פסקי דין על רימונה דליה אביטל | פסקי דין על אברהם אביטל | פסקי דין על קשר רנט א קאר בע"מ

4848-09/14 תק     17/03/2015




תק 4848-09/14 רימונה דליה אביטל, אברהם אביטל נ' קשר רנט א קאר בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 4848-09-14 אביטל ואח' נ' קשר רנט א קאר בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כב' הרשמת הבכירה
דליה אסטרייכר


תובעים

1.רימונה דליה אביטל

2.אברהם אביטל


נגד


נתבעת

קשר רנט א קאר בע"מ




פסק דין


1. לפני מונחת תביעה לפיצוי התובעים בגין נזקי פח שאירעו לרכבם בתאונת דרכים מיום 13.4.2014.

2. במסגרת הדיון שהתקיים בפני
העידו הן עדת התביעה עינת אביטל אשר נהגה, בעת התאונה, ברכב התובעים וכן נהג רכב הנתבעת שלמה עמר.

3. לגרסתה של נהגת רכב התובעים, היא נסעה בכביש דו סטרי עם נתיב אחד לכל כיוון בחניית קניון הזהב בראשון-לציון. בשלב מסוים, נאלצה לעמוד בשל רכב ג'יפ שחנה עם שני גלגלים על המדרכה ושניים על נתיב הנסיעה וחסם אותו. בשלב זה, הגיע נהג הנתבעת "היינו מאוד צמודים ושנינו לא יכולנו לעבור ביחד, אני עצרתי לגמרי. לא יכולנו לעבור שנינו והוא בא ושרט לי את הרכב ופגע לי 5 פעמים בטמבון, היו 5 מכות והוריד לי את הטמבון".
לטענת נהגת התובעים, לאחר קרות התאונה נהג הנתבעת החל צועק עליה והשתמש באלימות מילולית כלפיה כאשר הוא נכנס חזרה לרכבו ונוסע מהמקום מבלי להחליף עמה פרטים.


4.
נהג הנתבעת הכחיש את אופן קרות התאונה. לשיטתו "הכביש היה מאוד צר, בתוך החניון, יש קו הפרדה בין הנתיבים, רכבים עמדו עם 2 גלגלים על המדרכה והכביש, לא היתה אפשרות ל- 2 רכבים לעבור, שנינו היינו בנסיעה במהלך ההתחככות, היא נאלצה לסטות לנתיב שלי כי שלה היה חצי חסום. הגענו ביחד, עברנו 70-80 אחוז מהדרך היתה התחככות בחלק האחורי... לרכב שלי לא קרה כלום". לטענתו, לאחר התאונה אמר לה "כיצד את נוסעת" והיא מצדה צעקה עליו ולא ניתן היה היה לדבר איתה כי היתה נסערת. משלא היה היכן לעצור ומששני ילדים היו בוכים מאחור נסע מן המקום ללא החלפת פרטים.


5.
הנטל להוכיח את התביעה היא על כתפי התובעים בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה. בהקשר זה על התובעים להראות כי התאונה התרחשה באופן בו תיארה הנהגת מטעמם את התאונה וכי האחריות נופלת על כתפי נהג הנתבעת וממילא התוצאה היא כי על הנתבעת לפצותם.

האם הרימו התובעים את הנטל? זו השאלה העומדת לפתחו של בית משפט זה.

לאחר שעיינתי בכתב הטענות ובנספחיו, ושמעתי את עדויות הנהגים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
ואלה נימוקי:

א.
מעבר לעדותם של הנהגים, שהעידו באשר לאופן קרות התאונה, לא הוגשו ראיות נוספות המעידות על אופן קרות האירוע, לא הוצגו תמונות מרגע האירוע המעידות על מיקום הרכבים בעת קרות התאונה ולא הובאו עדים לאירוע. משכך המדובר בהכרעה בין שתי גרסאות.

ב.
מצאתי כי יש להעדיף את עדותה של נהגת התובעים על פני עדותו של נהג רכב הנתבעת. עדותה של נהגת התובעים היתה לטעמי, כנה, אמינה, סדורה, מפורטת ומתיישבת עם השכל הישר. נהגת התובעים אישרה כי אכן ג'יפ חסם את נתיב נסיעתה ואף כי ראתה את נהג הנתבעת מגיע מהנתיב הנגדי. אני מקבלת את גרסת נהגת רכב התובעים לפיה עצרה את רכבה על מנת לתת לנהג רכב הנתבעת לעבור ואולם זה, תוך כדי שהוא חולף על פניה, פגע בה. בעניין זה נתתי דעתי לכך כי נהג רכב הנתבעת טען כי בעת קרות התאונה הרכבים חלפו זה על פני זה כבר ב- 70-80 אחוז. לא מצאתי כי יש בכך כדי לסתור את טענת נהגת רכב התובעים כי נהג הנתבעת הוא זה שפגע בה בחלקה האחורי של הרכב באופן
שעקר את הטמבון האחורי ממקומו והפילו על הרצפה.


ג.
תמיכה לעדותה האמינה של נהגת רכב התובעים אני מוצאת באופן התנהלותה לאחר קרות האירוע. התובעת שהיתה משוכנעת בצדקתה כי אינה אחראית לתאונה טרחה ועמלה לאתר את נהג הנתבעת לאחר שעזב את מקום התאונה וזאת מבלי שנתן לה את פרטיו. מאחר והחניון היה עמוס ונהג התובעת לא יכול היה לנסוע במהירות גבוהה הספיקה התובעת לצלם את מספר הרישוי של רכב הנתבעת וכך איתרה, בסופו של יום, את נהג רכב הנתבעת ואף בהמשך פנתה למשטרה והגישה תלונה בדבר אופן התייחסותו אליה לאחר התאונה (ת/1).

שורת ההיגיון והשכל הישר מחייבת במקרה כזה כי לא כך היתה מתנהלת נהגת רכב התובעים לו סברה כי היא זו שאחראית לקרות התאונה ולא נהג הנתבעת.


בהקשר זה יצוין, כי הגם שאני מקבלת את הטענה כי היה מדובר בשעת עומס בקניון הרי שעדיין אין בטענה זו כדי להוות "הגנה" לנהג הנתבעת מלמסור לאחר תאונה את הפרטים הנחוצים לברור עתידי ככל שיהיה. זאת, כאשר ברור לו כאמור, כי בפועל אירע נזק, לכל הפחות, לרכב האחר. ככל שהיה עמוס, יכול היה נהג הנתבעת לתת לנהגת רכב התובעים את מספר הטלפון שלו על מנת שתוכל ליצור איתו קשר.

עדותה האמינה של נהגת רכב התובעים בשילוב התנהלותה לאחר קרות התאונה- קרי, עמלה לאתר את נהג הנתבעת שעזב את מקום התאונה מבלי להשאיר פרטים, כאשר ברור לו כי לרכבם של התובעים נגרם נזק, והגשת התלונה במשטרה, די בהם על מנת להרים את הנטל המוטל על כתפי התובעים להוכיח כי התאונה אירעה באופן בו תיארה אותו הנהגת מטעמם.

משכך, ובהתבסס על האמור לעיל, אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה ונזקיה היא על נהג רכב הנתבעת.

6.
מטעם התובעים הוגשה חוות דעת שמאי המעריכה את הנזקים. לא הוגשה כל חוות דעת נגדית וממילא חוות דעת זו לא נסתרה.

בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, 5,190 ₪. סכום זה ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.


כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 800 ₪ שישאו הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום בפועל.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

ניתן היום,
כ"ו אדר תשע"ה, 17 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.
















תק בית משפט לתביעות קטנות 4848-09/14 רימונה דליה אביטל, אברהם אביטל נ' קשר רנט א קאר בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/03/2015)