פסקי דין על פקר-יודפז פרופילים בע"מ | פסקי דין על מפעלי תאורה א.הכט | פסקי דין על אייל הכט | פסקי דין על אלי הכט ואח' |

2466/04 א     16/04/2015




א 2466/04 פקר-יודפז פרופילים בע"מ נ' מפעלי תאורה א.הכט בע"מ, אייל הכט, אלי הכט ואח'





לפני:
כב' השופט יהושע גייפמן
התובעת

פקר-יודפז פרופילים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד מאיר שריקי


נגד
הנתבעים

1. מפעלי תאורה א.הכט בע"מ

2. אייל הכט

3. אלי הכט
4. מרדכי הוד
ע"י ב"כ עו"ד אליק גרץ



פסק דין


1. התובעת [להלן: "פקר פלדה"] הינה חברה שעסקה בעיקר בייצור ובשיווק חומרי גלם מפלדה ומאלומיניום. הוצגה בפני
ביהמ"ש תעודת מיזוג של פקר פלדה עם חב' פקר יודפז פרופילים בע"מ, וביהמ"ש הורה עפ"י הוראת סעיף 323 לחוק החברות תשנ"ט-1999, שלעניין המשך ההליך – במקום פקר פלדה תבוא חב' פקר יודפז פרופילים בע"מ.

הנתבעת 1 [להלן: "מפעלי תאורה"] הינה חברה שעסקה בייצור גופי תאורה, תקרות אקוסטיות, תריסים ומוצרי אלומיניום נוספים.

הנתבעים 3-4 הינם אחים. הנתבע 3 הינו אביו של הנתבע 2. הנתבעים 2-3 היו בעלי המניות ומנהליה של מפעלי תאורה. הנתבע 4 היה מנהל השיווק והמכירות של מפעלי תאורה. באוק' 04' נרשם הנתבע 4 כבעל מניות וכמנהל בחברה.
2. פקר פלדה שימשה כספק עיקרי למפעלי תאורה, וסיפקה לה חומרי גלם. פקר פלדה נתנה למפעלי תאורה אשראי ספקים [שוטף + 120], שהיווה תחליף לאשראי בנקאי.

ב-8.5.01 חתמו הנתבעים 2-4 על כתב ערבות ללא הגבלת סכום להבטחת תשלום החובות של מפעלי תאורה לפקר פלדה [נספח ג' לתביעה].

ב-7.3.00 מפעלי תאורה שכרה שטח של 1,564 מ"ר במתחם של פקר פלדה בחיפה, והשתמשה בשטח זה לייצור מוצריה ממרץ 00' ועד פב' 03'.

בפב' 03' הסתיימו היחסים העסקיים בין פקר פלדה לבין מפעלי תאורה .

3. פקר פלדה הגישה תביעה כספית בסך 4,892,918 ₪ כנגד מפעלי תאורה, וטענה שמפעלי תאורה נותרה חייבת לה סכום זה בגין חומרי גלם שסופקו למפעלי תאורה, וזו לא שילמה תמורתם. כן נתבעו בתביעה נתבעים 2-4 מכוח ערבותם האישית.

התביעה נשוא הדיון מתייחסת ל-204 חשבוניות שנתבע תשלומן, ושהוצאו בתקופה מ-31.10.01 ועד 31.12.02, למעט חשבונית זיכוי 64444 שהוצאה ב-30.4.03.

מפעלי תאורה טענה שבאוג' 01' מכרה לפקר פלדה את המלאי שלה בסכום של 4,842,771 ₪, ולפיכך בוצע קיזוז ולא קיימת יתרת חובה [ראו סעיף 36 לכתב ההגנה]. כנגד טענה פקר פלדה שהמלאי של מפעלי תאורה לא נמכר לפקר פלדה אלא ניתן לה כבטוחה מוסווית, ומלאי זה נלקח על ידי מפעלי תאורה עת סיימה לשכור את השטח במתחם פקר פלדה בחיפה. עוד טענה מפעלי תאורה טענות נוספות לעניין תחשיב גובה החוב.

התביעה נדונה בפני
מותבים אחרים, והועברה לשמיעת הוכחות בפני
באפריל 2010.
4. לאור העובדה שמפעלי תאורה טענה שמכרה לפקר פלדה את המלאי שלה בסכום של כ-4.8 מיליון ₪, ולפיכך בוצע קיזוז ולא קיימת יתרת חובה [סעיף 36 לכתב ההגנה] - בית המשפט הורה בראשית ההליך שתחילה תוכרענה הסוגיות הבאות :

[א] האם המלאי של מפעלי תאורה נמכר על ידה לפקר פלדה או ניתן לפקר פלדה כבטוחה מוסווית בלבד.

[ב] האם לאחר תום השכירות נלקח המלאי על ידי מפעלי תאורה או נשאר אצל פקר פלדה.

עוד הורה ביהמ"ש שלאחר מתן פסק הדין החלקי בסוגיות הנ"ל, ידון ביהמ"ש במינוי רו"ח לצורך עריכת תחשיב החוב הסופי, ואם תתעוררנה בעריכת התחשיב סוגיות נוספות המצריכות הכרעה – יכריע בהן ביהמ"ש.

נשמעו 7 עדים, הוגשו סיכומים, ובפסק הדין החלקי שניתן ב-29.1.13 נקבע:

[א] המלאי של מפעלי תאורה ניתן לפקר פלדה כבטוחה מוסווית בלבד, ולא נמכר ע"י מפעלי תאורה לפקר פלדה.

[ב] לאחר תום השכירות נלקח המלאי ע"י מפעלי תאורה ממתחם פקר פלדה בחיפה, ולא נשאר ברשות פקר פלדה.

בפסק הדין החלקי הדגיש ביהמ"ש שמהותה של עסקה היא פועל יוצא מכוונתם האמיתית של הצדדים, וכוונה זו ניתן היה לדלות מהנסיבות העובדתיות. בפסק הדין החלקי נקבע, שהרישומים החשבונאיים לא שיקפו את אופייה האמיתי של העסקה.

באשר לרישומי ספירת המלאי בספרי פקר פלדה נכון לדצ' 03' ולהפחתה החשבונאית של המלאי לאחר מכן, נקבע בפסק הדין החלקי בעמ' 19, שהרישומים נעשו ללא בדיקה וללא ספירה של המלאי, וזאת תוך אימוץ עדות מנהל הכספים של פקר פלדה, מר אברהם נובוגרוצקי, שהעיד בחקירתו שלא נסתרה: "... לא בדקו את המלאי. זה היה עפ"י הערכת רו"ח " [עמ' 71 שורות 33-35].

5. לאחר מתן פסק הדין החלקי, בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את רו"ח אלכס הילמן [להלן: "המומחה"] לצורך עריכת תחשיב החוב. המומחה קיבל מהצדדים מסמכים להוכחת טענותיהם לרבות כרטסות הנהלת חשבונות של החברות, העתקי חשבוניות ותעודות משלוח. המומחה קיים דיונים בנוכחות הצדדים ורואי החשבון מטעמם. המומחה הגיש את מסקנותיו ב-27.2.14, והשלמות נוספות ב-14.5.14. המומחה נחקר ארוכות על חוות דעתו ב-8.7.14.

טרם החל המומחה בהכנת חוות דעתו, קיים ביהמ"ש דיון ב-19.6.13 במסגרתו הוגדרו הפלוגתאות שנותרו להכרעת ביהמ"ש. בתום רישום הפלוגתאות הצהיר ב"כ הנתבעים בעמ' 390 שורה 18: "אלה הטענות שלי לגבי נושא התחשיבים – השלב השני של המשפט". החלטה מפורטת בעניין הפלוגתאות שהועברו לבדיקת המומחה ניתנה ב-26.6.13. לאחר הגשת חוו"ד המומחה ב-27.2.14 קיים ביהמ"ש דיון נוסף ב-18.3.14, ובו הוגדרו 4 הפלוגתאות שנותרו להכרעת ביהמ"ש, לאחר שהמומחה קיים דיון עם רוה"ח של הצדדים, קיבל מהם מסמכים והגיש את מסקנותיו. החלטה מפורטת בעניין 4 הפלוגתאות שנותרו להכרעת ביהמ"ש ניתנה ב-27.3.14. החלטה זו אושרה ע"י ביהמ"ש העליון ברע"א 2979/14 בהחלטה מ-18.5.14.

הצורך ליתן הוראות ברורות לעניין הפלוגתאות שנותרו להכרעה נדרש על מנת לאפשר ניהול תקין ורציף של ההליך, ולמנוע שימוש לרעה בהליכי בימ"ש.

6. המומחה שמינה ביהמ"ש קבע בחוות דעתו:

[א] שווי המלאי [לאחר הפחתת מכירות מהמלאי], שבפסק הדין החלקי נקבע, שלא נמכר ע"י מפעלי תאורה לפקר פלדה, ונלקח ע"י מפעלי תאורה ממתחם פקר פלדה – 3,719,497 ₪ [ראו עמ' 10 לחווה"ד, ועדות המומחה מטעם ביהמ"ש בעמ' 541 שורות 19-22].

[ב] סכום המע"מ בגין עסקת מכר המלאי, שהתבררה כעסקת בטוחה מוסווית בלבד ולא כעסקת מכר- 632,315 ₪ [עמ' 15 לחווה"ד].

[ג] יתרת חוב מפעלי תאורה לפקר פלדה לפי כרטיסיות הנהלת החשבונות של 2 החברות נכון ל-1.2.03 [לאחר הפחתת הפרשי שער בסך 142,527 ₪] - 4,687,473 ₪ [ראו עמ' 15 לחוו"ד]. כאמור, הקשר העסקי בין החברות פסק בפב' 03'. יתרת החוב נקבעה בהתחשב בקביעת ביהמ"ש בפסק הדין החלקי שהמלאי לא נמכר ע"י מפעלי תאורה לפקר פלדה אלא נלקח ע"י מפעלי תאורה במועד בו פינו את מתחם פקר פלדה, דהיינו אין זכאות לקיזוז שווי המלאי מסכום החוב, כפי שנטען בסעיף 36 לכתב ההגנה.

המומחה מטעם ביהמ"ש העיד בחקירתו: "התייחסנו ליתרות ללא התייחסות לפעולה של המלאי" [עמ' 539 שורות 4-5]; "ש. בכרטסת שהתייחסתם הורדתם את עניין המלאי? ת. בוודאי. לא התייחסנו למלאי. לקחנו את עמדת כבוד ביהמ"ש [קביעת ביהמ"ש בפסק הדין החלקי – י.ג.]" [עמ' 540 שורות 6-7].

[ד] יתרת חוב מפעלי תאורה לפקר פלדה לפי 204 החשבוניות שהוצאו מ-31.10.01 ועד 31.12.02 [לאחר הפחתת: חשבוניות ששולמו – 109,799 ₪, קיזוז טעות סיכום של החשבוניות- 277,923 ₪, חשבוניות שלא שייכות למפעלי תאורה – 36,563 ₪, הפרשי שער – 142,527 ₪] –4,275,565 ₪ [ראו עמ' 14 לחוו"ד]. כאמור, הקשר העסקי בין החברות פסק בפב' 03'. יתרת החוב נקבעה בהתחשב בקביעת ביהמ"ש בפסק הדין החלקי שהמלאי לא נמכר ע"י מפעלי תאורה לפקר פלדה אלא נלקח ע"י מפעלי תאורה במועד בו פינו את מתחם פקר פלדה, דהיינו אין זכאות לקיזוז שווי המלאי מסכום החוב, כפי שנטען בסעיף 36 לכתב ההגנה.

בדיון שהתקיים ב-18.3.14 בעמ' 14 שורות 2-5 הודיע ב"כ התובעים שהוא מעמיד את התביעה ע"ס 4,275,565 ₪ עפ"י חוב 204 החשבוניות שהיה בסמוך לסיום הקשר העסקי בין החברות, למרות שעפ"י כרטסת 2 החברות החוב של מפעלי תאורה לפקר פלדה עמד ע"ס 4,687,473 ₪.

7. לאחר הגשת חוו"ד המומחה התקיים דיון ונותרו להכרעת ביהמ"ש 4 פלוגתאות [ראו פרוטוקול מ- 18.3.14 וההחלטה מ- 27.3.14]:

[א] האם על מפעלי תאורה והערבים לשלם לפקר פלדה את חשבונית 18005890 ע"ס 467,000 ₪ מ-12.10.00 שהינו חוב של חב' ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ [מוצג נ/1], שהועבר לכרטסת החוב של מפעלי תאורה ברישומי פקר פלדה.

הנתבעים טענו בסעיף 67 לכתב ההגנה: "יש לקזז מכל סכום שיפסק לתובעת... את הסך של 467,000 ₪... אשר הינו סכום נוסף שבו חייבו התובעת... את הנתבעת בגין חוב של חברה אחרת... הנתבעים יטענו כי לא הסכימו לחיוב של הנתבעת בסכום הנ"ל, אולם התובעת... פעלו על דעת עצמם ... העבירו סכום זה אצלם מכרטיס הנהלת החשבונות של חב' ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ לכרטיס הנהלת חשבונות של הנתבעת".

[ב] האם חשבונית 70009116 ע"ס 195,677 ₪ שולמה ב-3 שיקים: שיק 104940 ע"ס 63,000 ₪ שניתן ל-7.3.02; שיק ע"ס 23,963 ₪ שניתן ל-24.10.00 [ללא מס' שיק]; שיק 103285 ₪ ע"ס 108,714 ₪ שניתן ל-6.2.02 - ראו עמ' 4 להשלמת חוו"ד של המומחה שהוגשה ב-14.5.14.

[ג] האם יש לקזז מחוב 204 החשבוניות סך של 1,858,730 ₪ לאור טענת מפעלי תאורה שהחשבוניות שפורטו בנספחים יח'1 – יח'12 לכתב הגנה שולמו.

הנתבעים טענו בסעיף 69 לכתב ההגנה: "יש לקזז מכל סכום שיפסק לתובעת... 1,858,730 ₪... הואיל והנתבעת שילמה את החשבוניות הנתבעות ממנה... כמפורט בטבלאות ... העתק הטבלאות מסומן באות יח'1 עד יח'12".

[ד] האם לאחר שביהמ"ש קבע שהמלאי של מפעלי תאורה לא נמכר לפקר פלדה אלא ניתן כבטוחה מוסווית ונלקח כולו ע"י מפעלי תאורה עם עזיבת המתחם – על פקר פלדה להוציא למפעלי תאורה חשבונית נגדית ע"ס כ-4.8 מיליון ₪ כדי שמפעלי תאורה תוכל לקזז את המע"מ בסך 632,315 ₪.

המומחה קבע בעמ' 12 לחוות הדעת: "בשל עסקת המלאי [נקבע בפסק הדין החלקי שעסקת המלאי לא הייתה מכר אלא מתן בטוחה והיה מדובר במכר פיקטיבי-י.ג.] קיזזה פקר פלדה מע"מ... בסך 632,315 ₪. סכום זה שולם ע"י הכט [מפעלי תאורה – י.ג.] לרשויות המס עם הוצאת החשבונית בגין מכר המלאי [מכר פיקטיבי – י.ג.]".

8. לאחר שמיעת העדויות בשלב השני של המשפט, נעבור ונדון ב-4 הפלוגתאות שנותרו להכרעת ביהמ"ש.

[א] האם על מפעלי תאורה והערבים לשלם לפקר פלדה את חשבונית 18005890 ע"ס 467,000 ₪ מ-12.10.00, שהינו חוב של חב' ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ [מוצג נ/1], שהועבר לכרטסת החוב של מפעלי תאורה ברישומי פקר פלדה
עפ"י חומר הראיות שהובא בפני
ביהמ"ש ניתן לחייב את מפעלי תאורה והנתבע 2 כערב לשלם 467,000 ₪ בגין העברת חוב של חב' ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ לכרטיס החוב של מפעלי תאורה ברישומי פקר פלדה. לא הוכח בראיות מהימנות ידיעת והסכמת הערבים האחרים – הנתבעים 3-4 להעברת החוב האמור לכרטסת מפעלי תאורה. אין המדובר בהתנהלות במהלך עסקים רגיל כאשר מעבירים חוב של חברה אחת לכרטיס חוב של חברה שניה ברישומי פקר פלדה, ועל כן לא ניתן בהקשר זה, בהעדר ראיות מהימנות על ידיעה והסכמה, לחייב את הנתבעים 3-4, הערבים לחוב של מפעלי תאורה כלפי פקר פלדה, כערבים לחוב הנ"ל של ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ.

ראשית, שלמה נגאר, חשב פקר פלדה, העיד בחקירתו בעמ' 414 שורות 10-18: "ת. למה הוצאנו את החיוב [של ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ בסך 467,000 ₪ -י.ג.] והעברנו מכרטיס לכרטיס [כרטיס מפעלי תאורה ברישומי פקר פלדה חויב בסכום זה – י.ג.]... החבות של אייל הכט
[הנתבע 2 - בעל המניות והמנהל של מפעלי תאורה, שהיה ערב כלפי פקר פלדה לחובותיה של ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ – י.ג.], ולכן כשהיא פשטה רגל [ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ נקלעה לקשיים כספיים – י.ג.]... אז הוא [הנתבע 2 – י.ג.] ביקש במקום שנפעיל את הערבות האישית נגדו [כתב הערבות נספח כ"ז לתצהיר ברוך מאיר- י.ג.] ... הוא ביקש שנעביר את היתרה [את יתרת החוב של ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ – י.ג.] לכרטיס הכט [לכרטיס החוב של מפעלי תאורה ברישומי פקר פלדה – י.ג.] ושם זה ישולם... בזמן אמיתי ".

עוד העיד שלמה נגאר, חשב פקר פלדה, בחקירתו בעמ' 412 שורות 3-6: "ש. אתה יכול להראות... מסמך המאשר כי מוטי הוד [הנתבע 4 – י.ג.] חתום עליו כמאשר הקיזוז [העברת החיוב של ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ לכרטיס החיוב של מפעלי תאורה – י.ג.] ? ת. לא. אין לי מסמך". הנתבע 4 במועד זה לא היה בעל מניות או דירקטור במפעלי תאורה.

כמו כן על מוצג נ/1 לא חתום הנתבע 4. אין ראיות מהימנות מתי נרשם הכיתוב: "בסיכום בין מאיר ברוך למוטי הכט", ע"י מי, ובאיזה נסיבות.

לא הוכחה ידיעה או מעורבות כלשהי מצד הנתבע 3 - הערב הנוסף, בעניין העברת החוב הנ"ל. עדותו של חשב פקר פלדה לעניין העברה בהסכמה של חוב ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ לכרטיס החוב של מפעלי תאורה ברישומי פקר פלדה, בהתאם לבקשת נתבע 2, המנהל ובעל המניות של מפעלי תאורה - מהימנה על בית המשפט.

שנית, סיוע לעדותו של חשב פקר פלדה מצינו בכך שפעולת העברת החוב נרשמה בזמן אמת, בו זמנית, הן בכרטסת פקר פלדה והן בכרטסת מפעלי תאורה.

המומחה מטעם בית המשפט, רו"ח הילמן, בדק ומצא שבכרטיס הנהלת חשבונות מס' 1026003 של מפעלי תאורה בספרי פקר פלדה, נרשמה ב-12.10.00 פעולה באותו סכום. האסמכתא לפעולה: ח.ש. 5890; ובכרטיס הנהלת חשבונות מס' 21701 של פקר פלדה בספרי מפעלי תאורה נרשמה ב-12.10.00 פעולה באותו סכום. האסמכתא לפעולה 17015 מס' פקודה 606. [כרטיס החשבונות של פקר פלדה- ת/11 עמ' 5; כרטיס החשבונות של מפעלי תאורה - מוצג ת/1 ].

המומחה הדגיש בחוות דעתו בעמ' 3: "הכט [מפעלי תאורה – י.ג.] רשמה בספריה בזמן אמיתי את הפעולה של זיכוי פקר... עצם הרישום מהווה לטעמנו הודאה שהמסמך הגיע לידי הכט [מפעלי תאורה – י.ג.] והיה מצוי בידיה בעת שביצעה את הרישום בהנהלת החשבונות באוקטובר 00'. אם הכט [מפעלי תאורה – י.ג.] חלקה על עצם הפעולה- לא ברור לנו מדוע רשמה אותה מלכתחילה".

שלישית, עדותו של חשב פקר פלדה לא נסתרה. ב"כ הנתבעים לא העיד מטעמו בשלב בירור הפלוגתאות החשבונאיות את הנתבעים 2-4 – הערבים. ב"כ הנתבעים הצהיר בעמ' 17 שורות 22-26: "אני ארצה לחקור בשלב זה של ההליך את שלמה נגאר [חשב פקר פלדה – י.ג.], רינה ברדה, משה ורטהיימר [רו"ח משה ורטהיימר – י.ג.]... מטעמי לא יעידו עדים נוספים". שני עדים נוספים שביקש ב"כ הנתבעים להעיד היו לעניין מסמך ספירת המלאי, שאינו רלוונטי למחלוקת נשוא הדיון [ראו עמ' 17 שורות 23-24].

רביעית, אין לייחס משקל להודעת מפעלי תאורה לפקר פלדה, כ-3 שנים לאחר ביצוע הרישומים בספרי החברות, שברצונה לבטל בספריה את רישום החוב נשוא הפלוגתא.

בפב' 03' הסתיימו היחסים העסקיים בין פקר פלדה לבין מפעלי תאורה. בספט' 03', כ-3 שנים לאחר ביצוע הרישומים בספרי החברות, הודיעה מפעלי תאורה לפקר פלדה על כוונתה לבטל את הרישום הנ"ל, ובנוב' 04' ביטלה מפעלי תאורה בספריה את הרישום הנ"ל. ניתן לייחס את הביטול המאוחר, לאחר כ-3 שנים מביצוע הרישום, לסכסוך שפרץ, והביטול אינו מלמד על כך שמלכתחילה לא הייתה הסכמה להעברת רישום החוב האמור.

התוצאה היא, שאין לבטל את החיוב בסך 467,000 ₪ שחויבה מפעלי תאורה, אולם לעניין הערבים יש לחייב אך ורק את הנתבע 2 ולא את הנתבעים 3-4.

[ב] האם חשבונית 70009116 ע"ס 195,677 ₪ שולמה ב- 3 שיקים שפורטו בסעיף 7(ב) לפסק.

[ג] האם יש לקזז 1,858,730 ₪ לאור הטענה שהחשבוניות שפורטו בנספחים יח'1 – יח'12 לכתב ההגנה שולמו.

נתייחס לשתי המחלוקות ב' ו-ג' במאוחד. טענות הקיזוז הנ"ל מהחוב של מפעלי תאורה לפקר פלדה – דינן להידחות, וזאת מהטעמים שיובאו להלן:

ראשית, להשלמת חוות הדעת של המומחה צורף דו"ח קיזוזים של פקר פלדה. דו"ח הקיזוזים מלמד שבגין החשבוניות שנמנו במחלוקות ב' ו-ג' – ניתנו שיקים דחויים ע"י מפעלי תאורה, אולם לא ניתן להסיק ממנו שהשיקים הנ"ל נפרעו.
הנתבעים טענו בסעיף 69 לכתב ההגנה: "יש לקזז.. את הסך של 1,858,730 ₪ הואיל והנתבעת שילמה את החשבוניות הנתבעות ממנה ... כמפורט בטבלאות... העתק הטבלאות מסומן באות יח'1 – יח'12".

נדגיש לעניין זה, שאין מחלוקת שחומרי הגלם שמפורטים בחשבוניות הנ"ל, שנטען ע"י מפעלי תאורה ששולמה בגינם תמורה – סופקו ע"י פקר פלדה למפעלי תאורה, ונטל ההוכחה שאכן שולמה תמורה כנטען חל על מפעלי תאורה.

ניתן לראות בדו"ח הקיזוזים, שתאריכי הקיזוזים המצוינים בו קדמו לתאריכים שנרשמו ע"ג השיקים כתאריכי פירעון .

דו"ח הקיזוזים של פקר פלדה בהתייחס לתאריכי הקיזוזים בא לציין אילו שיקים דחויים ניתנו כנגד החשבוניות שהוצאו בגין אספקת חומרי הגלם, ולא בא ללמד האם השיקים הדחויים נפרעו.

בעניין השיקים הדחויים ישנם גם שיקים שניתנו למועדים עתידיים, אף מעל לשנתיים לאחר תאריכי הקיזוזים המצוינים בדו"ח . לצורך השוואה בין תאריך הקיזוז לבין תאריך הפירעון הנקוב בשיק נפנה לטבלה שערך המומחה מטעם ביהמ"ש- נספח 1 להשלמת חוות הדעת מ-14.5.14.

שנית, אמרנו ששיקים דחויים שניתנו ע"י מפעלי תאורה אינם מעידים על פירעון השיקים, במיוחד כאשר הוכח שמפעלי תאורה הייתה בקשיים כספיים באותה תקופה, והייתה התנהלות לא שגרתית בעניין השיקים שניתנו על ידה לפקר פלדה.

בפסק הדין החלקי נקבע בעמ' 6 : "מפעלי תאורה צברו חובות בהיקף של מיליונים בהתנהלותם העסקית מול... פקר פלדה, ופקר פלדה הייתה עסוקה ברוב הזמן בדרישה לקבלת בטחונות נוספים, ויצירת מנגנוני ביטחון נוספים שיבטיחו את החזר החוב... אברהם נובוגרוצקי, מנהל הכספים של קבוצת פקר פלדה, העיד בחקירתו: "... היו לא מעט אורות אדומים סביב ההתנהלות של החברה [של מפעלי תאורה-י.ג.].... שיקים [של מפעלי תאורה-י.ג.] באים ומוחלפים, ומוזזים ולא ניתנים בזמן. אלה התנהלויות שנקראות אצלנו אור אדום מאוד" [עמ' 31 שורה 1]. מאיר ברוך, מנכ"ל פקר פלדה, העיד בחקירתו: "היה להם חוב כספי גדול... אנחנו ידענו שהמצב שלהם לא טוב" [עמ' 146 שורות 11-16].

בסעיף 18 לכתב ההגנה טענה מפעלי תאורה: "הנתבעת מסרה לתובעת 137 שיקים לביטחון לרכישת סחורה עתידית... סחרותם של השיקים הוגבלה כדי שהתובעת לא תוכל לעשות בהם כל שימוש, ולא תוכל להפקידם בחשבונה בבנק לכל מטרה שהיא... הנתבעים יטענו כי במסגרת ההתחשבנות עם התובעת היו מקרים שהתובעת ... השיבה לנתבעת שיקים במידת הצורך ... ו/או התובעת קיבלה מהנתבעת סדרת שיקים אחרת במקום המוחזרת ו/או התובעת פנתה לבנק ומשכה ממנו את השיקים של הנתבעת ... והחזירה אותם לנתבעת".

בסעיף 23 לכתב ההגנה טענה מפעלי תאורה: "בתאריך 5.2.02 ו/או בסמוך מסרה הנתבעת לידי התובעת 30 שיקים לביטחון ע"ס 75,000 ₪ כל אחד עם מועדי פירעון עתידיים... השיקים בוטלו והוחזרו ע"י התובעת לנתבעת... בתאריך 2.5.01 ו/או בסמוך מסרה הנתבעת לידי התובע 24 שיקים לביטחון ע"ס 20,000 ₪ כל אחד עם מועדי פירעון עתידיים... בתאריך 22.5.02 ו/או בסמוך מסרה הנתבעת לידי התובעת 10 שיקים לביטחון ע"ס 5,000 ₪ כל אחד עם מועדי פירעון עתידיים".

בסעיף 52 לכתב ההגנה טענה מפעלי תאורה: " הנתבעים יטענו כי באחד המקרים פנתה פקר ו/או התובעת אל הנתבעת וביקשה לתאם החלפת שיקים והסדרת ההתחשבנות ...".

ב"כ הנתבעות הצהיר בעמ' 384 שורות 28-29: "הם [פקר פלדה – י.ג.] קיבלו... 137 שיקים ... שני שיקים נפרעו... בסה"כ 80,000 ₪. אני טוען שכל החשבוניות לאחר המועד 24.11.02 – לא צריך לפרוע אותן".

שלישית, החשבוניות שנטען ששולמו הוצאו בתקופה מ-26.11.01 עד 24.6.02, כאשר מועד הפסקת הקשר בין החברות היה בפב' 03'.

הנתבעים אף מרחיבים את היריעה וטוענים שעפ"י דו"ח הקיזוזים כל 204 החשבוניות שולמו ויש לדחות את התביעה.

הנתבעים נמנעו מלהציג תדפיסי חשבונות בנקים על מנת להוכיח שהשיקים הדחויים שניתנו לפקר פלדה אכן נפרעו. בדו"ח הקיזוזים מצויינים פרטים מפורטים בעניין השיקים: מספרי שיקים ותאריכים הנקובים ע"ג השיקים כתאריכי פירעון.

הטענה שהשיקים הנ"ל נפרעו אינה מתיישבת עם ממצאי המומחה מטעם ביהמ"ש, רו"ח הילמן, שקבע לאחר בדיקת כרטיסיות פקר פלדה ומפעלי תאורה והמסמכים החשבונאיים, שנכון לפב' 03' לפי כרטיסיות הנהלת החשבונות של 2 החברות עמד החוב של מפעלי תאורה לפקר פלדה ע"ס 4,687,473 ₪ [ראו עמ' 15 לחוו"ד]. יתרת חוב זו נקבעה בהתחשב בקביעת ביהמ"ש בפסק הדין החלקי, שהמלאי לא נמכר ע"י מפעלי תאורה לפקר פלדה אלא נלקח ע"י מפעלי תאורה במועד בו פינו את מתחם פקר פלדה, דהיינו אין זכאות לקיזוז שווי המלאי מסכום החוב, כפי שנטען בסעיף 36 לכתב ההגנה.

בדיקת כרטסות פקר פלדה וכרטסות מפעלי תאורה ע"י המומחה החשבונאי מטעם ביהמ"ש, והמדובר בכרטסות שנערכו בזמן אמת ע"י 2 החברות, מראה קיום חוב של מפעלי תאורה כלפי פקר פלדה ושוללת את הטענה שהחשבוניות נשוא הדיון שולמו.

רביעית, לצורך המחשה שדו"ח הקיזוזים אינו מלמד על התשלומים ששולמו בפועל, ניתן להפנות לעמ' 25 לדו"ח הקיזוזים לפעולת קיזוז 02129945. בדו"ח הקיזוזים מצוין שניתנה המחאה 5136 ע"ס 124,225 ₪ לצורך תשלום 7 חשבוניות נשוא המחלוקת. בדו"ח הקיזוזים מצוין מועד פירעון - 31.8.02. בעמ' 22 להשלמת חוות הדעת של המומחה צורף תדפיס חשבון בנק שהוגש ע"י הנתבעים. בתדפיס חשבון הבנק ניתן לראות שהמחאה 5136 ע"ס 124,225 ₪ הוגשה לפירעון לבנק ב-1.9.02, אולם בתחתית תדפיס הבנק נרשם שבו ביום נגבתה בגין המחאה זו עמלת החזר שיק בסך 44 ₪.

מפעלי תאורה יכולה הייתה להציג תדפיסי חשבון בנק כדי להוכיח את פירעון השיקים אולם נמנעה מכך והציגה תדפיסי חשבון בנק בודדים בלבד.

נספחים יח' 1- יח' 12 לכתב ההגנה אינם מוכיחים את ביצוע התשלומים. מדובר בטבלאות שנערכו ע"י מי מטעם הנתבעים. לא ברור מתי נערכו, ולא צורף להם תיעוד המוכיח את ביצוע התשלומים בפועל.

ואם הזכרנו את נספחים יח'1- יח'12 לכתב ההגנה נציין:

[א] 8 החשבוניות הראשונות בנספח יח'1 שנטען ששולמו - לא נתבעו ע"י פקר פלדה בכתב התביעה ואינן חלק מרשימת החשבוניות נשוא המחלוקת. המדובר בחשבוניות בסך כ-264,000 ₪ [ראו בעניין זה גם עדות המומחה בעמ' 567 -568].

[ב] בנספח יח'1 מצוין ששולמו 100,000 ש"ח ע"ח חוב קודם, ולא מצוין לאיזה חשבוניות מתייחס התשלום.

[ג] בנספח יח'1 מצוין ששולם עבור משיכות תוצרת גולמית סך של 124,047 ₪ ומצורפת חשבונית 10046020 [נספח יח'2 לכתב ההגנה]. חשבונית 10046020 אינה נתבעת ע"י פקר פלדה במסגרת 204 החשבוניות.

[ד] בנספח יח'1 מצוין שהוחלף שיק מס' 5003582 [תאריך פירעון – 1.4.02 ] ע"ס 200,000 ₪ ב-7 שיקים, שניתנו למועדים שונים, ועוד מצוין שהוחלף שיק מס' 5003583 [תאריך פירעון – 19.4.02] ע"ס 200,000 ₪ בשני שיקים שניתנו למועדים שונים. אין שום תיעוד ממנו ניתן ללמוד ש-9 השיקים, שנטען שהחליפו את 2 השיקים שהיו ע"ס כולל של 400,000 ₪ - נפרעו בפועל.

זאת ועוד, הוצגה כראיה כרטסת של מפעלי תאורה [ת/12]. בעמ' 2 לכרטסת מופיעים 2 השיקים הנ"ל שמספרם 03582 ו-03583 ע"ס כולל של 400,000 ₪ תוך ציון, שהם נמסרו לפקר פלדה ב-2.5.01. אין שום סבירות ששני שיקים ע"ס כולל של 400,000 ₪ ימסרו במאי 01' לכיסוי חשבוניות שהוצאו רק בחודשים אוק'-נוב' 01'- כ-5-6 חודשים לאחר מכן. במועד מתן השיקים הנ"ל החשבוניות נשוא הדיון טרם הונפקו.

הדגמה זו מביאה למסקנה שלא ניתן להסתמך על נספחים יח'1- יח'12 כדי לאשר קיזוזים.

[ד] האם לאחר שביהמ"ש קבע שהמלאי של מפעלי תאורה לא נמכר לפקר פלדה אלא ניתן כבטוחה מוסווית ונלקח כולו ע"י מפעלי תאורה עם עזיבת המתחם - על פקר פלדה להוציא למפעלי תאורה חשבונית נגדית כדי שמפעלי תאורה תוכל לקזז את המע"מ בסך 632,315 ₪.

עסקת המלאי לא הייתה מכר אלא מתן בטוחה, והמדובר היה במכר פיקטיבי [ראו הקביעות בפסק הדין החלקי]. ככל שמפעלי תאורה שילמו מע"מ בסך 632,315 ₪ בגין מכר פיקטיבי וככל שפקר פלדה קיזזה מע"מ בסך 632,315 ₪ בגין מכר פיקטיבי – על הצדדים לפנות עם פסק הדין החלקי לשלטונות מע"מ ולהביא את טענותיהם לעניין זכאות להחזר מע"מ [של מפעלי תאורה] או לביטול קיזוז מע"מ [של פקר פלדה]. הדבר דומה לביטול עסקת מכר מקרקעין ע"י ביהמ"ש בטענה של פיקטיביות, שאזי שלטונות המס נדרשים לבדוק את משמעות קביעת ביהמ"ש שהעסקה בטלה – לעניין המסים ששולמו בעסקה בטרם ביטולה.
רו"ח ורטהיימר ממשרד רו"ח זיו-האפט, משרד רוה"ח המבקרים את פקר פלדה, העיד בחקירתו בעמ' 455: "ש. למה בפועל אחרי שיש קביעה שיפוטית [בפסק הדין החלקי – י.ג.] לא יקחו את פסק הדין לשלטונות המע"מ, ומה שהם צריכים להתחשבן עם פקר יתחשבנו עם פקר. אם צריכים להתחשבן עם הכט [מפעלי תאורה – י.ג.] יתחשבנו עם הכט? ת. לדעתי זה הדבר הכי נכון לעשות .ש. ואז אין צורך לתת חשבוניות נגדיות. הרי העסקה היא לא עסקה. היא עסקה פיקטיבית. אז איזה חשבונות לתת ? ת. נכון".

המומחה מטעם ביהמ"ש, רו"ח הילמן, העיד בחקירתו: "לאור קביעתו של ביהמ"ש... העברת המלאי עפ"י קביעת כב' ביהמ"ש כבטוחה [לא הייתה עסקת מכר- י.ג.]... לא הייתה אמורה להתלוות במהלך של הוצאת חשבוניות" [עמ' 550 שורות 12-14]; "אין ספק שתוקפם של פסקי דין ומשקלם יעמוד לנגד עיני המנהל [מנהל מע"מ – י.ג.]... שברגע שזה יוצג בפני
ו [בפני
מנהל מע"מ – י.ג.] הוא יצטרך להתמודד עם זה" [עמ' 592 שורות 12-18]; "סביר להניח שהמנהל [מנהל מע"מ- י.ג.] לא יהיה אדיש לפסק הדין" [עמ' 603 שורה 13].

9. בשולי הפסק. למרבה הצער, חרף הנחיית ביהמ"ש, הנתבעים חרגו בחקירות העדים ובטיעונים מהפלוגתאות שהוגדרו, וביהמ"ש נדרש לעניין גם במהלך שמיעת ההוכחות והדיונים המקדמיים שנערכו בשלב הבירור החשבונאי של גובה החוב. לא ניתן לאחר מתן פסק הדין החלקי והכרעה של ביהמ"ש בסוגיית המלאי לערוך "מקצה שיפורים" בשלב בירור גובה החוב [השלב החשבונאי], ולנסות להביא ראיות נוספות בעניין סוגיית המלאי שהוכרעה. התנהלות זו של הנתבעים גרמה להתארכות המשפט שלא לצורך.

לא ניתן גם לתבוע קיזוזים שלא נטענו בכתב ההגנה, ושלא הוגדרו לאחר מכן בהליכים המקדמיים כפלוגתאות שנותרו להכרעת בית המשפט.

10. אשר על כן הנני מורה כדלקמן:

[א] הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת 4,275,565 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מ-1.2.03 ועד התשלום בפועל. הסכום נקבע עפ"י תחשיב המומחה מטעם ביהמ"ש בעמ' 14 לחוות הדעת.

[ב] הנני מחייב את הנתבע 2, כערב, לשלם לתובעת 4,275,565 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מ-1.2.03 ועד התשלום בפועל. הסכום נקבע עפ"י תחשיב המומחה מטעם ביהמ"ש בעמ' 14 לחוות הדעת.

[ג] הנני מחייב את הנתבעים 3-4 לשלם לתובעת 3,808,565 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מ-1.2.03 ועד התשלום בפועל. סכום החוב של החשבוניות נקבע עפ"י תחשיב המומחה מטעם ביהמ"ש בעמ' 14 לחוות הדעת. מסכום החוב של החשבוניות בסך 4,275,565 ₪ מופחתים 467,000 ₪ - לאור הקביעה בסעיף 8[א] בפסק הדין בעניין אי תחולת הערבות של נתבעים 3-4 על החוב של חב' ג.ה. תעשיות עתידיות בע"מ, שהועבר לכרטיס החוב של מפעלי תאורה ברישומי פקר פלדה.

[ד] החיובים שנקבעו כפופים לכך שהתובעת אינה זכאית לגבות מהנתבעים 1-4 סכום כולל העולה על 4,275,565 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק מ-1.2.03 ועד התשלום בפועל, שאחרת המדובר בתשלומי כפל.

[ה] לאור ההוצאות שנפסקו בפסק הדין החלקי ובהתחשב בהליכים שהתקיימו לאחר מתן פסק הדין החלקי ובתוצאות, הנני מחייב את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד נוספים בסך כולל של 100,000 ₪. בפסיקת ההוצאות הובא בחישוב גם תשלום התובעת למומחה מטעם ביהמ"ש בגין הגשת חוות הדעת.
ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ה, 16 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.


בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
ת"א 2466-04
1 מתוך 18








א בית משפט מחוזי 2466/04 פקר-יודפז פרופילים בע"מ נ' מפעלי תאורה א.הכט בע"מ, אייל הכט, אלי הכט ואח' (פורסם ב-ֽ 16/04/2015)