פסקי דין על אסתר מזרחי | פסקי דין על אליהו כהן | פסקי דין על כהן נטלי |

19222/03 א     14/02/2005




א 19222/03 אסתר מזרחי נ' אליהו כהן, כהן נטלי




1
בתי המשפט
א 019222/03
בית משפט השלום חיפה
14/02/2005
תאריך:
כב' השופטת ת. נאות-פרי

בפני
:
אסתר מזרחי

בעניין:
התובעת
מ. לוי ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
1. אליהו כהן

2. כהן נטלי
הנתבעים
ש. אלקון ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. בפני
תביעה שהגישה הגב' אסתר מזרחי
(להלן - "מזרחי") הנוגעת לעסקת חליפין בין שני רכבים (להלן - "עסקת החליפין").
2. גרסתה של מזרחי הינה כי היא נקלעה לחוב כלפי צד שלישי (המנוח יואב דיין ז"ל, להלן - "המנוח") אשר היה שותפו של הנתבע מס' 1 , מר אליהו כהן
(להלן - "כהן"). לטענתה, חוב זה נולד כתוצאה מביקוריה של מזרחי בקזינו שניהל המנוח וכתוצאה מהפסדים שצברה (עמ' 4 לעדותה, שורות 1-3). בכל אופן, ויהא מקור החוב אשר יהא, מזרחי טוענת כי במסגרת נסיונה להסדיר את חובה, היא הסכימה לעסקת חליפין בנוגע לרכב שהיה בבעלותה (מסוג הונדה, להלן - "ההונדה"). מתווה העסקה היה שהיא תעביר את הרכב שלה לידי הנתבעת מס' 2, גב' נטלי כהן, שהינה בתו של כהן (להלן - "נטלי") ונטלי תעביר לידיה את רכב שבבעלות נטלי (מסוג יונדאי, להלן - "היונדאי"). היות ורכבה של מזרחי היה שווה יותר מאשר רכבה של נטלי - אמור היה להשאר בידי מזרחי עודף כתוצאה מעסקת החליפין ועודף זה אמור היה לשמש לפרעון חובה כלפי המנוח. לטענתה לאחר ביצוע עסקת החליפין התברר כי הרכב שהיה של נטלי ניזוק בעבר בתאונת דרכים (להלן - "התאונה") והיה שווה פחות מערכו המוצהר. לכן, תובעת מזרחי את כהן ונטלי בגין הפרת הסכם החליפין ובעילת תרמית - ודורשת שיושבו אליה כספים בשיעור שוויו של הרכב שהיה שלה טרם עסקת החליפין.
3. עמדת כהן ונטלי היתה כי העסקה שנחתמה בין נטלי לבין מזרחי לא היתה קשורה לחובה של מזרחי כלפי המנוח וכי הם לא רימו או הונו אותה. לשיטתם, הם לא ידעו כי היתה בעיה כלשהי לגבי הרכב - ולמרות זאת, לאחר שמזרחי טענה כי הרכב ניזוק כהן הציע לה להחליף אותו שוב במקום ממנו הוא רכש את היונדאי (בבית עסק בשם רכב מילו בע"מ, להלן - "מילו"). לטענתם, מזרחי חתמה על הסכם להחלפת היונדאי כנגד רכב נוסף מסוג מאזדה אך לאחר מכן חזרה בה.
4. בפני
העידו מזרחי, כהן ומר מתן מאיר (להלן - "מתן") אשר הינו בעליו של מילו, וכן הוצגו לעיוני מסמכים שונים.
5. לאחר שקלול מכלול הראיות, הרושם שהותירו העדים וסיכומי הצדדים מסקנתי היא כי דין התביעה להדחות, ואפרט את נימוקי להלן.
6. 6. מזרחי לא הותירה רושם מהימן, תשובותיה היו מתחמקות, היא סתרה את עצמה ואת האמור בתצהירה, התברר כי לא פרטה בכתב התביעה עובדות מהותיות ללא כל הסבר ואין באפשרותי באופן כללי לקבל את גרסתה.
7. 7. ראשית, לא הוכח כי עסקת החליפין אכן נחתמה בתנאי כפיה או עושק.
מזרחי טענה באופן כללי כי היתה נתונה באותה תקופה בלחץ עקב הצורך לשלם את החוב כלפי המנוח ובתצהירה טענה כי -
"ביקשתי לערוך בדיקות לרכב עובר לביצוע הרכישה ואולם הנתבע מס' 1 סירב לאפשר ביצוע בדיקה שכזו ... לאור חששי ממר דיין ז"ל ומהנתבע 1 הסכמתי להסכם ללא ביצוע כל בדיקה". (סעיף 10 לתצהירה).

עם זאת, מעבר לאמירה כללית זו לא הוכחו נסיבות אשר עולות בגדר "כפיה" או "עושק" כהגדרת מונחים אלו בסעיפים 17 ו-18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן - "החוק"). לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת כי אכן הושמעו כלפי מזרחי איומים, ואם כן - מצד מי, לא הוכח כי אכן ביקשה לבדוק את הרכב וסורבה ולא הוכח כי נוצלה או כי תנאי החוזה היו גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל.
8. 8. יתרה מכך. לשיטתה של מזרחי ההסכם שצורף לתצהירה כנספח "א" הינו ההסכם המעגן את עסקת החליפין ובהסכם זה נכתב במפורש כי שני הצדדים -
"מצהירים בזה כי הם מוותרים על בדיקות לאחר שהציגו מסמכים המעידים על תקינות הרכבים וטיפולים במוסכי הרשת".

לכן, באמור בהסכם עצמו יש כדי לסתור את הטענה באשר לכפיה או אילוץ - בין אם בקשר להסכם כולו ובין אם רק בנוגע לאי בדיקתו של הרכב. משכך, והיות והנטל להוכחת הטענה בדבר כפיה או עושק כבד מתמיד במקרה זה - הרי שמזרחי לא הצליחה להרימו.
9. 9. שנית, לא הוכחה אף טענתה החלופית של מזרחי כי היא הוטעתה על ידי כהן ולא הוכח כי כהן ידע על התאונה.
התאונה הנטענת ארעה בחודש אוגוסט 2001 - דהיינו כארבעה חודשים לפני שכהן רכש את הרכב (בדצמבר 2001) וכשמונה חודשים לפני העסקה עם מזרחי (באפריל 2002). כהן טען כי לא ידע על התאונה, כי בדק את הרכב לפני שקנה אותו והרכב נמצא תקין - ועדותו זו לא נסתרה.
10. 10. שלישית, גם אם אכן העסקה נכפתה על מזרחי או שהיא הוטעתה - לא הוכח כי היא פעלה לביטול ההסכם מיד לאחר שהכפיה פסקה או שההטעיה התגלתה.
סעיף 20 לחוק קובע מהי דרך הביטול לגבי חוזה שנחתם כתוצאה של כפיה, עושק, הטעיה או אף טעות, לאמור :
"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."

מזרחי לא הוכיחה כי עשתה כל פעולה על מנת לבטל את ההסכם לאחר שלמדה על ההטעיה או לאחר שהכפיה פסקה. לשיטתה היא למדה לדעת על התאונה ביוני 2002 לאחר ששמעה על כך מהמשטרה אך לא נשלחה מטעמה כל הודעת ביטול לגבי החוזה לאחר מכן, ולמעשה לא נשלחה הודעה כאמור עד היום. המסקנה המתחייבת הינה כי מזרחי וותרה על זכותה לבטל את החוזה וכי אין כל צידוק לכך שבהמ"ש יורה על ביטולו.
11. במיוחד הדברים אמורים שעה שמזרחי העידה בעצמה כי מיד לאחר שהחלה לסוע ברכב שמעה רעשים, וכדבריה :
"איך שנסעתי ברכב הרגשתי מן בום רעש ושאלתי את עצמי מדוע לא בדקתי את הרכב" (עמ' 7 שורה 6).

12. מדבריה אלו מתחייבות שתי מסקנות -
(א) כי אין זכר לטענה לפיה היא ויתרה על הבדיקה כתוצאה מאיומים או כפיה או לחץ שהופעלו כלפיה אלא שבדיעבד היא כנראה שואלת את עצמה מדוע ויתרה על הבדיקה ; ו- (ב) כי מזרחי היתה יכולה וצריכה לבטל את עסקת החליפין מיד לאחר ששמעה את אותם הרעשים. אם אכן היא שמעה אותם מיד לאחר שהחלה לסוע ברכב - מדוע לא פנתה מיידית לנטלי וביקשה לבטל את העסקה ומדוע היתה צריכה לחכות יותר מחודשיים עד אשר למדה מהמשטרה שארעה התאונה ?
13. 13. רביעית, לא הוכח מה היה שוויו האמיתי של היונדאי, ולכן ממילא לא הוכח שיעור הנזק שנגרם למזרחי לטענתה.
מזרחי ביקשה לתמוך את טענתה באשר לפגמים שקיימים ברכב היונדאי בחוות דעת שנערכה לבקשת חברת הביטוח כלל (נספח "ה" לתצהירה) מיום 5/10/2001. דא עקא, שמסמך זה לא ניתן למזרחי (והיא טוענת שקיבלה אותו מהמשטרה), המסמך לא הוגש כדין, עורך המסמך לא התייצב לחקירה לגביו, המסמך שצורף לתצהיר כולל רק חמישה עמודים מתוך שמונה - ולפיכך אין באפשרותי לקבל מסמך זה כראיה ולחילופין הרי שאין ליחס לו כל משקל ראייתי. מעבר לכך, גם אם אכן היונדאי היה מעורב באותה תאונה הרי שממסמך זה שנערך באוקטובר 2001 אין לדעת מה היה שווי היונדאי ביום בו נחתמה עסקת החליפין - באפריל 2004, ובין היתר לאור נספח "א" לתצהירו של כהן אשר הינו טופס של בדיקה שעבר היונדאי בדצמבר 2001 (בסמוך למועד בו הוא רכש אותו), כאשר ממסמך זה עולה כי הרכב תקין, ולאור נספח "ב" לתצהיר מזרחי אשר הינו קבלה לגבי תיקונים שבוצעו ברכב בדצמבר 2001, ויודגש כי כהן לא נחקר לגבי מסמכים אלו בחקירתו הנגדית. לכן, לא הוכח מה היה השווי של היונדאי במועד הרלבנטי והאם ובכמה פחת שוויו מאשר הסכום הנקוב בחוזה החליפין.
14. 14. מעבר לאמור לעיל הרי שלא מצאתי לנכון לתת אמון בגרסתה של מזרחי כפי שצוין לעיל, ואמנה להלן מקצת מטעמי :
(א) סתירה באשר למו"מ עובר לעסקה : בתצהירה טענה מזרחי באופן כללי כי בינה לבין כהן נערך משא ומתן לפני החתימה על עסקת החליפין (סעיף 9) ואילו בעדותה טענה כי היו מספר פגישות משולשות בינה, לבין כהן לבין המנוח בנדון - ולמעשה היו "הרבה מעבר לשתי פגישות" (עמ' 4 שורה 18).
בהמשך, כשנשאלה כמה זמן ארך המשא ומתן בנוגע לעסקת החליפין והאם היה זה רק מול כהן (כפי שנכתב בתצהיר) או שמא גם מול המנוח (כפי שהעידה) לא הצליחה לתת תשובה חד משמעית וכל תשובותיה בהקשר זה היו מתחמקות.
(ב) (ב) העלמת קיומו של מסמך מהותי לתובענה : מזרחי צרפה לכתב התביעה את המסמך אשר לטענתה מהווה את החוזה שנחתם בינה לבין נטלי ביום 22/4/2002 - נספח "א", אך התברר שהיה מסמך נוסף רלבנטי - נספח "ג" (מוצג נ/1). נספח "ג" הינו חוזה נוסף בין מזרחי לבין נטלי באשר לעסקת החליפין והעלמתו מעיני בהמ"ש לא הוסברה. בתצהירה התייחסה מזרחי אל נספח "ג" אשר הועבר לידי באי כוחה במסגרת גילוי המסמכים (סעיף 14) ללא שהיא טורחת לספר מדוע לא צורף לכתב התביעה ומדוע לא גולה מטעמה. בחקירתה, כאשר נשאלה לגבי נקודה זו, התחמקה ממתן תשובה ישירה ורק לאחר מספר דקות טענה כי מסמך זה שלא גולה אינו החוזה עצמו אלא שהוא - "נועד לבטחון ... אלה הם פרטים ולא עקרונות" (עמ' 6 שורה 1) ולכן לא סיפרה על קיומו לעורכי דינה (עמ' 6 שורות 13-16). טענה זו אינה הגיונית, אינה נכונה לאור קריאת שני המסמכים והשוואתם, וגם אם היתה נכונה - אין בכך כדי להצדיק את אי גילויו של המסמך.
(ג) (ג) העלמת פרשת עסקת רכב המאזדה : בדומה לשנאמר לעיל בקשר עם נספח "ג" הרי שיש לזקוף לחובתה של מזרחי גם את העובדה כי בכתב התביעה לא טרחה לספר על העסקה בינה לבין מילו בנוגע לרכב המאזדה. העד נתן העיד לגבי עסקה זו (סעיף 4 לתצהיר, נספח "ב" לתצהיר זה וחקירתו בעמ' 11 שורות 19-23) וכהן אישר בתצהירו ובעדותו את הדברים (סעיף 18 לתצהירו וחקירתו בעמ' 13 שורות 21-23). מזרחי, לעומת זאת, לא ציינה בכתב התביעה שאירוע כזה אכן אירע והמדובר בפרט מהותי לתביעה וכך גם לא סיפקה כל הסבר באשר לכך וסתרה את עצמה כאשר התבקשה להעיד לגבי הנסיבות לביטול עסקת המאזדה (עמ' 8 שורות 25-28).
(ד) (ד) אי הוכחת פרעון החוב למנוח לאחר העסקה : טענתה הבסיסית של מזרחי היתה כי שווי ההונדה שלה היה כ-100,000 ₪, כי הרכב של נטלי היה שווה כ-65,000 ₪ בלבד ולכן היא היתה אמורה לקבל תשלום איזון בסך 35,000 ₪ שעמו פרעה את החוב כלפי המנוח. עם זאת, עדותה גם בהקשר זה לא היתה עקבית ומלאה סתירות. מזרחי לא הציגה כל ראיה באשר לכך שאכן שילמה למנוח כספים אלו או חלקם, בעדותה היא הציגה גרסה שונה לפיה היא בעצם פרעה את חובה כלפיו על דרך של ביטוחים שעשתה לטובתו על חשבונה ולא באמצעות אותם 35,000 ש"ח - ולמעשה, גם לאחר קריאה שניה ושלישית של עדותה בהקשר זה (עמ' 5 שורות 18 עד 28) והשוואת עדותה עם האמור בסעיף 13 לתצהירה הרי שלא הצלחתי להבין מהי גרסתה המדויקת בהקשר זה.
(ה) (ה) במהלך חקירתה התגלו אי דיוקים נוספים, כגון טענתה באשר לספינות ההימורים אותן מפעיל כהן (עמ' 9 שורות 15-20). היות ונושא זה אינו בלב המחלוקת נשוא תיק זה - לא מצאתי לנכון להרחיב לגביו, ועם זאת דוגמא זו מצטרפת לאמור מעלה ומחזקת את המסקנה לפיה אין באפשרותי לאמץ את גרסתה של מזרחי ואין לקבוע ממצאים עובדתיים חד משמעיים על בסיס תצהירה או עדותה.
15. 15. אדגיש כי גם בעדותו של כהן התגלו סתירות מסויימות ובמיוחד הכחשתו את יחסי השותפות שהיו בינו לבין המנוח. בהקשר זה שוכנעתי כי עסקת החליפין עם מזרחי כן היתה קשורה לחוב שלה כלפי המנוח ובין היתר לאור דבריו של כהן במסגרת עדותו בת.פ. 418/02 בבהמ"ש המחוזי בנוגע למותו של המנוח (עמ' 526 שורות 22-25). עם זאת, סתירות אלו לא היו בוטות, משמעותיות ורבות כגון הסתירות שנמצאו בגרסתה של מזרחי כפי שפורט לעיל, ולכן אני מעדיפה את גרסתו על פני גרסתה. מעבר לכך, גם לו שתי הגרסאות היו שקולות היות ונטל ההוכחה על כתפי התובעת, דין התביעה להדחות, וכפי שנפסק :
"אם בתום הראיות תשארנה כפות המאזניים מעוינות,
יצא מפסיד הצד שעליו נטל הראיה."

(ע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז (5) 661, עמ' 685-686).
16. 16. לסיכום - התביעה נדחית. למרות האמור מעלה אטיל על מזרחי הוצאות בשיעור סמלי בלבד בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתן היום ה' ב אדר א, תשס"ה (14 בפברואר 2005) בהעדר הצדדים.
ת. נאות-פרי
, שופטת









א בית משפט שלום 19222/03 אסתר מזרחי נ' אליהו כהן, כהן נטלי (פורסם ב-ֽ 14/02/2005)