פסקי דין על יוסי לוי | פסקי דין על | פסקי דין על עיריית צפת | פסקי דין על אילן שוחט - ראש עיריית צפת |

14277-10/14 סעש     13/04/2015




סעש 14277-10/14 יוסי לוי, נ' עיריית צפת, אילן שוחט - ראש עיריית צפת








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

סע"ש 14277-10-14



לפני
כב' השופט ד"ר טל גולן
התובע
:

יוסי לוי
ע"י ב"כ: עו"ד תמיר סבאן



-

הנתבעים

:
1.
עיריית צפת
ע"י ב"כ: עו"ד אייל נון
2

.
אילן שוחט - ראש עיריית צפת
ע"י ב"כ: עו"ד נתן פנץ


ה ח ל ט ה


1.
התובע, מר יוסי לוי
(להלן: "התובע") עבד בנתבעת 1, עיריית צפת
(להלן: "הנתבעת") החל משנת 2008, תחילה דרך חברת כוח-אדם, ולאחר מכן נקלט בשנת 2009 כעובד של הנתבעת. לאורך כל התקופה שימש התובע כנהגו האישי והמאבטח של הנתבע 2, מר אילן שוחט (להלן: "הנתבע"). ביום 31.7.2014 פוּטר התובע מעבודתו.

2.
ביום 7.10.2014 הגיש התובע תובענה כנגד הנתבעים בדרישה לסעדים כספיים, כפועל יוצא מסיום עבודתו בנתבעת, כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע כדין, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, הפרשי שעות נוספות, יתרת פדיון חופשה שנתית.



בסעיף 129 לכתב התביעה ציין התובע כי "תביעה זו נחלקת בין הנתבעים כך שהנתבעת 1 מחויבת בתשלום מלוא כתב התביעה ואילו הנתבע 2 מחויב בתשלום הנזק הלא ממוני ובתשלום השעות הנוספות ביחד עם הנתבעת", וזאת בהמשך לטענותיו בסעיפים 117 ו-124 לכתב התביעה, ולפיהן כי הנתבע אחראי לסעדים אלה ביחד עם הנתבעת, ולאור טענת התובע כי הנתבע העסיק אותו בנסיעות ועבודות פרטיות, שלא היו חלק מתפקידו.

3.
יצוין עוד, כי ביום 18.1.2015 נדחתה בקשה לסילוק התביעה על הסף, שהוגשה על ידי הנתבע, ובגין הגשת התביעה כנגדו.

4.
עתה מונחת בפני
י בקשת הנתבע למחיקת סעיפים מכתב התביעה, וזאת בטענה כי המדובר בסעיפים מכפישים, המבאישות את ריחו של הנתבע בציבור. הנתבע טוען עוד, כי הוא פנה לתובע מספר פעמים במהלך ניהול התיק בבקשה למחוק סעיפים אלה, אך לא קיבל כל מענה. עוד טוען הנתבע, כי אחת הסיבות שהוא וויתר על מקומו בכנסת, שאליה נבחר בבחירות האחרונות, הינה בשל ההאשמות שהוטחו בו בכתב התביעה והשאלות שמופנות אליו ביחס לכך.


יובהר, כי הסעיפים שהנתבע מבקש למחוק אותם מכתב התביעה הינם הסעיפים הבאים – 9 – 52, 64, 80, 87 – 88, 123 – 124.


יובהר עוד, כי הנתבע עומד לא רק על קבלת הבקשה, ולא רק על חיוב התובע בהוצאותיה, אלא בחיוב ב"כ התובע בהוצאות "באופן אישי", אולם ללא שהובא כל הסבר לבקשה זו, שאין חולק כי היא חריגה.

5.
הבקשה הועברה לתגובת יתר הצדדים בתיק. הנתבעת הצטרפה לבקשה, וטענה (בלקוניות-מה) כי אכן המדובר בהכפשות מצד התובע, שאינן נוגעות לכתב התביעה ואינן נחוצות לשם הכרעה בתובענה. יצוין כי טענה זו של הנתבעת לא זכתה לכלל פיתוח.


התובע התנגד לבקשה, וטען מספר טענות. ראשית, התובע טען כי הבקשה הוגשה ללא תמיכה בתצהיר, כנדרש. כך למשל, הטענה ולפיה בגלל הנטען בכתב התביעה הוא נאלץ לוותר על מקומו בכנסת הינה טענה עובדתית חדשה, שאינה קיימת בכתבי הטענות. זאת ועוד, במסיבת עיתונאים שכינס הנתבע כאשר הכריז על וויתור מקומו בכנסת, הוא הצהיר שהסיבה היחידה להישארותו בתפקידו הנוכחי הינה בקשתם של תושבי העיר צפת שיעשה כן (יצוין כי גם טענה זו, מצידו של התובע עצמו, לא זכתה לגיבוי עובדתי).

שנית, הנתבע טוען כי המדובר בהאשמות מכפישות, אך לא מכחיש אותן, כשלעצמן.

שלישית, המדובר בבקשה כללית, חסרה ולקונית.

רביעית, התובע טוען כי טענותיו בכתב התביעה והמעשים המיוחסים לנתבע, הינם רלוונטיים להוכחת טענותיו ביחס לנתבע, ובכלל זה עילת התביעה שהופנתה גם ביחס לנתבעת וגם ביחס לנתבע – גמול שעות נוספות והדרישה לפיצוי בגין נזק לא ממוני. התובע טוען עוד, כי המדובר בתיאורים עובדתיים של התנהלות ומעשי הנתבע כלפי התובע, שהם אלה המקימים את עילות התביעה שתוארו לעיל.

6.
הכרעת בית הדין בבקשה –
תקנה 40 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי: "בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו".

7.
הוראה זו מקבילה לתקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ובהקשר זה כבר נקבע, כי תקנה בסדר הדין בבית הדין לעבודה הזהה בהוראתה לתקנה בסדר הדין האזרחי, תפורש תוך זיקה מירבית לפירוש שניתן לתקנה הכללית. ראו בהקשר זה השופט מ' גולדברג, דיני עבודה כרך שלישי, עמ' 76, וראו גם דב"ע מא/2-25 יבלונסקי – מיטלמן, פד"ע י"ב 286 (1981); דב"ע מה/9-1 הוועד הארצי של עובדי אגוד לישראל בע"מ – בנק איגוד לישראל בע"מ, פד"ע טז 47 (1984)).

8.
לעניין פרשנותה של תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, כלל נקוט הוא כי השימוש בסמכותה של הערכאה השיפוטית לתקן או למחוק כתבי טענות ייעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד, כאשר ברור על פניו, כי האמור בכתבי הטענות הינו טורדני, מביש, מפריע או עשוי לסבך את הדיון. בהקשר זה ראו י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שישית, סעיפים 326-327, 321; ע"א 1252/00 זמיר נ' ארזי, ניתן ביום 14.6.2000; ע"ע (ארצי) 283/07 משה נ' רשות העתיקות, ניתן ביום 24.12.2007.

9.
הרציונל המונח בבסיס גישה פסיקתית זו הינו שמירה על חופש הטיעון של בעלי הדין, מתוך הנחה שהתערבות יתרה בשלב כה מוקדם של ההליך עלולה לחבל בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים בלבד (ראו ע"א 1252/00 חייק נ' ארזי, מיום 14.6.2000). לעניין זה נפסק גם כי בית המשפט אינו אמור "לשמש "עורך-על" של כתבי בי – דין, לקצרם ולנסחם לפי שיקול דעתו", וכי "ככלל, דומה, כי מוטב להימנע מ"מניעה מוקדמת" ומהגבלת זכות הטיעון" (שם; ראו גם ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ'
bip chemicals ltd.
, ניתן ביום 9.4.2006; ע"א 3266/08 סדן נ' פקיד שומה תל אביב 1, ניתן ביום 1.6.2011).

10.
עוד נקבע בהקשר זה, כדלקמן (המ' (ירושלים) 1586/91 מאיר נ' העולם הזה בע"מ, לא פורסם):

"בית המשפט ישתמש בסמכות הנתונה לו בתקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, למחוק סעיפים מכתב ההגנה, לעיתים רחוקות, בזהירות מיוחדת, ובמקרים נדירים בלבד... הנטיה המקובלת היא לתת לטענות אפשרות להוכיח עצמן בדיון, לגופו של ענין בעת בירור המשפט... לפיכך, משתמש בית המשפט בכוחו זה למחוק טענות הגנה רק כאשר מדובר במקרים קיצוניים וחד משמעיים, בהם מדובר בטענות שהן על פניהן כלל לא קשורות לענין, טרדניות, מבישות, מפריעות, מסבכות או שעלולות להפריע לדיון הוגן (ראה: זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שישית, סעיפים 326-327, 321)."


11.
בעניין זמיר אף נאמר ביחס לכך על ידי בית המשפט העליון, כדלקמן:

"עיון בפסיקה ובספרות מעלה, כי השימוש הנעשה בתקנות אלו לשם מחיקת כתבי ערעור או חלקים מהן הוא מזערי. דומה, כי הגישה העומדת ביסוד מדיניות זו היא שמירה על חופש הטיעון של בעלי דין - ככל שאין בו כדי לשבש את מהלך הדיון, להכביד עליו, לפגוע בכבודם של בעלי הדין... התערבות יתרה בשלב זה עלולה לחבל בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים. מטעמים אלה, אין אני סבור, כי בית המשפט אמור לשמש "עורך-על" של כתבי בי-דין, לקצרם ולנסחם לפי שיקול דעתו... ככלל, דומה, כי מוטב להימנע מ"מניעה מוקדמת" ומהגבלת זכות הטיעון."

12.
וראו גם לאחרונה ברע"א 6060/14
תשובה נ' יוניון מוטורס בע"מ, ניתן ביום 2.11.2014:

"
... לבית המשפט הדן בתובענה שיקול דעת רחב בתיקון כתבי טענות אולם עליו לעשות שימוש זהיר בסמכות למחוק חלקים מכתבי הטענות שכן אין זה מתפקידו לערוך את כתבי הטענות ומשום שמשמעותה המעשית של מחיקת סעיפים היא סילוק על הסף של חלק מן ההליך
."

13.
אשר לאופיין של הטענות המבישות נקבע כי "טענה עשויה להיחשב מבישה עד כי יש להורות על מחיקתה מכתב הטענות על פי תקנה 91(א) לתקנות סדר הדין, מקום שבו הטענה פוגעת בכבודו של אדם שיש לו זיקה להתדיינות אך היא אינה רלוונטית להקשר בו הועלתה" (רע"א 5308/10 ויליגר נ' רייפמן, ניתן ביום 27.10.2010).

14.
במקרה שלפנינו, לא שוכנעתי כי המדובר באחד מבין המקרים החריגים והנדירים שבהם ייעתר בית הדין לבקשה למחוק סעיפים מכתב טענות. מסקנה זו נתמכת על כמה טעמים.
ראשית
, לא הוכח כי המדובר בטענות טורדניות, מבישות כשלעצמן, מסבכות וכי יש בהן בכדי להפריע לדיון הוגן. בהקשר זה, צודק התובע כאשר הוא טוען כי הבקשה שהוגשה על ידי הנתבע הינה
כללית, חסרה ולקונית
.

למעשה, הנתבע כלל לא טרח להסביר באיזה מידה, ומדוע ולמה, הרשימה הארוכה של סעיפי כתב התביעה שצוינה בבקשה, הינה "
פוגעת בכבודו של אדם
" (כלשון עניין ויליגר שצוטט לעיל), או כוללת לטעמו טענות מבישות או כאלה שעלולות להפריע, לסבך או להשהות את הדיון בתובענה, כדרישת התקנה. ודוק – המדובר ב-49 סעיפים(!) שאותם מבקש הנתבע למחוק מכתב התביעה, וחרף האמור לעיל, הוגשה בקשה לקונית ביותר של שני עמודים.

שנית
, אני אף סבור כי היענות לבקשה תפגע בזכות הטיעון של התובע, אשר רשאי להביא בפני
בית הדין את טיעוניו, ללא שבית הדין ישמש לו "עורך על" של כתבי טענותיו ותצהירו. מחיקת סעיפי כתב התביעה, כמבוקש על ידי הנתבע, תאיין במידה מסוימת את כתב התביעה, ולא תאפשר לתובע להעלות טענותיו כראוי בהליך זה (ראו בהקשר דומה החלטת כב' השופטת דוידוב-מוטולה בתע"א (ת"א) 7526-09 יהב נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 30.12.2012).

לעומת זאת, השארת הסעיפים שבנדון שבכתב התביעה לא תגרום נזק לנתבע זולת בירור התביעה לגופה. אפילו לשיטתו של הנתבע עצמו בבקשתו, "הנזק" עצמו כבר נגרם, שכן הוא כבר נאלץ לוותר על מקומו בכנסת.


שלישית, אין המדובר בטענות אשר על פניהן כלל לא קשורות לעניין, ו
יש ממש בטענת התובע כי התיאורים הכלולים בסעיפים שהנתבע מבקש את מחיקתם קשורים למסכת העובדתית העולה מכתב התביעה, ועל כן לכאורה הם רלבנטיים להליך. כמו כן, גם בהינתן עצם פוגענותן של הטענות – וכאמור, אינני מקבל גם הנחה זו, הרי שאין בנתון זה, כשלעצמו, כדי להביא למחיקתן של הטענות, וכל עוד הן רלבנטיות להליך.

רביעית
, הנתבע הגיש את בקשתו שבנדון רק ביום 29.3.2014, זמן רב לאחר הגשת כתב התביעה, ואף זמן-מה לאחר הגשת כתב ההגנה על ידו, ולאחר המועד הראוי שבו היה ראוי להעלות את הבקשה.

15.
בהערת-אגב אעיר גם, כי אני דוחה את טענת התובע, ולפיה הבקשה מטעם הנתבע היתה צריכה להיתמך בתצהיר. ראו לעניין זה, בהיקש, את ההלכה ולפיה בקשה למחיקה על הסף אינה צריכה להימתך בתצהיר. בספרו של זוסמן, על סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) נקבע בעמ' 401, כי בקשה למחיקה על הסף המבוססת על אחד מסעיפי המשנה (1) או (2) בתקנה 44 לתקנות בית הדין (סדרי דין) "אין מצרפים אליה תצהיר, שהרי אין העובדות טעונות הוכחה, אלא העילה למחיקת כתב התביעה מוכחת וגלויה על פני כתב התביעה עצמו".

לפיכך, לא נפל פגם בכך שבקשת הנתבע הוגשה בלא תצהיר, אולם ממילא הבקשה נדחתה לגופו של עניין.

16.
לסיכום – הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, יישא הנתבע בהוצאות התובע ובגין הגשת בקשה זו בסך של 2,000 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ה
(
13 אפריל 2015), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.









סעש בית דין אזורי לעבודה 14277-10/14 יוסי לוי, נ' עיריית צפת, אילן שוחט - ראש עיריית צפת (פורסם ב-ֽ 13/04/2015)