות זו לזו במושב אילניה. המשיבה הגישה תביעה לפינוי וסילוק יד, לטענתה, המבקשים בנו את ביתם תוך פלישה לשטחה ובניגוד לתנאי ההיתר. המבקשים טענו מצדם כי בנו את ביתם כדין, וכלל וארעה טעות בזיהוי המקרקעין, הרי שהיא נגרמה בעטיים של המעורבים בהליך התכנוני, לרבות וועד המושב, הסוכנות, המינהל וכיוצ"ב.
3.
בית המשפט השלום בטבריה (כב' השופט א' קולה) מינה מומחה מטעמו אשר קבע כי המבקשים אכן פלשו לשטח המשיבה ובנו את ביתם שלא כפי מסמכי ההיתר הבניה. נקבע כי במקרים מעין אלו, "דרך המלך" היא סעד ההריסה והשבת המקרקעין לבעליהם ולא סעד הפיצוי. נקבע כי המשיבים בנו במודע את ביתם תוך סטייה ניכרת מהתוכנית המאושרת. המשיבים ידעו כי ביתם הישן בנוי מחוץ לחלקתם, משכך, ביקשו היתר לבניית ביתם החדש בחלקתם שלהם, כאשר בפועל פעלו שלא כפי ההיתר ותוך פלישה למגרש שכניהם. נקבע כי מבנה המבקשים ייהרס בחלקו הפולש.
4.
המשיבים הגישו כאמור ערעור על פסק הדין, עם הגשת הערעור ביקשו המערערים "להתיר הגשת ראיות נוספות" – תכתובות משנות החמישים של המאה הקודמת, שנערכו בין סבה של המשיבה (ממנו ירשה את הנחלה), לבין הסוכנות. לטענת המשיבים, מכתבים אלה מעידים כי הסוכנות פלשה לאדמות פרטיות, כמו גם האדמה שבמחלוקת, בשגגה. עוד לטענתם, מתוכן המכתבים למדים כי סבה של המשיבה, ידע מזה עשרות בשנים לפלישת הסוכנות לאדמתו. המבקשים טוענים כי אין ספק, כי המשיבה עצמה, אשר מתגוררת מזה שנים במושב ידעה כי הורי המבקשת התגוררו מזה שנים בבית המחלוקת הישן ולא נקפה אצבע כאשר המבקשים החלו בבניית ביתם החדש. תוכן המכתבים סותר אם כן, את קביעת בית המשפט קמא לעניין אי ידיעת המשיבה על הפלישה לחלקתה.
המשיבים טוענים כי המכתבים הישנים, לא אותרו במסגרת גילוי המסמכים בבית המשפט קמא. איתור המסמכים בארכיב הסוכנות הישן הינו מורכב, מדובר בארכיב גדול מימדים שתוכנם אינו ממוחשב. באופן
זה, אותרו המסמכים רק עתה.
5.
המשיבה טוענת בתגובתה כי המכתבים הרלוונטיים אינם יכולים לסייע למבקשים שכן עניינם במבנה אחר – בית הסוכנות הישן ולא הבית שבמחלוקת כעת.
6.
תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984

קובעת כי "בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות, בין בכתב ובין בעל פה...". התקנה בסופה קובעת כי "אם בית המשפט שלערעור סבור שכדי לאפשר לו מתן

פסק דין
, או מכל סיבה חשובה אחרת, דרושה הצגת מסמך או חקירת עד, רשאי בית המשפט שלערעור להתיר הבאת הראיות הנוספות".
אם כן, הכלל הוא שאין בעלי הדין זכאים להביא ראיות נוספות לפני בית המשפט שלערעור כדרך השגרה, ורק במקרים יוצאים מן הכלל מרשה בית המשפט שדן בערעור הבאת ראיה נוספת..." (
ע"א 488/83
צנעני נ' אגמון
פ"ד לח(4) 141, 147 (1984)). עוד נקבע כי "המבקש להגיש ראיות נוספות נדרש להוכיח, כי אי-
הבאת הראיה נבעה מסיבות שאינן תלויות בו..." (

ע"א 27/91
קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ
, פ"ד מ"ט (1) 450, 458 (1995)).
7.
יישומן של שתי הלכות אלה, מוביל לדחיית הבקשה.
ראשית
, המכתבים הרלוונטיים היו קיימים בעת ניהול המשפט בערכאה הראשונה. מציאתם כיום נובעת ממאמץ מדוקדק שביצעו המבקשים בארכיב הסוכנות, מאמץ שניתן היה לקיים גם בעבר ולא ברור מדוע פנו המבקשים לחיפוש סיזיפי נוסף רק לאחר כשלונם בהליך הקודם. נראה כי המבקשים מבקשים לתקן בדיעבד את מה שאינו ניתן לתיקון בשלב זה ולהשתמש בבקשה להוספת ראיות כאל "מקצה שיפורים".
שנית,
וחשוב מכך, הראיות הנטענות אינן רלוונטיות לצורך ההכרעה במחלוקת שכן מהבחינה המהותית – לא ראינו כיצד המכתבים מושא הבקשה יכולים לסייע למבקשים.
ההתכתבות הרלוונטית נערכה לפני עשרות שנים בין הסוכנות לבין סבה, ואבי סבה של המשיבה. מתוכן המכתבים עולה כי הסוכנות הקימה מבנים על קרקע הסב שלא כדין. ככל ונתון זה מדויק, הכיצד הוא יכול להועיל במישור היחסים שבין המבקשים למשיבה? המבקשים פלשו לחלקתה של המשיבה כאשר בנו את ביתם החדש תוך סטייה מהתוכנית המאושרת. מדובר בנתון עובדתי אשר אין עליו מחלוקת. המבקשים מנסים להיבנות ממסמך זה ולטעון, כלפי תום לבה של המשיבה. ואולם, כלל לא ברור האם ההתכתבות הישנה הייתה בידיעת המשיבה וגם אם הייתה מודעת לה, כיצד נתון בניית הסוכנות במקרקעי הסב רלוונטי לנתון בניית המבקשים בחלקתה? כיצד הוא פוגם בתום ליבה באופן שיאפשר פלישה לחלקתה או המרת סעד ההריסה בסעד הפיצויים?
8.
מעבר לאמור, אעיר, הראיות הנוספות הוגשו שלא כדין במצורף לבקשה וטרם שנתקבלה רשות לכך וראוי להטעים את הפגם באופן פעולת המבקשים.
9.
סיכומו של עניין, הבקשה נדחית, המבקשים יישאו בהוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪ ללא כל קשר בתוצאות הדיון בערעור.

ניתנה היום,
ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.


ב' ארבל, שופט
סגן נשיא – אב"ד














עא בית משפט מחוזי 21724-01/15 אלי רייך, ליאורה רייך נ' שלומית קרוביארסק (פורסם ב-ֽ 22/03/2015)